אבולוציה ע"פ המציאות

משיב כהלכה

משתמש ותיק
למה האבולוציה איננה אפשרית?

האבולוציה זקוקה למאתיים מיליארד שנה בשביל ליצור את המצב שבו יש לנו עשרים ציפורניים בקצות האצבעות, ואין לנו שום ציפורן בשום מקום אחר.

הבסיס המרכזי של תאוריית האבולוציה זו הברירה הטבעית, שבוררת את המתאימים ביותר ומותירה אותם על במת ההיסטוריה.

במאמרים הקודמים דיברתי על המגבלה של הברירה הטבעית מצד זה שהיא איננה יכולה לטפל באיבר או במערכת לפני שהיא חוצה את סף המורכבות הבסיסית הנחוצה לתפקודה המינימלי, שמערכת בסיסית זו חייבת להיווצר באקראיות מושלמת הרחק מידיה של הברירה הטבעית. באותם מאמרים הנחתי כהנחת עבודה, כאילו אכן יש בכוחה של הברירה הטבעית לפעול בעולם החי בצורה משמעותית, אלא שהיא איננה יכולה ליצור את רמת המורכבות הטבעית. הנחה זו לא נעשתה מתוך אמונה אמיתית בכוחה של הברירה הטבעית, אלא כהנחת עבודה לצורך טיפול מושלם יותר בנושא המורכבות הבסיסית.

עכשיו אני רוצה להפנות את הזרקורים לכיוון הברירה הטבעית בעצמה, לב ליבה של הגישה האבולוציונית אתאיסטית.

הברירה הטבעית היא זו שאחראית לפי האבולוציה על צורתו התכליתית והמסודרת של עולם החי והצומח.

האם הברירה הטבעית אכן יכולה ליצור תמונת עולם כה מורכבת?

(הקטע הבא מועתק ממאמר קודם שכתבתי, ולא טרחתי לכתוב אותו מחדש לצורך הענין)

כדי להבין את שורש הענין, נתעכב לרגע על דוגמא אחת קטנה מגוף האדם, הלא הם הציפורניים. לציפורניים יש תפקיד מאד מוגדר, וזה ההגנה על האיזור הרגיש של קצות האצבעות. ואכן, הציפורניים נמצאות בדיוק במקומות המתאימים ביותר לתפקידם. עשרים ציפורניים, על עשרים קצות האצבעות, עשר בידים ועשר בידים. הדיוק הוא מירבי, מצד אלד אין אצבע אחת בלי ציפורן, ומצד שני אין בגוף האדם ולו ציפורן אחת שאיננה נמצאת על קצה של אצבע.

עכשיו נחשב כמה מקומות אפשריים יש על גוף האדם להימצאות של ציפורניים.

נניח ששטח העור של האדם נע באיזור המטר מרובע לאדם בינוני. אין לי נתון מדויק, אבל הדיוק לא כל כך חשוב לצורך העניין. במטר מרובע יש עשרת אלפים משטחים של סנטימטר מרובע. הכל אחד מאותם מקומות אפשריים הייתה יכולה להיות עומדת וניצבת ציפורן. וזה לא קורה, אין לנו שום ציפורן מיותרת, לא על האף, ולא על הרגל, לא על המצח ולא על האוזן.

זאת אומרת, שמתוך10,000 ציפורניים אפשריות, נוצרו רק עשרים, בדיוק באותם מקומות שבהם הם נדרשו להיות. ואותם ציפורניים עומדות בדיוק על מקומם, לא מילימטר אחד ימינה ולא מילימטר אחד שמאלה.

למה זה כך? כיצד נוצר אותו דיוק נפלא?

התשובה האמיתית פשוטה מאד. הרי גם למכונית יש זוג מראות שנמצאות במיקום מאוד מדויק, ואיש אינו מתפלא על המזל הנפלא ואיש אינו טורח לערוך על כך מחקרים ולכתוב מאמרים. מדוע? מפני שכל אחד מבין שהטכנאי והמהנדס שתכנן את המכונית חשב איפה צריך מראות ושם אותם במקומם המדויק. אין כאן שום תופעה חריגה ומיוחדת. אותו דבר בדיוק לגבי הציפורניים בגוף האדם. הבורא יתברך הוא זה שתכנן ויצר את האדם, והוא זה ששם את העיניים במקום, ואת האוזנים במקום, וכן, גם את הצפורניים.

זה ההסבר האמיתי. ומה עונים ההזוים?

כדי להסביר את מיקומם המדויק של הצפורניים, נאלצים הכופרים להמציא את הרעיון הבא -

האקראיות המוחלטת של המוטציות האקראיות ניסתה במשך מיליוני שנים ליצור ציפורניים בכל מקום אפשרי על פני גוף האדם. בכל אחד מעשרת אלפי המיקומים האפשריים, היה לפחות פעם אחת שנוצר איזה יצור עם ציפורן אי שם ביערות קונגו. אלא, שהברירה הטבעית בכוחה הנפלא, הצליחה לחסל את כל אותם עשרות אלפי אוכלוסיות בעלות ציפורניים מיותרות.

עכשיו נשב לרגע ונתבונן. הבה נניח שאי שם ביערות קונגו נולד לו קופיף קטן וחמוד. אימו הקופה שמחה מאד בבנה החדש. הוא היה נראה בעיניה יפה ובריא, היו לו עיניים גדולות ומבט מעמיק. ואולם, בני הלהקה לא שמו לב לתופעה חשובה - על גבו הדקיק של הקופיף הופיעה אורחת בלתי קרואה - מין ציפורן קטנה ובלתי רצויה. אבל, הקופים בעדר היו מאד עסוקים בענייניהם החשובים והם לא שמו לב לתופעה המשונה, ואפילו אימו הדואגת לא שמה לב לציפורן המיותרת. אילו היו הקופים לומדים באוניברסיטה הם היו יודעים שהציפורן הקטנה חרצה את גורלו של צ'יפופו הקטן לכליה מוחלטת. אבל כמו שאומר הפתגם "אין שכל - אין דאגות".

חלפו שנים, עברו יובלות, ציפופו הקטן גדל והיה לאיש, הביא דורות של קופיפים קטנים, והלך לו לבית עולמו זקן ושבע ימים. יחד עם גופתו לקח עימו צ'יפופו את סודו אל הקבר - את הסיפור על הציפורן הקטנה, שעברה ממנו אל כל צאצאיו. צאצאיו של צ'יפופו נשאו כולם את החותמת של משפחת צ'יפופו - הציפורן הזעירה על הגב.

על פי תאוריית האבולוציה, בשלב הזה אמורה להיכנס לתמונה הברירה הטבעית ולגרום לאט לאט להיכחדותה המוחלטת של משפחת צ'יפופו מעל פני האדמה, רק בשל הציפורן הקטנטנה שיש לבני המשפחה על הגב. ואירוע כזה לא קרה רק פעם אחת, אלא עשרות אלפי פעמים.

איך אמורה משפחת צ'יפופו להיעלם מהשטח אליבא דתורת האבולוציה?

ההסבר האבולוציוני הוא מדהים בכסילותו ובטיפשותו. וכך הוא ההסבר-

הציפורן ששוכנת על גבם של בני המשפחה גורמת להם לירידה מסויימת בכושר ההישרדות שלהם. למשל, במקרים מסויימים עלול להיווצר מצב שבדיוק כשהקוף עסוק בגירוד של הציפורן, בדיוק אז ינחת עליו איזה נמר שחיכה בדיוק לרגע הזה. אלמלי הציפורן, לא היה הקוף עסוק, והוא היה נמלט מהנמר. עכשיו הוא מהוה טרף קל לנמר המרוצה. כך במשך הזמן הלכה משפחת צ'יפופו והתמעטה, לאט לאט הלך והשתנה המאזן הדמוגרפי בג'ונגל לרעת צאצאיו של צ'יפופו המסכנים, עד שהם נעלמו מעל פני האדמה.

עכשיו נעשה חשבון, כמה זמן תהליך כזה אמור לקחת, מרגע ההיווצרות של המוטציה החדשה עד להיעלמותה מעל פני האדמה.

כדי לעשות את החישוב הזה, עלינו לשער בצורה גסה מה הסיכוי שקוף מסוים ימות או לא יצליח להביא צאצאים לעולם רק בגלל הסיבה האיומה שיש לו ציפורן מיותרת על הגב?

אני חושב שאם נניח בצורה שרירותית שמתוך כל מאה אלף קופים יהיה קוף אחד שימצא את מותו בגיל צעיר כשהוא בשיא כוחו, ועדין לא הביא את צאצאיו לעולם, רק בשל הציפורן הקטנטנה על הגב, זה צעד ענק לטובת הכופרים. אני כשלעצמי סבור שגם מתוך מיליארד קופים לא יהיה אפילו אחד כזה, אבל אני מוכן לקחת את הנתון הזה, שאחד ממאה אלף קופים מת בגלל הציפורן הקטנטנה.

עכשיו נניח שבג'ונגל מסוים, יש זן קטן של קופים, מאתיים פריטים בסך הכל. אני יכול לקחת דוגמא של שבט עם עשרים אלף פריטים, אבל אני רוצה לבוא לקראת הכופרים, ולקחת בחשבון את הנתונים הכי פחות גדולים. אם יש מאתיים קופים, והמספר הזה נשמר לאורך הדורות לולי האבולוציה, ולאותם קופים יש את הציפורן על הגב, ואחד ממאה אלף קופים מת בגיל צעיר רק בגלל הציפורן. עכשיו נחשוב כמה זמן יקח עד שימותו מאתיים קופים, שזה הסך הכולל של כל הקבוצה?

התשובה היא - 20,000,000

כלומר - רק אחרי עשרים מליון דורות, יגיע סך הניספים בשל הציפורן למאתיים.

אם מחזור החיים של הקוף מיום לידתו עד שהוא מביא מחצית מצאצאיו הוא חמש שנים, הרי שמנין השנים הוא -

100,000,000 (מאה מליון) שנה!!!!

הייתי יכול להמשיך ולטעון שגם אם ימותו מאתיים פריטים בהפרשים גדולים זה לא יגרום לחיסול הלהקה, אבל אינני טוען כך, כי סטטיסטית יתכן שגם מספר נמוך יותר יגרום לחיסול הלהקה, ולכן המספר הסטטיסטי הממוצע של קופים מתים הנדרש כדי לחסל להקה שנמצאת באיזון אקולוגי זה מאתיים, וזה לא משנה ההפרשים שבין מקרה אחד לשני.

כפי שציינתי לעיל, על פי תורת האבולוציה, הסיפור הזה לא קרה רק פעם אחת, אלא חזר על עצמו עשרות אלפי פעמים, רק בגלל הציפורניים!!! כלומר - שעלינו להכפיל את המספר הפנטסטי הזה בעשר אלף.

התוצאה - 200,000,000,000!!!!

כלומר -

האבולוציה זקוקה למאתיים מיליארד שנה בשביל ליצור את המצב שבו יש לנו עשרים ציפורניים בקצות האצבעות, ואין לנו שום ציפורן בשום מקום אחר.

(בשלב האחרון של התחשיב יש ליקוי שיתכן שחדי עין יבחינו בו, אני מקווה לטפל בו במאמרים הבאים, למרות שגם בלי השלב הזה החשבון הוא מטורף)

לשם השוואה - גיל היקום לפי הכופרים הוא רק 13 מיליארד שנה!!!

וכל זה רק ביחס למיקום הציפורניים, כשלא נכנסנו כלל לעיצוב הנפלא של הציפורניים, שכל ציפורן מתאימה לאצבע שלה, ועל כיוון הגדילה שלה, ועל עצם העובדה שהיא צומחת ולא נשארת במצב סטטי כמו דברים אחרים, ובכלל לא נגענו במערכות הרבה יותר מורכבות ומסובכות מאשר הציפורן הפשוטה.

אז איך זה נעשה? מהיכן שאבו הכופרים מאתיים מיליארד שנה כדי להסביר את הציפורניים?

ובפרט שלפי הניאודארוויניזם התפתחות הציפורניים נעשתה במהירות רמה, תוך כמה אלפי שנים בודדות, כמו כל המערכות הביולוגיות.

אז מה התשובה?

התשובה היא אחת ויחידה, האמת האבסולוטית, המוצקה, האיתנה, שגורמת לאדם אמונה ויראת שמים אין קץ, כדברי הרמב"ם בפרק שני מהלכות דעות -

"בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו."
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
רמת היעילות של האבולוציה

כשאני שואל אנשים את השאלות איך יתכן שהאסקמוסים לא פיתחו פרווה, וכיצד יתכן שאותה אבולוציה פלאית לא מצליחה למחוק את התוספתן, כפי שטענתי באריכות במאמרים שונים, הם עונים פעמים רבות את התשובה, שהאבולוציה איננה חייבת ליצור כל אפשרות חיובית, כי האבולוציה היא אקראית, ולא תמיד היא מנסה את כל האפשרויות.

האנשים שטוענים את הטענה הזאת מעידים על עצמם שהם לא מבינים עד הסוף את המשמעויות מרחיקות הלכת של האבולוציה האקראית, ואת הנחות היסוד הלא סבירות העומדות בבסיסה. כדי שהאבולוציה תוכל לייצר את גוף האדם בצורתו הנוכחית, וברמת הדיוק המפעימה שבו, עליה לנסות את כל סוגי הניסויים האפשריים.

מדוע אני טוען כך?

כדי להבין את שורש הענין, נתעכב לרגע על דוגמא אחת קטנה מגוף האדם, הלא הם הציפורניים. לציפורניים יש תפקיד מאד מוגדר, וזה ההגנה על האיזור הרגיש של קצות האצבעות. ואכן, הציפורניים נמצאות בדיוק במקומות המתאימים ביותר לתפקידם. עשרים ציפורניים, על עשרים קצות האצבעות, עשר בידים ועשר בידים. הדיוק הוא מירבי, מצד אלד אין אצבע אחת בלי ציפורן, ומצד שני אין בגוף האדם ולו ציפורן אחת שאיננה נמצאת על קצה של אצבע.

עכשיו נחשב כמה מקומות אפשריים יש על גוף האדם להימצאות של ציפורניים.

נניח ששטח העור של האדם נע באיזור המטר מרובע לאדם בינוני. אין לי נתון מדויק, אבל הדיוק לא כל כך חשוב לצורך העניין. במטר מרובע יש עשרת אלפים משטחים של סנטימטר מרובע. הכל אחד מאותם מקומות אפשריים הייתה יכולה להיות עומדת וניצבת ציפורן. וזה לא קורה, אין לנו שום ציפורן מיותרת, לא על האף, ולא על הרגל, לא על המצח ולא על האוזן.

זאת אומרת, שמתוך10,000 ציפורניים אפשריות, נוצרו רק עשרים, בדיוק באותם מקומות שבהם הם נדרשו להיות. ואותם ציפורניים עומדות בדיוק על מקומם, לא מילימטר אחד ימינה ולא מילימטר אחד שמאלה.

למה זה כך? כיצד נוצר אותו דיוק נפלא?

התשובה האמיתית פשוטה מאד. הרי גם למכונית יש זוג מראות שנמצאות במיקום מאוד מדויק, ואיש אינו מתפלא על המזל הנפלא ואיש אינו טורח לערוך על כך מחקרים ולכתוב מאמרים. מדוע? מפני שכל אחד מבין שהטכנאי והמהנדס שתכנן את המכונית חשב איפה צריך מראות ושם אותם במקומם המדויק. אין כאן שום תופעה חריגה ומיוחדת. אותו דבר בדיוק לגבי הציפורניים בגוף האדם. הבורא יתברך הוא זה שתכנן ויצר את האדם, והוא זה ששם את העיניים במקום, ואת האוזנים במקום, וכן, גם את הצפורניים.

זה ההסבר האמיתי. ומה עונים ההזוים?

כדי להסביר את מיקומם המדויק של הצפורניים, נאלצים הכופרים להמציא את הרעיון הבא -

האקראיות המוחלטת של המוטציות האקראיות ניסתה במשך מיליוני שנים ליצור ציפורניים בכל מקום אפשרי על פני גוף האדם. בכל אחד מעשרת אלפי המיקומים האפשריים, היה לפחות פעם אחת שנוצר איזה יצור עם ציפורן אי שם ביערות קונגו. אלא, שהברירה הטבעית בכוחה הנפלא, הצליחה לחסל את כל אותם עשרות אלפי אוכלוסיות בעלות ציפורניים מיותרות.

עכשיו תשימו לב לנתון הבא -

אם הברירה הטבעית הייתה מחסלת רק תשעים אחוז מהציפורניים האפשריות, היינו "נהנים" מאלף ציפורניים מיותרות!!!!

ואם המוטציות האקראיות היו מנסות רק תשעים אחוז מהאפשרויות, היו חסרות לנו שתי ציפורניים, ועוד שני אצבעות, וכל מערכות החלבונים היו משותקות לחלוטין מרוב חורים!!!!

ואילו בפועל, יש לנו ברוך השם עשרים אצבעות, ועליהם עשרים ציפורניים, ומערכת העיכול מתפקדת משהו משהו, כל אנזים וכל חלבון מונח על מקומו המדויק. ואין לנו שום ציפורן מיותרת על האף, ושם אנזים לא מיוצר בברך במקום בקיבה, ואין לנו תאי ראיה על הגב.

כלומר, שכל אותו תהליך נעשה בדייקנות מושלמת, של מאה אחוז, עם אפס תקלות.

אז כיצד יתכן שאותה ברירה טבעית מושלמת לא הצליחה לחסל את התוספתן? ולנקות את ה"דנ"א זבל" שלדברי המשוגעים נותר עוד מהשלב שבו היו אבותינו חיידקים?

ישמעו אוזניהם מה שפיהם מדבר.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
מולקולות שמשכפלות את עצמם

אחת המטלות הסבוכות שעומדות לפתחם של תומכי תורת האבולוציה, הוא הנסיון לצייר את הדמות של היצור החי הראשון בצורה פשוטה ככל הניתן. דוקינס בספרו מקדיש פרק שלם לנושא הזה של מוצא החיים. הוא פותח את הפרק בהתנצלות עמוקה לקראת הדברים המוזרים שהוא עומד לכתוב. ההתפתלות שלו בנושא הזה כמעט מעוררת רחמים. הרעיון המרכזי של אותם ניסוים זה הנסיון לייצר מולקולה כל שהיא שתיצור שכפולים של עצמה. באחר מהניסוים הללו טענו מספר חוקרים שהם הצליחו ליצור את היצור המבוקש. המולקולה שאותם הם ייצרו הייתה עשויה מרנ"א באורך של חמישים נוקלאוטידים.

רעיונות מסוג זה חוזרים על עצמם השכם והערב מעל בימות שונות. אדם שאינו מבין את המדובר עלול להתפתות אחרי השקרים העסיסיים שמכונת התעמולה של מפלגת הכפירה מפזרת, ולכן אני רוצה להסביר מדוע כל הפירסומים הללו הם הונאה ושקר.

המכנה המשותף לכל אותם "מולקולות בעלות כושר שכפול עצמי", שהם אינם יכולות להניע את גלגלי האבולוציה כלל מהסיבות דלקמן -

א. כדי שזן של יצורים יוכל לפתוח את תהליך האבולוציה, הוא זקוק לתנאי מאד בסיסי - היצורים הללו חייבים לקיים מחזור חיים שבו כל אחד מאותם יצורים חי תקופה מסויימת, ואז מת, ובמקומו באים בעלי חיים חדשים. כמו כן עליהם לקיים שרשרת מזון, שבסופה הם אוכלים אחד את השני. נשמע לכם הזוי? אז בואו תבינו למה זה חייב להיות.

אם אני לוקח מבחנה מלאה בחיידקים ואצות, ומניח להם לנהל את חייהם בדיוק כמו בחיק הטבע. מה קורה? החיידקים חיים, מולידים דור חדש, ומתים. הדור החדש גדל, מביא דור נוסף, ואז מת. החיידקים הללו מקיימים ביניהם תחרות בלתי פוסקת על מקורות המחיה, את אותה תחרות שעליה בנויה תורת האבולוציה. האמת היא כמובן שגם אם החיידקים הללו יחיו במבחנה אלפי שנים, הם לא יפתחו ולו ולו איבר אחד חדש, אבל לצורך הענין אני מוכן לקבל את רעיון האבולוציה כאילו הוא אפשרי. נניח.

אבל, אם אני לוקח את אותם מולקולות בעלות כושר שכפול עצמי, ושם אותם בתוך מבחנה, מה קורה? אז דבר ראשון עלינו לדעת שלכל אותם מולקולות אין שום אפשרות לפרק חומרים ולהפוך אותם לחומרים אורגנים. המנגנון הנדרש לפעולות מהסוג הזה הוא מנגנון בסדר גודל של בית חרושת בזעיר אנפין, דבר שהחוקרים אינם יכולים להרשות לעצמם. המולקולות האלו משפיעות אך ורק על הסדר של החומרים הקיימים זה מכבר במבחנה. הם גורמים לחלקיקים הקיימים להסתדר בצורה של החלקיקים שכבר קיימים. מה עשו החוקרים? הם לקחו מבחנה שמלאה ברנ"א, הכניסו לתוכה מולקולה מסוימת, שגרמה לחלקיקים האחרים להסתדר בצורה דומה. אני כשלעצמי לא מאמין למילה וחצי מילה של חוקרי האבולוציה השקרנים והנוכלים, אבל לצורך הענין הבה נניח שאכן כך היה. נניח שהמבחנה מלאה עכשיו במולקולות החדשות. אנחנו ניקח את המבחנה הזאת, ונשים אותה בארון. נחכה שבוע, שבועיים. מה קורה? כלום. המולקולות שנשארו הם בדיוק אותם מולקולות שהיו אחרי הניסוי. הם לא מתו, או יותר נכון לא התפרקו, ואת מקומם לא תפס דור צעיר ורענן. שום דבר לא יגרום להם לקיים מחזוריות של דור הולך ודור בא. הם יכולות להישאר כך מיליארדי שנים ללא כל הפרעה. אבולוציה? מה הקשר!!!

ב. תנאי נוסף שנדרש לצורך הפעלת מנגנון האבולוציה הוא תנאי חשוב מאד שחסידי התיאוריה מתעלמים ממנו לחלוטין. כדי שמערכת א' תהפוך בתהליך אבולוצינוני למערכת ב', יש צורך בסיסי ששני המערכות הללו יעבדו על בסיס משותף, ולא מספיקה העובדה שהם ממלאים את אותו תפקיד בשורה האחרונה. לדוגמא, כבר כתבתי פעמים רבות שהמכונית הפשוטה ביותר שמהנדס יכול לייצר היא מאד מאד מורכבת. אבל, יכול לבוא אדם ולטעון שיש לו דגם של משהו דומה למכונית, שהוא מאד פשוט. מהו הדבר? אם נסתכל על המדרכות בתקופת השלכת נוכל לראות עלים רבים שנגררים על הרצפה על ידי הרוח. העלים הללו הם מכוניות פרימיטיביות!!! המכונית נוסעת, והנה, גם העלה נוסע!! הפלא ופלא. כמובן שזה לא נכון כלל וכלל. העלה והמכונית אמנם שניהם נוסעים, אבל המנגנון שלהם שונה לחלוטין. העלה איננו יכול להיחשב למכונית פרימיטיבית. לעומת זאת אם ניקח את המכונית הכי פשוטה והמכונית הכי משוכללת, הרי ששניהם עובדים על אותו עיקרון בסיסי. אבולוציה הייתה יכולה להפוך מכונית פשוטה למכונית משוכללת, (זה לא נכון מסיבות אחרות, אבל נניח) אבל האבולוציה איננה יכולה להפוך עלה למכונית, גם אם יש לעלה מערכת שיכפול עצמי.

ונסביר את הדברים יותר לעומק. מה זה אבולוציה? האבולוציה, אם השטות הזאת הייתה קיימת, היא הייתה גורמת למנגנונים מסוימים להשתכלל לאט לאט. כל אחד מבין שתא חי שמורכבותו דומה לבית חרושת אדיר, איננו יכול להיווצר ביום בהיר אחד. אז למה כאשר יש לנו מולקולה בעלת כושר שכפול אז היווצרות התא החי יותר קרובה? משום שעכשיו, חלק מהמנגנון כבר קיים, וכל מה שחסר זה החלק השני בלבד. אבל, כל זה נכון אם וכאשר המולקולה הזאת עובדת על אותו בסיס של מערכת הרביה הרגילה, אבל אם מדובר בשני דפוסי פעולה שונים לגמרי,ף שהדבר היחיד שמקשר ביניהם זו התוצאה הסופית, אם כן כאשר האבולוציה רוצה לעבור ממערכת א' למערכת ב' היא איננה יכולה להסתפק בשיכלול המערכת הישנה אלא בהחלפתה בחדשה.

ה"רביה" של כל מיני גבישים ומולקולות שונות איננה קשורה כלל לרביה הביולוגית. הרביה הביולוגית איננה עובדת על אותו עיקרון של כושר שכפול עצמי. כשנוצרת עין אצל עובר, או האברון המקביל אצל החיידק העלוב ביותר, אין זה נובע מתכונת כושר שכפול של העין של האורגניזם האב. העין של הבן איננה באה כלל וכלל במגע עם העין של האב או האם לצורך הענין. וכך זה לגבי כל האברים כולם. המערכת של הרביה פועלת בצורה חופשית לחלוטין, זוהי מערכת שיכולה לבנות את כל סוגי החלבונים, לפי ההוראות שהיא מקבלת מתוכנית העבודה של הדנ"א. כושר השכפול של המולקולות נובע מתכונה פיזית של התגבשות החומר, תכונה שאיננה מנוצלת כלל ברביה האמיתית, ולכן איננה יכולה להוות מדרגה בדרך אל החיים. כדי ליצור מערכת מהסוג של הרביה האמיתית, ולו בצורה הפשוטה ביותר, זה כבר מסובך מאד. אוהו, מה זה מסובך, בית חרושת זה לא מילה. והבית חרושת הזה לא יכול לעבוד בלי מערכות שלימות אחרות מסביב. בקיצור, בלאגן.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
אבולוציה של ערימת גרוטאות

בספר האבולוציוני "השען העיוור" בפרק השלישי בעמוד 59, כאשר דוקינס ניגש להסביר את מנגנון הפעולה של האבולוציה הוא משתמש בדוגמא של חלבון אחד מתוך מיליארדי מיליארדים, על מולקולת ההמוגלובין. מולקולת ההמוגלובין מורכבת מארבע שרשראות, ודוקינס מתעכב לצורך העניין על אחת מהם המורכבת מרצף של 146 חומצות אמינו. היווצרותה פתאומית שלל שרשרת כה ארוכה היא בלתי אפשרית מבחינה הסתברותית, כך מודה דוקינס בפה מלא. ואולם, כותב דוקינס, כל זה אינו נכון אלא באשר להיווצרות פתאומית ולא להיווצרות הדרגתית, עקב בצד אגודל. כדי להמחיש את אופן פעולת האבולוציה מתאר דוקינס ניסוי מעניין. דוקינס לקח מחשב והזין לתוכו רצף אקראיים של קשקושי מילים חסרי משמעות.

בפעם הראשונה קבל המחשב את המשפט –

חךיסרברדגםנ רמהמנץדןב

לאחר מכן קיבל המחשב הוראה לחזור על המשפט שוב ושוב, עם סיכוי מסוים לשגיאה אקראית לחלוטין, כשהמחשב קיבל הוראה לברור מתוך התוצאות את המשפט הקרוב ביותר למשפט "סבורני שהוא דומה לשפן". לאחר מכן הריץ שוב המחשב את המשפט הנבחר עם אחוז מסוים של שגיאות אקראיות, ושוב בחר מתוכו את המשפט הדומה ביותר ל"סבורני שהוא דומה לשפן", וחוזר חלילה.

התוצאות היו כדלקמן.

בדור השני - חביסרברדגםנ רמהמנץדןב

דור שביעי – חךיסרי דגםנ דמהמנלדפב

דור עשירי – חךיסרי שדםנ דוממנלשפב

דור עשרים ושלושה – חץורני שהוא דומה לשפב

דור שלושים וחמש – סבורטי שהוא דומה לשפן

דור חמישים ושתים – סבורני שהוא דומה לשפן.

עד כאן דברי דוקינס, עכשיו ניגש אנחנו לבחון מקרוב את משמעות הניסוי.

האמת היא, שאין צורך בשום ניסוי מסובך בכדי להבין את העובדה הברורה שאם ניתן לתוכנת מחשב להתקדם בצורה שכזו היא תגיע בסופו של דבר למטרה. הניסוי הארוך והמושקע לא נועד אלא לסבר את האוזן ולתת להסבריו של דוקינס חזות משכנעת של משהו אמיתי, יציב וקיים, שאכן פועל בשטח. אבל, השאלה האמיתית שסביבה נסוב הויכוח העיקרי איננה על עצם תוצאות הניסוי, אלא בשאלה אחרת לגמרי, האם הניסוי הזה בתנאיו ויכולותיו משקף ולו במשהו את הצרכים והיכולות שעומדות לרשותה של האבולוציה בשדה הקרב האמיתי. כאשר נתבונן נראה שכל הניסיון הזה לדמות את אופן פעולת המחשב לזה של מנגנון הברירה הטבעית איננו אלא אחיזת עיניים. ואבאר מדוע.

דוקינס מדמה את יצירת המשפט "סבורני שהוא דומה לשפן" ליצירת רצף של 146 חומצות אמינו שיוצר את השרשרת המרכזית במולקולת ההמוגלובין. ואולם, כאן בדיוק נעוץ ההבדל. בשלב הראשון בניסוי של דוקינס נאלץ המחשב לבחור בין המשפט " חךיסרברדגםנ רמהמנץדןב" לבין המשפט השני " חביסרברדגםנ רמהמנץדןב". שני המשפטים זהים כמעט לחלוטין. המשמעות של שניהם גם היא זהה לחלוטין- קשקוש מקושקש. אבל המחשב הצליח לזהות שבאחד מהרצפים ישנה אות אחת בלבד שנמצאת באותו מקום שבו היא הייתה אמורה להופיע במילים "סבורני שהוא דומה לשפן". כל זה נכון לגבי המחשב והשפן, ועכשיו נחזור לנמשל, לאבולוציה וההמוגלובין. להמוגלובין ישנו תפקיד מאד ברור בעולם החי, להוביל חמצן ממקום למקום. זהו תפקידו. עכשיו נתאר לעצמינו שני רצפים אקראיים של חומצות אמינו, רצפים חסרי סדר ומשמעות באותה מידה, אלא שבין שני הרצפים ישנו הבדל אחד קטנטן. באחד הרצפים ישנה חומצת אמינו אחת שנמצאת בדיוק על אותו מקום שבו היא הייתה אמורה להיות אילו הייתה נמצאת בתוך מולקולת המוגלובין. עכשיו נבדוק האם ישנו הבדל מבחינת הכושר להוביל חמצן בין שני הרצפים? אם ניתן לתוכנת מחשב לבחור את הרצף שדומה יותר לזה של מולקולת ההמוגלובין אין שום ספק שהוא יזהה מיד את ההבדל, אבל אם ניתן לשני הרצפים לנסות להתקשר למולקולת חמצן ולהעביר אותה ממקום למקום, התוצאה תהיה זהה לחלוטין. אפס הובלת חמצן.

אני רוצה להמחיש את גודל האבסורד במשל נמרץ. במגרש גרוטאות עומדות להם שני ערימות ענקיות של גרוטאות. שני הערימות מורכבות מבליל אקראי של חתיכות מתכת מכל הסוגים והמינים, אלא שבאחת מן הערימות אי שם במעמקי הערימה מונחת לה אחר כבוד חתיכה של פח שנלקחה מן הדופן החיצוני של מטוס נוסעים. אם נשאל איזו ערימה דומה יותר למטוס אין ספק שהערימה עם הפח היא יותר קרובה למטוס מהערימה השניה שאין לה ולו שמץ של דמיון למטוס. אבל מה יקרה אם ננסה לערוך תחרות טייס בין שני הערימות? האם הערימה האחת תנצח את השנייה? אין לי ניסיון רב בעריכת תחרויות טייס בכלל ומן הסוג הזה בפרט, אבל אני מעריך שהתוצאה תהיה תיקו מושלם. שני הערימות ירבצו על מקומם בשעמום בולט ויביטו על השופט במבט מנומנם.

דרך אגב, התחרות הזאת בין שני ערימות הגרוטאות יכולה להמחיש לנו עד כמה הרעיון של דוקינס שהבאנו בפרק הקודם ביחס לסוגיית העיניים הוא טיעון מגוחך. כפי שהבאנו דוקינס טוען שהיות וישנם בטבע רמות שונות של עיניים מכל מיני סוגים, מהם משוכללות ומהם פרימיטיביות, וגם עין פרימיטיבית עדיפה על עיוורון מוחלט, הרי שטענת המורכבות שאיננה ניתנת לחלוקה איננה נכונה. הטיעון הזה של דוקינס נכון לגבי מטוסים בדיוק באותה מידה שהוא נכון לגבי עיניים. כשם שישנם עיניים משוכללות ועיניים פרימיטיביות, באותה מידה ישנם גם כן מטוסים משוכללים ומטוסים פרימיטיביים. וכשם שעיניים פרימיטיביות עדיפות על עיוורון מוחלט, כך אדם שזקוק לטוס בדחיפות לפגישה חשובה יעדיף לטוס במטוס תובלה בלי כסא ומזגן מאשר להישאר על האספלט בשדה התעופה. לפי הטיעון הזה אין שום סיבה בעולם שערימת הגרוטאות בעלת הפח שנלקח מכנף המטוס לא תעוף יותר טוב משכנתה המסכנה. אבל זה לא יקרה. אם ערימת הגרוטאות הייתה קוראת כמה ספרים אבולוציוניים יש סיכוי סביר שהיא הייתה מתחילה לעופף, דווקא חבל, זה היה מעניין.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
הוכחות לתורת האבולוציה. הוכחה או חה חה חה

בכל דעה שיטה או תאוריה שאדם מבקש להעמיד ולבסס, עליו לעמוד בשני מטלות. הראשונה היא מטלת ההוכחה, והשניה היא דחיית ההוכחות הנגדיות. כמובן שזה לא כולל מקרים שבהם חובת ההוכחה מוטלת על הצד השני, שבמקרה הזה נותרת רק מטלה אחת שהיא דחיית ההוכחות הנגדיות. בתחילת סדרת המאמרים על אבולוציה ובריאה הודעתי חגיגית שאני נוטל עלי את חובת ההוכחה המוחלטת להכיח את כל עיקרי האמונה עד האחרון שבהם בצורה מוחלטת ובלתי ניתנת לעירעור.

את ההוכחות למציאות הבורא העמדתי בצורה מוחלטת. ההוכחה המרכזית הייתה הפרכת תאוריית האבולוציה, שהיא האלטרנטיבה היחידה לבריאה על ידי בורא תבוני וחסר מגבלות של חוקי הפיזיקה. כל אדם כנה וישר יגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהאמונה בבריאת העולם איננה אמונה אלא ידיעה מוחלטת, שנשענת על יסודות המדע וההגיון. אין עוד ידיעה כל כך מוחלטת וברורה כמו בריאת העולם. אין עוד תאוריה שיטה ורעיון שמתבססים על מיליארדי מיליארדים של הוכחות, כמנין סוגי הפעילות הביולוגית והבוטנית בבריאה.

אחרי שסיימתי עם השלב הזה, אני רוצה לעבור לשלב הבא. דחיית ה"הוכחות" הפסאודו-הגיוניות שמשווקים חסידי האבולוציה.

לפני שאני נגש למלאכה עלי להדגיש נקודה חשובה. תורת האבולוציה היא דבר בלתי אפשרי לחלוטין בלי שום צל של ספק. עדיף להאמין לכל העבודות הזרות של ההודים והאנדיאנים יחד, מאשר להאמין בתורת האבולוציה. ולכן, גם אם היו לאבולוציה תילי תילים של הוכחות, עדין לא הייתי מאמין בה, מפני שהיא בלתי אפשרית. אי אפשר להוכיח את הבלתי אפשרי. אם היו לנו הוכחות לאבולוציה היה עלינו להעמיד את אותם הוכחות בסימן שאלה, ולא להאמין בדבר שהוא בלתי אפשרי. אבל למעשה אין צורך להשאיר שום סימני שאלה, משום שלאבולוציה האומללה אין ולו ראיה אחת משכנעת.

תומכי התאוריה עושים פעמים רבות סילוף חמור במושג "הוכחה". כל תופעה שניתן להסביר אותה באמצעות האבולוציה, הופכת אצל תומכי התאוריה להוכחה. זהו שקר. פסאודו-הגיון ופסאודו-מדע. הוכחה זה תופעה שהאפשרות היחידה להסביר אותה היא תורת האבולוציה. כל תופעה שיש לה למעלה מהסבר אחד איננה מהוה הוכחה לאף אחד מההסברים. בגמרא זה נקרא "זיל הכא קא מדחי ליה וזיל הכא קא מדחי ליה". לכל התופעות שנחשבות להוכחות לתורת האבולוציה ישנם הסברים נוספים, או שהם פשוט אינם קיימות.

עכשיו ניגש לרשימת ההוכחות.



א. ניצפו שינויים בבעלי חיים.

כל השינויים שנצפו לא כללו יצירת חלבונים חדשים או יכולות חדשות. אבולוציה יכולה לשנות כמויות ולשנות פרופורציות, אבל לא ליצור חלבונים ומערכות חדשות.

ב. עמידות לאנטיביוטיקה.

אין לזה שום קשר לאבולוציה. העמידות נוצרת על ידי העברה גנטית אופקית, תופעה נפוצה אצל חיידקים שמעבירים מידע גנטי ממין למין. אין אנטיביוטיקה בעולם שמועילה לכל סוגי החיידקים הקיימים. החידקים הרגישים לומדים מאלו העמידים מראש את העמידות.

ג. עמידות לחומרי הדברה.

גם אנשים נעשים עמידים למצבים מסוימים. אנשים שעובדים בסביבה מזוהמת נעשים פחות רגישים. אנשים שעובדים בשמש נעשים כהים כדי להגן על העור, בלי אבולוציה ובלי זאוס.

ד. אבולוציה במחשבים.

אין כזה דבר. אבולוציה במחשבים נעשית בצורה מתוכננת ומחושבת. לזה קוראים בריאתנות, לא אבולוציה.

ה. נמצאו נחשים עם שרידי רגלים.

אכן בפרשת בראשית מבואר שלנחש היו רגלים.

ו. התוספתן הוא איבר מיותר.

לא. עיין כאן.

ז. עצם הזנב.

אוי ואבוי למי שיוולד בלי עצם הזנב שמחזיק את כל שרירי האגן.

ח. שיני בינה.

תפקיד זהה לשאר השניים. זה שיש לפעמים בעיות איתם, זה מהסיבה הפשוטה שבמשך 6000 שנה גוף האדם הספיק להתנוון. בחז"ל הרעיון הזה מופיע במפורש, שהעולם והאנשים מתקלקלים והולכים מאז הבריאה.

ט. גוף האדם ובעלי החיים אינו מושלם.

עיין בסעיף הקודם.

י. ישנו רצף של בעלי חיים בין אדם לאמבה.

רצף דומה קיים בין אופניים למקרר. הנה- אופנים-אופנוע-אופנוע דו מושבי-תלת אופן ממונע-מכונית קטנה-משפחתית-משאית קטנה-משאית קרור-מקרר. אם כך מוצא המקרר מן האופניים.

מלבד העובדה שכל שלב בסולם מדלג על מיליוני שלבים חסרים.

יא. דמיון בין המטען הגנטי של כל בעלי החיים.

אכן כן, כולם נבראו על ידי אותו בורא שהשתמש באותם שיטות.

יב. ממצאי המאובנים.

ראה כאן.

סקרנו בזה את עיקרי הראיות של תומכי האבולוציה. אבל מה נעשה אם נמצא באיזה אתר אינטרנט נידח איזה "עובדה מדעית" מרשימה? או איזה נתון בלתי ידוע? האם בכל פעם שאיזה שוטה בסוף העולם יחלום איזה חלום, יהיה עלינו להתייחס אליו?בשביל זה יש לנו את חז"ל הקדושים שהאירו את עיניו בכל הנושאים, והם למדו אותנו לימדו אותנו כלל חשוב. "מטיבם של קרובים אתה למד טיבם של רחוקים".(סנהדרין סא' ב') דהיינו, יושב לו יהודי בארץ ישראל ורואה את עובדי העבודה זרה שמסביבו. הוא רואה שהם אנשים חשוכים ופרימיטיבים. הוא יודע שחוץ מאמונות טפלות אין להם מה למכור. שהם אנשים מושחתים וחסרי ערכים. אבל בלבו של היהודי צצה ועולה מחשבה מטרידה. נכון, אלה שפה הם חשוכים ונמוכי דעת. אבל בטח שמה, רחוק, מעבר להרי החושך, בהודו, בסין, בטח שמה יושבים להם עובדי עבודה זרה נאורים ומשכילים. שם על פסגות האימליה יושבים להם נזירים מופלאים, אנשים חכמים מאין כמוהם, שההגיון הבריא הוא נר לרגלם וכל סודות הבריאה גלוים לפניהם. אומרים לו חז"ל, תשמע רבי יהודי. את אלו שפה לידך אתה מכיר היטב. הם אפס מאופס, נכון? הם משוגעים וסוטים, נכון? אז עכשיו תדע לך. מה שיש פה יש שם ומה שיש שם יש פה. אתה לא צריך לטלטל את עצמך בכל העולם. מספיק לקחת מדגם קטן.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
בין תיאוריה עם חורים, לחורים בלי תיאוריה

אחת הטענות שחוזרות על עצמם לכל אורך הדרך, היא הטענה שאמנם בתורת האבולוציה ישנם חורים רבים, אבל אי אפשר לצפות מהמדע לתשובות מיידיות לכל השאלות האפשריות.

הטיעון הזה על פניו, מהוה טיעון מאד הגיוני ומתקבל על הדעת. רק אדם שאין לו שום מושג במדע, יכול לחשוב שלמדע יש תשובות ברורות בכל נושא ועניין. המציאות האמיתית היא שלמדע יש הרבה שאלות פתוחות. אפילו על תורת היחסות, שהיא היום אחד מנכסי צאן ברזל של המדע, ישנם מספר שאלות ותופעות בלתי מוסברות. האם זה פורך את כל תורת היחסות? לא ולא. לתורת היחסות יש הרבה ראיות, היא עמדה בהרבה מבחנים, וזה שיש שאלות? אז יש שאלות. משאלות לא מתים. מחפשים תשובות. ואם בעתיד ימצאו תיאוריה יותר טובה, אז היא תהיה התיאוריה. כרגע זה מה שיש.
לכאורה טיעון הגיוני.

אבל כשנבדוק את העניין בצורה יסודית, נראה שאין שום דמיון בין הדברים.

כאשר יש לנו תיאוריה שמצליחה להסביר חלק מהתופעות אותם היא מנסה להסביר, אז גם אם נשארו בה חורים, ואפילו חורים רבים, אין לנו ברירה אלא לקבל אותה, ולחכות שיהיו לנו סתימות לחורים, או שתוצע תיאוריה חילופית. כך היא דרכו של המדע.
אבל, כאשר אנחנו ניצבים מול תיאוריה שלא מצליחה להסביר אפילו תופעה אחת, מאותם מיליארדי תופעות שהיא באה להסביר, תיאוריה כזו אין שום סיבה לקבל. גבינה עם חורים זה נסבל. חורים בלי גבינה, אז במה זה גבינה.

תיאוריית האבולוציה האקראית באה לעולם במטרה אחת בלבד. להסביר את מורכבותו העצומה של עולם החי והצומח, מבלי להזדקק להניח שיש גורם חיצוני שאינו כפוף לחוקי הטבע. זו היא מטרתה של האבולוציה האקראית ואם היא אינה עומדת במטרה זו, היא פשוט מתנדפת.

ולא, היא ממש לא עומדת. תיאוריית האבולוציה אינה מצליחה להסביר אפילו לא את היווצרותו של חלבון בודד, קטן ועלוב. שלא לדבר על מערכות ענקיות של חילופי חומרים, תהליכים שבנויים משרשראות עצומות של עשרות שלבים שבכל אחת מהם יש אנזים אחר, שעושה פעולה מאד מסוימת.יש רק תחום אחד שהאבולוציה מצליחה להסביר, וזה השונות בין זנים שונים של אותו מין עצמו. כאן לא מדובר ביצירה של חלבונים חדשים או יכולות חדשות, וזה לא סותר את חוקי ההסתברות. כאן מדובר רק על שינוי של פרופורציות בלבד. לא על זה ניטש הוויכוח. הראיות שמביאים ספרי הלימוד המשוכתבים, משינוי קולות הצפצוף של פרושים על איזה אי באוקיינוס השקט, או משינוי ביחס הצבעים בתוך אוכלוסיית הפרפרים בברזיל, ולבוא ולומר שאם כן גם מערכות ענקיות כמו האנזימים המורכבים ומערכת חילוף החומרים או הנשימה התאית, יכולים להיווצר בעצמם, זה שקר, חוצפה, טיפשות, וגסות רוח. אם חברה מסחרית הייתה מנסה לשווק את המוצר שלה באותם שיטות כזב וכחש שבהם נוקטים כוהני האבולוציה, ראשי החברה היו מוצאים את עצמם במהירות תחת סורג ובריח.

טעות חמורה היא לחשוב שאנשי הדת באים לסתום את החורים של האבולוציה בעזרת הבורא. לא ולא. באבולוציה האקראית אין חורים. היא פשוט חור אחד גדול. בשביל שיהיו בה חורים, עליה קודם כל להיות קיימת. ההעדר אינו מתחורר.

אם האבולוציה הייתה מצליחה להסביר לפחות את היווצרותם של חלק מהחלבונים, ניחא, אבל כאשר היא אינה מסבירה כלום, היא מאבדת את זכות הקיום. זו הסיבה שאחוז התמיכה באבולוציה במדינות המפותחות נמצא בירידה כל הזמן. שקיעתה של האבולוציה החלה, וזה רק שאלה של זמן עד שתמצא את דרכה בפח האשפה של ההיסטוריה. ושם, במעמקיו הטחובים של הפח, היא תפגוש הרבה חברים טובים. שם תמצא את עבודת האלילים, את הלמארקיזם, את הכישוף, ועוד ועוד.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
האם כמות האפשרויות היא כל כך גדולה?

גם אם היקום כולו היה מורכב ממרק נוזלי של חומצות אמינו, והוא קיים 20 מיליארד שנה, לא היה נוצר בו חלבון אחד ראוי לשימוש.

מהו החישוב של המולקולות ביקום מאז המפץ ועד היום? אז הנה.

א. הנה ציטוט מויקיפדיה-לפי הערכות המדענים ביקום הנראה יש בקירוב ‎7×10 ^22‎ כוכבים. אני לוקח ספייר של פי מאה.

ב. בחלבונים הצפיפות היא 10 בחזקת שבע למילימטר. בא נאמר שזה פי מיליון. 10 בחזקת 12. אתם יודעים מה? בואו נלך על אטומים. 22^10 לגרם. ליתר ביטחון ניקח 24^10.

ג. מסת שמש אחת היא המסה של השמש במערכת השמש (סול) 1.9X30^10 ק"ג. מסתו של כוכב נעה מ-0.08 מסות שמש (מתחת לגבול זה נמצאים ננסים חומים) ועד 100-150 מסות שמש. ויקיפדיה. בא ניקח את המספר הגדול ביותר. נניח שכל הכוכבים הם שמשות במסה של 150 מסות שמש. עד עכשיו הגענו ל10 בחזקת 80.כמה גרמים יש בשני ק"ג?אלפים. בא נעגל לעשר אלף.אמרנו שאני לארג'. אנחנו אוחזים ב- 10 בחזקת 84. כמה שניות עברו מהמפץ? 10 בחזקת 16 . לאיפה הגענו? 10 בחזקת 100.

וזה לא מספיק לחלבון אחד!!!!!!!!!

וכל זה אפילו אם כל היקום היה עשוי מחומצות אמינו.
והכל היה במצב נוזלי.
והם היו מתפרקות ונבנות פעם בשנייה.
וכל הכוכבים היו בגודל של פי מאה חמישים מהשמש.
וכמות המולקולות הייתה כמו כמות האטומים שיש היום ביקום.
וכל זה אחרי שלקחתי ספייר מטורף. המספר האמיתי קטן בהרבה.
וקל וחומר בן בנו של קל וחומר,
שהיקום לא עשוי מחומצות אמינו.
והוא ממש לא נוזלי.
ומולקולות זה לא אטומים.
ורוב הכוכבים קטנים בהרבה.
ומולקולות בתמיסה לא מתפרקות ונבנות פעם בשנייה.
והמרק הבראשיתי הכיל המון חומרים מכל הסוגים והמינים.
ולא נשכח שחלבון בודד זה לא חיים.
ושיש תהליכים שמתרחשים בכל יצור חי שזקוקים לעשרות חלבונים שונים.
כמות האפשרויות נשמעת מאד מרשימה, אבל ביחס למספרים הדרושים זה ממש מספר עלוב וחסר משמעות.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
אבולוציה אקראית ובריאה – יש דרך שלישית?

בפרקים הקודמים על אבולוציה ובריאה עמדתי על חוסר ההסתברות הקיצוני של היווצרות אקראית של חלבון בודד, אחד מתוך מיליארדי סוגי חלבונים. עמדתי על מורכבותם העצומה והבלתי נתפסת של התהליכים הכימיים שמתרחשים בגופם של היצורים הפשוטים ביותר. בנוסף לכך עשיתי את החשבון שגם אם המרק הבראשיתי היה ממלא את כל היקום והיקום היה קיים מאה מיליארד שנה, עדיין לא היה נוצר שם חלבון אחד קטן.

הנחת היסוד הראשונה שעליה בניתי את כל מערך ההוכחות שלי לבריאה על ידי בורא היא ההנחה שישנם רק שני הסברים אפשריים להיווצרות החי והצומח. בריאה על ידי גורם תבוני וחכם, או אבולוציה אקראית, שהחלה באבולוציה כימית, וכוונה לאורך כל הדרך על ידי הברירה הטבעית. אין דרך שלישית. ולפיכך כל הפרכה של אחת משני ההסברים, גורמת להסבר השני להפוך לעובדה מדעית.

אני לתומי סברתי שהיסוד הזה הוא ברור ואינו שנוי במחלוקת, אבל לאחר שראיתי את התגובות שקיבלתי, הבנתי שכנראה אני צריך קצת להרחיב בעניין.

בואו נתאר לעצמנו בן אדם שנולד לאוויר העולם עם שכל של אדם בן ארבעים. לא תינוק קטן שבקושי פותח עיניים, אלא שכל בנוי, בוגר ורציונאלי. מה תהיה השאלה הראשונה שהוא ישאל את עצמו? השאלה הראשונה תהיה מי ברא את העולם, ומי תכנן את היצורים המורכבים שממלאים אותו. יצורים כל כך מורכבים לא יכולים להיות סתם כך, בלי סיבה מיוחדת. החידה הזו הייתה תופסת אותו לגמרי והוא לא היה מפסיק לחשוב עליה לרגע. גם אם הוא לא היה טיפוס מעמיק במיוחד.

במאמר המוסגר, הסיבה שאנחנו לא מוטרדים מהשאלה הזו כמו שאלות רבות אחרות, היא משום שנולדנו לתוך המציאות הזו כתינוקות קטנים עם שכל קטן ומוגבל שלא יודע לעשות כלום חוץ מלאכול ולהפריע בלילה. גם כשקבלנו את השכל זה לא היה מהר, אלא בתהליך ארוך שנמשך עשרות שנים. ולכן, כשכבר אנחנו מגיעים לרמה שכלית שבה אנחנו יכולים לתהות על אותם תמיהות יסודיות, זה כבר אחרי הרבה שנים שאנחנו רגילים לראות את אותם תופעות כמובנות מאליהם, ולא עולה על דעתנו להתחיל לשאול קושיות על אותם דברים כל כך פשוטים. מי שיש לו ילדים יודע שיש גיל מסוים שילדים שואלים כל מיני קושיות, ולפעמים אתה נדהם איך אתה כמבוגר לא חשבת על זה קודם. ילד יכול לשאול את אבא שלו למה השמש עגולה. ראיתם פעם מבוגר שנעצר באמצע הרחוב ומתחיל לשאול את עצמו, רגע, למה השמש עגולה? ילד יכול לשאול את זה, מבוגר לעולם לא ישאל כזו שאלה. מי שלמד יודע למה השמש עגולה. אבל מי שלא למד יכול לחיות מאתיים שנה, לראות את השמש מאות אלפי פעמים ולא לשאול את השאלה הכל כך פשוטה, למה השמש עגולה.ואני לא מדבר על אנשים טיפשים. זה יכול להיות בן אדם חכם מאד. אבל את זה הוא לא למד, וזה לא עורר אותו אפילו פעם אחת. כולנו בנויים ככה. יש אלפי שאלות פשוטות כאלו על כל צעד ושעל. כל דבר שאנחנו רגילים אליו מגיל אפס זה נראה לנו פשוט. השמש עגולה כי השמש עגולה, כח המשיכה עובד כי כח המשיכה עובד, ושנאת יהודים קיימת, כי איך אפשר אחרת.

על כל פנים, בעולם הישן, התשובה לשאלה הזו הייתה אחת. היה בורא, הוא ברא את העולם, וזהו. תשובה נוספת לא הייתה קיימת. כל המחלוקות היו על ההמשך. אבל זה היה ברור לכולם. אפילו אריסטו ששלל את חידוש העולם וטען שהעולם קדמון, לא הכחיש את מציאות הבורא, אלא טען שיש בורא שבורא את העולם בכל רגע ורגע, וכך זה היה מאז ומעולם. העולם לפי אריסטו הוא קדמון כמו הבורא בעצמו. התיאוריה הזו קרסה סופית מאז גילוי המפץ הגדול.

התשובה הזאת איננה תשובה מדעית פילוסופית גרידא. לתשובה זו ישנם השלכות מרחיקות לכת. אם יש בורא אז הוא לא עשה את זה סתם כך ללא שום סיבה. ואם כן מה הסיבה? ומה החלק שלנו בתוכנית הזו?

לפני מאה חמישים שנה באה לעולם תיאורית האבולוציה. תיאוריה זו באה לענות על שאלת השאלות תשובה חדשה, שתהווה חלופה לתשובה הישנה, ולשחרר את האדם מגבולות הדת שבאה בעקבותיה.

אלו הם שני התשובות היחידות לשאלת השאלות. תשובה שלישית אין. ישנה תפיסה שמשלבת את שני התשובות ביחד, תורת התכנון התבוני. תורת התכנון התבוני מקבלת את האבולוציה אבל שוללת את האבולוציה האקראית. לפי תיאוריה זו, העולם נברא על ידי הבורא, אבל הוא ברא את העולם בשלבים, כשבכל שלב נוצרו יצורים יותר מורכבים מהשלב הקודם. בפרק תורת השמיטות התחלתי להתעסק ברעיון של תכנון תבוני, ועוד אעסוק בזה, אי"ה.

התכנון התבוני אמנם מקבל את האבולוציה, אבל דוחה את האבולוציה האקראית מכל וכל.

אלו שני האפשרויות הקיימות. או היווצרות אקראית, או בורא חכם. אפשרות שלישית אינה קיימת.

כאשר ישנה תופעה שאפשר להסביר אותה בשני אפשרויות בלבד, הרי שכל פרכה של אחת מהם מהוה הוכחה מוחלטת לאפשרות השנייה, בתנאי שאין אפילו אפשרות רחוקה להסבר שלישי. זה מהמושכלות הראשונות ממש. כך פועל חוקר משטרה, כך פועל שופט, וכך אנחנו פועלים כל הזמן בחיי היום יום.

אין שום אפשרות לדחות את האבולוציה האקראית כדבר אפשרי מבלי לקבל את מציאות הבורא כדבר מוכח וודאי.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
אבולוציה ומחשבון - התנגשות קטלנית

כשאנחנו ניגשים לדון בעניין האבולוציה עיקר הדיון צריך להיות בנושא של החישוב הסטטיסטי. כל שאר הטענות נגד האבולוציה הם צדדיות ומשניות. חוסר ההיתכנות הסטטיסטית של האבולוציה זה מה שהופך אותה לבלתי אפשרית לחלוטין, וממילא אין צורך לדון כל כך בשאר הנושאים משום שאין מה לדון על דבר שהוא בלתי אפשרי.

קודם כל דיון אני צריך להודיע חגיגית שאני מקבל עלי באהבה את חובת ההוכחה באופן גורף. עלי להוכיח באופן בלתי ניתן לערעור שיצירת חיים חדשים או חלבונים ואיברים חדשים על ידי מנגנון של אבולוציה אקראית זה דבר בלתי אפשרי לחלוטין, ולא במאה אחוז, אלא במיליארד אחוזים. אין חולק על כך שאבולוציה יכולה לקחת אנשים בהירים ולהפוך אותם לכהים ולהיפך. תהליך כזה איננו יוצר דבר חדש. לא על זה הויכוח. הפיגמנטים הכהים קיימים גם אצל הכושים באפריקה וגם אצל האירופאים הבהירים, ההבדל ביניהם הוא בכמות הפיגמנטים. בגופו של הכושי אין חלבון אחד שלא קיים אצל האירופאי. גם כשחתולים עם כמות קטנה של שערות הופכים לשעירים יותר אין כאן יצירה חדשה אלא שינוי של כמויות ופרופורציות. השינויים הללו אינם דורשים שום תיחכום ולכן הם יכולים להתרחש באופן אקראי. בזה מתחיל ונגמר תפקידה של האבולוציה. האבולוציה איננה יכולה ליצור שום יכולת חדשה, אפילו בצורתה הפשוטה ביותר. לא איבר חדש, לא תא עם יכולת חדשה, ואפילו לא חלבון פשוט בתכלית הפשיטות.

ועשיו ניגש לעיקר. למספרים.

ניקח לדוגמא את ההמוגלובין. ההמוגלובין הוא חלבון קצר יחסית ובו רצף של כמאה חמישים חומצות אמינו, תלוי אצל איזה אורגניזם. הבה נניח שיש אפשרות ליצור המוגלובין "פשוט" יותר עם רק מאה חומצות אמינו.

בנקודה זו עלי לעמוד על עקרון חשוב. כאשר אנו דנים על מורכבותה של מערכת אורגנית כזו או אחרת, ויהא זה עלה, כנף, או עין של יתוש, עלינו להבחין בין שני סוגים של מורכבות. ישנה מורכבות בסיסית וישנה מורכבות שאינה בסיסית. המורכבות הבסיסית היא רמת המורכבות הנמוכה ביותר שבפחות ממנה החלבון או האיבר הפשוט לא ימלא את תפקידו הבסיסי ביותר ולפיכך הוא לא ייתן לבעליו שום יתרון אבולוציוני, וכל מוטציה שאיננה גורמת יתרון אבולוציוני ממילא מהוה נטל מבחינה אבולוציונית. למשל במקרה של ההמוגלובין, ישנם סוגים רבים של המוגלובין שמותאמים לצרכים והתנאים הספציפיים של כל בעל חי בפני עצמו וכך מסתבר שיש גם המוגלובין פשוט והמוגלובין מורכב יותר, אבל ישנו איזשהו מנגנון בסיסי שנדרש בכדי למלאות את התפקיד הבסיסי ביותר של ההמוגלובין ברמה הנמוכה ביותר. תפקידו של ההמוגלובין בטבע הוא הובלת חמצן מהריאות לתאי הגוף. ישנה איזו שהיא מערכת מורכבת שבלעדיה אין להמוגלובין אפשרות להוביל חמצן. כאשר הופיע ההמוגלובין לראשונה על במת ההיסטוריה לשיטתם של הדארווינים, הוא היה חייב להיות מורכב ברמה שמאפשרת לו להוביל חמצן, כי בפחות זה אין להמוגלובין שום יתרון אבולוציוני, והברירה הטבעית הייתה אמורה למחוק אותו מהמפה ולא לאפשר לו להתקדם הלאה. אפשר להסביר את העיקרון הנ"ל בדוגמא מהחיים שלנו. ניקח למשל את הפלאפון. אין ספק שישנם פלאפונים מורכבים וישנם פלאפונים פשוטים ופרימיטיבים, אבל גם בפלאפון הפשוט ביותר שניתן להעלות על הדעת ישו מנגנון בסיסי שבלעדיו הפלאפון פשוט לא יעביר את הצלילים. לכל מערכת מורכבת ישנו סף מורכבות בסיסית, בין אם זה מחשב, מכונית, מזגן, עלה, עין, המוגלובין, או כנף של ג'וק. הדארוויתנים למיניהם מנסים תמיד לטעון שהכל התחיל מהפשוט ביותר ומשם התקדם בהמשך, אבל ישנו רף מינימלי שמתחתיו אי אפשר לרדת. למחסום הזה אני קורא מכאן ואילך "רף המורכבות הבסיסית".

על פי המחקרים האחרונים המורכבות הבסיסית מהוה כשמונים אחוזים מהמורכבות הכוללת. לפי זה המורכבות הבסיסית של ההמוגלובין עומדת על רצף של 120 ח"א. אבל אני מוכן לבוא לקראת הדארווינים בצעד נדיב ולוותר להם במחווה אצילית על לא פחות מ-20 ח"א. יאלה, שיהיה. נשארו לנו מאה. עכשיו בואו נעצום עיניים ונחזור מאות מיליוני שנים אחורה לשלב שבו האבולוציה זקוקה בדחיפות ל"היווצרותו" של ההמוגלובין בכדי להמשיך לטפס במעלה הסולם האבולוציוני המפותל. המערכת שאחראית על יצור החלבונים בגופם של בעלי החיים ה"פרימיטיבים" שממלאים את האוקיינוסים עושה פה ושם שגיאות ומשגיאות הללו אמור לצאת בשלב מסוים בטעות מיודעינו ההמגלובין. עכשיו שאלה בחשבון בסיסי: כמה טעויות זקוקה המערכת לעשות כדי שיצא פעם אחת המגלובין? התשובה: 100 בחזקת 20!!! זהו מספר שיותר גדול ממספר מולקולות החלבונים שיווצרו במהלך כל ההיסטוריה אצל כל בעלי החיים!!! ולא זו בלבד אלא שזה יותר גדול ממספר המולקולות שקיימות ביקום כפול מספר השניות שעברו מאז המפץ הגדול, כך שגם אם נניח שההמוגלובין נוצר כבר במרק הבראשיתי, הרי שגם אם היקום כולו היה מורכב מה"מרק הבראשיתי" (אחת הדמויות הדימניות ביותר בפנתיאון האלים של האבולוציה) וה"מרק" לא היה מכיל דבר מלבד חומצות אמינו שיכולות לשמש לבנין החיים (זה רק אחוז קטן מחומצות האמינו) והכל היה במצב צבירה נוזלי (מצב נדיר מאוד ביקום) והחומצות אמינו התחברו לחלבונים והתפרקו פעם בשניה (עוד מחווה יוצאת דופן לדארווינים) עדיין אין שום סיכוי להיווצרותו האקראית של ההמוגלובין.

המחסום הז חוזר על עצמו בכל אחד מטריליוני הטרילונים של סוגי החלבונים שקיימים בעולם בחי. ההמוגלובין הוא חלבן קצר יחסית. האורך הממוצע של חלבון קלאסי זה משהו שבין 200 ל-300ח"א וישנם גם חלבונים של אלפי חומצות אמינו.

למרות שהחשבון הנזכר מראה על פער מפלצתי ובלתי נתפס, יש לדעת, שהחישוב הנ"ל הוא אפילו לא קצה הקרחון בחשבון האמיתי. ישנם מספר גורמים שהופכים את האבולוציה לבלתי אפשרית הרבה יותר.

א. בתחשיב הזה לקחנו בחשבון רק את הרצף בעצמו ולא את המבנה המרחבי שלו. לכל רצף ישנו מספר עצום של מבנים אפשריים שרק אחוז קטן מהם יעיל למטרתו של החלבון.

ב. האבולוציה הכימית יכולה להתרחש רק בסביבה נוזלית, ומצב נוזלי זה מצב מאד נדיר ביקום, מה שמוריד כמה עשרות ספרות מהתחשיב של כמות האפשרויות העומדות לרשותנו.

ג. חומצות אמינו הנחוצות לקיום חיים אינם קיימות בטבע בדומם. גם אם נניח שבעבר הם היו, אין ספק שהם היו אחוז קטן מאד. המרק הבראשיתי היה מורכב בעיקר ממים, והסתובבו בו הרבה חומרים מלבד חומצות אמינו. גם אם נניח שבמרק הבראשיתי היה אחוז שלם של חומצות אמינו, שזה אחוז גבוה מאד בשביל חומר כמו חומצות אמינו שכמוהו ישנם אין סוף חומרים, עדיין זה מזניק את החשבון בצורה מטורפת. למשל אם במרק שמורכב מחומצות אמינו בלבד ישנו צורך בעשר בחזקת מאתיים כדי ליצור חבלון מסוים, הרי שבסביבה בעלת אחוז אחד בלבד של ח"א ישנו צורך בעשר בחזקת שש מאות!!!

ד. המוגלובין זה רק חלבון אחד. כדי ליצור את בעל החי ה"פשוט" ביותר ישנו צורך ליצור אלפי חלבונים מורכבים לא פחות.

ה. חלבונים בתמיסה לא מתפקים ונבנים אחת לשנייה. זהו תהליך שלוקח הרבה יותר זמן, וצריך סיבה מאוד טובה שזה יקרה. החלבונים אינם פועלים של דארווין והם פועלים על פי חוקים משלהם, למרבה הפלא.

מכל זה אין מנוס מלהגיע למסקנה שגם אם היה קם מישהו ומציע מנגנון של חיים פשוטים מרצף של שלושים ח"א, שזה בערך כמו להקים כור אטומי בתקציב של חמש אגורות, עדיין זה היה הדבר חסר סיכוי, גם בעולם שקיים 15 מליארד שנה. לאחרונה היו מדענים ששרטטו את הדגם של הרנ"א הפשוט ביותר שיכול לייצר חלובנים. מדובר בשני רצפים של מולקולות רנ"א בעלות 70 חלקים כל אחת, וסך כולל של 140 חלקים. כל חסידי האבולוציה הנבערים מדעת פרצו בצווחות צהלה. כותרות מרעישות בתקשורת בישרו להמונים התמימים את בשורת המילניום. נפתרה התעלומה, הידד. אבל מי שקצת מבין בין ימינו לשמאלו מבין שמעולם לא קיבלה האבולוציה מכה יותר מכאיבה, הנה ישבו המדענים וקבעו שזה המנגנון הכי פשוט, שיכול ליצור חלבונים באופן א-ק-ר-א-י!!! בכדי ליצור חלבונים באופן מתוכנן ישנו צורך בבית חרושת אדיר שקיים בכל תא, ומורכב ממערכת עצמוה להפליא, ולא, זה ממש לא משנה ממה הוא עשוי, שיהיה מדנ"א, שיהיה מרנ"א, או מכל דבר אחר. אז דבר ראשון זה לא מקדם אותנו כמעט כלום. חלבונים יכולים להיווצר באקראיות מושלמת גם בלי כזו מערכת וממשיכים להיווצר אחריה. דבר שני גם המערכת הזו שנשמעת פשוטה, היא הרבה יותר מסובכת ממה שיכול להיווצר באופן אקראי. למי שלא מבין בסטטיסטיקה, 140 נשמע קצת, אבל מי שעושה חשבון יודע שמבחינה סטטיסטית זה מספר אסטרונומי. אם לפחות זה היה פותר את הבעיה, מילא, אבל גם את זה זה לא עושה.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
חיים פשוטים - יש כזו חיה?

יסוד היסודות שעליו נשענת כל תורת האבולוציה הוא, שהחיים נחלקים לחיים מורכבים ולחיים פשוטים, ולרמות רבות של פשטות ומורכבות, וכך אפשר לומר שהצורות המורכבות נוצרו מהפשוטות. לכולם ברור שיצורים מורכבים לא יכולים להופיע ביום בהיר אחד, ולכן ישנו צורך לומר שתחילה הופיעו הפשוטים, והם הלכו והשתכללו עם המנגנון של הברירה הטבעית. יסוד זה נחוץ גם בצורה הכללית של החיים וגם בכל פרט ופרט בעולם החי. עלינו להניח שישנה עין מורכבת וישנה עין פשוטה, ישנה אוזן מורכבת וישנה אוזן פשוטה.

הנחה זו זקוקה לתורת האבולוציה כאוויר לנשימה. בנפולה תיפול ובקומה קום תקום.

לכאורה אין שום ספק בכך שרמת המורכבות של החיים שונה מאד מיצור למשנהו. אי אפשר להשוות את רמת התחכום של אמבה קטנה לרמת התחכום של גוף האדם ותודעתו, נזר הבריאה. אבל אין זה הוגן ונכון לקרוא לחיידק או לווירוס בעל חי פשוט או פרימיטיבי. רמת המורכבות של החיידק או הווירוס ה"פשוט" ביותר שידוע למדע היא כל כך גבוהה, עד שאין לנו כמעט שום אפשרות לדמיין דבר כל כך מורכב. החיידק הקדום ביותר שנמצא עד כה דומה להפליא לחיידק העליז שיושב לנו על האף ברגעים אלו, והוא מכיל בקרבו מערכת מורכבת ברמה מטורפת שיותר קל לתכנן כור אטומי מאשר לתכנן אותה. הגנום הקצר ביותר שנמצא בחיידקים מכיל קרוב לחצי מיליון בסיסים, מלבד קטעי גנום שהחיידקים מחזיקים בפלסמידים. (מה שאמרו לעניין אותנו בעניין זה הם דווקא החיידקים ולא הווירוסים, משום שהווירוסים הם בעלי חיים טפיליים, שאין להם את כל המערכות הנדרשות למערכת חיים עצמאית והם משתמשים במערכות קיימות של החיידק המסכן שנושא אותם על למותו. ברור אם כן שהאבולוציה הייתה צריכה להתחיל מחיידקים ולא מווירוסים, משום שווירוסים אינם יכולים להתקיים באופן עמצאי אלא רק כחלק ממערכת של חיידק שלם. אבל גם אם מישהו יתעקש לחפש אצל הווירוסים את פתרון הבעיה צפויה לו אכזבה קשה. אין בטבע מערכת אחת שהיא יותר פשוטה בית חרושת.)

האמת שמזדקרת מאחורי הררי הדיס אינפורמציה היא שבעולם החי והצומח אין יצורים פשוטים ויצורים מורכבים. מה שיש זה יצורים מורכבים ויש יצורים מורכבים מאוד, ואם נרצה לדייק נאמר שיש יצורים מורכבים מאוד ויש יצורים מורכבים מאד מאד.

אם בחיי היום יום שלנו המחשב או המכונית נחשבים אצלנו לדברים מורכבים, אז גם החיידק הפשוט הוא מורכב מאד, כי כמות החלקים שהוא מכיל והמבנה שלהם עולה עשרות מונים על המחשב שבו אתה משתמש ברגעים אלו.

באותה מידה שלא תמצאו את הפשטות במערכת החיים בעצמה, כך אין לכם שום סיכוי למצוא אותה בשום אחת מהמערכות הרבות שנצרכות כדי לקיים את החיים הפשוטים ביותר שיכולים להתחיל להניע קדימה את גלגלי האבולוציה. מערכת הרבייה הפשוטה ביותר היא מערכת מורכבת, וכן מערכות חילוף החומרים, ההומיאוסטזה, הגדילה, החושים, מערכת בקרה ותיאום מרכזית, ניתוח נתונים ועוד. כל אלו מערכות שבלעדיהם אין אפילו התחלה ורמז לחיים כלשהם.

הנה למשל דוגמא אחת של תהליך אחד מני רבים שמתקיים בגופם של החיידקים האווירניים, מעגל קרבס שמו. מעגל קרבס הוא רק שלב אחד מתוך שלושת השלבים שמרכיבים את הנשימה התאית. הנה התיאור שנשמע כמו הוראות הרכבה של חללית לפחות.

להלן פירוט שלבי מעגל קרבס, (מתוך ויקיפדיה):

1. אוקסאלואצטט מתחבר לאצטיל קואנזים A ויוצר ציטרט (Citrate), מולקולה בת שישה פחמנים. שלב זה מתרחש בעזרת האנזים citrrate synthase. שלב זה הינו חד כיווני .

2. ציטרט עובר שינוי איזומרי והופך לאיזוציטרט (Isocitrate). שלב זה מתרחש בעזרת האנזים aconitase.

3. איזוציטרט מאבד פחמן דו-חמצני והופל לאלפא-קטוגלוטרט (a-Ketoglutarate), מולקולה בת חמישה פחמנים. שלב זה מתרחש בעזרת האנזים isocitrate dehydrogenase.

4. אלפא-קטוגלוטרט מאבד פחמן דו-חמצני, מתחבר לקואנזים A ויוצר סוקציניל (Succinyl) קואנזים A. שלב זה מתרחש בעזרת האנזים a-Ketoglutarate dehydrogenase. כעט נותרו 4 פחמנים, עם כן ניתן לראות כי שני אטומי פחמן נכנסים למעגל כיחידות acetyl ושני אטומי פחמן עוזבים אותו בצורת פחמן דו-חמצני.

5. סוקציניל קואנזים A מאבד קואנזים A והופך לסוקצינט (Succinate). שלב זה מתרחש בעזרת האנזים cuccinyl coA synthase בתהליך היוצר מולקולת GTP.

6. סוקצינט הופך לפומרט (Fumarate). שלב זה מתרחש בעזרת האנזים Succinate dehydrogenase.

7. פומרט הופך למלט (Malate). שלב זה מתרחש בעזרת האנזים fumarase.

8. מלט הופך לאוקסאלואצטט. שלב זה מתרחש בעזרת האנזים malate dehydrogenase.

תהליך מורכב זה מתרחש בעזרת שמונה אנזימים שונים, שכל אחד מהם זה חומר מורכב ומסובך, והוא רק שלב אחד בתהליך הנשימה התאית. במעבדה מודרנית תהליך כזה מצריך בית חרושת שלם ועשרות עובדים עם תקציבי עתק. כדי להסביר כיצד תהליך כזה יכול להיווצר באמצעות אבולוציה, ישנו צורך לפרוס את כל התהליך הזה, שמורכב זה מילה קטנה עליו, כולל כל האנזימים שדרושים לכל שלביו, לאלפי פרוסות קטנטנות, שלכל אחת ואחת מהם ישנה תועלת ביולוגית ואבולוציונית בפני עצמה. אין ספק שזוהי מטלה בלתי ניתנת ליישום.

ובכלל, בכל הפרסומים לגבי חיידקים, משתדלים תמיד לתת לנו את התחושה השקרית כאילו החיידקים אינם ממש בעלי חיים רגילים, אלא כזה מין משהו מוזר, ספק חיה ספק עב"ם. במילים אחרות, יותר משהו מאשר מישהו. אבל האמת היא שהמבנה הכללי של המערכת הבסיסית של החיידק הקטן ביותר פועלת בצורה דומה מאד לגוף שלנו. כל מה שיש לנו יש לחיידק, רק בקטן, ובשיטות אחרות, ולא פחות מתוחכמות.

לנו יש רגליים, לחיידק יש שוטון.

לנו יש דם לחיידק יש ציטופלזמה.

לנו יש כבד לחיידק יש חלולית ובועית.

לנו יש עור לחיידק יש את קרום התא.

לנו יש קיבה וריאות לחיידק יש מיטוכונדריון.

לנו יש מערכת ניקוז לחיידק יש אקסוציטוזה.

לנו יש פה, אף, יציאות. לחיידק יש תעלות משאבות ונשאים.

לנו יש יכולות דיבור ותקשורת לחיידק יש קולטנים וחלבוני היכרות.

לנו יש ידיים לחיידק יש חלבוני היצמדות.

לנו יש שלד ועצמות לחיידק יש חלבוני מבנה.

לנו יש אברי מין ורביה לחיידק יש טבעת חיץ ועוד.

לנו יש כליות לחיידק יש בועית מתכווצת.

לנו יש שרירים לחיידק יש את שלד התא.

חישת סף - פעילות חברתית שלא נופלת מחברת היונקים.

(בתאים איקריוטיים -

גולג'י - לב.

ליזוזום - קיבה)

בקיצור, החיידקים רחוקים מאד מאד מהתפיסה הילדותית כאילו הם בסך הכול איזה חומר ספק חי ספק דומם. החיידקים הם בעלי חיים בדיוק כמו סוסים, פרות וכל דבר אחר. כל האיברים שהוזכרו מקודם עד האחרון שבהם, כולם איברים מורכבים ומסובכים.

המדענים משתמשים בכל מיני ביטויים שאמורים להכניס לנו מהדלת האחורית את הרושם כאילו החיידקים זה משהו מאד פשוט. למשל: הביטוי "אברונים". חשבתם פעם למה לאברי החיידקים קוראים "אברונים" ולא איברים, כמו כל בעל חי אחר? כמו כן למשל החיידקים אף פעם לא "אוכלים" אלא "ניזונים", לא "שוחים" ולא "מעופפים" אלא "נעים". כאשר חתולים יוצרים קשר ומתאמים פעילות, זה פשוט תקשורת. אבל כשחיידקים עושים ממש את אותם פעולות, אז זה "חישת סף". יש לחיידקים נס שהם לא מבינים מה כותבים עליהם. אחרת היו נפגעים עמוקות.

הנה לנו ציטוט מרושע מויקפדיה:

השוטון מהווה לעתים קרובות ככלי ניגוח בין תומכי האבולוציה על פי דרווין, ובין תומכי תורת התכנון התבוני. ויכוח זה חל בעקבות מורכבותו של השוטון והטענה של הבריאתנים כי אינו יכול להיווצר באופן ספונטני משום שחלקיו השונים הינם, לכאורה, חסרי פעילות ביולוגית.

לכאורה ציטוט תמים. אבל מאחורי הציטוט הזה עומדת התפיסה כאילו כל שאר אלפי החלבונים והאברים שיש לחיידקים הם כולם דברים פשוטים ופרימיטיביים, ורק השוטון המסכן מאחורה, הוא זה שעושה צרות, בזמן שרוב המערכות שיש לחיידק הם הרבה יותר מתוחכמות מזו של השוטון. אז מה ההבדל? למה נטפלו לשוטון? אני אגלה לכם. כי בשוטון הוא הכי בולט ומעניין, ומה שחשוב בעיקר - גדול. כן כן, גדול. פשוט מנצלים את הבורות של האיש הקטן או הילד התמים שלא כל כך מבין מה זה נשימה תאית, או מה זה מערכת רביה בחלוקה, אבל את השוטון הגדול קצת קשה להחביא לחיידק מתחת למכנסיים.

התשובה הרווחת בפי כוהני האבולוציה היא, שאמנם כיום אין חיים פשוטים, אבל כנראה שבעבר כן היו. טענה מגוחכת זו איה נכונה מהסיבות הבאות:

א. העובדה שבכל ממצאי המאובנים לא נמצא רמז וחצי רמז לחיים כאלו מוכיחה כאלף עדים שהם פשוט לא היו.

ב. הפער בין רמת המורכבות שאנחנו רואים למה שצריך היה להיות לפי התאוריה הזו הוא כל כך עצום שקשה לקרוא לזה "פער".

ג. המציאות היא שהמדענים הכי חכמים בעולם, והם באמת האנשים הכי חכמים באומות העולם, אלו שהציחו להביא את האדם לשיאים טכנולוגיים שאיש לא שיער ולא חלם, אלו שהגיעו לירח ו"הצליחו" ליצור נשק שיכול להפוך את כל האנושות לאבק תוך דקות, עדיין לא הצליחו ליצור את החיים הכי "פשוטים" באופן מלאכותי. זאת אומרת שהחיים הפשוטים ביותר, יותר מסובכים מכל התגליות וההמצאות של המדע.

ד. גם ההיגיון הפשוט נותן שזה לא יתכן. אם יבוא מישהו ויטען שיש אפשרות ליצור מנוע של מחשב או של מכונית שרמת המורכבות שלו תהיה כמו של מזלג, בוז יבוזו לו. כי הפעולות של מכונית, מחשב, מטוס, וכל היתר, הם פעולות שלא יתכנו בלי מנגנון מורכב. ולא, זה ממש לא משנה אם המנוע יהיה עשוי מפלדה, פלסטיק, או נייר טואלט.

ה. מי שבכל זאת מתעקש לעצום עיניים אז שייגש בבקשה לחנות הקרובה, יקנה דף ועט, וינסה לשרטט לי תא חי שיותר פשוט ממטוס ג'מבו, בדיוק כמו שמהנדס תעשייתי משרטט מנוע של מזגן. זה לא רעיון שלי. המדענים מנסים לעשות את זה שנים ולא עלתה בידם. ואחרי שגמור עם זה, יש לי עוד הרבה עבודה בשבילו. עכשיו בבקשה עין פשוטה, אוזן פשוטה ועוד ועוד. זה לא חכמה לשבת מול המסך ולהחציף פנים לבורא העולם. החכמה היא לעשות את העבודה במקומו. קדימה, לעבודה. אני מחכה.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
מיקרו - מורכבות

המורכבות בעולם החי והצומח נחלקת לשני חלקים. החלק האחד זו המאקרו מורכבות. מורכבות שנראית לעין בלתי מזוינת, ונמצאת בעיקר באיברים גדולים כמו לב עין וכיוצא בזה. וישנה מורכבות שניה, נסתרת, זו שנראית רק דרך עדשת המיקרוסקופ.

אם נתפוס אדם ברחוב ונשאל אותו מהי המערכת המורכבת ביותר בגוף האדם, מסתבר שרוב התשובות תהינה העין, האוזן, וכדומה. אולי המוח. הצד השווה שבהם הוא שמדובר במורכבות גסה, מאקרו מורכבות, ולא במיקרו מורכבות. זו היא האינטואיציה הפשוטה של מי שלא חשב על הדברים. אבל כמו תמיד האמת היא להיפך. המורכבות ברמת המאקרו, עם כל עוצמתה הנוראית, היא כאין וכאפס לעומת המורכבות ברמת המיקרו. בכל תא ויצור חי מתרחשים כל הזמן תהליכים עצומים ומורכבים של חילוף חומרים ונשימה. כל יצור חי צורך מסביבתו חומרים שונים לגמרי מאלו שהוא זקוק להם לתפקודו, ועליו להפוך אותם לכל אותם מיליוני חומרים שבהם הוא משתמש יום יום. החל מאמייל לשיניים וכלה בכמות עצומה של אנזימים הדרושה לתפקודו המינימלי של התא או היצור. כדי לקבל את החומרים הללו מסביבתו נאלץ היצור לקיים בית חרושת אדיר עם מסלולים מבהילים בעוצמתם ומפחידים במורכבותם, שבהם עוברים החומרים השונים תהליכים ארוכים ומיגעים, שלפעמים לא נדירות מדובר בעשרות שלבים שונים, שכל אחד מהם נעשה על ידי אנזימים מורכבים, שגם היצירה שלהם מהוה מבצע לא פשוט. וכל זה נעשה בשקט, בלי אלפי עובדים, בלי טורבינות מפלצתיות, בלי זיהום סביבתי, פיח ועשן, בלי קילומטרים של צינורות, ובלי רעש מחריש אוזניים. בתוך גוף של פיטריה עלובה, אי שם בישימון.

הנה לדוגמה, תהליך אחד של חילוף חומרים שנעשה אצל כל בעלי החיים, וכרגע לא ידוע למדע על חיים שיכולים להתקיים בלעדיו. זהו תהליך שבו התאים מפיקים את האנרגיה הדרושה להם מפירוק של סוכרים. הנה התיאור מתוך ויקיפדיה:

עשר תגובות הגליקוליזה נחלקות לשני שלבים: החמש הראשונות מהוות את שלב ההכנה; בשלב זה לא רק שלא נוצרות מולקולות ATP, אלא שהוא אף דורש צריכה של ATP (כלומר, של אנרגיה). חמש התגובות האחרונות מהוות את שלב הרווח, ובו אכן משתנה מאזן האנרגיה ומתקבל רווח של 2 מולקולות ATP. להלן תיאור מילולי של שלבי הגליקוליזה:

שלב ההכנה
· 1. גלוקוז מקבל קבוצת זרחה מ-ATP והופך לגלוקוז 6-פוספט.

כש-ATP תורם קבוצת זרחה משתחררת אנרגיה; כשמדברים על "צריכת" ATP הכוונה היא לפירוקו ל-ADP ולקבוצת זרחה (אותה הוא תמיד תורם למולקולה אחרת).

· 2. גלוקוז 6-פוספט משנה את מבנהו המרחבי והופך לפרוקטוז 6-פוספט.

זהו צעד קריטי, שכן ללא השינוי האיזומרי לא יכולים להתרחש השלבים הבאים.

· 3. פרוקטוז 6-פוספט מקבל קבוצת זרחה מ-ATP והופך לפרוקטוז 1,6-ביפוספט.

· 4. פרוקטוז 1,6-ביפוספט מתפרק לשתי מולקולות תלת-פחמניות: גליצראלדהיד 3-פוספט ודיהידרוקסיאצטון פוספט.

זהו בעצם שלב ה"ליזה" בגליקוליזה: השלב בו הגלוקוז מתפרק.

· 5. מולקולת הדיהידרוקסיאצטון פוספט עוברת שינוי מרחבי והופכת לאחותה לשלב 4, גליצראלדהיד 3-פוספט. עתה קיימות שתי מולקולות של גליצראלדהיד 3-פוספט.

שלב הרווח
· 6. כל אחת משתי מולקולות הגליצראלדהיד 3-פוספט מקבלת קבוצת זרחה (לא מ-ATP) והופכת ל-3,1-ביפוספוגליצרט.

· 7. 3,1-ביפוספוגליצרט מאבד קבוצת זרחה והופך ל-3-פוספוגליצרט.

גם שלב זה (וכל הבאים אחריו) מתרחש פעמיים, כיוון שקיימות שתי מולקולות 3,1-ביפוספוגליצרט. זהו השלב האקסרגוני הראשון בגליקוליזה - השלב בו אנרגיה מתחילה להיווצר. ניתוק קבוצת הזרחה מהגליצרט מלווה בשחרור אנרגיה. קבוצת הזרחה מתחברת ל-ADP ליצירת ATP, והאנרגיה, במקום להשתחרר אל הסביבה, נאצרת במולקולת ה-ATP.

· 8. קבוצת הזרחה שנותרה ב-3-פוספוגליצרט משנה מקום (באמצעות אנזים) ונודדת לאטום הפחמן הסמוך; התרכובת הופכת ל-2-פוספוגליצרט.

· 9. 2-פוספוגליצרט מאבד מולקולת מים והופך לפוספואנול פירובט.

· 10. פוספואנול פירובט מאבד קבוצת זרחה והופך לפירובט.

סיכום מאזן האנרגיה
· בשלבים 1 ו-3 מתפרקת מולקולת ATP ל-ADP. "איבדנו", אם כן, שתי מולקולות ATP.

· בשלב 7 נוצרות 2 מולקולות ATP מ-ADP.

· בשלב 10 נוצרות 2 מולקולות ATP מ-ADP.

המאזן הכללי מראה, אם כן, רווח של שתי מולקולות ATP. אנרגיה זו מהווה חלק קטן מאוד מהאנרגיה האצורה בגלוקוז. רוב האנרגיה נשמרת בשתי מולקולות הפירובט שנוצרו. אנרגיה זו מנוצלת ברוב היצורים בשני התהליכים המטבוליים הבאים בסדרת הנשימה התאית: מעגל קרבס וזרחון חמצוני.

אנזימים
כל אחת מעשר תגובות הגליקוליזה מתרחשת בעזרת אנזים. רוב אנזימי הגליקוליזה דורשים יוני מגנזיום לפעילות הקטליטית. כפי שניתן לראות בתיאור התהליך לעיל, כל המולקולות שבין הגלוקוז והפירובט מכילות קבוצת זרחה; קבוצה זו משתלבת היטב באתר הפעיל של אנזימי הגליקוליזה, ומפחיתה בכך את אנרגיית ההפעלה שלהם. יוני הזרחה יוצרים קומפלקסים עם יוני המגנזיום, והללו נקלטים היטב על ידי האנזימים. כל אנזימי הגליקוליזה הינם מסיסים במים ונמצאים בציטוזול (נוזל הציטופלזמה).

1. זרחון הגלוקוז בשלב הראשון מזורז על ידי האנזים הקסוקינאז. כל אנזים המעביר קבוצת זרחה מ-ATP למולקולה אחרת נקרא קינאז; היות שהקינאז כאן מעביר זרחה להקסוז (סוכר בעל 6 פחמנים), הוא נקרא הקסוקינאז.

2. המרת הגלוקוז לפרוקטוז מזורזת על ידי האנזים פוספוהקסוז איזומראז. אנזים המשנה מבנה מרחבי של מולקולה כלשהי נקרא איזומראז.

3. זרחון הפרוקטוז מזורז על ידי האנזים פוספופרוקטוקינאז-1 (PFK-1). אנזים זה נתון לבקרה (רגולציה) קפדנית; זהו השלב המבוקר ביותר של הגליקוליזה. האנזים חש בריכוז ה-ATP בציטופלזמה; כש-ATP מתחיל לאזול או כשתוצרי פירוקו, ADP ו-AMP, מצטברים יתר על המידה, מתגברת פעילותו של האנזים. ריכוז גבוה של ATP בתא מעיד על אנרגיה זמינה רבה; פעילות האנזים, ועמה כל תהליך הגליקוליזה, מואטים.

תהליך מורכב זה הוא רק אחד מתוך אינסוף תהליכים דומים שקיימים ביקום. על כל פרח, פרי, או תולעת בבריאה אפשר לכתוב ספרים שלמים. זו לא גוזמה, זו המציאות הברורה. הידע של המדע בביולוגיה ובוטניקה הוא רק באופן כללי, איך בגדול עובדת כל מערכת. אבל לשבת ולחקור את כל סוגי הפעילות האורגנית שקיימים לפרטי פרטים, לדעת בדיוק את המבנה הפרטני של כל חלבון או איך בדיוק מייצרות בלוטות הארס של הנחש והמדוזה את כל אלפי סוגי הרעלים שיש בעולם, את זה המדע אפילו לא מנסה לעשות, כי זה מים שאין להם סוף. אפשר להושיב מליוני מדענים במשך מיליוני שנים, והם לא יגיעו לפסיק מהעבודה. אינני זורק סתם מספרים. זה ממש כך. ולכן המדענים, ובצדק, מתמקדים בעיקר בדברים החשובים יותר כמו גוף האדם, או ייצור תרופות. וגם בגוף האדם עצמו הידע ברמה המיקרוסקופית הוא כמעט אפסי ביחס לכמות החומר שמחכה לגילויה. ניקח למשל את נושא הסרטן. אין נושא רפואי שהושקעו בו כל כך הרבה משאבים ושעות עבודה של טובי המוחות, ועדיין רב הנסתר על הנגלה. וזו רק תופעה ביולוגית אחת ויחידה. אין לי ספק שהמדענים הם טובי המוחות בעולם (חוץ מחכמי ישראל ששואבים את חוכמתם ממקום אחר לגמרי), ואין לי ספק שאם המערכות הביולוגיות לא היו כל כך מורכבות, הם כבר היו יודעים הכול, ומזמן. תהליך הגליקוליזה הוא התהליך הבסיסי ביותר של הפקת אנרגיה שעל בסיסו עובדים כל המערכות הביולוגיות שקיימות היום ושהיו קיימות אי פעם, וזו הסיבה שהמדע יודע עליו כל כך הרבה.

תהליך הגליקוליזה באופן יחסי, איננו תהליך מורכב במיוחד. זהו תהליך שמשמש לצריכת אנרגיה בלבד, בעוד תהליכים אחרים שכוללים פירוק חומרים והרכבתם מחדש בצורת חומרים חדשים שלהם זקוק החי או הצומח, הם פעמים רבות תהליכים מורכבים הרבה יותר.

מי שרוצה להפוך את האבולוציה לדבר אפשרי מבחינה מדעית, עליו לקחת את כל המערכות הסופר-מורכבות של עולם החי והצומח. ולפרוס אותם למיליארדי פרוסות קטנטנות, שלכל אחת מהם תועלת אבולוציונית ברורה, וסיכויי ההיווצרות האקראיים שלה ביחס לכמות המולקולות ביקום כפול הזמן שעבר מהמפץ עד היום (עיין בריאה ואבולוציה פרק א') איננה בלתי אפשרית. אני מוכן בדיעבד לתת לו צ'אנס, ולהסתפק בחלבון אחד מסכן. אבל בתנאי אחד, שזה לא יהיה בניסוחים מתחמקים ושאר תרגילי ההסחה של כוהני האל אבולוציה, אלא דברים ברורים וחתוכים, עם דף ועט. אני אישית מתחייב לעמוד על הראש בכיכר רבין ביום שזה יקרה.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
שקרים ובדותות באתר ויקיפדיה

ציטוטים מויקי:

"העובדה כי רוב החיים על פני כדור הארץ היו מאז ומתמיד יצורים פרוקריוטיים, שהם צורת חיים פשוטה מאוד" (ויקיפדיה)

אין כזה דבר צורת חיים פשוטה מאד. לא היה ולא יהיה ולא נמצא עדיין בעל חי או מאובן שמורכבותו יותר פשוטה ממורכבותו של מטוס בואינג 747.

"בשנת 1990 אותר קן גדול ובו שרידים של 12 ביצים מאובנות השייכות לדינוזאור, אך בניגוד לשאר הביצים שהטילו הדינוזאורים - צורתן דומה לביצי תרנגולת, בעלות חלק עליון מחודד. רק בשנת 2008 שויכו הביצים לדינוזאור מסוג תרופוד, הנחשב לאב הקדום של העופות, ובכך נוצר הקשר האבולוציוני בין ביצת הדינוזאור לתרנגולת. חוקרים מתייחסים לגילוי זה כפריצת דרך בהבנת התהליך האבולוציוני שהביא להיווצרות הביצה, ובפרט מוכיח מבחינתם את הטענה כי הביצה קדמה לתרנגולת, והשאלה הרלוונטית כעת היא "מה קדם למה, הביצה או הדינוזאור?" (ויקיפדיה)

הבנתם?? אני משפשף את עיני בתימהון, ומסרב להאמין למראה עיני!!! העובדה שהביצים מחודדות בראשן מוכיח חד משמעית על קשר עם התרנגולת!!! צורות ביניים אין, אבל הביצה מחודדת!!! כל מילה נוספת מיותרת.

"תורת האבולוציה המודרנית מעולם לא הייתה מבודדת משאר המחקר המדעי" (ויקיפדיה)

אין שום תגלית מדעית שבנויה על אבולוציה ואינה ניתנת להסבר פשוט בלעדיה.

"ישנן ראיות שבמצבים של עקה מגביר התא את קצב המוטציות בו (לעתים פי 100 מיליון) בשביל להאיץ את האבולוציה ולהסתגל במהרה ללחצים סביבתיים" (ויקיפדיה)

א. במצבים של עקה כל המערכת פחות יעילה ובכלל זה מתרחשים יותר פאשלות כלומר מוטאציות.
ב. מוטציות רבות זה מתכון בטוח להתרסקות כי רוב מוחלט של המוטציות הם שליליות.

"החומר התורשתי מועבר מדור לדור ברבייה ולעתים נוצרים בו שינויים, המועברים גם הם ברבייה. שינויים כאלה יכולים להיווצר במוטציה או בשחלוף. השפעת השינויים יכולה להיות זניחה, משמעותית לחיוב או משמעותית לשלילה עבור תפקוד האורגניזם בסביבתו" (ויקיפדיה)

יש כאן ניסוח שמשתמע ממנו כאילו הסיכוי לחיוב שווה או קרוב לשלילה. זהו שקר מוחלט. הסיכוי שתחול מוטציה חיובית במוטציה אמיתית (ולא בשינויים של כמויות שמראש המערכת בנויה באופן שמאפשר מרווח) הוא כמעט בלתי אפשרי. באזור צ'רנוביל כל התינוקות הפגומים יצאו נחותים ואף לא אחד מוצלח יותר.

"האידיאולוגיה הנאצית שאבה מהדרוויניזם החברתי צידוקים למעשי אלימות נגד מגזרי חברה רבים. הנאצים פיתחו תיאוריה בשם "תורת הגזע", המסווגת ומדרגת את הגזעים האנושיים, וגורסת כי הגזע העליון הוא הגזע הארי, בעוד גזעים אחרים כגון סלאבים, שחורים, צוענים ויהודים נחותים מבחינה טבעית וגנטית, מהווים סכנה לטוהר ולשלטון הגזע הארי, ולכן עליהם להיכחד. ההתאכזרות לא כוונה רק כלפי בני גזעים אחרים, אלא התבטאה גם בפגיעה בנכים, מפגרים והומוסקסואלים, שתורצה בצורך לשמור על "טוהר הגזע". ההשראה לחוקי העיקור הנאציים באה מחוקי העיקור שחוקקו קודם לכן בארצות הברית. צידוקים אלו התבססו על פרשנות מוטה ומגמתית של עקרון הברירה הטבעית, כגון החלפת המונח "המתאים שורד" ב"החזק שורד" או ב"האכזר שורד" (ויקיפדיה)

הנאצים הבינו טוב מאד מה זה אבולוציה. אסור לשכוח שגרמניה הייתה מרכז המדע והקדמה לפני המלחמה והאקדמיה הגרמנית שהייתה האקדמיה החשובה ביותר בעולם היא זאת שעמדה בראש מערכת ההסתה הנאצית. הם היו האנשים ה"נאורים" ביותר בעולם. מי שמקבל את האבולוציה ולא מקבל את העובדה שמה שקרה בזנים הנחותים צפוי לקרות גם לגזע האנושי, אז או שהוא לא מבין מה זה אבולוציה, או שהוא עושה שקר בנפשו.

לא יעזור שום דבר, אי אפשר להסתיר את העובדה ששתי הזוועות הגדולות בהיסטוריה (השואה והקומוניזם) נעשו בשם האתיאיזם ולא בשם הדת. זה אחד השקרים הגדולים של האתאיסטים, כאילו הדתות הם אלו שגרמו תמיד למלחמות וכו'. זהו שקר מוחלט וזיוף של ההיסטוריה. גם בעולם העתיק רוב המלחמות נבעו בדיוק מאותם סיבות שבגללם נלחמים כיום. ואדרבה, כמות האנשים שנהרגו בכל מלחמות הדת של הנצרות והאיסלאם לא מגיע לכמות שנהרגו במלחמת העולם השניה על ידי הנאצים האתאיסטים בשם האבולוציה. חמישים מליון קרבנות אדם הוקרבו לאלוהי האבולוציה על ידי כוהניו הקדושים, היטלר ושות'.

גם מלחמת העולם הראשונה שהייתה המלחמה הנוראה ביותר עד המלחמה העולמית השניה, גם היא נעשתה על ידי אנשים "נאורים" ו"מתורבתים", זהובי בלורית ותכולי עיניים.

"באשר להתנגדויות דתיות, תורת האבולוציה נותנת תשובות שונות מאלה שבכתבי הקודש לשאלות כגון: איך נוצרו מיני החיים? מתי הופיע האדם על פני כדור הארץ ומאין הגיע? יש הרואים במחלוקת עם פונדמנטליסטים דתיים (נוצרים, מוסלמים או יהודים) יותר ממחלוקת תיאורטית גרידא. היא נוגעת לשאלות עקרוניות של חופש החשיבה והביקורת ולמעמדו של המדע לעומת סמכותם של צווים דתיים ודוגמות דתיות" (ויקיפדיה)

האבולוציונרים טוענים טענות בשם המדע, וגם הבריאתנים הם אנשי מדע מהשורה הראשונה, שגם הם מדברים בשם המדע. אז מי אמר שהמדע נמצא לצד האבולוציה? כדי לקבוע שהמדע אומר משהו, צריך רוב כמעט מוחלט של מדענים שסבורים כך. כאשר ישנה תיאוריה שעשרות אחוזים מאנשי המדע אינם מאמינים בה, אי אפשר לומר שכך קובע המדע. אי אפשר להפריד בין המדע לאנשי המדע וצריכים לקבוע אמות מידה מאיזה רוב אפשר לומר שכך קובע המדע.

"רוב מוחלט של הקהילה המדעית העוסקת באבולוציה ומקצועות קרובים אינו מקבל את תקפותן של ההתנגדויות הללו" (ויקיפדיה)

שקר וכזב. רוב מוחלט של אנשי המדע אינם אתיאיסטים.

"ההנחה הרווחת היא שהתרכובות האורגניות הראשונות נוצרו מן הגזים שהרכיבו את האטמוספירה בעבר. החוקר האמריקאי סטנלי מילר העמיד הנחה זו למבחן בניסוי מילר-יורי. הוא התקין מכשיר ומילא אותו בתערובת שחיקתה את האטמוספירה הישנה של כדור הארץ. הגזים סבבו במכשיר ומילר חיבר אלקטרודות שיפעילו עליהם התפרקויות חשמליות (ברקים). תוך שבוע נוצרו בתערובת שלוש מתוך עשרים חומצות האמינו המשמשות אבני בניין של חלבונים, וחומרים אורגנים נוספים" (ויקיפדיה)

נו, ומה עם עוד שבע עשרה חומצות אמינו? המשמעות האמיתית של ניסוי מילר יורי היא שאין דרך להיווצרות אקראית של חומצות אמינו.

"אך למרות זאת עד היום לא נמצא הסבר שלם ומניח את הדעת להיווצרותו של אותו יצור חי ראשוני, וזאת חרף התקדמות עצומה בהבנת התפתחות החיים וכדור הארץ הקדום" (ויקיפדיה)

במילים אחרות, "הכל שטויות", ומי שמאמין לזה מאמין לדבר שאינו מדעי.

"המסקנה שקיים אב-קדמון משותף למגוון החי נובעת מעובדות הבאות:

· ישנן תכונות רבות שהן חסרות ערך הסתגלותי והן זהות בכל הפרטים של כל המינים. לדוגמה, זהות שיטת הקידוד בDNA. קוד אחר בDNA (למשל שרצף של שלושת הבסיסים המקודד לחומצה אמינית אחת יקודד דווקא לאחרת) יכול לאפשר קיום והתאמה לסביבה באותה מידה בה מאפשר הקוד הנוכחי.

· ניתן למצוא תכונות שדומות בין פרטים ממינים שונים ושונות בין פרטים בני אותו המין.

· הסתגלות למקום גאוגרפי מסוים לא מסבירה את כלל התכונות של המינים. יש תכונות שהן "שאריות" מזמנים ומקומות רחוקים ועוזרות לפרט במקרים נדירים ביותר.

· קיימים שרידים של תכונות באורגניזמים שאינם מספקים הסבר לוגי לגבי תפקודם הנוכחי, אלא רלוונטיים רק לגבי האבות הקדמונים שלהם (כמו התוספתן או עצם הזנב באדם שהם ניוון לא מושלם לתכונה שאינה נחוצה כיום).

· ניתן לסדר את המינים בעצים אבולוציוניים דומים לפי מדידות ביומטריות רבות ושונות" (ויקיפדיה)

על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון:

א. אין שום דבר בלי ערך הסתגלותי. גם לפי האבולוציה זה לא יתכן כי האבולוציה הייתה מוחקת אותו מזמן. וזה שיש דמיון בין בעלי החיים זה מראה באותה מידה שכולם נבראו על ידי אותו בורא שהשתמש באותם שיטות. כאשר אנחנו רואים דמיון בין שני ספרים זה לא מראה ששניהם יצאו מאב קדמון אחד, אלא ששניהם נכתבו ע"י סופר אחד.

ב. אין שום "שרידים" מאבות קדמונים. בתוספתן גדלים חיידקים שחיוניים למערכת העיכול, ואוי ואבוי למי שיוולד בלי האיבר ה"מיותר" של עצם הזנב, שמחזיק במסירות על גבו השחוח את כל מערכת השרירים של אזור העכוז.

ג. ניתן לסדר? אז מה?

"מיליארד שנים לאחר התפתחות התא הראשון, נוצרו האאוקריוטיים מבקטריה שהובלעה בארכאה. בתחילת התהליך היו הבקטריה והארכאה האלה סימביונטים. חלק מהחומר התורשתי של הבקטריה עבר אל החומר התורשתי של הארכאה. הארכאה סיפקה לבקטריה את החלבונים הנחוצים לה ואילו זו הפכה לאברון הנשימה של הארכאה בסביבות חמצניות" (ויקיפדיה)

אין מילים בפי לתאר למי שלא מבין את גודל הליצנות שבקטע הזה. אולי מישהו אחר יעשה זאת במקומי. אני פשוט לא יודע מאיזה צד להתחיל.

"לפני כמיליארד שנים החלו להופיע באוקיינוסים אורגניזמים רב-תאיים. ההתפתחות האבולוציונית של האורגניזמים הרב-תאיים התרחשה מספר פעמים בנסיבות בלתי-תלויות באורגניזמים שונים כמו ספוגיות, חומיות, כחוליות, ריריות ומיכובקטריה.

במהרה לאחר הופעתם, נרשמה פעילות אבולוציונית מהירה במשך כ-10 מיליון שנים. התרחשות זו הובילה ליצירת מרבית האורגניזמים שאליהם אנו עדים כיום" (ויקיפדיה)

מה המשמעות? שתוך עשר מיליון שנה, שזה ממש פסיק במושגי אבולוציה, נעשה הזינוק האדיר מחיידקים עד היונקים. למעשה כל המספר הדמיוני של מיליארדי שנים מאבד לגמרי את משמעותו באבולוציה המודרנית, משום שהאבולוציה עצמה התפרסה רק על כמה תקופות קצרות מאד. זוהי פשיטת רגל מוחלטת של האבולוציה.

מה הסיבה לכך שחוקרי ומעריצי האבולוציה נאלצו להסכים לדבר כל כך מוזר, שבעצם מוציא להם את כל הרוח מהמפרשים? את התשובה הפשוטה אל לכם לחפש באתר ה"מדעי" ויקיפדיה. באתר זה ישנה וועדת רבנים שדואגת שחס ושלום לא יכנסו לאתר תכנים בלתי חינוכיים ובלתי מוסריים שעלולים לפגוע בכבודו של האל אבולוציה או בכבודם של כוהניו הקדושים.

הסיבה לכך היא שלא נמצאו שום צורות ביניים בכל הטווח העצום שמשתרע בין החיידקים לבין החרקים. זה לא חוליה חסרה. זה שרשרת ענקית שחסרה. זה לא פאזל של מאה חלקים שמתוכם חסרים שתים, אלא פאזל של מאה שבו חסרים תשעים ושמונה חלקים מתוך מאה. ובכלל, ממצאי המאובנים אינם מציגים כלל תבנית של אבולוציה הדרגתית, אלא תבנית של בריאה מושלמת, במספר פעימות בודדות, כשבין פעימה לפעימה לא מתרחשים שום שינויים.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
אבולוציה וממצאי המאובנים

הגולגולת המפחידה של ההומיניד הנורא הביטה עלי במבט זועם מבעד לדפי הספר. מבין עיניה הענקיות והאפילות הגיח למולי ברק עצוב וקודר, הד קדומים מירכתי שאול. ניסיתי להסיט את עיני מהמראה המזעזע אך מאומה לא עזר. המבט המאיים המשיך לרדוף אחרי שעות ארוכות. על יד הגולגולת האימתנית ניצבו הכן גלריה שלימה של יצורי זוועה, קופים, לטאות, ושאר מרעין בישין. ממש לא סימפטי.

מאז ומעולם היה לאדם משיכה מיוחדת לפיות, מפלצות, שדים ורוחות. המשיכה הזאת היא אחת המשיכות הבסיסיות ביותר בנפש האדם והיא חוצה עמים, תקופות ותרבויות. בעולם העתיק מילאו את הצורך הזה בסיפורי בדים על אלים שונים ומשונים. התנ"ך מספר לנו על מאבקם העיקש של נביאי ישראל שעמלו קשות לבער את האמונות הטפילות מן העם ללא הצלחה. אבל הצורך הבסיסי הזה קיים גם אצל האדם המודרני, והוא בא על סיפוקו על ידי פנתיאון שלם של סיפורי בדים על סנפירים שהפכו לרגליים, וקופים שירדו מן העצים.

תעשיית האגדות העניפה שהתפתחה מסביב לממצאי המאובנים היא אחת היצירות האנושיות היפות ביותר. האגדות הללו משקפות היטב את כוחו הבלתי מוגבל של הדמיון האנושי, ואת כישוריו הסיפרותיים של האדם. אגדות קדומות אלו אינם נופלות בערכם הסיפרותי מאלו של אנשי יוון העתיקה. אגדות הם כלי מצויין להרדים ילדים בלילה ולשכנע פעוט סורר לגמור את הביצה. אבל הסכנה היא כאשר מתטשטש הגבול הדק שבין אגדה למציאות.

ממצאי המאובנים מהווים הזדמנות מצוינת לכוהני האבולוציה לטוות עליהם את כל העולה על רוחם. כל תעמולת שקר באשר היא זקוקה נואשות לתמונות מלאות צבע.אין דבר שיכול להטיל מורא על ליבם של מתנגדי הדת האתאיסטית כמו סיפרי לימוד עמוסים בתמונות נוראיות של שדים ורוחות. תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים, ותמונת אילוסטרציה אחת שווה כמו אלף תמונות אמיתיות.

הטענה כאילו מימצאי המאובנים מאששים את תורת האבולוציה זו טענה שוקרית ומסולפת. לא זו בלבד שממצאי המאובנים אינם מאשרים את האבולוציה, אלא שהם מהוים הכחשה גורפת לתאוריה.

על פי תורת האבולוציה כל אחד מבעלי החיים המצויים כיום עבר אין ספור גילגולים ומוטציות עד שהגיע למצבו הנוכחי. כמות בעלי החיים שנכחדו על ידי הברירה הטבעית היה אמור להיות גדול פי כמה מיליונים מכמות בעלי החיים שנמצאים איתנו היום. אם כיום ישנם מיליוני מינים של בעלי חיים, הרי שבשכבות האדמה היו אמורים להמצא עשרות מיליארדי מינים של בעלי חיים. וכמה כאלו נמצאו בפועל? למעשה נמצאו כרבע מיליון מינים שנכחדו. זהו מספר אפסי לגמרי. רק מספר זני החרקים הקיימים הוא הרבה יותר גדול מזה. שלא לדבר על חיידקים. בכל המאמרים על אבולוציה ומאובנים תמצאו בלי סוף ביטויי אכזבה על כמות המאובנים הדלה שנמצאה, אחרי מאה שנות חפירות חובקי עולם. כמות המאובנים החדשים שנמצאים בחפירות נמצאת בירידה תלולה זה עשרות שנים, מה שמראה על כך שממצאי המאובנים קרובים למיצוי.

כוהני האבולוציה המושחתים אוהבים לדבר על "חוליות חסרות". זהו שקר מרגיז ומקומם. כאשר יש לי 900 חלקים מתוך 1000 שבפאזל, אני יכול לכנות את המאה החסרים בשם חולקים חסרים. אך כאשר אני מחזיק בידי שני חלקים מתוך מיליארד שהיו אמורים להיות, קשה מאד לדבר על "חלקים חסרים".

מה עונים על כך המשוגעים? האם אין להם תשובה מלומדת? לא ולא . לעולם לא תתפסו אותם בלי תירוץ חמקמק. מה שהם עונים הוא כך. לא כל המינים מותירים אחריהם מאובנים. למשל, לבעלי חיים ללא שלד ועצמות יש הרבה פחות סיכוי להתאבן מאשר בעלי שלד וחלקים קשים. זוהי התשובה אשר חוזרת על עצמה בכל כתבי הקודש האבולוציוניים. התשובה הזאת היא עוד חלק מביש ומחפיר במסע השקר והכזב.

חוסר האפשרות להתאבן הוא יחסי בלבד. כלומר שכמות המאובנים שמותירים בעלי חיים מסוימים הוא יותר גדול מאלו שמותירים בעלי חיים אחרים. אבל אין אפילו בעל חי אחד שלא יכול להותיר אחריו מאובנים. מכל בעלי החיים שנמצאים איתנו היום ישנם מאובנים. וזה כולל את כל בעלי החיים ללא יוצא מן הכלל. בין אלו שיש להם שיניים ועצמות ובין אלו שאין להם. יש מאובנים של מדוזות, למרות שאין להם חומר קרני כלל. כמו כן ישנם מאובנים של תולעים, רכיכות, חיידקים ווירוסים, ומה לא. אין בעלי חיים שאין להם מאובנים. נקודה. בעל חי שלא הותיר אחריו מאובנים הוא בעל חי שלא היה ולא נברא.

אם אין רצף של צורות ביניים בין אדם לקוף, אז האדם לא נוצר מן הקוף. אם אין רצף בין חיידקים לחרקים אז מוצא החרקים אינו מן החיידקים.

וכשאנחנו מדברים על רצף, חשוב להדגיש שרצף חייב להיות כזה שהשינוי בין שלב לשלב הוא כל כך קטן שהוא יכול להיווצר באופן אקראי. שינוי של יותר מחמש עשרה זוגות בסיסים אינו יכול להיווצר באופן אקראי בכיוון חיובי. לכן, אם בין החיידק לאדם ישנו פער של שלושה מיליארד זוגות בסיסים, הרי שכדי שאבולוציה תהיה אפשרית עליה להתבצע במאתיים מיליון צעדים קטנטנים , שכל אחד מהם הסיכוי להיווצרותו הוא אפסי, ולהמתין בין צעד לצעד כמה מיליוני שנים עד שהברירה הטבעית תעשה את שלה, ולהותיר בינתיים כמות אסטרונומית של מאובנים, עם רצף מאד מאד ברור. ( אני לא נכנס במאמר הזה להסביר למה אבולוציה איננה יכולה להיווצר בצעדים כאלו, אלא רק בצעדים גדולים בהרבה שהם אינם אפשריים במבחינה סטטיסטית. על זה דיברתי בכפרקים אבולוציה ובריאה א-ד. כעת אני מדבר על כך שגם אם זה היה אפשרי, איפה המאובנים.)

הכישרון הדמגוגי של חסידי האבולוציה מאפשר להם להפוך כל כישלון מחפיר לניצחון. הם יכולים לקחת את הראיה הגדולה ביותר נגדם ולהציג את זה כעוד ניצחון לתיאוריה, עם כותרות ענקיות בעיתונים והמון המון תמונות צבע אימתניות. השיטות של כוהני האבולוציה אינם חדשות. האבולוציה היא ממשיכת דרכם של הנצרות, של עבודת האלילים, ושאר האמונות הטפילות שבהם האמינו אומות העולם מאז ומקדם. לאומות העולם אין תחליף ראוי לאבולוציה. מסכנים. כל מה שהם יכולים לעשות זה להחליף אליל אחד באליל אחר. אבל לנו, בני אברהם יצחק ויעקב, לנו יש את תורת האמת ואנחנו נמשיך לדבוק בה. כל העננים הקודרים יחלפו כשם שחלפו אלו שאיימו עלינו לפניהם. השאלה היא רק מי יזכה להמשיך את שושלת הנצח, ומי יפול למטה.
 

משיב כהלכה

משתמש ותיק
קצה נפשי באנשים חרדים מתוכנו, לכאורה יראים ושלמים, המתייחסים לטימטום האבולוציה בחרדת קודש מדעית, ויתירה מכך, מתייחסים בזלזול לסגל המרצים של ערכים ושאר המחזירים בתשובה.
 

חידוד

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
אקשן דקדושה אמר:
הדימוי מאד מצחיק.
ידיעה הנובעת ממרבצי פחם שנראה שהעצים התפחמו במשך הרבה מאד שנים,
לא תשתוה לעולם לידיעה הבאה כידיעה הבסיסית של ידיעת האדם את עצמו.
תגובה מוזרה, מאמרו הנפלא של ענבל 'נחמנזים' לא רלוונטי לדיון על שכבות גאולוגיות (שפחם הוא רק דוגמא), הוא בכלל נכתב על מחקרים הסטוריים ולא גאולוגיים.
ההבנה כמה זמן לוקח לעץ להתפחם מעוגנת במחקרים אמפריים.
היכן יש ידיעת האדם את עצמו שהיא סותרת את הראיה משכבות גאולוגיות?
פשוט, לא הבנתי.
הידיעה מהפחם מבוססת על ההנחה שאין שום מקור אחר לפחם מלבד שכבות של עצים שעברו עליהם כך וכך שנים, לאדם נורמלי שקורא חומש בראשית אין שום סיבה להניח שהקב"ה יברא עולם שאין בו פחם.

כך גם כל שאר החישובים של השכבות הגיאולוגיות מיועדים למי שהחליט מראש שאין מתכנן לעולם, וזו הסיבה שרבים מזהים אותה באופן אוטומטי עם כפירה גם אם באופן תיאורטי יתכן שזו היתה הדרך שבה הקב"ה החליט לברוא את העולם וגם אם בדרך כל שהיא שזו הפרשנות הנכונה לפסוקים של מעשה בראשית.

הדבר היחיד לכאו' שמצדיק את ההתעסקות באבולוציה היא הימצאות המאובנים שודאי מעוררת שאלה מה פשרם וזאת מאחר שבאופן נורמלי המצאותם מפתיעה כי אף אדם נורמלי לא היה חושב סתם כך שהעולם נברא עם מאובנים בתוך האדמה.

וכאן מגיעות שלוש שאלות
האם האבולוציה אכן מצליחה להסביר את הממצאים בצורה הגיונית או שיש יותר מדי חורים וכו'
האם יש דרכים אחרות להסביר את המאובנים
והאם ניתן להסביר כך את פרשת בראשית או שבמקרה הגרוע ביותר עלינו להשאר בצ"ע

יש שיאמרו שאפי' נאמר שהאבולוציה מסבירה את הממצאים וההתפתחות בצורה הגיונית, ואפי' אם אין הסבר אחר לממצאים ואפי' אם ניתן לפרש את הפסוקים כך סוכ"ס זו עדיין תיאוריה ולא עובדה מוכחת, ואין זה כדאי וראוי לאמץ תמונת עולם שמנוגדת כ"כ להבנה הפשוטה של בריאת העולם ועדיף לנו ללמוד הכתובים כפשטם ומדרשם ופירושי החכמים כשבירכתי הראש עומדת הידיעה שאין מה להבהל מהאבולוציה כשגם אם יש בה אמת אין זה סותר את אמונתנו.

אני רוצה לחדד יותר הנקודה היא לא רק שזה לא פשוטו של מקרא שכן פסוקי מעשה בראשית בלא"ה קשים להבנה מהרבה בחינות (הפסוקים הראשונים בעיקר) ובלא"ה ידוע לנו שמעשה בראשית הוא דבר קשה להשגה.
הנקודה היא שהרעיון שהקב"ה נזקק כביכול למליוני שנים של גלגולים של תקופות שונות ומשונות בשביל שהעולם יגיע לצורתו התכליתית (או ליתר דיוק לצורה שכל מה שנותר הוא בחירה של האדם בטוב בכדי להגיע לצורה התכליתית) הוא זר ומוזר לתפיסה הפשוטה של אדם מאמין, כשם שלאורך הדורות אף יהודי לא העלה על דעתו שהבריאה ארכה ששה ימים כי חלוקת המים התחתונים והעליונים היא פעולה שאורכת זמן ונצרך לה יום שלם.
כמובן שאין לנו מושג ויתכן שזה היה רצון ה' ואין לנו ליכולת להשיג זאת אבל אין להכחיש שזו לא התפיסה הפשוטה וגם לא עולה כך באופן פשוט מהחומש.
 

ה' הוא האלוקים

משתמש ותיק
חידוד אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
אקשן דקדושה אמר:
הדימוי מאד מצחיק.
ידיעה הנובעת ממרבצי פחם שנראה שהעצים התפחמו במשך הרבה מאד שנים,
לא תשתוה לעולם לידיעה הבאה כידיעה הבסיסית של ידיעת האדם את עצמו.
תגובה מוזרה, מאמרו הנפלא של ענבל 'נחמנזים' לא רלוונטי לדיון על שכבות גאולוגיות (שפחם הוא רק דוגמא), הוא בכלל נכתב על מחקרים הסטוריים ולא גאולוגיים.
ההבנה כמה זמן לוקח לעץ להתפחם מעוגנת במחקרים אמפריים.
היכן יש ידיעת האדם את עצמו שהיא סותרת את הראיה משכבות גאולוגיות?
פשוט, לא הבנתי.
הידיעה מהפחם מבוססת על ההנחה שאין שום מקור אחר לפחם מלבד שכבות של עצים שעברו עליהם כך וכך שנים, לאדם נורמלי שקורא חומש בראשית אין שום סיבה להניח שהקב"ה יברא עולם שאין בו פחם.

כך גם כל שאר החישובים של השכבות הגיאולוגיות מיועדים למי שהחליט מראש שאין מתכנן לעולם, וזו הסיבה שרבים מזהים אותה באופן אוטומטי עם כפירה גם אם באופן תיאורטי יתכן שזו היתה הדרך שבה הקב"ה החליט לברוא את העולם וגם אם בדרך כל שהיא שזו הפרשנות הנכונה לפסוקים של מעשה בראשית.

הדבר היחיד לכאו' שמצדיק את ההתעסקות באבולוציה היא הימצאות המאובנים שודאי מעוררת שאלה מה פשרם וזאת מאחר שבאופן נורמלי המצאותם מפתיעה כי אף אדם נורמלי לא היה חושב סתם כך שהעולם נברא עם מאובנים בתוך האדמה.

וכאן מגיעות שלוש שאלות
האם האבולוציה אכן מצליחה להסביר את הממצאים בצורה הגיונית או שיש יותר מדי חורים וכו'
האם יש דרכים אחרות להסביר את המאובנים
והאם ניתן להסביר כך את פרשת בראשית או שבמקרה הגרוע ביותר עלינו להשאר בצ"ע

יש שיאמרו שאפי' נאמר שהאבולוציה מסבירה את הממצאים וההתפתחות בצורה הגיונית, ואפי' אם אין הסבר אחר לממצאים ואפי' אם ניתן לפרש את הפסוקים כך סוכ"ס זו עדיין תיאוריה ולא עובדה מוכחת, ואין זה כדאי וראוי לאמץ תמונת עולם שמנוגדת כ"כ להבנה הפשוטה של בריאת העולם ועדיף לנו ללמוד הכתובים כפשטם ומדרשם ופירושי החכמים כשבירכתי הראש עומדת הידיעה שאין מה להבהל מהאבולוציה כשגם אם יש בה אמת אין זה סותר את אמונתנו.

אני רוצה לחדד יותר הנקודה היא לא רק שזה לא פשוטו של מקרא שכן פסוקי מעשה בראשית בלא"ה קשים להבנה מהרבה בחינות (הפסוקים הראשונים בעיקר) ובלא"ה ידוע לנו שמעשה בראשית הוא דבר קשה להשגה.
הנקודה היא שהרעיון שהקב"ה נזקק כביכול למליוני שנים של גלגולים של תקופות שונות ומשונות בשביל שהעולם יגיע לצורתו התכליתית (או ליתר דיוק לצורה שכל מה שנותר הוא בחירה של האדם בטוב בכדי להגיע לצורה התכליתית) הוא זר ומוזר לתפיסה הפשוטה של אדם מאמין, כשם שלאורך הדורות אף יהודי לא העלה על דעתו שהבריאה ארכה ששה ימים כי חלוקת המים התחתונים והעליונים היא פעולה שאורכת זמן ונצרך לה יום שלם.
כמובן שאין לנו מושג ויתכן שזה היה רצון ה' ואין לנו ליכולת להשיג זאת אבל אין להכחיש שזו לא התפיסה הפשוטה וגם לא עולה כך באופן פשוט מהחומש.
יש המון מדרשי חז"ל על חיות גדולות [ראם, תנינים, אקרוקתא וכו'], ואין שום סיבה להניח שהמאובנים המדוברים אינם שיירי עצמות של אותם בע"ח.
 
 

דיין

משתמש ותיק
חידוד אמר:
הנקודה היא שהרעיון שהקב"ה נזקק כביכול למליוני שנים של גלגולים של תקופות שונות ומשונות בשביל שהעולם יגיע לצורתו התכליתית (או ליתר דיוק לצורה שכל מה שנותר הוא בחירה של האדם בטוב בכדי להגיע לצורה התכליתית) הוא זר ומוזר לתפיסה הפשוטה של אדם מאמין, כשם שלאורך הדורות אף יהודי לא העלה על דעתו שהבריאה ארכה ששה ימים כי חלוקת המים התחתונים והעליונים היא פעולה שאורכת זמן ונצרך לה יום שלם.
ולמה הקב"ה היה צריך ששה ימים ולא ברא הכל ברגע אחד? האם כלפי האין סוף יש הבדל בין שבוע למילארד שנים?
 

חידוד

משתמש ותיק
דיין אמר:
חידוד אמר:
הנקודה היא שהרעיון שהקב"ה נזקק כביכול למליוני שנים של גלגולים של תקופות שונות ומשונות בשביל שהעולם יגיע לצורתו התכליתית (או ליתר דיוק לצורה שכל מה שנותר הוא בחירה של האדם בטוב בכדי להגיע לצורה התכליתית) הוא זר ומוזר לתפיסה הפשוטה של אדם מאמין, כשם שלאורך הדורות אף יהודי לא העלה על דעתו שהבריאה ארכה ששה ימים כי חלוקת המים התחתונים והעליונים היא פעולה שאורכת זמן ונצרך לה יום שלם.
ולמה הקב"ה היה צריך ששה ימים ולא ברא הכל ברגע אחד? האם כלפי האין סוף יש הבדל בין שבוע למילארד שנים?
לא יודע אבל שתי נקודות.

1. בתורה כתוב שכך הוא רצה אז זה כך, אבל מה שלא כתוב לא כתוב.
2. וזה העיקר שברור שהוא לא רצה ששה ימים כי זה הזמן שלוקח לבריאה להיברא ולכן ניתן להבין למה הטענה מי שמאחר ולפי חוקי הטבע לוקח לבריאה כך וכך שנים לכן אני מניח שזה מספר השנים שהקב"ה רצה לברוא בו את העולם נשמעה מוזרה בעיני רבים מהמאמינים

כמובן שיכולות להיות סיבות למה הקב"ה רצה לברוא ככה את העולם זה חלק מההסתר שבבריאה שהיא תיראה מקרית וליתן מקום למינים לטעות וכו', אני לא שולל רק טענתי שיש סיבה למה הדבר הזה מרתיע.
 

לחשוב חשבונות

משתמש ותיק
אף שכבר זמן רב אין האשכול פעיל רק עתה נתקלתי באשכול זה, והוא מרתק מאד ומוסיף כיוונים לעיון ומחשבה, וייש"כ לכל הכותבים.

לגוף העניין איני יודע למה קוראים אבולוציה ומה הוא בגדר התפתחות, אבל באופן כללי נלענ"ד שאם בסוגיא זו ועוד היו ערכים והידברות וכדומה עומדים בקומה זקופה ואומרים שאף אם כל האבולוציה והמפץ הגדול הכל אמת, ואף אם העולם היה קיים מליארדי שנים, אחר כל זאת זאת התורה לא תהא מוחלפת, ואין זה משנה קוצו של יו"ד ממצות התורה ומאמיתות הבורא, היה מכה אנושה לאפיקורסים.
כי כיום יש ויכוח בין הדתיים לחילונים אם יש אבולוציה או יש בורא, ועל כל אחד שמשתכנע מהרב זמיר כהן ושאר מזכי הרבים יש עשרה שמעדיפים לסמוך על לובשי החלוקים הלבנים.

אבל אם היו אומרים שכל זה אינו נפק"מ כלל, כי מתן תורה זה עובדה היסטורית, ומכת בכורות זה עובדה היסטורית, ואף אם היה מפץ וכו' וכו' בסוף אין להם שום הסבר לחלקיק הראשון שממנו נולד הכל, ובזה אין כאן שום מקום לפוקרים לפקור אף אם כל הדמיונות שלהם נראים להם כאמת מדעית.
 

גביהא בן פסיסא

משתמש ותיק
משיב כהלכה אמר:
למה האבולוציה איננה אפשרית? (אריכות מופלגה, שעיקר עניינה: סטטיסטית כלל לא סביר שכ"ז קרה באקראי.)
אך הממצאים אומרים שזה קרה. אע"כ שהאבולוציה היא הוכחה מוחצת לכך שהעולם נברא ומושגח.
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
במבי אמר:
חימקו אמר:
ברזלים אמר:
לדעתי אנחנו כמו ערב דור ההשכלה שאז לא היה מי שיסביר את הסתירות בין מדע לתורה ו90 אחוז מעם ישראל נפל להשכלה, כיום שהאינרנט פתוח ברוב בתי ישראל צריכים רחמי שמים מרובים ורק התגלות כמו משיח תעזור.
אין שום סתירה, אף אחד לא מבולבל, אם יש לך שאלה, בבקשה.

בהחלט שאין שום סתירה, ויש הבדל בין מדע טהור עם חוקיות קבועה שניתן למדדו ולהבחין  אמיתתו לבין תיאוריות שעולות ויורדות ובנידון דידן כמו שכל שקרן מקצועי צריך בסיס אמיתי כך האבולוציה נשענת על עובדות בטבע הבריאה אך צריך לברור את התבן מהמוץ ולהבחין מה נכון ומה שטויות.

וגם נתונים קיימים שיש כוכבים שרחוקים מאיתנו מליוני שנות אור הדבר מובן ע״פ המדרש שאדם נברא כבגיל 20 וכן ניתן לומר שהקוסמוס נברא כבגיל מסויים, וכן לא ידוע באיזה מצב מתנהג האור באופנים מסויימים כגון בחור שחור כך שיש אפשרות לטעון שבימי הבריאה היה מאפיין שאין כיום, והדבר לא מופקע ולא מהווה סתירה
לא רק שאין סתירה רק אדם המאמין בבורא עולם יכול לחיות עם האבולוציה (להבנתי אבולוציה (לא המסקנות שלה שאין להם ביסוס מדעי ) היא דרךשל הקב"ה להתערכב באופן חלש בבריאה . אדם חילוני שלא מאמין בבורא עולם לא יכול להסתדר עם האבולוציה . נקודה וכבר כתבתי כאן למה . 
איו דבר כזה מדע טהור כי אין שום בסיס מדעי למדע . זה לא אני אומר זה פילוסופים של המדע אומרים . גם כך חשב הגורו של הפילוסופיה של המדע קרל פופר שאמר בראיון שהסכים שיתפרסם רק לאחר מותו שעולם סיבתי לחולוטין לא יכול להיות קיים . ואם העולם הוא לא סבתי איך יכול להיות מדע מדוייק אולי רק מדע "בערך" . לכן כדאי שלא תסתכלו על המדע כאיזה משהו מושלם . בסה"כ הוא כלי שימושי לאדם ולא יותר מזה . 
 
 

אלף בית גימל

משתמש ותיק
משיב כהלכה אמר:
למה האבולוציה איננה אפשרית?

האבולוציה זקוקה למאתיים מיליארד שנה בשביל ליצור את המצב שבו יש לנו עשרים ציפורניים בקצות האצבעות, ואין לנו שום ציפורן בשום מקום אחר.

הבסיס המרכזי של תאוריית האבולוציה זו הברירה הטבעית, שבוררת את המתאימים ביותר ומותירה אותם על במת ההיסטוריה.

במאמרים הקודמים דיברתי על המגבלה של הברירה הטבעית מצד זה שהיא איננה יכולה לטפל באיבר או במערכת לפני שהיא חוצה את סף המורכבות הבסיסית הנחוצה לתפקודה המינימלי, שמערכת בסיסית זו חייבת להיווצר באקראיות מושלמת הרחק מידיה של הברירה הטבעית. באותם מאמרים הנחתי כהנחת עבודה, כאילו אכן יש בכוחה של הברירה הטבעית לפעול בעולם החי בצורה משמעותית, אלא שהיא איננה יכולה ליצור את רמת המורכבות הטבעית. הנחה זו לא נעשתה מתוך אמונה אמיתית בכוחה של הברירה הטבעית, אלא כהנחת עבודה לצורך טיפול מושלם יותר בנושא המורכבות הבסיסית.

עכשיו אני רוצה להפנות את הזרקורים לכיוון הברירה הטבעית בעצמה, לב ליבה של הגישה האבולוציונית אתאיסטית.

הברירה הטבעית היא זו שאחראית לפי האבולוציה על צורתו התכליתית והמסודרת של עולם החי והצומח.

האם הברירה הטבעית אכן יכולה ליצור תמונת עולם כה מורכבת?

(הקטע הבא מועתק ממאמר קודם שכתבתי, ולא טרחתי לכתוב אותו מחדש לצורך הענין)

כדי להבין את שורש הענין, נתעכב לרגע על דוגמא אחת קטנה מגוף האדם, הלא הם הציפורניים. לציפורניים יש תפקיד מאד מוגדר, וזה ההגנה על האיזור הרגיש של קצות האצבעות. ואכן, הציפורניים נמצאות בדיוק במקומות המתאימים ביותר לתפקידם. עשרים ציפורניים, על עשרים קצות האצבעות, עשר בידים ועשר בידים. הדיוק הוא מירבי, מצד אלד אין אצבע אחת בלי ציפורן, ומצד שני אין בגוף האדם ולו ציפורן אחת שאיננה נמצאת על קצה של אצבע.

עכשיו נחשב כמה מקומות אפשריים יש על גוף האדם להימצאות של ציפורניים.

נניח ששטח העור של האדם נע באיזור המטר מרובע לאדם בינוני. אין לי נתון מדויק, אבל הדיוק לא כל כך חשוב לצורך העניין. במטר מרובע יש עשרת אלפים משטחים של סנטימטר מרובע. הכל אחד מאותם מקומות אפשריים הייתה יכולה להיות עומדת וניצבת ציפורן. וזה לא קורה, אין לנו שום ציפורן מיותרת, לא על האף, ולא על הרגל, לא על המצח ולא על האוזן.

זאת אומרת, שמתוך10,000 ציפורניים אפשריות, נוצרו רק עשרים, בדיוק באותם מקומות שבהם הם נדרשו להיות. ואותם ציפורניים עומדות בדיוק על מקומם, לא מילימטר אחד ימינה ולא מילימטר אחד שמאלה.

למה זה כך? כיצד נוצר אותו דיוק נפלא?

התשובה האמיתית פשוטה מאד. הרי גם למכונית יש זוג מראות שנמצאות במיקום מאוד מדויק, ואיש אינו מתפלא על המזל הנפלא ואיש אינו טורח לערוך על כך מחקרים ולכתוב מאמרים. מדוע? מפני שכל אחד מבין שהטכנאי והמהנדס שתכנן את המכונית חשב איפה צריך מראות ושם אותם במקומם המדויק. אין כאן שום תופעה חריגה ומיוחדת. אותו דבר בדיוק לגבי הציפורניים בגוף האדם. הבורא יתברך הוא זה שתכנן ויצר את האדם, והוא זה ששם את העיניים במקום, ואת האוזנים במקום, וכן, גם את הצפורניים.

זה ההסבר האמיתי. ומה עונים ההזוים?

כדי להסביר את מיקומם המדויק של הצפורניים, נאלצים הכופרים להמציא את הרעיון הבא -

האקראיות המוחלטת של המוטציות האקראיות ניסתה במשך מיליוני שנים ליצור ציפורניים בכל מקום אפשרי על פני גוף האדם. בכל אחד מעשרת אלפי המיקומים האפשריים, היה לפחות פעם אחת שנוצר איזה יצור עם ציפורן אי שם ביערות קונגו. אלא, שהברירה הטבעית בכוחה הנפלא, הצליחה לחסל את כל אותם עשרות אלפי אוכלוסיות בעלות ציפורניים מיותרות.

עכשיו נשב לרגע ונתבונן. הבה נניח שאי שם ביערות קונגו נולד לו קופיף קטן וחמוד. אימו הקופה שמחה מאד בבנה החדש. הוא היה נראה בעיניה יפה ובריא, היו לו עיניים גדולות ומבט מעמיק. ואולם, בני הלהקה לא שמו לב לתופעה חשובה - על גבו הדקיק של הקופיף הופיעה אורחת בלתי קרואה - מין ציפורן קטנה ובלתי רצויה. אבל, הקופים בעדר היו מאד עסוקים בענייניהם החשובים והם לא שמו לב לתופעה המשונה, ואפילו אימו הדואגת לא שמה לב לציפורן המיותרת. אילו היו הקופים לומדים באוניברסיטה הם היו יודעים שהציפורן הקטנה חרצה את גורלו של צ'יפופו הקטן לכליה מוחלטת. אבל כמו שאומר הפתגם "אין שכל - אין דאגות".

חלפו שנים, עברו יובלות, ציפופו הקטן גדל והיה לאיש, הביא דורות של קופיפים קטנים, והלך לו לבית עולמו זקן ושבע ימים. יחד עם גופתו לקח עימו צ'יפופו את סודו אל הקבר - את הסיפור על הציפורן הקטנה, שעברה ממנו אל כל צאצאיו. צאצאיו של צ'יפופו נשאו כולם את החותמת של משפחת צ'יפופו - הציפורן הזעירה על הגב.

על פי תאוריית האבולוציה, בשלב הזה אמורה להיכנס לתמונה הברירה הטבעית ולגרום לאט לאט להיכחדותה המוחלטת של משפחת צ'יפופו מעל פני האדמה, רק בשל הציפורן הקטנטנה שיש לבני המשפחה על הגב. ואירוע כזה לא קרה רק פעם אחת, אלא עשרות אלפי פעמים.

איך אמורה משפחת צ'יפופו להיעלם מהשטח אליבא דתורת האבולוציה?

ההסבר האבולוציוני הוא מדהים בכסילותו ובטיפשותו. וכך הוא ההסבר-

הציפורן ששוכנת על גבם של בני המשפחה גורמת להם לירידה מסויימת בכושר ההישרדות שלהם. למשל, במקרים מסויימים עלול להיווצר מצב שבדיוק כשהקוף עסוק בגירוד של הציפורן, בדיוק אז ינחת עליו איזה נמר שחיכה בדיוק לרגע הזה. אלמלי הציפורן, לא היה הקוף עסוק, והוא היה נמלט מהנמר. עכשיו הוא מהוה טרף קל לנמר המרוצה. כך במשך הזמן הלכה משפחת צ'יפופו והתמעטה, לאט לאט הלך והשתנה המאזן הדמוגרפי בג'ונגל לרעת צאצאיו של צ'יפופו המסכנים, עד שהם נעלמו מעל פני האדמה.

עכשיו נעשה חשבון, כמה זמן תהליך כזה אמור לקחת, מרגע ההיווצרות של המוטציה החדשה עד להיעלמותה מעל פני האדמה.

כדי לעשות את החישוב הזה, עלינו לשער בצורה גסה מה הסיכוי שקוף מסוים ימות או לא יצליח להביא צאצאים לעולם רק בגלל הסיבה האיומה שיש לו ציפורן מיותרת על הגב?

אני חושב שאם נניח בצורה שרירותית שמתוך כל מאה אלף קופים יהיה קוף אחד שימצא את מותו בגיל צעיר כשהוא בשיא כוחו, ועדין לא הביא את צאצאיו לעולם, רק בשל הציפורן הקטנטנה על הגב, זה צעד ענק לטובת הכופרים. אני כשלעצמי סבור שגם מתוך מיליארד קופים לא יהיה אפילו אחד כזה, אבל אני מוכן לקחת את הנתון הזה, שאחד ממאה אלף קופים מת בגלל הציפורן הקטנטנה.

עכשיו נניח שבג'ונגל מסוים, יש זן קטן של קופים, מאתיים פריטים בסך הכל. אני יכול לקחת דוגמא של שבט עם עשרים אלף פריטים, אבל אני רוצה לבוא לקראת הכופרים, ולקחת בחשבון את הנתונים הכי פחות גדולים. אם יש מאתיים קופים, והמספר הזה נשמר לאורך הדורות לולי האבולוציה, ולאותם קופים יש את הציפורן על הגב, ואחד ממאה אלף קופים מת בגיל צעיר רק בגלל הציפורן. עכשיו נחשוב כמה זמן יקח עד שימותו מאתיים קופים, שזה הסך הכולל של כל הקבוצה?

התשובה היא - 20,000,000

כלומר - רק אחרי עשרים מליון דורות, יגיע סך הניספים בשל הציפורן למאתיים.

אם מחזור החיים של הקוף מיום לידתו עד שהוא מביא מחצית מצאצאיו הוא חמש שנים, הרי שמנין השנים הוא -

100,000,000 (מאה מליון) שנה!!!!

הייתי יכול להמשיך ולטעון שגם אם ימותו מאתיים פריטים בהפרשים גדולים זה לא יגרום לחיסול הלהקה, אבל אינני טוען כך, כי סטטיסטית יתכן שגם מספר נמוך יותר יגרום לחיסול הלהקה, ולכן המספר הסטטיסטי הממוצע של קופים מתים הנדרש כדי לחסל להקה שנמצאת באיזון אקולוגי זה מאתיים, וזה לא משנה ההפרשים שבין מקרה אחד לשני.

כפי שציינתי לעיל, על פי תורת האבולוציה, הסיפור הזה לא קרה רק פעם אחת, אלא חזר על עצמו עשרות אלפי פעמים, רק בגלל הציפורניים!!! כלומר - שעלינו להכפיל את המספר הפנטסטי הזה בעשר אלף.

התוצאה - 200,000,000,000!!!!

כלומר -

האבולוציה זקוקה למאתיים מיליארד שנה בשביל ליצור את המצב שבו יש לנו עשרים ציפורניים בקצות האצבעות, ואין לנו שום ציפורן בשום מקום אחר.

(בשלב האחרון של התחשיב יש ליקוי שיתכן שחדי עין יבחינו בו, אני מקווה לטפל בו במאמרים הבאים, למרות שגם בלי השלב הזה החשבון הוא מטורף)

לשם השוואה - גיל היקום לפי הכופרים הוא רק 13 מיליארד שנה!!!

וכל זה רק ביחס למיקום הציפורניים, כשלא נכנסנו כלל לעיצוב הנפלא של הציפורניים, שכל ציפורן מתאימה לאצבע שלה, ועל כיוון הגדילה שלה, ועל עצם העובדה שהיא צומחת ולא נשארת במצב סטטי כמו דברים אחרים, ובכלל לא נגענו במערכות הרבה יותר מורכבות ומסובכות מאשר הציפורן הפשוטה.

אז איך זה נעשה? מהיכן שאבו הכופרים מאתיים מיליארד שנה כדי להסביר את הציפורניים?

ובפרט שלפי הניאודארוויניזם התפתחות הציפורניים נעשתה במהירות רמה, תוך כמה אלפי שנים בודדות, כמו כל המערכות הביולוגיות.

אז מה התשובה?

התשובה היא אחת ויחידה, האמת האבסולוטית, המוצקה, האיתנה, שגורמת לאדם אמונה ויראת שמים אין קץ, כדברי הרמב"ם בפרק שני מהלכות דעות -

"בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו."
אתה נכנס לפינה שלא תוכל לצאת ממנה . אולי תשכנע את המשוכנעים . הדרך לתקוף את האבולוציה היא בשורש העקרוני שלה שאם העולם באמת אבוליציוני לא יכולה להיות לא תודעה ולא בחירה . 
ואני אומר מניסיון של ויכוח עם כאלו שזה המקצוע שלהם . לדבר הזה אין להם תשובה 
 
 

דיין

משתמש ותיק
גביהא בן פסיסא אמר:
משיב כהלכה אמר:
למה האבולוציה איננה אפשרית? (אריכות מופלגה, שעיקר עניינה: סטטיסטית כלל לא סביר שכ"ז קרה באקראי.)
אך הממצאים אומרים שזה קרה. אע"כ שהאבולוציה היא הוכחה מוחצת לכך שהעולם נברא ומושגח.

אם תמצא ממצאים שאומרים שזה קרה, מדען אומן תקרא ושכר הרבה תיטול

אין ממצאים כאלה, ולא יכולים להיות ממצאים כאלה
 

גביהא בן פסיסא

משתמש ותיק
דיין אמר:
גביהא בן פסיסא אמר:
אך הממצאים אומרים שזה קרה. אע"כ שהאבולוציה היא הוכחה מוחצת לכך שהעולם נברא ומושגח.

אם תמצא ממצאים שאומרים שזה קרה, מדען אומן תקרא ושכר הרבה תיטול

אין ממצאים כאלה, ולא יכולים להיות ממצאים כאלה
כמובן, התכוונתי: ממצאים שמעלים לסבירות גבוהה את האפשרות שזה קרה, ברמה ששכנעה את כל עולם המדע מקטניו עד גדוליו, והוא מוסיף להיות משוכנע בכך כבר יותר מ-150 שנה.
 

את והב

משתמש ותיק
אלף בית גימל אמר:
הדבר מובן ע״פ המדרש שאדם נברא כבגיל 20

בתירוץ זה ישנם שני אפשריות:

האפשרות הפשוטה היא, שהאדם נברא, שהוא נברא גדול, ובזה אין חידוש כל כך.
האפשרות המחודשת היא, שהאדם נברא שהוא כבר בן עשרים, כלומר, שכבר עברו עליו עשרים שנה, שהקב"ה כמו שהוא ברא את הזמן העתיד לבוא, כך הוא ברא גם את הזמן שלשעבר.

והאפשרות השניה היא המובחרת.
 
חלק עליון תַחתִית