האם מותר לשבת במעורב בחתונות

סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

מבקש אמת

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
HaimL אמר:
שמכרסמים בפופולריות של המשנ"ב,
זה נראה שאתה סובל מאיזשהו עמדת נחיתות קשה שאתה מתבטא בכזו צורה פוגענית כלפי מרן קדוש ישראל הח"ח זיע"א
נראה לי שהוא מבקר את התופעה החדשה המצויה בקרב חוגים מסויימים שהחליטו שהמשנ"ב מחייב את כל ישראל כדוגמת התלמוד הבבלי ומתרגזים אם מביאים את המשנ"ב כאחת מכמה שיטות, וחמור מכך - פוסקים דלא כוותיה. (יש על זה כבר אשכול אחר). לענ"ד מקור התופעה בקונפורמיזם שהשתלט על אותם חוגים לפני כמה עשרות שנים, ואינני מאמין שמחבר המשנ"ב היה שמח למשמע גישה קיצונית זו לספרו.
 
 

עמיקא וטמירא

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
וכידוע שנישואי בניו היו בלי הפרדה בשעת הסעודה כמו שהיה נהוג בארה"ב בזמנם, ועל זה אין הכרח שהבית שמואל דיבר.
מאוד בעייתי להביא פסק שהיה בזמנים מסויימים באופנים מסויימים אצל אנשים מסויימים ולהעתיק אותו למקום אחר,
האם לכבודו נראה שמבחינה הילכתית מותר לעשות היום חתונה ללא מחיצה? או עם מחיצה בגובה מטר וחצי שקוף?
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
עמיקא וטמירא אמר:
מבקש אמת אמר:
וכידוע שנישואי בניו היו בלי הפרדה בשעת הסעודה כמו שהיה נהוג בארה"ב בזמנם, ועל זה אין הכרח שהבית שמואל דיבר.
מאוד בעייתי להביא פסק שהיה בזמנים מסויימים באופנים מסויימים אצל אנשים מסויימים ולהעתיק אותו למקום אחר,
האם לכבודו נראה שמבחינה הילכתית מותר לעשות היום חתונה ללא מחיצה? או עם מחיצה בגובה מטר וחצי שקוף?
כתבתי בפירוש שזה תלוי במציאות, וכמו שכתב הלבוש. לאפוקי מחיצה בבית הכנסת שאינו תלוי במציאות אלא הוא דין גמור (לדעת הגרמ"פ מדאורייתא).
 
 

HaimL

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
HaimL אמר:
שמכרסמים בפופולריות של המשנ"ב,
זה נראה שאתה סובל מאיזשהו עמדת נחיתות קשה שאתה מתבטא בכזו צורה פוגענית כלפי מרן קדוש ישראל הח"ח זיע"א
זה נראה שאתה סובל מחוסר הבנה בסיסי, אם אתה חושב שאני מתבטא בצורה "פוגענית", כאילו מישהו יכול "לפגוע" במרן הח"ח זצ"ל. אני כן מתבטא בצורה פוגענית כלפי זחוחי הדעת, מבזי הת"ח, המרוצים מעצמם. מה לעשות, שאלה מסרבים להיפגע...

בקיצור, קצת הבנת הנקרא (אם לא מצד לדון לכף זכות)
 
 

חימקו

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
הפסקים לא נתקבלו בכל תפוצות ישראל, כמש"כ לעיל.
שוב זה לא מדויק, כל ספר קיצורים שיוצא היום מכל עדה שהיא, המקור הקלסי שלו זה המשנ"ב, זה לא אומר שפוסקים כמוהו בכל, רק שהוא ספר הפסיקה הכי נפוץ והכי נחשב ובו מתחשבים ועליו נשענים וגם לפעמים חולקים.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:
הפסקים לא נתקבלו בכל תפוצות ישראל, כמש"כ לעיל.
שוב זה לא מדויק, כל ספר קיצורים שיוצא היום מכל עדה שהיא, המקור הקלסי שלו זה המשנ"ב, זה לא אומר שפוסקים כמוהו בכל, רק שהוא ספר הפסיקה הכי נפוץ והכי נחשב ובו מתחשבים ועליו נשענים וגם לפעמים חולקים.
 https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=18087#p401262


 
 

משולש

משתמש ותיק
ויקיפדיה משנה ברורה:
המשנה ברורה נחשב כפוסק אחרון ברוב קהילות אשכנז, והמקובל לנהוג הלכה למעשה כהכרעת המשנה ברורה. אולם לפעמים כאשר המשנה ברורה מכריע שלא כשולחן ערוך הרב, בחסידות חב"ד מקובל השולחן ערוך הרב כפוסק הקובע ונוהגים על פיו, גם בחצרות אחרות ישנם מקרים בהם נוהגים כשולחן ערוך הרב, זאת על פי מסורת הקהילה/החסידות ובהתאם לכך שבאופן כללי מקובל בקהילות החסידיות, לנהוג להלכה על פי מסורת אבות או מנהגי קהילה.


ויקישיבה:
רבים מגדולי התורה בדור האחרון[6] כתבו שעם ישראל קיבל את המשנה ברורה כפוסק אחרון, ובשל כך יש לו מעמד מיוחד משאר הפוסקים, בעיקר אצל האשכנזים (בין מתנגדים ובין חסידים[7], - מלבד חסידי חב"ד‏[8]). הדבר איננו מונע מלחלוק על דבריו[9] או להכריע שלא כדבריו[10] בנוגע להכרעה מסויימת, ובפרט בעניינים שבהם ישנו מנהג בעדות מסוימות שלא כדברי המשנה ברורה (כגון בענייני נוסח התפילה וסדרה נוהגים החסידים על פי "נוסח ספרד" ולא על פי פסקי ה'משנה ברורה', שנהג על פי נוסח אשכנז), אך באופן כללי נוהגים להורות כדברי המשנה ברורה.

יש אומרים שבמקום שחולק החזון איש על המשנה ברורה - פוסקים כדעת החזון איש שהיה בתראי[11]. אולם יש שלא קבעו מסמרות בדבר[12].

הערה 6:
ראה בספר "גן נעול" מאת הרב שלמה אבינר, ירושלים תשמ"ה, עמ' 52,54 (מצוטט בפורום הישיבות) שהביא דברי רבי חיים עוזר גרוז'נסקי, רבי אלחנן וסרמן, החזון איש (באגרותיו, ח"ב סי' כז ומא), רבי מנחם מנדל זקס (חתן החפץ חיים), הרב צבי יהודה הכהן קוק (עולת ראי"ה ח"א עמ' ט), הרב שלמה זלמן מן ההר והרב שמואל דוד מונק.
בדומה לזה, ראה בהסכמת הרב משה שטרנבוך לספר "וזאת הברכה": "...ועל הספר 'משנה ברורה' סומכין היום בית ישראל וגדולי הוראה."
וכן בשו"ת ציץ אליעזר (חי"ז סי' ד ס"ק א). ראה גם את תשובת הרב יעקב אריאל, וכן את תשובת הרב מיכאל ברום באתר "כיפה". וע"ע שו"ת מנחת יצחק (מנחת יצחק ט קנג&ח"ט סי' קנג ד"ה והנה כי כן).
ויש שציינו לדברי רבי משה פינשטיין (בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סי' יג סוף אות ט עמ' כו) "הרוצה להקל כפי שמשמע שהכריע כן המשנה ברורה, יכול לסמוך עליו, כי הרי הוא מרן דדורות בתראי בהוראות דעניני אורח חיים".
 

לביא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
מזל שישנם הספרים של הרב עובדיה זצ"ל, שמכרסמים בפופולריות של המשנ"ב,
ראיתי את הדיון אז פשוט נגשתי להודעה הזו.

אז ככה. זכה הח״ח שהיה לו ס״ד מאד עצומה וכתביו מקובלים ונאים על שולחן כל עם ישראל, אשכנזים, חסידים, ספרדים. זה לא משנה אם אתה פוסק כמוהו או לא, המשנ״ב יהיו בביתם של כל אברכים למיניהם, הספר הפך ליסודי לכל מי שמחזיק ארון ספרים מכובד וחושב אני אפילו שנחשב אפילו לספר יסודי כמו השו״ע, הש״ס-שו״ע-משנ״ב, כמעט בלתי נפרד זה מזה, ושום פוסק בעולם לא יכול להמעיט מהחידוש העצום שהביא הח״ח בכותבו חיבור המשנ״ב.

יש תופעה אחרת שנקראת ״ספרים לבעלי בתים״, ספרי מרן הגר״ע הם ממש לא כאלו, אבל אלו שמחפשים הלכה קולעת ולמעשה לא יתחילו לנבור בספרי המשנ״ב, בעיקר בגלל שפוסקי זמנינו מחלקים גם כן לפעמים, בין אם זה בעדה, יהיה זה חסידים או ספרדים, או אפילו פוסקים ליטאים שיחלקו על המשנ״ב בכמה מקומות (הזכירו כאן את החזו״א). בסופו של דבר האדם הפשוט מחפש את ספרי הקיצורים שמביאים לו את ההלכה כמו שהיא מקובלת לפי קהילתו ורבניו. בין אם זה יהיה השש״כ, אורחות שבת, וכן ג״כ ילקו״י לספרדים. אכן מרן הגר״ע כתב חזו״ע על כל הל׳ שבת, ואע״פ שיש לו גם הלכות על סדר השו״ע בצורת הליכות עולם, דע עקא שלא כותב כל פסקיו על כל השו״ע, ומלבד שהמה מפוזרים בשו״תים שלו, הגאון הגר״י חיבר את הילקו״י. ואף את החזו״ע על שבת, מי שמדפדף בו ימצא קושי גדול לעבור רק על פסקיו מבלי להכנס לעמקויות שנכנס בחיבורו בהם המה מאריך כיד ה׳ הטובה עליו.

ולכן עכ״פ, המשנ״ב ימצא את מקומו אצל כל בן תורה מצוי, יען כי מגיש את מ״ש קודם לכן את פסקי השו״ע בצורה בהירה וברורה. לספרדים אולי רוב פסקיו לא יתקבלו, אך זה לא הופך אותו לפחות חסר שימוש בבתי המדרש ובתי הספרדיים.

ועכ״פ את התופעה לעיל שכבודו מכנה אותה ״כירסום״, מוצאים בכל בית מצוי כשמגישים הלכות פשוטות למעשה, אפילו אצל ליטאים. קשה לי להאמין שכבודו אומר ביום יום הלכות לאשתו מתוך המשנה ברורה עם השו״ע וכל אריכות המשנ״ב. כבודו של הח״ח במקומו מונח ויד כל העם ממשמשים בו ואין אחד שלא מכיר את גדלות החיבור, ואין פוסק בין אשכנזי בין ספרדי שלא מזכיר מפסקיו, בין במשנ״ב בין בביאה״ל, ה״פופולאריות״ שלו היא גדולה בדיוק כמו ספרי הש״ס והשו״ע, ואין שום ספר שיכול להחליף אותו בדיוק כמו שאין ספר שלא יכול להחליף את שני החיבורים הקודמים.

החידוש היחיד שמצאנו בדורות האחרונים הוא הנגשת ההלכה בפשטותה, ואין מה לחשוש שהם ״נוגסים״ בכבודו של הח״ח ח״ו.
 

HaimL

משתמש ותיק
לביא אמר:
HaimL אמר:
 לי להאמין שכבודו אומר ביום יום הלכות לאשתו 
אצלנו זה הפוך...

לענייננו. לא באתי ח"ו למעט בכבודו של גאון וצדיק זצ"ל (וגם אם הייתי כן מנסה, זאת הייתה קצת טפשות מצדי), אבל כן באתי להרבות בכבוד תלמידי חכמים אחרים.

למשל, אני יכול לומר בפה מלא שלימוד בשו"ע הגרש"ז בעל התניא הוא הרבה יותר חשוב בעיניי מאשר לימוד במשנה ברורה. מדוע, בגלל ההבדל בין שני הסגנונות.

משנה ברורה - הערות על טקסט מקוצר (שולחן ערוך).
שו"ע הגרש"ז - שכתוב הטקסט הקיים, בהרחבה יתירה.

אבל לא אמרתי דבר וחצי דבר על הגאונים הנ"ל עצמם. לא אמרתי שהגרש"ז עולה על הח"ח בצדקות או בלמדנות (מלבד דקשיש מיניה טובא, שזה מן הסתם לא אומר הרבה). רק אמרתי שסגנונו נראה לי יותר, כאשר באים ללמוד את שיטות ההלכה בשו"ע או"ח.

לעומתי, באים פה אנשים  ומדברים אישית, לגופו של רב, מי גדול יותר, ומי קטן יותר. היש לך תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאווה ובוז - גדול מזה?

 
 

שניאור

משתמש ותיק
הפונוביזע'ר אמר:
עי' במאמרו של יהושע ענבל על פסיקותיו של החזו"א והמשנ"ב ותווכח לראות אינספור דוגמאות שהחזונישניקים פוסקים כהמשנ"ב.
קודם כל יהושע ענבל הוא לא תורה מסיני, שנית לא אמרתי שלא פוסקים כמשנ"ב, אמרתי שפוסקים כמשנ"ב רק מפני שהחזו"א אמר שצריך לפסוק כמוהו, ולא כמו האחרים [החסידים שפוסקים כמשנ"ב] שאצלם המשנ"ב הוא 'ה'פוסק, והראיה שכשהחזו"א או אפילו פחותים ממנו חולקים על המשנ"ב הם לא נוקטים כמשנ"ב.
 

חימקו

משתמש ותיק
HaimL אמר:
למשל, אני יכול לומר בפה מלא שלימוד בשו"ע הגרש"ז בעל התניא הוא הרבה יותר חשוב בעיניי מאשר לימוד במשנה ברורה. מדוע, בגלל ההבדל בין שני הסגנונות.
הטעם האישי הוא לא העניין.
אני אישית נהנה יותר ללמוד בספר ערוך השולחן, זה לא סותר שהמשנ"ב הוא ספר הפסיקה המרכזי בימינו.
 

HaimL

משתמש ותיק
חימקו אמר:
HaimL אמר:
למשל, אני יכול לומר בפה מלא שלימוד בשו"ע הגרש"ז בעל התניא הוא הרבה יותר חשוב בעיניי מאשר לימוד במשנה ברורה. מדוע, בגלל ההבדל בין שני הסגנונות.
הטעם האישי הוא לא העניין.
אני אישית נהנה יותר ללמוד בספר ערוך השולחן, זה לא סותר שהמשנ"ב הוא ספר הפסיקה המרכזי בימינו.
ברור. אבל גם מותר לי (לו מישהו היה שואל אותי בכלל) לומר שלדעתי, כדאי יותר ללמוד בשו"ע הגרש"ז, בשביל הלומדות. כלומר, לא רק טעם אישי אלא אפילו כהעדפה אובייקטיבית.

אבל זאת הייתה תצוגת תכלית חיובית, כיצד לדבר על ספרים ומחבריהם מתוך יראת כבוד. לעומת התצוגה השלילית, שבה מביאים מאזניים, ושוקלים גאון כנגד גאון. זה היה יכול לעשות ריב"ז עם תלמידיו, ולא מגיב פלוני בפורום לתורה.
 
 

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
שניאור אמר:
קודם כל יהושע ענבל הוא לא תורה מסיני, שנית לא אמרתי שלא פוסקים כמשנ"ב,
א1 זה לא ענין של תורה מסיני זה מציאות של רשימה של דברים שהוא כותב להוכיח שונה מדבריך.
שנית החזו"א עצמו כתב שהמשנ"ב זה פוסק אחרון ולכך אפי' בהרבה מקומות החזנושניקים -שכתבת שהם פוסקים תדיר כהחזו"א וזה לא נכון- פןסקים אינספור פעמים כהמשנ"ב.
 

לביא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
לענייננו. לא באתי ח"ו למעט בכבודו של גאון וצדיק זצ"ל (וגם אם הייתי כן מנסה, זאת הייתה קצת טפשות מצדי), אבל כן באתי להרבות בכבוד תלמידי חכמים אחרים.

למשל, אני יכול לומר בפה מלא שלימוד בשו"ע הגרש"ז בעל התניא הוא הרבה יותר חשוב בעיניי מאשר לימוד במשנה ברורה. מדוע, בגלל ההבדל בין שני הסגנונות.

משנה ברורה - הערות על טקסט מקוצר (שולחן ערוך).
שו"ע הגרש"ז - שכתוב הטקסט הקיים, בהרחבה יתירה.

אבל לא אמרתי דבר וחצי דבר על הגאונים הנ"ל עצמם. לא אמרתי שהגרש"ז עולה על הח"ח בצדקות או בלמדנות (מלבד דקשיש מיניה טובא, שזה מן הסתם לא אומר הרבה). רק אמרתי שסגנונו נראה לי יותר, כאשר באים ללמוד את שיטות ההלכה בשו"ע או"ח.

לעומתי, באים פה אנשים  ומדברים אישית, לגופו של רב, מי גדול יותר, ומי קטן יותר. היש לך תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק בגאווה ובוז - גדול מזה?
אדרבה אני איתך בזה, אין עניין להשוות שום גאון, לומר שזה יותר גדול וזה יותר קטן ח״ו, כולם קדושים ואין לנו שום זכות לבוא לומר מי יותר גדול ומי יותר קטן ח״ו.
ולגבי חשיבות החיבורים, זה תלוי בצורת הלימוד ולאיפה כל אחד משייך עצמו יותר. אני רק באתי לומר שהמשנ״ב הוא חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי, וזה לא משנה למי.
 

יהודי

משתמש ותיק
אצלי המ"ב הוא פוסק אחרון בעיקר משום שאם לא כן אני מסתבך במאות מחלוקות שאיני יודע כיצד לנהוג בהם להלכה.
מתכון לחיים רגועים הלכתית יחסית (כמובן שעדיין ישנם נידונים רבים, אבל בסיס ההלכה ברור).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
כל ספר קיצורים שיוצא היום מכל עדה שהיא, המקור הקלסי שלו זה המשנ"ב
כלומר?! לי מוכרים כו"כ המתבססים על 'קיצור שולחן ערוך'.

אבהיר: אין כאן מחלוקת על מדת השפעת המשנ"ב בשדה הספר התורני, אלא על סמכותו בעולם הפסיקה.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לי מוכרים כו"כ המתבססים על 'קיצור שולחן ערוך'.
יכול להיות.
אני כנראה מכיר קיצורים אחרים.
אבל זה לא רק בקיצורים.
כך לדוגמה את ביאור הגמ' ע"י ארטסקרול המכונה שוטנשטיין - בהערות למטה כשהם רוצים לציין אליבא דהלכתא, העדיפות הנוחה להם זה המשנ"ב.
 

חימקו

משתמש ותיק
זה ידוע.
אבל חיבורם מיועד לכל הציבור, אם זה לא היה מקובל על כולם, הם לא היו לוקחים צד.
 

ידידיה

משתמש ותיק
לביא אמר:
בדיוק החברותא שלי הראה לי ספר שיצא ממש עכשיו המתבסס על פסקי המשנ״ב ומראה פסקי מרן הגר״ע לצידו, ושם בהסכמה כותב הגר״י על מעלת המשנ״ב. שימו לב מה הוא מביא בשם החזו״א.
מומלץ לא לשים לב למה שאנשים מסויימים מביאים בשם החזו"א, אלא רק למה שהחזו"א עצמו אומר
למשל המשפט הזה [מופיע גם בילקו"י]:
ועיין להחזון איש (חלק יורה דעה סימן קנ אות ד') שכתב, כל שפסק מרן השלחן ערוך להחמיר, חשיב נאמרה הלכה, ואין לסמוך על החולקים בשעת הדחק. ודלא כהחכם צבי דסבירא ליה שאף במקום שנפסקה ההלכה בשלחן ערוך להחמיר, סמכינן על היחיד החולק בשעת הדחק. ע"כ.
שיבוש הוא, החזו"א לא דן האם אפשר להכריע לא כמו השו"ע, ואין בדבריו שום דבר במעלת פסקי השו"ע על דברי פוסקים אחרים.
החזו"א דן היכן שיש מחלוקת קדומה שהשו"ע הכריע בה, באופן שאין שום סיבה להכריע לא כהשו"ע, ואין בדורות האחרונים מי שחולק עליו, האם נוכל לסמוך בשעת הדחק על היחיד, ועל זה אומר שהכרעת השו"ע נחשבת הכרעה. ואין זה דווקא השו"ע אלא גם שאר הפוסקים אם הסכימו האחרונים לדעה אחת וכמבואר בדבריו.
חזוא.png
 

לביא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
שיבוש הוא, החזו"א לא דן האם אפשר להכריע לא כמו השו"ע, ואין בדבריו שום דבר במעלת פסקי השו"ע על דברי פוסקים אחרים.
החזו"א דן היכן שיש מחלוקת קדומה שהשו"ע הכריע בה, באופן שאין שום סיבה להכריע לא כהשו"ע, ואין בדורות האחרונים מי שחולק עליו, האם נוכל לסמוך בשעת הדחק על היחיד, ועל זה אומר שהכרעת השו"ע נחשבת הכרעה. ואין זה דווקא השו"ע אלא גם שאר הפוסקים אם הסכימו האחרונים לדעה אחת וכמבואר בדבריו.
מצחיק שאתה כך דוחה בקש דברים שיש להם אריכות גדולה מאד.
ועוד שמחמת ״כבוד החזו״א״ כבודו דוחה 62 פוסקים שכותבים שאנו (הספרדים) קיבלנו על עצמנו הוראות השו״ע.
אותם 62 פוסקים תמצא בספרי ״עין יצחק״ של הגר״י.
 

לביא

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אבל חיבורם מיועד לכל הציבור, אם זה לא היה מקובל על כולם, הם לא היו לוקחים צד.
אין לקחת מזה ראיה כשידוע שבד״כ הוצאות כאלו הולכות לפי הציבור שלו.
 

הערשלה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אבהיר: אין כאן מחלוקת על מדת השפעת המשנ"ב בשדה הספר התורני, אלא על סמכותו בעולם הפסיקה.
לדעתי זכה בעל הח"ח זצ"ל שספרו התקבל בציבור החרדי ואכן נחשב כספר מרכזי בעולם הפסיקה.
אתן לכך דוגמא מהספר פסקי תשובות להר"ש רבינוביץ שליט"א דמות חסידית ממשפחת אדמורי ביאלא שערך את ספרו על סדר המשנ"ב.

מה ששמעתי על הח"ח שנמנע מלהיכנס למחלוקת חו"מ ונתן כינוי שווה ומקביל לגר"א ולגר"ז, אולי זו הסגולה שזיכתה את ספרו להתקבל בכל שכבות הציבור.
 

ידידיה

משתמש ותיק
לביא אמר:
ידידיה אמר:
שיבוש הוא, החזו"א לא דן האם אפשר להכריע לא כמו השו"ע, ואין בדבריו שום דבר במעלת פסקי השו"ע על דברי פוסקים אחרים.
החזו"א דן היכן שיש מחלוקת קדומה שהשו"ע הכריע בה, באופן שאין שום סיבה להכריע לא כהשו"ע, ואין בדורות האחרונים מי שחולק עליו, האם נוכל לסמוך בשעת הדחק על היחיד, ועל זה אומר שהכרעת השו"ע נחשבת הכרעה. ואין זה דווקא השו"ע אלא גם שאר הפוסקים אם הסכימו האחרונים לדעה אחת וכמבואר בדבריו.
מצחיק שאתה כך דוחה בקש דברים שיש להם אריכות גדולה מאד.
ועוד שמחמת ״כבוד החזו״א״ כבודו דוחה 62 פוסקים שכותבים שאנו (הספרדים) קיבלנו על עצמנו הוראות השו״ע.
אותם 62 פוסקים תמצא בספרי ״עין יצחק״ של הגר״י.

מצחיק לחשוב ש"אריכות גדולה מאד" היא ערובה כלשהיא לאמת.
מצחיק לחשוב שמישהו דן כאן על כבוד החזו"א. לא דנו כאן האם לפסוק כהחזו"א, אלא רק בשאלה האם החזו"א אומר מה שמיוחס לו [בעצם בעוד שאלה: האם אפשר לסמוך על ציטוטי הילקו"י].

השיבוש שהזכרתי אינו היחיד באותו קטע.
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
חימקו אמר:
אבל חיבורם מיועד לכל הציבור, אם זה לא היה מקובל על כולם, הם לא היו לוקחים צד.
אין לקחת מזה ראיה כשידוע שבד״כ הוצאות כאלו הולכות לפי הציבור שלו.

החיבור מיועד לכל עם ישראל.
 

לביא

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
מצחיק לחשוב שמישהו דן כאן על כבוד החזו"א. לא דנו כאן האם לפסוק כהחזו"א, אלא רק בשאלה האם החזו"א אומר מה שמיוחס לו [בעצם בעוד שאלה: האם אפשר לסמוך על ציטוטי הילקו"י].
עם כל הכבוד (ויש לי הרבה כבוד לחו״ר הפורום), אני מעדיף להאמין להגר״י שמה שהוא דקדק הוא נכון, מעלתו כחכם מן השורה עולה על כל אחד שנמצא פה. ואלא״כ תמצא לי שחכם מובהק (ואני מתכוון, שהוא כותב זאת) אני אטה אוזני לשמוע.
סליחה מראש אם זה פוגע בך, זה לא כוונתי ואני חושב שאני די מובן.
חימקו אמר:
החיבור מיועד לכל עם ישראל.
הכוונה שלי, שהמכון שמוציא את המהדורות האלו, כשמביאים הלכות הם מביאים את ההלכות הנוטות לאברכים של אותו מכון. מאותה סיבה לא תמצא בשום ספרי עוז והדר פסיקות הספרדים של אחרוני זמנינו. (בעיקר מרן הגר״ע)
 

יהודי

משתמש ותיק
לביא אמר:
ידידיה אמר:
מצחיק לחשוב שמישהו דן כאן על כבוד החזו"א. לא דנו כאן האם לפסוק כהחזו"א, אלא רק בשאלה האם החזו"א אומר מה שמיוחס לו [בעצם בעוד שאלה: האם אפשר לסמוך על ציטוטי הילקו"י].
עם כל הכבוד (ויש לי הרבה כבוד לחו״ר הפורום), אני מעדיף להאמין להגר״י שמה שהוא דקדק הוא נכון, מעלתו כחכם מן השורה עולה על כל אחד שנמצא פה. ואלא״כ תמצא לי שחכם מובהק (ואני מתכוון, שהוא כותב זאת) אני אטה אוזני לשמוע.
סליחה מראש אם זה פוגע בך, זה לא כוונתי ואני חושב שאני די מובן.
 ממליץ מאוד לכבודו לבדוק היטב בכל הספרים שהביא הגר"י מה בדיוק כתוב שם, ובטוחני שכבודו יראה נפלאות.
 
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
חלק עליון תַחתִית