קריאת שמע בדקדוק

קריאת שמע

משתמש רשום
שלום וברכה לכל חכמי הפורום!
רבים וטובים יודעים את שכתב השו"ע שצריך לדקדק בקריאת שמע לא להניע הנח ולא להניח הנע,
אך רבים אינם יודעים ושמים לב שטועים בזה רבות. לכן ערכנו בצורה פשוטה ומאירת עיניים הערות נחוצות
לרוצה לדקדק.
דף זה מצורף כאן.
וכל היכול יפרסמו כמידת יכולתו ויזכה מן השמיים (אפשר לתלות בבית הכנסת בו אתם מתפללים). הצג קובץ מצורף הערה גדולה בעניין קריאת שמע מתוקן.pdf





 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שבא־נע אינו נשמע כאילו יש אחריו א'.
אפשר שיש לעורר גם על הגיית י' ד'ישראל' לנכון (שו"ע סי' סא סי"ח).
 

לביא

משתמש ותיק
הדבר החשוב ביותר הוא הכוונה, אל״כ לא יצא.
(כוונה, פרוש: לצאת ידי חובת המצווה, והמילות: שמע ישראל - להבין ולהשמיע לאחרים, ה׳ אלוקינו - ה׳ שהוא רק אלוקינו ולא אלוקי עם אחר (מלבד כוונות שם ה׳ ואלוקינו. שו״ע סי׳ה) ה׳ - שהוא - אחד - א: אחד יחיד ומיוחד, ח: מושל בח׳ רקיעים, ד: מושל בארבע רוחות)

ולצערי הרב, אנשים נכשלים בזה.
בעבר כשהייתי לומד בלילות עם חברותא מסויימת, הגיע בעה״ב ולמד עימנו, ובמקרה למדנו דיני ק״ש בב״י, וכשאמרנו לו את ההלכה הזו הוא אמר שהוא תמיד ״מכוון לשם שמיים״ ...
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
לביא אמר:
הדבר החשוב ביותר הוא הכוונה, אל״כ לא יצא.
(כוונה, פרוש: לצאת ידי חובת המצווה, והמילות: שמע ישראל - להבין ולהשמיע לאחרים, ה׳ אלוקינו - ה׳ שהוא רק אלוקינו ולא אלוקי עם אחר (מלבד כוונות שם ה׳ ואלוקינו. שו״ע סי׳ה) ה׳ - שהוא - אחד - א: אחד יחיד ומיוחד, ח: מושל בח׳ רקיעים, ד: מושל בארבע רוחות)
לענ"ד כוונה המעכבת היא לכוון שה' שהוא אלוקינו הוא אחד ומי שכיון כך יצא ידי חוברתו, והשאר הם תוספת כוונה אך לא לעיכובא.
 

לביא

משתמש ותיק
שלמה זינגר אמר:
לענ"ד כוונה המעכבת היא לכוון שה' שהוא אלוקינו הוא אחד ומי שכיון כך יצא ידי חוברתו, והשאר הם תוספת כוונה אך לא לעיכובא.
יפה שכתבת לעניות דעתך, דעת הב״י (ויותר נכון הגמרא) לא ככה, ועיין בו בסי׳ סא.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
'כאילו יש אחריו א'' היינו הברת פת"ח או קמ"ץ... יבהיר נא מר את כוונתו־שלו.
[מעולם לא שמעתי שיגדירו זאת כך, אך שמא אין בכך מן הראי'].
 
מספרים, ואיני זוכר על מי- שראה יהודי נערוויסט האומר שמע ישראל וחוזר ואומר שוב ושוב בדקדוקי סרק. שאלו אמאי נוהג כך, וענהו היהודי שכתוב "כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנום"
שאלו הרב "ואתה רוצה לקפוא שם?"
 

זוטרא

משתמש ותיק
ועכשיו ברצינות
יש אצל התימנים מסורת המבדילה בין ת' רפויה ל ס' וש' שמאלית
שבת' רפויה הלשון היא בין השיניים
וראיתי ת"ח גדול ומפורסם מבני אשכנז המדקדק בזה בקרי"ש לעצמו
אולי נכון לדקדק בזה?
 

שלמה זינגר

משתמש רגיל
האם לציבור הקדוש יש עוד הערות מאירות עינים על מקומות בתפילה שמצויה בהם הטעות בהגיה?
אכתוב דוגמא שעולה לי כרגע 'שמע קולינו' - ש' בשווא נע ולא נח.
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
שלמה זינגר אמר:
האם לציבור הקדוש יש עוד הערות מאירות עינים על מקומות בתפילה שמצויה בהם הטעות בהגיה?
אכתוב דוגמא שעולה לי כרגע 'שמע קולינו' - ש' בשווא נע ולא נח.
ישנה טעות נפוצה מאוד שלכאו' אין לה כל ביאור האיך כל אדם טועה בזה,
כתוב בתהילים ק"ד {כב} תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן
ותשאלו את האנשים שסביבכם ותפתעו לגלות שרובם אומרים ה"נון" של מעונתם בקמץ ולא בחולם. והוא טעות המעכב כי מעונתם לשון יחיד ומעונותם לשון רבים

 
 

שלמה1

משתמש ותיק
שווא נע לא נשמע בדיוק כמו סגול תמיד, זו סתם המצאה של אנשים שהופכים כל שווא נע לסגול, אני זוכר שה"מודע" הזאת התחילה (לפני 20 שנה בערך) ומאז הלכה והתפתחה להרבה אנשים והתקבלה בהרבה קהילות, עד כדי כך שכיום יש חיידרים המלמדים את זה ילדים קטנים שלומדים ניקוד.
 

בשלמא

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
ישנה טעות נפוצה מאוד שלכאו' אין לה כל ביאור האיך כל אדם טועה בזה,
הטעות היתה בדפוסי הנ"ך ומשם גם לסידורים במנחה לשבת ושחרית דר"ח, ושבשתא כיון דעל על, וכבר עמד ע"כ המנח"ש.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
עלה מבבל אמר:
שלמה זינגר אמר:
האם לציבור הקדוש יש עוד הערות מאירות עינים על מקומות בתפילה שמצויה בהם הטעות בהגיה?
אכתוב דוגמא שעולה לי כרגע 'שמע קולינו' - ש' בשווא נע ולא נח.

ישנה טעות נפוצה מאוד שלכאו' אין לה כל ביאור האיך כל אדם טועה בזה,
כתוב בתהילים ק"ד {כב} תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן
ותשאלו את האנשים שסביבכם ותפתעו לגלות שרובם אומרים ה"נון" של מעונתם בקמץ ולא בחולם. והוא טעות המעכבר כי מעונתם לשון יחיד ומעונותם לשון רבים
רוב אנשים [כולל תלמידי חכמים גדולים] טועים ומצטטים את הפסוק בישעיה (מ', לא) וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ - עם ציר"ה תחת הוא"ו [וְקֹוֵי] - ובאמת כתוב בצירה תחת היו"ד וְקוֹיֵ.
(יש פסוק אחר בתהלים (לז, ט) וְקֹוֵי ה' הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ, ששם אכן הצירה הוא מתחת לוא"ו)
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
שלמה1 אמר:
שווא נע לא נשמע בדיוק כמו סגול תמיד, זו סתם המצאה של אנשים שהופכים כל שווא נע לסגול, אני זוכר שה"מודע" הזאת התחילה (לפני 20 שנה בערך) ומאז הלכה והתפתחה להרבה אנשים והתקבלה בהרבה קהילות, עד כדי כך שכיום יש חיידרים המלמדים את זה ילדים קטנים שלומדים ניקוד.
אז איך קוראים שווא נע (למנהג האשכנזים, והספרדים בדורות האחרונים - לאפוקי מהתימנים, והספרדים בזמן הראשונים)?
(אותי לימדו כך לפני למעלה מ-30 שנה)
 

שלמה1

משתמש ותיק
אבר כיונה אמר:
שלמה1 אמר:
שווא נע לא נשמע בדיוק כמו סגול תמיד, זו סתם המצאה של אנשים שהופכים כל שווא נע לסגול, אני זוכר שה"מודע" הזאת התחילה (לפני 20 שנה בערך) ומאז הלכה והתפתחה להרבה אנשים והתקבלה בהרבה קהילות, עד כדי כך שכיום יש חיידרים המלמדים את זה ילדים קטנים שלומדים ניקוד.
אז איך קוראים שווא נע (למנהג האשכנזים, והספרדים בדורות האחרונים - לאפוקי מהתימנים, והספרדים בזמן הראשונים)?
(אותי לימדו כך לפני למעלה מ-30 שנה)
כיום אין מסורת ברורה בזה, כמו הרבה דברים נוספים במקצוע הדקדוק, (וגם מה היה בזמן הראשונים אין אנו יודעים בבירור), אבל אנחנו יודעים מה אבותינו עשו ואיך הם דיברו התפללו ולמדו, וזה בערך כך, כל שווא של אות ו' שבתחילת מילה וכה"ג זה באמת היה נשמע כמו סגול ממש, ושאר השוואים שבאמצע מילה בד"כ זה היה תלוי לפי הענין ולפי איך שהפה רגיל לדבר, למשל כשיש 2 שווא במילה אחת בד"כ אחד מהם נשמע כמו סגול, ואגב בד"כ אין בזה שינוי משמעות התוכן, וכשהיה שינוי תמיד הקפידו, אינני מתיימר לומר שאני יכול לומר לך כללים מדוייקים בזה, אבל כוונתי היתה כלפי אלו ש"לומדים דיקדוק" ובעקבות כך משנים את המסורת, ויש שעושים כמעט כל שווא לסגול ובקושי אפשר לשמוע ולהבין מה הם אומרים...
(לא יודע מי לימד אותך כללי שווא נח ושווא נע לפני למעלה מ-30 שנה, ומה הוא לימד אותך, אבל כשאני הייתי ילד בכיתות הראשונות בגן ובחיידר לפני בערך 30 שנה לא לימדו בכלל את המושג שווא נח ושווא נע, זה נודע לי רק בגיל יותר מבוגר כששמעתי מפה ומשם עד שהובהר לי, לימדו רק מה זה שווא, והסבירו כמובן איך הוגים שווא ואיך הוגים סגול ושאר ניקודים, וזהו, ואם אינני טועה כמדומני שאפילו לגבי תחילת מילה לא אמרו שזה שונה, זה פשוט יצא כך לבד כי אי אפשר אחרת, וכשאפשר אחרת בתחילת מילה אף אחד לא העיר לשנות לסגול).
 

אבר כיונה

משתמש ותיק
שלמה1 אמר:
אבר כיונה אמר:
שלמה1 אמר:
שווא נע לא נשמע בדיוק כמו סגול תמיד, זו סתם המצאה של אנשים שהופכים כל שווא נע לסגול, אני זוכר שה"מודע" הזאת התחילה (לפני 20 שנה בערך) ומאז הלכה והתפתחה להרבה אנשים והתקבלה בהרבה קהילות, עד כדי כך שכיום יש חיידרים המלמדים את זה ילדים קטנים שלומדים ניקוד.
אז איך קוראים שווא נע (למנהג האשכנזים, והספרדים בדורות האחרונים - לאפוקי מהתימנים, והספרדים בזמן הראשונים)?
(אותי לימדו כך לפני למעלה מ-30 שנה)
כיום אין מסורת ברורה בזה, כמו הרבה דברים נוספים במקצוע הדקדוק, (וגם מה היה בזמן הראשונים אין אנו יודעים בבירור), אבל אנחנו יודעים מה אבותינו עשו ואיך הם דיברו התפללו ולמדו, וזה בערך כך... אינני מתיימר לומר שאני יכול לומר לך כללים מדוייקים בזה, אבל כוונתי היתה כלפי אלו ש"לומדים דיקדוק" ובעקבות כך משנים את המסורת, ויש שעושים כמעט כל שווא לסגול ובקושי אפשר לשמוע ולהבין מה הם אומרים...
חבל שאתה מדבר ככה ("סתם המצאה של אנשים", "מודע") בדברים שאין לך בהם טיפת הבנה
אצל הספרדים (בדורות האחרונים) יש בזה מסורת ברורה ביותר
אם האשכנזים פחות הקפידו (כמו הרבה דברים נוספים בדקדוק) ובזמן האחרון יש לזה יותר מודעות זה לא הופך את זה ל"המצאה"
מה שאתה אומר זה כמו להגיד שמי שמבטא כראוי את האות עי"ן זה סתם המצאה ובקושי אפשר להבין אותו

וראה מש"כ הרב שריה דבליצקי בהכמתו לקונטרס כללי הקריאה של הרב יוסף זליכה:
וע"כ לעת עתה ידפיס נא כפי שסידר, לתועלת המתפללים שילמדו וידעו את כללי הדקדוק וההגיה. ולמעשה הדבר נחוץ אצל האשכנזים יותר מאצל הספרדים, כי הספרדי עם כל האי ידיעה שלו, בכל זאת טבוע לו מלידה השווא נע, ואין אחד למשל שיניד זורע צדקות בשווא נח אלא כולם יגידו זורע צדקות בשווא נע וכדומה, אבל האשכנזי כל זה ממנו והלאה, והוא צריך יותר לימוד ושינון. ויהיה זה תועלת לכולם
 

אבי חי

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
אבי חי אמר:
אך כמדו' שבלשון המדוברת יש שמבטאים הכ' בשוא נח גמור
אז כמו ו' החיבור (לא מצאתי מישהו שאומר את זה בשוא נח)
נכון
[וגם בזה יש שמשבשים לבטא בסגול גמור (כגון 'ואהבת'), וצריך להזהר בזה]
 
 

תהילים

משתמש חדש
יושב אוהלים אמר:
עלה מבבל אמר:
שלמה זינגר אמר:
האם לציבור הקדוש יש עוד הערות מאירות עינים על מקומות בתפילה שמצויה בהם הטעות בהגיה?
אכתוב דוגמא שעולה לי כרגע 'שמע קולינו' - ש' בשווא נע ולא נח.

ישנה טעות נפוצה מאוד שלכאו' אין לה כל ביאור האיך כל אדם טועה בזה,
כתוב בתהילים ק"ד {כב} תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְאֶל מְעוֹנֹתָם יִרְבָּצוּן
ותשאלו את האנשים שסביבכם ותפתעו לגלות שרובם אומרים ה"נון" של מעונתם בקמץ ולא בחולם. והוא טעות המעכבר כי מעונתם לשון יחיד ומעונותם לשון רבים
רוב אנשים [כולל תלמידי חכמים גדולים] טועים ומצטטים את הפסוק בישעיה (מ', לא) וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ - עם ציר"ה תחת הוא"ו [וְקֹוֵי] - ובאמת כתוב בצירה תחת היו"ד וְקוֹיֵ.
(יש פסוק אחר בתהלים (לז, ט) וְקֹוֵי ה' הֵמָּה יִירְשׁוּ-אָרֶץ, ששם אכן הצירה הוא מתחת לוא"ו)
אם בטעויות נפוצות עסקינן, הרבה אנשים לא יודעים להבדיל בין 'יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו...' שמבטאים 'יְרוּ' והא' נחה, ומשמעות המילה משורש יראה, לבין יִרְאוּ שבו הר' בשווא נח והא' מנוקד והמילה משורש ראייה.
 
 

תהילים

משתמש חדש
שלמה זינגר אמר:
לביא אמר:
הדבר החשוב ביותר הוא הכוונה, אל״כ לא יצא.
(כוונה, פרוש: לצאת ידי חובת המצווה, והמילות: שמע ישראל - להבין ולהשמיע לאחרים, ה׳ אלוקינו - ה׳ שהוא רק אלוקינו ולא אלוקי עם אחר (מלבד כוונות שם ה׳ ואלוקינו. שו״ע סי׳ה) ה׳ - שהוא - אחד - א: אחד יחיד ומיוחד, ח: מושל בח׳ רקיעים, ד: מושל בארבע רוחות)
לענ"ד כוונה המעכבת היא לכוון שה' שהוא אלוקינו הוא אחד ומי שכיון כך יצא ידי חוברתו, והשאר הם תוספת כוונה אך לא לעיכובא.

ולפירוש רש"י, ה' שהוא כעת רק אלוקינו ולא על הגוים, הוא עתיד להיות ה' אחד על כל העולם.
 
חלק עליון תַחתִית