סיפורים מופלאים על בני־התורה הַמְסֻלָּאִ֖ים

זוטרא

משתמש ותיק
עשיתי קידוש לרגל שמחה... והיתי צריך להחזיר את סיר הקוגל לט. נ. הגעתי עם הרכב לרחוב וחיפשתי את המקום, אברך יקר שאיני מכירו ראה אותי עם הסיר ביד, ושאל אתה מחפש את ט. נ. ? כן, בא אני אראה לך, והלך במיוחד סיבוב גדול כדי להראות לי, וכשראה שאני מהסס לעזוב את הרכב שהיתה בו תינוקת קטנה אמר, תביא לי אני אחזיר את זה במקומך,
וכל זה מבלי שהכרתי אותו ובלי שביקשתי ממנו מאומה,
הוא לא נראה אברך משועמם, אלא שתלמודו עיקר,
אך לב זהב שמחפש לידבק במידותיו של הקב"ה מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים.
 

יאיר1

משתמש ותיק
אכן. אבל אני דיברתי על סתם בחורים
בעיני מה שכתבתי הוא תירוץ דחוק קצת, כי אם אין הדבר הגון, היה להם להימנע על מנת שלא ילמדו מהם.
כך שמהנהגות הרבנים ותלמידיהם יש מהם סתירה למעשים שהבאת
מה שכתבת בשם הרא"ש לא מצאתי, אשמח לפירוט
רא"ש מסכת כתובות פרק ד סימן כד
והיום הלואי שיתן לבנו כבתו וכמה הוצרך הדבר לנדות כל מי שירבה במתנת בתו
מתוך דברי הרא"ש הבנתי, שרצו חכמים שיתן לבנו כבתו ונתן לבנו יותר. אך אם תקנת הדור שיתן לביתו יותר, אין לנדות בזה.
ואם נקבל את דברי הרא"ש כהלכה ולא נתרץ באיזה חילוק, נמצאת מחייב בנידוי כמה וכמה גדולים! ומשום כך צריך ליישב. ואני כתבתי הנראה בעיני מעיון קל.
יש הבדל גדול אם זה גלגול חסר תקווה שאין מהיכן להחזיר אותו, או גלגול כספים למשך זמן מוגדר, כאשר לאחר מספר שנים הסכום יחזור להורים, ויעזור להם מאוד להחזיר ולחתן את 5 הילדים הבאים. בנוסף, גם הגלגול עצמו יהיה הרבה יותר קל: מאחר שההלוואות אינן אלא בשביל "לסגור" כמה שנים עד שיגיע הכסף המובטח, הגמחי"ם והמלווים הפרטיים יתייחסו לכך הרבה יותר באמינות ויתנו את ההלוואות בקלות.
כבר אמרו את זה, 10 שנים אחרי שגומרים לחתן וכו',
כי פשוט, 10 שנים אחרי שגורמים לחתן זה בדכ מינימום גיל 75 , אז הבנים והחתנים כבר מכירים את החיים ומבינים שלא שייך שאבא שמצב בריאותו כבר אינו שפיר ימשיך ישא את העול האדיר, ואם מחלקים את זה ביניהם ובין קופות הצדקה
ואני לא מדבר תיאוריות... אני כבר מחתן בעצמי..
אז גם היום זה לא חסר תוחלת. כי לדבריך המשפחה מתגייסת.
אז מה בעצם הבעיה?
ולמה שכתבת שהמשפחה מתגייסת, איני בטוח שזה נכון ברוב המקרים, על אף שכמובן יש מקרים רבים כאלו. והרבה דרכים למקום. המציאות היא שהענין מתסדר איך שהוא בס"ד.
אבל בודאי אם יבואו גמחי"ם בהלוואות נוחות ייקל מאד.
ברור שהתשובה לשאלה הזו חייבת להיות פריפריה. ומה נעשה עם כל החסרונות? נסתדר איכשהו, אבל חסרונות כאלו לא פותרים ע"י להפיל את אחד ההורים במאות אלפי ש"ח חובות על לא עוול בכפו.
אני לא יודע. ישנם מכלול שיקולים. רק בשנה האחרונה הייתי מעורב במקרה כזה, שהיה פשוט גם לצד הכלה שהדבר הנכון להצלחת הקמת הבית מבחינה רוחנית, זה לא ללכת לפריפריה ופעלו בהתאם.
או במילים אחרות: אנחנו לא מתכוונים לומר שאין מצוקת דיור. יש מצוקה חריפה מאוד מאוד. מוכרחים להתפלל להשם שיושיע אותנו ממנה. ואם יש למישהו פתרון - שיפתור אותה.
בזה שנינו מסכימים
שההורים של הכלה יקחו על עצמם מאות אלפי ש"ח חובות על כל בת - זה בשום אופן לא הפתרון. אז עד שיהיה פתרון, מוכרחים להתמודד עם המצוקה כמיטב יכולתנו, בשום אופן לא על גופותיהם של הורי הכלה.

יודגש כמובן: "ההורים של הכלה" זה לא איזה קבוצה בתוך הציבור שלנו. זה כל הציבור.
בגלל שההורים של הכלה זה כולנו, אז תאמר, שלדעתך אין הפתרון שדור ההורים ישא בעול הכבד.
וזה בעצם שאלת הליבה בענין.
כלומר מאחר ואין פתרון קסם וישנה בעיה גדולה. של מי הבעיה? של הזוג או של ההורים.
אתה סבור של הזוג ואני סבור של ההורים.
בקיצור אפשר לגור בכל מקום ואפשר למצוא חסרון בכל מקום. השאלה מה האפשריות שלך (או לא שלך)
נכון. אבל יש לקחת בחשבון שכסף זה לא כל החיים. ואפי' הרבה כסף, שנדמה שאין אותו, לפעמים צריך להתחייב לצורך ערכים נעלים יותר. ולהשליך על ה' יהבנו.
כל זוג מתחתן היום עם מקצוע אברכות - 2000 שח מינימום, והמקצוע של אשתו (משהו חדש מהדור הזה) 5000 מינמום,
אולי אתה צודק. אבל הפתעת אותי.
זה נשמע כמו שאנו חיים ביקום מקביל. אני מכיר אברכים שמחפשים חודשים ושנים כוללים. ויש כוללים שנותנים מלגות נמוכות ממה שציינת. נשים רבות אינן מגיעות לשכר של 5000 ש"ח. ואני מדבר על השנים הראשונות. מה גם, שאם על דרך הטבע נשען, הרי גם ב7000 ש"ח אין דיי לשלם משכנתא גדולה או שכירות + החזקת משפחה עם כך וכך ילדים בלי עין הרע כן ירבו. ולשלם שכ"ל בחיידרים ואחר כך בסמינרים. בקיצור, בהלך החשיבה הטיבעי כל צורת החיים שלנו בלתי אפשרית! והנה היא מתרחשת כבר שתי דורות. זכורני בימי גזירות נתניהו, איך היו שהספידו את מפעל הכוללים וניבאו שתוך שנים ספורות המוני אברכים ייצאו לעבוד. ולא מיניה ולא מקצתיה ואכמ"ל. הוא הדין לגבי השאת ילדים, אמרו שהדור הראשון שרד בזכות שילומים מגרמניה ובזכות ירושות וכו'. והנה הדור השני כבר כאן. והגלגל נוסע.
המספרים הם כך:
דירה בפריפריה מתחילה בערך בחצי מליון,
דירה במרכז במליון וחצי.
משכנתא ממוצעת שזוג ליטאי לוקח כיום כדי לקנות במרכז, אחרי הנתינה העצומה של ההורים, היא 400-600 וגם יותר
על איזה פריפריה אתה מדבר? או על שכונות חילוניות בפריפריה. זה אפשרי אבל זה כבר ענין מרחיק לכת יותר.
ניסית פעם לאסוף 3 מליון?
בחתונה הראשונה לא צריך 3 מליון. וכרגיל לא מגיעים לחובות כאלו. ונכון שלאסוף כסף זה לא קל. אבל זה לא נס. כרגיל המציאות שמסתדרים בלי זה.
וזה עוד ויכוח מציאותי שיש ביננו, האם רוב ניכר וגדול מתמודד איך שהוא בקושי סביר ונסבל עם המשימה
[אגב, הקושי בגידול ילדים לא מתחיל בחתונה לגדל ילדים זה מאתגר, ובאנו לעבוד. זה בסדר על אף שזה לא קל]
לנס? כמו ועשת את התבואה לשלש השנים?
בודאי. מה זה יבול כפול שלוש ביחס למציאות הלא הגיונית שאברכים מפרנסים משפחות עם 10 ילדים, והורים עובדים לא מסתדרים עם 4? ועוד ממנים לימודים אקדמאים אירוסין וכו'.... וכמעט לכולם יש לחם חלב פיצה ואפי' נופש בבין הזמנים. וגם כסף לצלם בחתונה כולל וידאו.. אנחנו חיים בנס מתמשך, בתוכנות אקסל זה לא עובד..
ואני לא מדבר תיאוריות... אני כבר מחתן בעצמי..
אתה מחתן כבר? לא ראית ניסים במימון? הצלחת לממן? [-אל תענה זה פורום ציבורי, זורק שאלה רטורית, כי אתה מחתן אז ניתן לשער שגם אותך ה' הושיע].
זהו שלא. תבדוק , תחקור, תברר אצל יועצי משכנתאות שמכירים את הסיפורים האמתיים...
אתה טוען שאם נכניס בדף אקסל את כל מה ששילמו על הדירות ובטור סמוך את כלל ההכנסות והחובות והריביות התוצאה תהיה שווה?! שוב אנו חיים ביקום מקביל. בכל משפחה שאני מכיר אין הסבר כלכלי רציונאלי למצב. ואמנם יש מלא מקרים שזה בדיוק קרה כך וזה בדיוק כך. וזה בסופו של דבר הסתרת ההשגחה.
אני מתאר לעצמי שדרגתו של מר בבטחון גבוהה מאוד, ויכול להסתמך על טריליונים שצומחים על עצים...
תודה על המחמאה. אבל אני לא סומך על מה שייגדל. אני רואה מה שכבר גדל.
אבל בתוך עמי אני יושב, ואנשים מרגישים מצוקה אפילו מחמת גזירות על רב קו וכיו"ב, למרות שזה לכל היותר כמה מאות שקלים בחודש, וזה נחוץ הרבה יותר לקיום עולם התורה מאשר לקנות דירות במרכז דייקא
וזה אחת הנקודות, שגם גזירת רב קו מכניס את האנשים שקוראים יתד ושות' ללחץ. וזה בדיוק הענין. המצוקה נובעת מכך שיש תעמולה שמשכנעת שהמצב קשה. לא מהקושי שאדם חש מעצמו. ואם אדם יעודד את עצמו במקום לקרא כתבות שמפחידות אותו ייגלה לפתע שהחיים הרבה יותר שלוים [בדידי הוי שאחרי קריאת כתבה מימי לפיד באוצר הרגשתי לחץ, ואז פשוט הפסקתי לקרא, והבעיה נפתרה].
ולגבי דירות במרכז ותועלתם לתורה, כאמור יש ויש, יש שמועיל להם פריפריה ויש שמזיק להם מאד..

והדברים ארוכים. ויארכו ולא נוכל למצותם לעולם.
בעיניי יש כאן שני נושאים עיקריים.
א. על מי מוטלת החובה מבחינה הלכתית תורנית השקפתית. מכלל ההיבטים, [לדוגמא: יתכן ומה שמנהג העולם כן, היא סיבה. ושלל סיבות נוספות, יכולות....
ב. מתוך הנסיון. לא מסברא. מה המצב לאשורו. האם רוב הציבור מגיע למצב של גזל ואביזריהו.

לגבי א שזו שאלת הליבה, לדעתי על ההורים!
לגבי ב נראה שאנו לא מכירים את אותה המציאות.
 

אתהלך

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
והדברים ארוכים. ויארכו ולא נוכל למצותם לעולם.
בעיניי יש כאן שני נושאים עיקריים.
א. על מי מוטלת החובה מבחינה הלכתית תורנית השקפתית. 
ב. מתוך הנסיון. לא מסברא. מה המצב לאשורו. 
א. אשמח לדון בזה בהרחבה, עם מקורות.

ב. אשמח לעשות מחקר יסודי ואמיתי.

אגב את שניהם כבר עשיתי
 

יאיר1

משתמש ותיק
אתהלך אמר:
יאיר1 אמר:
והדברים ארוכים. ויארכו ולא נוכל למצותם לעולם.
בעיניי יש כאן שני נושאים עיקריים.
א. על מי מוטלת החובה מבחינה הלכתית תורנית השקפתית. 
ב. מתוך הנסיון. לא מסברא. מה המצב לאשורו. 
א. אשמח לדון בזה בהרחבה, עם מקורות.

ב. אשמח לעשות מחקר יסודי ואמיתי.

אגב את שניהם כבר עשיתי
אז אתה כבר שמח!!
מעולה.
ואני דנתי בזה רבות עם חבריי.
ולא אכחד שאין דעת הכל שווה בזה.
והדעות חלוקות, אגב גם בין אלו שמחתנים
חודש טוב.
היה נעים לדון בזה
 

אתהלך

משתמש ותיק
יאיר1 אמר:
אתהלך אמר:
יאיר1 אמר:
והדברים ארוכים. ויארכו ולא נוכל למצותם לעולם.
בעיניי יש כאן שני נושאים עיקריים.
א. על מי מוטלת החובה מבחינה הלכתית תורנית השקפתית. 
ב. מתוך הנסיון. לא מסברא. מה המצב לאשורו. 
א. אשמח לדון בזה בהרחבה, עם מקורות.

ב. אשמח לעשות מחקר יסודי ואמיתי.

אגב את שניהם כבר עשיתי
אז אתה כבר שמח!!
מעולה.
ואני דנתי בזה רבות עם חבריי.
ולא אכחד שאין דעת הכל שווה בזה.
והדעות חלוקות, אגב גם בין אלו שמחתנים
חודש טוב.
היה נעים לדון בזה
תודה גם לך
ומי שרוצה לקרוא בהרחבה יכול להכנס לכאן
או לשלוח למייל 
[email protected]
 
עצם הדיון היה חשוב מאוד (וגם אם נשאר בלי הכרעה, אולי נתן להכריע עפ"י הכלל "נטל ההוכחה על מי" וכו'). ועל כל פנים מסקנה אחת חשובה מאוד עלתה בדיון, שהתכנית שהסכום ינתן לזוג כהלוואה עומדת לעשור היא תוכנית טובה, אם כי צריכה שפור באופן שההלווואה העומדת תנתן ע"י גמ"ח, והלוואי שיהיה אפשר להגיע לזה בע"ה.
 ​

 
 

במבי

משתמש ותיק
סיפור עלי...

פעם המשגיח בישיבה מסר שיחה שלימה שבה דימה את הגלות לאשה המתייסרת בציריה וכו' לאחר השיחה באמצע הסדר המשגיח עבר ופתאום פנה אלי ושאל אותי תגיל לי איך הייתה השיחה שלי ? ילדות הייתה בי ועניתי לו "את האמת, הרגשתי אצל גניקולוג" ומשראיתי את מבטו ריככתי קצת את הנאמר והמשכתי ואמרתי "אבל מה שהבנתי זה, שצריך להתפלל לה' ולבקש קצת אפידורל...."
 

במבי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דכירנא כד הווינא טליא,
טבא ויאי.
רק הערה קטנה:
למה זה תשאל לשמי אמר:
לכאורה בארמית צריך לומר 'בנדורי דמרסקן'...

רק הערה קטנה,

לפני מספר שנים ראיתי באיזה ספר עתיק שכתב שתאנים נקראות "שיתין" מכיוון שנראות כמו "שת" וא"כ האי שמא דההיא טומטו דמתקרי עגבניה יאי שמא ויאי כינויה ולא מיבעי לאינשי לאימנעי נפשיה מלימר האי מילתא ולא בעיא לאשתמיטיה לכל מיני קרנתא דחיקא ושמות דלא שמעיה אודניה דאיניש כלל מיומא עתיקא ועד האידנא.
 

במבי

משתמש ותיק
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?
 
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?

אירע לי סיפור דומה, ואמרתי במשובה לבעל המלאכה שייקח את מספר הטלפון שלי ויתקשר ב13:00. עד היום לא התקשר... אולי לא כ''כ נחוץ לו שישמעו אותו. מי יודע?
 

כותר

משתמש ותיק
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
 
 

כותר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?

אירע לי סיפור דומה, ואמרתי במשובה לבעל המלאכה שייקח את מספר הטלפון שלי ויתקשר ב13:00. עד היום לא התקשר... אולי לא כ''כ נחוץ לו שישמעו אותו. מי יודע?
הוא היה צריך 'עזרה ראשונה' לשכך את כאבו. הוא ראה שאתה לא רוצה מאוד לעזור לו, מה הוא ינדנד לך ? הוא חיפש אנשים אחרים אני מקוה שהוא מצא.
 
 
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!
 
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!
הטענה הזו היא טענה הנאמרת פעמים אין ספור, ובעיקר בבריתות של אחים וגיסים, שכל הנשים לא מגיעות כי הם בעבודה, וכן הגברים העובדים אינם מגיעים כי הם בעבודה, ורק האברכים הם אינם בעבודה אז לכן הם מגיעים (ופעם שמעתי להמליץ על כך "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה").
אבל האמת היא לא כך, כי אם לבוא לבריתות או לשמח יהודי ברחוב היא מצוה עוברת שאי אפשר לקיימה ע"י אחרים, אז אתה חייב לעשות אותה, ואם אתה לא עושה כך אתה עובר על ההלכה. ואף שאנשים שעובדים אינם יכולים לעשות זאת, אם משום שהם מושכרים וזמנם אינו שלהם, אם משום שהבוס לא יקבל את זה ותיפסד פרנסתו, מכל מקום זה אינו פוטר את האברכים מלקיים את חובתם הפשוטה.
 

ברוב יועץ

משתמש רגיל
לילה כיום יאיר אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!
הטענה הזו היא טענה הנאמרת פעמים אין ספור, ובעיקר בבריתות של אחים וגיסים, שכל הנשים לא מגיעות כי הם בעבודה, וכן הגברים העובדים אינם מגיעים כי הם בעבודה, ורק האברכים הם אינם בעבודה אז לכן הם מגיעים (ופעם שמעתי להמליץ על כך "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה").
אבל האמת היא לא כך, כי אם לבוא לבריתות או לשמח יהודי ברחוב היא מצוה עוברת שאי אפשר לקיימה ע"י אחרים, אז אתה חייב לעשות אותה, ואם אתה לא עושה כך אתה עובר על ההלכה. ואף שאנשים שעובדים אינם יכולים לעשות זאת, אם משום שהם מושכרים וזמנם אינו שלהם, אם משום שהבוס לא יקבל את זה ותיפסד פרנסתו, מכל מקום זה אינו פוטר את האברכים מלקיים את חובתם הפשוטה.
רק מעלה צד שני:
א. לשים לב שהחברותא מחכה, וגם זה חסד לא לתת לו לחכות סתם
ב. המילגה של הכולל גם היא משכורת ​
ג. אגב יש חידוש לא ידוע של הגרש"זא,  שכל שצריך ללמוד מרבו נחשב כתשב"ר שאין מבטלין אפילו לבנין בהמ"ק, עי' קובץ ישורן טו עמ תקו​
ד. עוד שיטה לא ידועה בענין זה - תוס' קדושין מ, ב בשם י"מ, שלדעתם מי שעדיין לא למד את התורה אין לו לבטל אפי למצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים (שו"ע הגרז קו"א ג א)​
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!
הטענה הזו היא טענה הנאמרת פעמים אין ספור, ובעיקר בבריתות של אחים וגיסים, שכל הנשים לא מגיעות כי הם בעבודה, וכן הגברים העובדים אינם מגיעים כי הם בעבודה, ורק האברכים הם אינם בעבודה אז לכן הם מגיעים (ופעם שמעתי להמליץ על כך "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה").
אבל האמת היא לא כך, כי אם לבוא לבריתות או לשמח יהודי ברחוב היא מצוה עוברת שאי אפשר לקיימה ע"י אחרים, אז אתה חייב לעשות אותה, ואם אתה לא עושה כך אתה עובר על ההלכה. ואף שאנשים שעובדים אינם יכולים לעשות זאת, אם משום שהם מושכרים וזמנם אינו שלהם, אם משום שהבוס לא יקבל את זה ותיפסד פרנסתו, מכל מקום זה אינו פוטר את האברכים מלקיים את חובתם הפשוטה.


לחדד את הענין, הנה המושג אברך הוא לא רק אחד שיושב ולומד כל היום, אלא אחד שאין לו בעולמו אלא ד' אמות של הלכה, ואם רצון הקב"ה הוא שלא ילמד, אז אין לו ללמוד כעת. (בהמשך בע"ה אתייחס לטענות הרב @ברוב יועץ 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!

זה תלוי לפי העניין, אם בכולל  יש שמירת סדרים והחברותא מחכה, אז השוואה דומה.
 
 

כותר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
במבי אמר:
אתמול בדרכי ללימוד עם החברותא עצר אותי בעל מלאכה קצת מסכן שאני מכיר אותו, ואמר לי אתה חייב לשמוע על הקומבינות שעשו לי כאן עכשיו, עניתי לו אני מצטער אני בדרך ללמוד בעז"ה בפעם אחרת.


דקה אח"כ חשבתי, מי אמר שעשיתי נכון, אולי לשמוע אותו 5 דקות זה מצוות חסד גמור מדאורייתא ?
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!
אתה עונה בדעת בני אדם, אני כתבתי הלכתית, מה ה' מצווה אותך לעשות עכשיו.
לפועל, יש דעה בגמרא מי שהחמיר אפילו מלענות שלום.
 
 

כותר

משתמש ותיק
ברוב יועץ אמר:
גם צריך עיון ודיון רחב מתי חסד הוא מצוה חיובית ומתי מצווה קיומית,
יש אנשים שנדמה להם שבתורה יש רק מצוות מעשיות, ובין אדם לחבירו או חובת הלבבות זה רק מצוה קיומית.
 
 

כותר

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
 בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', 
איך קמבנו אותי היום, זה לא סתם שרוצה לבלות את הזמן בלספר סיפורים. כואב לו פגעו בו נפשית \ ממונית, והוא מחפש אוזן קשבת ממי שיכול לשמוע אותו.
מי שלא מבין את זה, הוא באמת לא בר הכי. וגם כשהוא יקשיב, ספק אם זה יעזור.
 
 
חימקו אמר:
זה תלוי לפי העניין, אם בכולל  יש שמירת סדרים והחברותא מחכה, אז השוואה דומה.
האי שס''ד הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא.

איני בטוח כי יש חולקים שלעתים הקפדתם היתירה של ראשי הכוללים - שבד''כ כבר אין להם ילדים קטנים - מעט מוגחכת. הם טוענים כי 'אני משלם לך ועלי לקבל תמורה'. אלא מה, התורמים משלמים, והתמורה שהראש כולל מקבל במקרים רבים הוא ההיכי תימצי לפראק... הלא זו הסיבה שפתח את הכולל (כמובן לא כולם ויש רבים שלהגדיל תורה ולהאדירה, אלו הם ראשי הכוללים ה'משונים' שיודעים להתחשב ב'נסיבות מיוחדות')

אבל -

נניח אברך מאחר מידי יום לכולל. איחור קבוע. 15 דקות ביום. הכפל ב20 = 300 דקות בחודש, שהם 6 שעות בחודש! כעת, אם אברכות הייתה עבודה - מעולה - עבד פחות (כל עוד מדובר בהפסקה סבירה ומקובלת, באופן שאין חשש גזל ח''ו), אבל היות ואברך אינו עובד, אלא הקדיש את חייו נשמתו חלבו ודמו ללימוד התורה''ק, הלא ההפסד הוא נורא ואיום!.

שוב. בלא קשר לשמירת הסדרים וכו'. ראש הכולל שלי התלונן (כביכול אני 'מהטובים' שמגיעים בזמן...) שבגלל הקורונה אין לו מהיכן לשלם שמירת סדרים, ולמה אברכים מפסיקים לשמור את הסדרים, הלא השס''ד זה חובה ע''פ התקנות, והמילגה היא רק עידוד... השבתי במעשה הבא [וכדי לרכך הדגשתי שסתם נזכרתי בסיפור ואין לו שום קשר וכו'...]
איכר היה מאכיל את סוסו בשני ק''ג חציר ליום. יום אחד אמר: מדוע צריך להאכילו חציר, הלא ניתן להתרגל לכל דבר, הבה וארגילנו לעבוד בלא אוכל'. אמר ועשה. הפחית לק''ג וחצי. הסוס עבד כרגיל. עברו כמה ימים. הפחית לק''ג. הסוס עבד מעט חלש, אבל 'סחב' איכשהו. הוריד למחצית הק''ג. הסוס עבד 'מוצאי שבת'. הוריד לגמרי את האוכל. אחרי כמה ימים מת הסוס. הצטער האיכר מאוד. 'אוףףףףף! בדיוק כשכבר התרגל סוכ''ס לא לאכול - בדיוק אז הסוס מת'...

 
 
 

במבי

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
נכון, מצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים דוחה לימוד תורה. על כל פנים הרווחת- מחשבה אחת של מוסר !
אחר המחילה והקידה אלף פעמים ארצה

אני מקוה שמר אינו מדבר ברצינות. אני מכיר את הטענה הזו והיא מקוממת. הרי לעולם לא יהין איש להפריע לאדם העוסק בעבודתו לצרכי פרנסתו, בשביל לספר לו 'איך קמבנו אותי היום', אבל לבזבז את זמנו של אברך אין בעיה, חופשי חופשי, והנה נשלפים להם הטיעונים ההלכתיים שהוא חובה וכו'...

וכי זמנם של האברכים אינו יקר מפז? אני רואה אותם רצים לכולל בוקר, צהריים, וכולל ערב... חבר מכולל התלונן לי שאין לו זמן לפנות אפילו לשתיית קפה בין סדר ב' לג'. למה לבזבז את זמנם? שיתקשר לחבריו ויספר להם כאוות נפשו... זה שאינם מקבלים תמורה למלאכתם כולי האי אי''ז אומר שזמנ פנוי לכל דכפין!
הטענה הזו היא טענה הנאמרת פעמים אין ספור, ובעיקר בבריתות של אחים וגיסים, שכל הנשים לא מגיעות כי הם בעבודה, וכן הגברים העובדים אינם מגיעים כי הם בעבודה, ורק האברכים הם אינם בעבודה אז לכן הם מגיעים (ופעם שמעתי להמליץ על כך "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה").
אבל האמת היא לא כך, כי אם לבוא לבריתות או לשמח יהודי ברחוב היא מצוה עוברת שאי אפשר לקיימה ע"י אחרים, אז אתה חייב לעשות אותה, ואם אתה לא עושה כך אתה עובר על ההלכה. ואף שאנשים שעובדים אינם יכולים לעשות זאת, אם משום שהם מושכרים וזמנם אינו שלהם, אם משום שהבוס לא יקבל את זה ותיפסד פרנסתו, מכל מקום זה אינו פוטר את האברכים מלקיים את חובתם הפשוטה.

צודק, אגב היום פגשתי אותו ו15 דקות שמעתי  את הסיפור הארוך עד שכבר נמאס לי להקשיב ואמרתי לו שתהיה לי בריא אני ממהר בעז״ה תמשיך לי את הפרק הבא בפעם אחרת...
 

כותר

משתמש ותיק
טוב השם לכל אמר:
ברוב יועץ אמר:
גם צריך עיון ודיון רחב מתי חסד הוא מצוה חיובית ומתי מצווה קיומית,
עיין מצורף
מבואר שם שלדעת החפץ חיים באהבת חסד צריך לקיים חסד, ולדעת הכותב לא. כמו מי ההלכה ?...
לענ"ד על מה שההקשה שם על החפץ חיים דאם כן כל מי שלומד יצטרך להפסיק כדי לעשות חסד, זה לא קשה.
א. כי אם הוא כבר באמצע הלימוד אז העוסק במצוה פטור מן המצוה.
ב. וכן הדין נאמר רק במצוה שבאה לפניו, כמו בנידון דידן שאדם פנה אליו. אבל אין לו מצוה לחפש עם מי לעשות חסד, ופשוט.
 
 
חלק עליון תַחתִית