ראיתי בקובץ איגרות חזו"א חלק ג איגרת ד שמפרש על פי הגר"ח מוולוז'ין שהכוונה שרבו לא יסכים על זה. ובכתר ראש ראיתי (אני זוכר מראה מקום מדוייק) שהכוונה כשמחדש דרך חדשה ולא בונה את דבריו על היסודות שקיבל מרבו.המתפלל אחורי רבו בוהנותן שלום לרבו והמחזיר שלום לרבו והחולק על ישיבתו של רבו והאומר דבר שלא שמע מפי רבו גורם לשכינה שתסתלק מישראל
ומכאן תוכחת מגולה להרבה שאינם זוכרים את זה. וממציאים פירושים משלהם בעיקר בענייני אגדה.
(אמנם אפשר לדחות שזה רק כשיש להם רב ומי שאין לו רב כלל לא נאמר שלא יאמר וכו' אבל נראה שזה לא רק משום הביזיון לרבו אלא שאינו נכון).