תפילה על בנים ב'בריך שמיה'

הטרוד לדעת

משתמש רשום
יש בתפילת 'בריך שמיה' תפילה 'ותיהב לי בנין דכרין דעבדין ריעותך', ויש סידורים שהסגירו זאת בסוגריים.
ואני מעודי לא הבנתי מה המקור להסגיר זאת, הא למיטב ידיעתי במקור לתפילה בדברי הזוהר מובא הכל בלא סוגריים, וכי בגלל שיש מתפללים רווקים שלא מצפים באופן מיידי לילדים? וכי זה מניעה להתפלל על זה על העתיד כשיבוא לידם? [ולכאו' אנשים זקנים שיש להם ילדים מתפללים שבניהם יעשו רצון הבורא], מי החליט זאת?,
ובאופן כללי האם יש מניעה להתפלל על דבר שעדיין לא רלוונטי, הא כל כמה שמצפה שזה יהיה בעיתו ובזמנו, מדוע שיהיה מניעה להתפלל?.
ובקיצור, מי הראשון שהסגיר [או השמיט] זאת? ומה ההסבר בזה?
 

shchiche.com

משתמש רגיל
ציטוט מדברי עורכי סידור רש"ס:
לפני גמרה של בקשת בריך שמיה נוסח קושטא יש ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך כאשר הוא בנוסח הזוהר שלפנינו ובסדורים יש והקיפו תיבות אלו בשני חצאי לבנה ובהרבה סדורים נשמטו לגמרי מנוסח בריך שמיה.
וכבר העיר והתעורר לזה הגאון רבי אליעזר פאפו ז"ל בספרו חסד לאלפים סימן קלה אות ב והנה נוסח בריך שמיה הובא בזוה"ק ונדפס בסדורים אך מחסרים חסרון גדול כי שם נאמר יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באורייתא דתיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך וכו' וידוע כמה צריך האדם להתאמץ לבקש רחמים על הבנים כש"כ בעת רצון שעת רחמים עכ"ל.
אך ראה בפתח הדביר הנ"ל שאחר שהביא דברי היסוד יוסף שיש בנוסח בריך שמיה ק"ל תיבין מסיים ברם דא עקא שמנין ק"ל זה הוא בהשמיט מהנוסח ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך ותוספות זה איתיה בזוה"ק שם ע"כ לשון הרב פתח הדביר וראה בספר עיון תפלה להגאון הר' שמעריל מהרימלוב שכתב טעם על השמטה זאת מהסדורים וז"ל ולא ידעתי למה נשמט בסדורים ונראה דאם הוא בא בשנים שלא יהיה לו עוד בנים יאמר ובנין דיכרין דילי יעבדון רעותך ואם לית ליה בנים כלל לא יאמר כן ונראה דמשום הכי השמיטוהו בסדורים כיון דאינה שוה בכל ותפלה לכל מסורה ולא ידעו לחלק בה אבל מי שיודע יאמר עכ"ל.
גם בעל סדור ישועות ישראל בזר זהב כתב ומי שהוא זקן ואינו צריך לזה יאמר ואנא ובנאי ובנתין דילי יעבדון רעותך והוא כדרך שכתב בעיון תפלה דיכול האדם לשנות את נוסח הבקשה לפי צרכו ולפי מה שכתבנו לעיל לפני בעל יסוד יוסף היה נוסח שונה מקושטא והוא נוסח דפוסי זוהר הראשונים מנטובה וקרימונה עם תוספת תיקונים מדרך אמת לרמ"ז.
בסדורים יש נוסחאות שונות וכו'.
מרכבו ארגמן ט, ג:
עוד בהיותי בזה אמרתי להעיר כאן על כמה מהסידורים שהשמיטו לגמרי וחלקם רק מיסגרו את המילים ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך ואנכי לא ידעתי מה עלה בדעתם לשלוח יד לספרים וראיתי בספר אסיפת גרשון ערך בריך שמיה שכתב דמאחר שמקור התפילה היא מהזוהר הקדוש אכן צ"ע למה יש שהחסירו ששת התיבות הללו ובאמת תמצא בסידור אוצד התפילות שהעתיק נוסח זה מהזוהר עם אותם ו' תיבות ע"ש וראה עוד בחסד לאלפים סימן קלה אות ב וז"ל דע דבסידורים ויחנו בחסרות הני מילי דאיתא בזוה"ק יהי"ר קדמך דתפתח לבי באורייתך ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך ותשלים משאלין וכו' דחיובא רמיא אקרקפתא דגברי לבקש רחמים על הבנים ומה גם בעת רצון ושערי רחמים בעת הוצאת הס"ת ע"ש ואי אתיהיב רשותא לכמוני אנא אמינא שהטעם שיש ממדפיסי הסידורים שכנודע חלקם אינם בכלל ת"ח ולפעמים אף רחוקים מזה ועיין בב"ח סימן מ"ו שכתב דאין להביא ראיה מן הסידורים הנדפסים בזמן הזה וכן כתב בספר טהרת המים בשיורי טהרה מערכת י' אות כג שאין להשגיח בסידורים הנדפסים והו"ד גם בשו"ת יחו"ד ח"ה סימן ט כי אולי סברו בדעתם הכושלת להודיד הנוסח הלזה למי שהוא זקן שכבד לא יוליד וכיוצ"ב אולם בחור רווק ודאי יאמרנו שהוא מתפלל על העתיד לכן אפשר שמשום זקן שלא יוליד השמיטוהו שלא יאמר שורה זו ואם אכן זו סברתם יש לדחותה כי אם בפועל אינו שייך בבנים יכוון על תלמידיו שנקראים בנים עיין בזוהר לך לך פ עה"פ וירק וכו'.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
ר' חצקל לא היה אומר אנא עבדא דקודשא בריך הוא - כי פחד שאינו אמת.
וה"ה בכה"ג כלפי זקנים למשל
 

אברעמעלע

משתמש רגיל
שאר לעמו אמר:
ר' חצקל לא היה אומר אנא עבדא דקודא בריך הוא - כי פחד שאינו אמת.
וה"ה בכה"ג כלפי זקנים למשל
בסדור ביאלא כתוב "אנא בעי למהוי עבדא דקודשא בריך הוא".
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אבל זו לא הגירסא הנכונה.
אגב, שמעתי מי שאמר אנא בעי למעבד קודשא בריך הוא...

קיצורו של דבר, תפילה זו איננה מטבע שטבעו חכמים, ומה שלא נכון/רלונטי לא אומרים.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
אני שמעתי באזני
את הגאון הצדיק רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל מתחנן בבריך שמיה: "ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך".
 

איש בנימין

משתמש ותיק
נכתב לחדודי. אין לי מושג מה היתה כוונתו.
אני רק זוכר שבפעם הראשונה ששמעתי אותו אומר את זה עלו לי דמעות בעיניים.
 

הטרוד לדעת

משתמש רשום
פותח הנושא
בענינו של ר' חצקל שלא אמר 'אנא עבדא', נראה שזלא זו האמת, וכי עבד שלא עושה רצון אדונו אינו עבד?,
ואם המעשה נכון לכאו' מתייחס להמשך הקטע 'דסגידנא קמיה וכו' בכל עידן ועידן', שאולי בזה אמר בעי אנא למיסגד וכו', לא כן?
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
אבל זו לא הגירסא הנכונה.
אגב, שמעתי מי שאמר אנא בעי למעבד קודשא בריך הוא...

קיצורו של דבר, תפילה זו איננה מטבע שטבעו חכמים, ומה שלא נכון/רלונטי לא אומרים.
תפילה זו היא מנוסח של רבי שמעון בר יוחאי.
אמנם אפשר שאין לזה התוקף של נוסח שמו"ע וברכות שנתקנו ע"י מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים, אבל עדיין...
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
נו, בסדר גמור. שיהיה.
אבל מה שלא רלוונטי לא אומרים.. ומאז רשב"י עוד היום - אינני יודע מה נוסח התפילה המדויק. ולא כאן המקום בסוגיא זו.
סתם להוי ידוע לך בישיבת פוניב'ז הק', לא אמרו כלל בריך שמיה, והחזן אפילו לא היה ממתין שניה עם הספר תורה אלא לקחו לבימה מיד. לא יודע מה עשו בשקט, אבל לא זה קיבל 'זמן' כלשהוא בסדרי התפילה, ולא היה זמן להגיד הכל אפילו באולם הגדול הזה!
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
נו, בסדר גמור. שיהיה.
אבל מה שלא רלוונטי לא אומרים.. ומאז רשב"י עוד היום - אינני יודע מה נוסח התפילה המדויק. ולא כאן המקום בסוגיא זו.
סתם להוי ידוע לך בישיבת פוניב'ז הק', לא אמרו כלל בריך שמיה, והחזן אפילו לא היה ממתין שניה עם הספר תורה אלא לקחו לבימה מיד. לא יודע מה עשו בשקט, אבל לא זה קיבל 'זמן' כלשהוא בסדרי התפילה, ולא היה זמן להגיד הכל אפילו באולם הגדול הזה!
אם "מה שלא רלוונטי לא אומרים", אפשר אולי עוד כמה, ע"ע יקום פורקן ועוד.
לא אמרתי שחובה, ולא באתי לפקפק במנהגי פוניבז', אבל לוואי שהיו מקדישים לאמירת התפילה הנדירה הזו שניסחה רשב"י, חצי מהרצינות שמייחסים לתפילת רבוש"ע שאחרי "ה' ה'" שאומרים ברגלים שמנסחה מאוחר מאוד מאוד מהרשב"י.

בכ"א לעניין האשכול, עיין במה הוזכר כאן קצת בקצרה, שלכאו' מקור השמטת בנין דכרין דעבדין רעותך אינו מהמדפיסים עמי הארץ או בעלי סברות כרסיות, כפי ששיער החסל"א, אלא מחמת שינוי גירסאות בזוהר עצמו, שיש דפוסים שהוא בהשמטה, והיסוד יוסף מביא בשם מהר"ם פאפירש מגדולי המקובלים שיש קפידא במניינא של ק"ל תיבות ויש מזה תיקון היסוד, ומניין ק"ל הוא בהשמטת בנין דכרין (אלא שבכדי לדייק את המניין צריך לדייק את המילים, אם אומרים "אמן", "דילי" או "די לי", וכו').
לכן יש לזה מקור.
והגר"מ גרוס אמר לקרוא פעם אחת בהשמטת בנין דכרין, ואח"כ לחזור שוב על הקטע האחרון עם בנין דכרין. (הבעיה שאין זמן...)
 

קבצים מצורפים

  • יסוד יוסף בריך שמיה.pdf
    476.4 KB · צפיות: 0

שאר לעמו

משתמש ותיק
יקום פורקן הוא רלוונטי. ו'בבל' תהיה הכוונה לגלות שבכל אתר ואתר. והדברים פשוטים, ולכן לא משנים לשון חז"ל.
אבל אינך יכול לבקש על מה שהוא לא נכון.. כלומר, איש זקן בא בימים לא מבקש להוליד. בדיוק על כך צחקה שרה בליבה (התביעה עליה היתה כי ה' הבטיח, ולא משום שבעלמא זה לא מצחיק..)
כמה מתפתלים המדקדקים איך לומר בא' דסליחות הפזמון 'במוצאי מנוחה' (לנוהגים לומר, בישיבות, והיום מצטצמם..), וכ"כ למה? כי חותמו של הקב"ה אמת ולא מצפצפים. כמה הרבה אנחנו משנים את פזמוני בה"ב, כדי לא לומר שאנו צמים - אם זה לא כך.
וה"נ בבריך שמיה.
גם שמעתי על כמה ת"ח שאומרים בברכת החודש שתחדש עלינו את החודש הבא, ולא קבעתי מסמרות. כי זה יכול להתפרש; הזה - הבא עלינו בסמיכות. ואין מקום כאן להאריך.
אגב אם אתה חושב שהנוסח של בריך שמיה הוא לשונו של רשב"י (זה לגמרי לא כאן המקום, ואולי בכלל לא), בפשוטו זה לא. וכבר העיר בזה הגריעב"ץ והחת"ס על דרך כללי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
שאר לעמו אמר:
אבל זו לא הגירסא הנכונה.
אגב, שמעתי מי שאמר אנא בעי למעבד קודשא בריך הוא...

קיצורו של דבר, תפילה זו איננה מטבע שטבעו חכמים, ומה שלא נכון/רלונטי לא אומרים.
תפילה זו היא מנוסח של רבי שמעון בר יוחאי.
אמנם אפשר שאין לזה התוקף של נוסח שמו"ע וברכות שנתקנו ע"י מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים, אבל עדיין...
התוקף של נוסח הברכות מכח דין 'מטבע שטבעו חכמים', וכל שלא תקנוהו בתורת מטבע מותר לשנותו, ולא כ''כ משנה מאיזה תקופה הוא.

אגב, כמדומני שהנוב''י סובר שלא לומר בריך שמיה, ואינו לפני כעת.
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
אם "מה שלא רלוונטי לא אומרים", אפשר אולי עוד כמה, ע"ע יקום פורקן ועוד.
לא אמרתי שחובה, ולא באתי לפקפק במנהגי פוניבז', אבל לוואי שהיו מקדישים לאמירת התפילה הנדירה הזו שניסחה רשב"י, חצי מהרצינות שמייחסים לתפילת רבוש"ע שאחרי "ה' ה'" שאומרים ברגלים שמנסחה מאוחר מאוד מאוד מהרשב"י.

הרצינות שמייחסים לתפילה אינו תלוי בקדימות חיבורה, אלא בחיבור הנפש לתוכן התפילה. וכיון שבריך שמיה הוא בארמית, נוסף ע''ז שמדובר בעניינים גבוהים- מטבע הדברים הנפש פחות מתחברת, משא''כ ברבונו של עולם.

אגב, הידעתם שתפילת 'על הכל' שאומרים אחר הוצאת ס''ת בשבת ויו''ט היא קדומה מאד וכתובה במ''ס? והגר''א היה מקפיד לאומרה ואף הוכיח מנוסחה על נוסח הקדיש, וכמו כן הגיה בנוסחה. ועכ''ז לצערנו רוב העולם אינו מקפיד לאומרה כלל ואפילו ת''ח חשובים.

בענין ההשואה ליקום פורקן, אדרבה- מאותה סיבה שלא משמיטים את היקום פורקן- היה ראוי שלא לומר בריך שמיה, שהרי בימים קדמונים לא היו אומרים את זה...
 

אליהוא

משתמש רגיל
א' בריך שמיה איננו בנוסח אשכנז הישן, וראה אזור אליהו בנושא.

ב' גם יקום פורקן חסר בכמה מנהגים. באנגליה [הנוסח הישן] אמרו רק אחד לכל היותר.
במנהג פפד"מ השמיטו את בבל כבר לפני 150 שנה.

ג' החודש הבא בברכת החודש: ראה בלוח טוקצ'ינסקי ובכמה סידורים "הבא".

ד' בענין הצורך לשנות לפי הנסיבות והדקדוק, ראה את דברי החיד"א [נמצא בהקדמה בסידור וינגרטן].
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
תפילת על הכל, לא זו בלבד שהגר"א הוכיח ממנה את פירוש הקדיש, אלא שבבית מדרשו היו מזמרים את התפילה פסוק בפסוק כל הציבור מתוך שמחה גדולה - בימים טובים.
מעש"ר.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
במנהג פפד"מ השמיטו את בבל כבר לפני 150 שנה.
בפפד''מ החרדית אמרו יקום פורקן עד השואה.
בכל מקרה, מנהג שהונהג לפני 150 שנה אין לו שם 'מנהג', והוא לא קובע כלום.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עפר ואפר אמר:
הגרי''ז היה אומר בריך שמיה רק במנחה של שבת, וכלשון הזוהר.
הזוהר מדבר על שבת, דווקא לא על מנחה אלא על שחרית, אבל עובר באופן כללי לדבר על קריה"ת
האם מש"כ שם לשתוק בעת הקריאה הוא ג"כ רק במנחה בשבת? ולכוון שעומדים במעמד הר סיני ג"כ?

יש לך מקור להנהגת הגרי"ז בזה?
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
יקום פורקן הוא רלוונטי. ו'בבל' תהיה הכוונה לגלות שבכל אתר ואתר. והדברים פשוטים, ולכן לא משנים לשון חז"ל.
אבל אינך יכול לבקש על מה שהוא לא נכון.. כלומר, איש זקן בא בימים לא מבקש להוליד. בדיוק על כך צחקה שרה בליבה (התביעה עליה היתה כי ה' הבטיח, ולא משום שבעלמא זה לא מצחיק..)
כמה מתפתלים המדקדקים איך לומר בא' דסליחות הפזמון 'במוצאי מנוחה' (לנוהגים לומר, בישיבות, והיום מצטצמם..), וכ"כ למה? כי חותמו של הקב"ה אמת ולא מצפצפים. כמה הרבה אנחנו משנים את פזמוני בה"ב, כדי לא לומר שאנו צמים - אם זה לא כך.
וה"נ בבריך שמיה.
גם שמעתי על כמה ת"ח שאומרים בברכת החודש שתחדש עלינו את החודש הבא, ולא קבעתי מסמרות. כי זה יכול להתפרש; הזה - הבא עלינו בסמיכות. ואין מקום כאן להאריך.
אגב אם אתה חושב שהנוסח של בריך שמיה הוא לשונו של רשב"י (זה לגמרי לא כאן המקום, ואולי בכלל לא), בפשוטו זה לא. וכבר העיר בזה הגריעב"ץ והחת"ס על דרך כללי.
אם אתה מדבר על בנין דכרין, מי סני מה שאמרו ז"ל בני בנים הרי הם כבנים. אמנם אולי לזקן ערירי י"ל.

לומר שהנוסח של הזוהר אינו מרשב"י אלא מתלמידיו הוא עניין אחד. לומר שנוסח תפילה שמופיע בזוהר אינו הנוסח של רשב"י, הוא עניין אחר לגמרי. לומר שנוסח תפילה שמופיע בזוהר בהפניה מפורשת "אמר רבי שמעון" אינו באמת מרשב"י, הוא כמובן עניין אחר לגמרי לגמרי לגמרי.
 

דרומאי

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
דרומאי אמר:
עפר ואפר אמר:
הגרי''ז היה אומר בריך שמיה רק במנחה של שבת, וכלשון הזוהר.
הזוהר מדבר על שבת, דווקא לא על מנחה אלא על שחרית, אבל עובר באופן כללי לדבר על קריה"ת
האם מש"כ שם לשתוק בעת הקריאה הוא ג"כ רק במנחה בשבת? ולכוון שעומדים במעמד הר סיני ג"כ?

יש לך מקור להנהגת הגרי"ז בזה?
זה שכך היתה הנהגתו שמעתי מבניו, וכמדומה שהדברים הודפסו באחד הספרי הנהגות.
אם אני לא טועה הזוהר מיירי ב'מנחה דשבתא', וגם הא''ר נוקט שהוא בדוקא.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עפר ואפר אמר:
דרומאי אמר:
הגרי''ז היה אומר בריך שמיה רק במנחה של שבת, וכלשון הזוהר.
הזוהר מדבר על שבת, דווקא לא על מנחה אלא על שחרית, אבל עובר באופן כללי לדבר על קריה"ת
האם מש"כ שם לשתוק בעת הקריאה הוא ג"כ רק במנחה בשבת? ולכוון שעומדים במעמד הר סיני ג"כ?

יש לך מקור להנהגת הגרי"ז בזה?
זה שכך היתה הנהגתו שמעתי מבניו, וכמדומה שהדברים הודפסו באחד הספרי הנהגות.
אם אני לא טועה הזוהר מיירי ב'מנחה דשבתא', וגם הא''ר נוקט שהוא בדוקא.
שוב בינותי, ולשון הזוהר אינו כן, אבל באיזה אחרונים כתוב כן.
והיינו כזה:
בזוה"ק משמע בפשטות שכוונתו בין בשבת בין בחול, כפי שכתב הרי"ח בסוד ישרים שזה הפשטות - ואנא עניא זכיתי לכוון לקצת דבריו ב"ה
במהרח"ו מפורש שהאריז"ל היה אומרו בשבת בשחרית, (שבאמת בהכי מיירי הזוה"ק לעיל מיניה), ודנו קצת באחרונים איך לדייק דבריו
אמנם הרב חיד"א והרמ"ז ועוד כתבו שאדרבא, מנחה בשבת הוא עיקר זמנו, ורק בא מהרח"ו לחדש שאפילו בשבת בשחרית נהג האר"י לאמרו

ולמעשה מנהג אשכנזים לאמרו גם בחול, ומנהג ספרדים רק בשבת ויו"ט או בחוה"מ ור"ח

הכלל, אמנם כן כתוב באיזה מהמקובלים שעיקר זמנו הוא במנחה בשבת, אבל אין "לשון הזוהר", ובאמת חידוש אצלי שכן נהג הגרי"ז.
 

קבצים מצורפים

  • סוד ישרים.pdf
    1.1 MB · צפיות: 1
  • בריך שמיה.pdf
    1.3 MB · צפיות: 1

רפאל זהבי

משתמש חדש
אל כבוד הרבנים החשובים שליט"א
לא היה סיפק בידי לקרוא את כל התגבות הנפלאות שהובאו בביהמ"ד כאן, ובכל אופן ברצוני להוסיף מידע בענין הנזכר שדומני שהוא לא היה ידוע עד כה, והוא שאכן בדפוס הזהר הראשון שהיה קיים אי פעם תוספת זו של 'ותיהב לי בנין דיכרין דעבדין רעותך' לא נמצאות בטקסט עצמו אלא רק בשולי הגליון והיא הוספה מאוחרת מבית מדרשו של רבי בצלאל אשכנזי זצ"ל ותלמידיו בעל השיטמ"ק כידוע.
ספר הזהר שהתקבל למעשה הוא הספר שהודפס במונטבה ועורר ככל הנראה רושם אמין יותר, אלא שכאשר ישבו רבי בצלאל אשכנזי וחכמי בית מדרשו על הגהת הזהר של דפוס מונטבה הם השתמשו בכתבי יד עתיקם ומוסמכים שקדמו לזהר המודפס ויצרו מהם ספר אחד בעל נוסח מתוקן ומוגה.
בכל אופן קרוב לוודאי שגם הוספה זו איננה מהזהר עצמו, והמעיין בין דפוסי הזהר העתיקים יגלה שינויים בזה ורק תלמידיו של הזהר הם אלו שהוסיפו הוספה זו.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
רפאל זהבי אמר:
אל כבוד הרבנים החשובים שליט"א
לא היה סיפק בידי לקרוא את כל התגבות הנפלאות שהובאו בביהמ"ד כאן, ובכל אופן ברצוני להוסיף מידע בענין הנזכר שדומני שהוא לא היה ידוע עד כה, והוא שאכן בדפוס הזהר הראשון שהיה קיים אי פעם תוספת זו של 'ותיהב לי בנין דיכרין דעבדין רעותך' לא נמצאות בטקסט עצמו אלא רק בשולי הגליון והיא הוספה מאוחרת מבית מדרשו של רבי בצלאל אשכנזי זצ"ל ותלמידיו בעל השיטמ"ק כידוע.
ספר הזהר שהתקבל למעשה הוא הספר שהודפס במונטבה ועורר ככל הנראה רושם אמין יותר, אלא שכאשר ישבו רבי בצלאל אשכנזי וחכמי בית מדרשו על הגהת הזהר של דפוס מונטבה הם השתמשו בכתבי יד עתיקם ומוסמכים שקדמו לזהר המודפס ויצרו מהם ספר אחד בעל נוסח מתוקן ומוגה.
בכל אופן קרוב לוודאי שגם הוספה זו איננה מהזהר עצמו, והמעיין בין דפוסי הזהר העתיקים יגלה שינויים בזה ורק תלמידיו של הזהר הם אלו שהוסיפו הוספה זו.
יש לך מקורות לכל זה?
 

יצחק פון ישיבה

משתמש ותיק
הטרוד לדעת אמר:
בענינו של ר' חצקל שלא אמר 'אנא עבדא', נראה שזלא זו האמת, וכי עבד שלא עושה רצון אדונו אינו עבד?,
ואם המעשה נכון לכאו' מתייחס להמשך הקטע 'דסגידנא קמיה וכו' בכל עידן ועידן', שאולי בזה אמר בעי אנא למיסגד וכו', לא כן?
יש בספר קול חוצב, על ר' שלו' שבדרון זצ"ל, שחשש מלומר בתפילת 'הנני עני ממעש' לש"צ בימים הנוראים - 'נרעש ונפחד מפחד' וכו', מפחד שאינו מפחד, ועל כן נהג להוסיף בשקט משהו כמו 'רוצה להיות נרעש ונפחד'...
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
יצחק פון ישיבה אמר:
הטרוד לדעת אמר:
בענינו של ר' חצקל שלא אמר 'אנא עבדא', נראה שזלא זו האמת, וכי עבד שלא עושה רצון אדונו אינו עבד?,
ואם המעשה נכון לכאו' מתייחס להמשך הקטע 'דסגידנא קמיה וכו' בכל עידן ועידן', שאולי בזה אמר בעי אנא למיסגד וכו', לא כן?
יש בספר קול חוצב, על ר' שלו' שבדרון זצ"ל, שחשש מלומר בתפילת 'הנני עני ממעש' לש"צ בימים הנוראים - 'נרעש ונפחד מפחד' וכו', מפחד שאינו מפחד, ועל כן נהג להוסיף בשקט משהו כמו 'רוצה להיות נרעש ונפחד'...

יש הבדל גדול בין אנא עבדא דקודשא בריך הוא להנני העני ממעש נרעש ונפחד...
הגרש"ש זצוק"ל פחד לומר נרעש ונפחד - כי חשש שאין זו אמת ובאמת אינו נרעש ונפחד.
אבל אנא עבדא דקודשא בריך הוא בודאי אמת הוא שכולנו עבדא דקודשא בריך הוא.
וע"כ מה שפחד הג"ר חצקל זצוק"ל הוא לא שח"ו אינו אמת שהוא עבדא דקוב"ה, אלא שכיון שהרגיש בענוותנותו שאינו נוהג כעבדא דקודשא בריך הוא לא רצה לומר כן.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
הטרוד לדעת אמר:
בענינו של ר' חצקל שלא אמר 'אנא עבדא', נראה שזלא זו האמת, וכי עבד שלא עושה רצון אדונו אינו עבד?,
ילקוט שמעוני יהושע א,ב:
משה עבדי מת - יש שקרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד, ויש שקרא עצמו עבד והקב"ה לא קראו עבד, ויש שלא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד. אברהם קרא עצמו עבד שנאמר אל נא תעבור מעל עבדך והקב"ה קראו עבד בעבור אברהם עבדי. יעקב קרא עצמו עבד קטונתי מכל החסדים אשר עשית את עבדך והקב"ה קראו עבד אל תירא יעקב עבדי. משה קרא עצמו עבד אתה החלות להראות את עבדך והקב"ה קראו עבד לא כן עבדי משה, משה עבדי מת. דוד קרא עצמו עבד אני עבדך בן אמתך והקב"ה קראו עבד למען דוד עבדי, ודוד עבדי נשיא להם לעולם. ישעיה קרא עצמו עבד יוצרי מבטן לעבד לו והקב"ה קראו עבד כאשר הלך עבדי ישעיהו. שמואל קרא עצמו עבד דבר כי שומע עבדך והקב"ה לא קראו עבד. שמשון קרא עצמו עבד אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדולה הזאת והקב"ה לא קראו עבד. שלמה קרא עצמו עבד ונתת לעבדך לב שומע והקב"ה לא קראו עבד. איוב לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד השמת לבך אל עבדי איוב. יהושע לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד וימת יהושע בן נון עבד ה'. כלב לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד ועבדי כלב. אליקים לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד לעבדי לאליקים. זרובבל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד זרובבל בן שאלתיאל עבדי. דניאל לא קרא עצמו עבד והקב"ה קראו עבד דניאל עבד אלהא חייא. חנניה מישאל ועזריה לא קראו עצמן עבדים והקב"ה קרא אותן עבדים שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי דאלהא. נביאים ראשונים לא קראו עצמם עבדים והקב"ה קראן עבדים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים:
 
חלק עליון תַחתִית