פרשת וירא בשר וחלב

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
אברהם אבינו הגיש לפני המלאכים חמאה חלב ובשר בקר ורבים השואלים על אברהם שקיים את התורה עד הדרבנן שבהם כיצד הגיש לפניהם בשר וחלב יחדיו.
אבל מי שיראה רש"י שם כתב קמא קמא אמטי לידייהו ונראה כונת דבריו שאברהם הגיש ראשית כל החלב והחמאה כפי שמופיע בפסוק ורק לאחר מכן הגיש את הבשר ותמוה שתירוץ פשוט כזה לא עלה על לב המקשים הרבים
 

יהודה1

משתמש ותיק
נראה לי שמבואר בחז"ל שאכלו בשר בחלב ולכן לא שיך לתרץ אלא שקשה באמת הרי אינו דרך בישול ואם משום שהם מלאכים ונתבשל בגופם (שהם של אש) אין קושיא על אברהם שכערביים נדמו לו. וגם לפי זה לא שייך להקשות שהרי עכו"ם אינו מצווה על בשר בחלב והוא לא בשלם ביחד.
 

איש בנימין

משתמש ותיק
ואני שמעתי פעם מנהג מונית אחד לתרץ, שמה שכתוב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם. הכוונה שנתן לפניהם. ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו. דהיינו שיאכלו רק אחד מהשנים או בשר או חלב. דפח"ח ושפכ"ת.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
איש בנימין אמר:
ואני שמעתי פעם מנהג מונית אחד לתרץ, שמה שכתוב ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם. הכוונה שנתן לפניהם. ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו. דהיינו שיאכלו רק אחד מהשנים או בשר או חלב. דפח"ח ושפכ"ת.
זה לא יועיל עדין נמצא מכשילם על הצד
ואילו לפי דקדוקי הפשוט בדברי רש"י הוא לא הגיש לפניהם בשר וחלב יחדיו אלא קמא קמא
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
עי' בתורת חיים בב"מ דף פ"ו ע"א שהביא חז"ל שהמלאכים קטרגו על נתינת התורה וכן בחטא העגל אמרו שעכשיו התורה תחזור אליהם, והקב"ה סותם טענתם כי אכלו בשר בחלב אצל אברהם (והוא בפסיקתא רבתי סופכ"ה, ובמד' שוח"ט תהילים פיס' ח', ועיי"ש בפי' מהר"י כהן על השוח"ט שפירש בזה סמיכות הפסוקים "לא תבשל גדי וכו' כי על פי הדברים וכו' היינו שמכח קפידת ישראל באיסור בשר בחלב זכו ל"כי על פי הדברים האלה", וכעי"ז פירש בחנוכת התורה סו"פ משפטים, ועי' במנחת עני לבעל ערול"נ סו"פ ראה. ומדרש זה הובא בדעת זקנים ריש פר' וירא, ובשיטמ"ק בבכורות דף ו' ע"ב אות ב' בשם הירושלמי, עיי"ש), ובי' שלכן בשבועות אוכלין מאכלי חלב ואח"כ בשר ע"י קינוח והדחה, כי סתימת קטרוג המלאכים היא במה שאכלו בשר בחלב אצל אברהם
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
דקדוק הלשון של קמא קמא ברש"י באמת מבואר להדיא במדרש הגדול וברוקח ובאברבנאל, שכותבים שנתן להם החמאה והחלב קודם ואח"כ הבשר.

אך המדרש השני שסובר שאכלו בשר בחלב ביחד אפשר שמדייק מהלשון "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם" שמשמע שנתן הכל יחד לפניהם.
 

יוסי יעבץ

משתמש ותיק
פותח הנושא
כל דברי רש"י שאינם פשוטו של מקרא בדרך כלל לקוחים מהמדרשות
והדיוק מהמדרש השני יפה אבל היכן הוא המדרש?
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
אברהם אבינו הגיש לפני המלאכים חמאה חלב ובשר בקר ורבים השואלים על אברהם שקיים את התורה עד הדרבנן שבהם כיצד הגיש לפניהם בשר וחלב יחדיו.
הפשטות היא שהביא אחד אחרי השני וכמו שביארו, וכך כתבו הרבה מן המפרשים.
ומצאתי ביאור אחר, והוא מחודש.
דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק ח
(ח) ויקח חמאה וחלב וגו'. מלמד שהאכילם בשר וחלב וכשרצה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל אמרו המלאכים תנה הודך על השמים אמר להם כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו ואתם כשירדתם למטה אכלתם בשר וחלב שנאמר ויקח חמאה וחלב. מיד הודו להקב"ה והיינו דכתיב בפ' כי תשא כי על פי הדברים האלה כרתי וגו' וכתיב לעיל מיניה לא תבשל גדי בחלב אמו. ומדרש זה חולק על מדרש אחר קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין פירוש תבשילין מעורבין שלא היה אוכל בשר בחלב גם לא בשר ואח"כ חלב אלא חלב ואח"כ בשר דכתיב ויקח חמאה וחלב והדר בן הבקר אשר עשה וכן נמי פירש"י קמא קמא דתקין אמטי ואייתי לקמייהו:
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
רבים השואלים, כיצד הגיש אברהם לפניהם בשר וחלב יחדיו?
.
לבעלי נטיה להפליג על כנפי הדמיון, הרי תשובה נפלאה, על יסוד דברי מהר"א אזולאי בספרו 'חסד לאברהם' ('עין משפט' נהר נא):
בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהָלַךְ אַבְרָהָם אֵצֶל הַבָּקָר עִם יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ לִטֹּל שְׁלשָׁה פָּרִים מִמִּקְנֶה שֶׁלּוֹ, הָלַךְ אַחֲרָיו רְפָאֵל בְּנִסְתָּר, וּלְאַחַר שֶׁנָּטַל אַבְרָהָם שְׁנֵי פָּרִים וְנָתַן בְּיַד הַנַּעַר לְהוֹלִיכָן, וְהָיָה מִשְׁתַּדֵּל לִקַּח עוֹד פַּר שְׁלִישִׁי, נִדְמָה רְפָאֵל לְפָנָיו כְּפַר חָשׁוּב וּמְשֻׁבָּח. וְזֶהוּ 'רְפָאֵל' – 'פַּר אֵל', פַּר חָשׁוּב. וּכְשֶׁבָּא אַבְרָהָם לִטְּלוֹ הָיָה הַפָּר נִשְׁמָט וּבוֹרֵחַ מְעַט מְעַט, עַד שֶׁהוֹלִיכוֹ בְּפֶתַח הַמְּעָרָה. וְנִפְתַּח פֶּתַח הַמְּעָרָה, וּכְשֶׁרָאָה אָדָם וְחַוָּה קְבוּרִים שָׁם וְהֵרִיחַ רֵיחַ גַּן עֵדֶן, מִיָּד יָדַע מַעֲלַת הַמָּקוֹם וְחָמַד לִהְיוֹת שָׁם קְבוּרָתוֹ. וּמִיָּד נִמְסַר הַפָּר מֵאֵלָיו בְּיַד אַבְרָהָם. וּבְהַגִּיעַ לְאָהֳלוֹ לֹא מָצָא אֶלָּא שְׁנַיִם, וְהֻצְרַךְ אַבְרָהָם לִבְרֹא פַּר שְׁלִישִׁי עַל יְדֵי סֵפֶר יְצִירָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר בִּסְעוּדַת אוֹרְחִים; שֶׁאִם הָיָה חוֹזֵר אֶל הַמִּקְנֶה, הָיָה עוֹבֵר זְמַן הַמַּאֲכָל. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: 'וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה' – מַמָּשׁ.
ומעתה מיושב שפיר הענין שהאכיל אברהם את האורחים בשר וחלב, שכן בשר הפר השלישי, שנברא בספר יצירה, אותו לבדו נתן לפניהם יחד עם החמאה והחלב (כאמור: 'וַיִּקַּח חֶמְאָה וְחָלָב וּבֶן הַבָּקָר אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם'), לפי שלא נולד מאם, ואינו אסור בחלב.
(מספר 'נופת צופים' לרבי בצאל ב"ר שלמה)
 

הערשל

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
דקדוק הלשון של קמא קמא ברש"י באמת מבואר להדיא במדרש הגדול וברוקח ובאברבנאל, שכותבים שנתן להם החמאה והחלב קודם ואח"כ הבשר.

אך המדרש השני שסובר שאכלו בשר בחלב ביחד אפשר שמדייק מהלשון "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם" שמשמע שנתן הכל יחד לפניהם.

עי' ש"מ בכורות ו: שהטענה על המלאכים היתה בכך שלא נטלו ידים בין אכילת החלב לאכילת הבשר.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
אברהם אבינו הגיש לפני המלאכים חמאה חלב ובשר בקר ורבים השואלים על אברהם שקיים את התורה עד הדרבנן שבהם כיצד הגיש לפניהם בשר וחלב יחדיו.
אבל מי שיראה רש"י שם כתב קמא קמא אמטי לידייהו ונראה כונת דבריו שאברהם הגיש ראשית כל החלב והחמאה כפי שמופיע בפסוק ורק לאחר מכן הגיש את הבשר ותמוה שתירוץ פשוט כזה לא עלה על לב המקשים הרבים
התירוץ פשוט וברור, ומעודי לא שמעתי מי שנתקשה בזה, ומה גם שהם ערבים ולא הוזהרו על בשר בחלב, ואף לישראל בזמנינו מותר ליתן כן לערבים.
 
 

יחיה

משתמש ותיק
יוסי יעבץ אמר:
כל דברי רש"י שאינם פשוטו של מקרא בדרך כלל לקוחים מהמדרשות
והדיוק מהמדרש השני יפה אבל היכן הוא המדרש?

בפסיקתא רבתי פיסקא כה - עשר תעשר
מה עשה הקדוש ברוך הוא לא עשה אלא מסלק אותם ונתן תורה לישראל, והם כופרים בלא יהיה לך (שמות כ' ג') לסוף ארבעים יום, התחילו המלאכים אומרים לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע לא כך אמרנו לך לא תתן את התורה להם, לפיכך כשביקש הקדוש ברוך הוא לכתוב אותם להם שנית, לא היו המלאכים מניחים [אותו], אומר להם הקדוש ברוך הוא אתם הם שמקיימים את התורה, תינוק הגמול בישראל מקיימה יותר מכם, יוצא מבית הספר אם היה לו לאכול בשר [וחלב], איפשר לו לאכול חלב עד שירחץ ידיו מן הבשר, ואתם כשנשלחתם אצל אברהם הביא לפניכם בשר [וחלב] כאחת ואכלתם, שנאמר ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו (בראשית י"ח ח'), וכיון שסלקם הקדוש ברוך הוא בתשובה [זו, אמר] הקדוש ברוך הוא למשה עד שהשעה פנויה כתב לך את הדברים האלה, לכך כתב לא תבשל גדי בחלב [אמו] ויאמר ה' למשה כתב לך [כי] על פי [וגו'] (שמות ל"ד כ"ו וכ"ז) שלא תבשל גדי. ר' עזריה פותח בם סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר (תהלים קי"א ח'). 
מדרש תהלים - מזמור ח:
[ועשה הקדוש ברוך הוא חסדו, ונתן אותה למשה, ככלותו לדבר כל הדברים אל המלאכים, וכיון שעלה משה ולא ירד, עשו ישראל אותו מעשה, ונשתברו הלוחות, שמחו מלאכי השרת, ואמרו עכשיו תחזור התורה אלינו, וכשעלה משה לקבלה פעם שניה, אמרו מלאכי השרת רבונו של עולם והלא אתמול עברו עליה, שכתבת בה לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות כ ג), אמר להם הקדוש ברוך הוא בכל יום הייתם קטיגורין ביני לבין ישראל, לא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב, שנאמר ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו' ויאכלו (בראשית יח ח), ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו, ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה לאכול, והוא אומר לה, היום למדני רבי, לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות לד כו), לא מצאו לו מענה, באותה שעה אמר הקדוש ברוך הוא למשה, כתב לך את הדברים האלה (שם שם /שמות ל"ד/ כז), עד שאין להם מענה ותשובה].  
 

שלמה1

משתמש ותיק
בשר ואח"כ חלב גם מותר מעיקר הדין. שהות של 6 שעות בינתיים אינו אלא מנהג
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
הבוקר שמעתי (לא יודע מקור), שבאמת נתן להם חלב ואח"כ חמאה, אלא שזה שמותר לאכול בשר אחר חלב היינו משום תתאה גבר, שהחלב שהוא רחמים גובר על הבשר שהוא דין, בשונה מחלב אחר בשר שהדין גובר על הרחמים, אבל לטענת המלאכים "תנה הודך על השמים" עלאה גבר, ולכן לשיטתייהו היה אסור לאכול בשר אחר חלב ודפח"ח.
 
חלק עליון תַחתִית