לדבריהם ז''ל (במד''ר י') שאמרו כי הצדיקים שמם קודם להם דכתיב (רות ב א) ושמו בועז, ושם האיש אלימלך (שם א' ב'), אבל הרשעים הם קודמים לשמם דכתיב (שמואל א כ''ה) נבל שמו וגו' אם כן למה לקח הכתוב סדר הצדיקים בלבן הרשע. ולתת טעם לדבר יש להעיר בכתוב אומרו וירץ למה רץ, ורז''ל (ילקוט קט) אמרו לפי שראה הנזם וכו' נתן עיניו בממון. ועדיין קשה אם כן היה לו להקדים לומר ויהי כראות וגו' וירץ וגו'. גם בזה לא היה צריך לכתוב ב' פעמים אל האיש החוצה אל העין:
אכן הכוונה היא כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת והוא איש נכרי הרי זה מגיד כי דברים בגו ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו ולצד בחינת מעשה זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים ואמר ושמו לבן כי מעשה צדיקים עשה בזה ואין הקב''ה מקפח שכר בריה. ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם היה קודם כראות הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשים חשדו לאליעזר בדבר מכוער אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו' ככה דבר אלי האיש שב אפו. ואף על פי כן מודיע הכתוב שיצא לקראת האיש לא להרע אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו טובה ובזה נתיישבו:
אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
חשבתי על כך. אבל הרי גם את זה אנחנו לא מרשים. כי יכול לומר להם ללכת למקום צדדי ח"ו.חימקו אמר:אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
זה שאלה ברצינות,אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
היו עמו עוד אנשים, ו10 גמלים, זה היה נראה יותר כמו פמליה שלמה.אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
כמו שקרה אתמול לצערנו בעיר אשדוד עם ילדה חרדית בת 14 ... ואכמ"לאברך אמר:חשבתי על כך. אבל הרי גם את זה אנחנו לא מרשים. כי יכול לומר להם ללכת למקום צדדי ח"ו.חימקו אמר:אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
ציון הלא תשאלי אמר:כמו שקרה אתמול לצערנו בעיר אשדוד עם ילדה חרדית בת 14 ... ואכמ"לאברך אמר:חשבתי על כך. אבל הרי גם את זה אנחנו לא מרשים. כי יכול לומר להם ללכת למקום צדדי ח"ו.חימקו אמר:זה היה בפרהסיה לעיני כולם.
יהודה יעקבזון אמר:קרה, קורה, ויקרה.
כתובות (ח:) אמר:אמר אביי, 'רבים שתו' - לימא, 'רבים ישתו' - לא לימא. 'משתה ראשונים' - לימא, 'משתה אחרונים' - לא לימא, דאר"ש בן לקיש, וכן תנא משמיה דר' יוסי, לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן.
אבל קשה לסמוך על זה, שהרי נשים דעתן קלות, ואפילו ברוריה אשת ר"מ (אשר נודעה בעוצם גדלותה בתורה כדאיתא בכ"מ*) נתפתתה כדאיתא ברש"י בע"ז (יח: ד"ה ואיכא דאמרי).חימקו אמר:חברותיה הרי הפקירו עצמם ממקום אחר והיא שמרה על עצמה לגמרי, צ"ל שגם ידעה להישמר מאיש זר ולא היתה מתפתה ללכת אחריו.
הובא כבר למעלה.פינת יקרת אמר:אור החיים על הפס' ולרבקה אח ושמו לבן:
"...אכן הכוונה היא כי זה האיש לבן חרד לקראת האיש ביודעו מה שעבר בינו ובין רבקה מהדברים ומקרוב הדעת והוא איש נכרי הרי זה מגיד כי דברים בגו ולזה לבש קנאה ורץ לקראתו לפגוע בו בקנאתו את קנאת אחותו ולצד בחינת מעשה זה ייחס ה' אותו ייחוסין של צדיקים ואמר ושמו לבן כי מעשה צדיקים עשה בזה ואין הקב''ה מקפח שכר בריה. ואומרו ויהי כראות וגו' יגיד כי מה שקדם היה קודם כראות הצמידים וקודם שמעו דברי אחותו סדרן של מעשים חשדו לאליעזר בדבר מכוער אבל כראות הנזם וגו' וכשמעו וגו' ככה דבר אלי האיש שב אפו. ואף על פי כן מודיע הכתוב שיצא לקראת האיש לא להרע אלא אדרבה להאכסינו ולהחזיק לו טובה ובזה נתיישבו": (אור החיים)
'מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע' – זֶה בִּלְעָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגוֹת בְּכַשְׁרוּת, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר: 'וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן', וְכֵן 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת', הַנָּשִׁים הָיוּ יוֹצְאוֹת אַחַר הַצֹּאן, עָמַד בִּלְעָם וְהִטְעָה אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּעֲרָיוֹת.
איזה שטויות אל תרבה שיחה עם האשה לא נכתב בדור שלנו אלא בעבר הרחוק "שלומית בת דברי"עתניאל בן קנז אמר:אברך אמר:בדורינו מרבים לעורר ולחנך את הילדים שלא לדבר עם אנשים זרים. והנה בפרשת השבוע אנו רואים שרבקה לא חששה לדבר עם אליעזר.
אכן חייבים להסיק שמוכח מכאן, שסיפור של אליעזר ורבקה לא היה בדורינו, אלא בעבר הרחוק...
'מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע', זֶה בִּלְעָם. שֶׁבַּתְּחִלָּה הָיוּ הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגוֹת בְּכַשְׁרוּת, שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נֶאֱמַר 'וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן', וְכֵן 'וּלְכֹהֵן מִדְיָן שֶׁבַע בָּנוֹת', הַנָּשִׁים הָיוּ יוֹצְאוֹת אַחַר הַצֹּאן, עָמַד בִּלְעָם וְהִטְעָה אֶת הַבְּרִיּוֹת בַּעֲרָיוֹת.