האומר דבר שלא שמע מפי רבו (ברכות כז:)

יהודה1

משתמש ותיק
המתפלל אחורי רבו בוהנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו והחולק על ישיבתו של רבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל
ראיתי בקובץ איגרות חזו"א חלק ג איגרת ד שמפרש על פי הגר"ח מוולוז'ין שהכוונה שרבו לא יסכים על זה. ובכתר ראש ראיתי (אני זוכר מראה מקום מדוייק) שהכוונה כשמחדש דרך חדשה ולא בונה את דבריו על היסודות שקיבל מרבו.
ומכאן תוכחת מגולה להרבה שאינם זוכרים את זה. וממציאים פירושים משלהם בעיקר בענייני אגדה.
(אמנם אפשר לדחות שזה רק כשיש להם רב ומי שאין לו רב כלל לא נאמר שלא יאמר וכו' אבל נראה שזה לא רק משום הביזיון לרבו אלא שאינו נכון).
 

shchiche.com

משתמש רגיל
מצו"ב חיבור שכתבתי ויש בזה קצת חומר נוסף.
(מופיע גם בהברו בוקס [אבל קובץ המועלה כאן ככל הנראה יותר מאוחר] http://www.hebrewbooks.org/57011)
 

קבצים מצורפים

  • אורח חכמים (2).pdf
    501.7 KB · צפיות: 6
חלק עליון תַחתִית