HaimL אמר:
מזל שישנם הספרים של הרב עובדיה זצ"ל, שמכרסמים בפופולריות של המשנ"ב,
ראיתי את הדיון אז פשוט נגשתי להודעה הזו.
אז ככה. זכה הח״ח שהיה לו ס״ד מאד עצומה וכתביו מקובלים ונאים על שולחן כל עם ישראל, אשכנזים, חסידים, ספרדים. זה לא משנה אם אתה פוסק כמוהו או לא, המשנ״ב יהיו בביתם של כל אברכים למיניהם, הספר הפך ליסודי לכל מי שמחזיק ארון ספרים מכובד וחושב אני אפילו שנחשב אפילו לספר יסודי כמו השו״ע, הש״ס-שו״ע-משנ״ב, כמעט בלתי נפרד זה מזה, ושום פוסק בעולם לא יכול להמעיט מהחידוש העצום שהביא הח״ח בכותבו חיבור המשנ״ב.
יש תופעה אחרת שנקראת ״ספרים לבעלי בתים״, ספרי מרן הגר״ע הם ממש לא כאלו, אבל אלו שמחפשים הלכה קולעת ולמעשה לא יתחילו לנבור בספרי המשנ״ב, בעיקר בגלל שפוסקי זמנינו מחלקים גם כן לפעמים, בין אם זה בעדה, יהיה זה חסידים או ספרדים, או אפילו פוסקים ליטאים שיחלקו על המשנ״ב בכמה מקומות (הזכירו כאן את החזו״א). בסופו של דבר האדם הפשוט מחפש את ספרי הקיצורים שמביאים לו את ההלכה כמו שהיא מקובלת לפי קהילתו ורבניו. בין אם זה יהיה השש״כ, אורחות שבת, וכן ג״כ ילקו״י לספרדים. אכן מרן הגר״ע כתב חזו״ע על כל הל׳ שבת, ואע״פ שיש לו גם הלכות על סדר השו״ע בצורת הליכות עולם, דע עקא שלא כותב כל פסקיו על כל השו״ע, ומלבד שהמה מפוזרים בשו״תים שלו, הגאון הגר״י חיבר את הילקו״י. ואף את החזו״ע על שבת, מי שמדפדף בו ימצא קושי גדול לעבור רק על פסקיו מבלי להכנס לעמקויות שנכנס בחיבורו בהם המה מאריך כיד ה׳ הטובה עליו.
ולכן עכ״פ, המשנ״ב ימצא את מקומו אצל כל בן תורה מצוי, יען כי מגיש את מ״ש קודם לכן את פסקי השו״ע בצורה בהירה וברורה. לספרדים אולי רוב פסקיו לא יתקבלו, אך זה לא הופך אותו לפחות חסר שימוש בבתי המדרש ובתי הספרדיים.
ועכ״פ את התופעה לעיל שכבודו מכנה אותה ״כירסום״, מוצאים בכל בית מצוי כשמגישים הלכות פשוטות למעשה, אפילו אצל ליטאים. קשה לי להאמין שכבודו אומר ביום יום הלכות לאשתו מתוך המשנה ברורה עם השו״ע וכל אריכות המשנ״ב. כבודו של הח״ח במקומו מונח ויד כל העם ממשמשים בו ואין אחד שלא מכיר את גדלות החיבור, ואין פוסק בין אשכנזי בין ספרדי שלא מזכיר מפסקיו, בין במשנ״ב בין בביאה״ל, ה״פופולאריות״ שלו היא גדולה בדיוק כמו ספרי הש״ס והשו״ע, ואין שום ספר שיכול להחליף אותו בדיוק כמו שאין ספר שלא יכול להחליף את שני החיבורים הקודמים.
החידוש היחיד שמצאנו בדורות האחרונים הוא הנגשת ההלכה בפשטותה, ואין מה לחשוש שהם ״נוגסים״ בכבודו של הח״ח ח״ו.