הרה״ג רב אברהם ארלנגר זצ״ל - בעמח״ס ברכת אברהם

יהודה יעקבזון אמר:
"תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם".
אחרי רפרוף באשכול זה, מתרבה השלום, ומתרומם כבודה של תורה.
זכה הגאון זצ"ל לזכות את ישראל, ואין זה דבר של מה בכך.
כתובות קה: אמר אביי וכו'
 

רימון

משתמש ותיק
לפני הרבה שנים, ה"שואל ומשיב" אצלינו בישיבה אמר לי, שהספרים החשובים "ברכת אברהם" הם ספרים עבור השואל ומשיב, כי הראש ישיבה חייב למסור שיעור כללי ולעשות איזה מהפכה בסוגיא ומחפש קונסים וחידושים והכי טוב חידושים שלא שמע אוזן מעולם.., אבל השואל ומשיב צריך לדעת הרייד בסוגיא, ואין ספר כמו הברכת אברהם שמקיף ומסביר עומק הסוגיות בסברא ישרה, ולא מחפש קונסים מיותרים.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
זך הרעיון אמר:
באורח נדיר במיוחד הספידו הגרא"י סאלאוויציק ר"י בריסק

כמדומני שלמד בחברותא עם הגרי''ז לפנות בוקר

הגרא"י אמר בהספדו שהיה לו קביעות עם אביו כל ליל שישי,
ובנוסף לךכך גם היה לו את הזכות לשוחח בדברי תורה עם הגרי"ז, עכ"ד.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
הגר''ש דויטש עמד בהספדו [שהובא לעיל] על הנקודה, שהכשרון לא היה הצד החזק של ר' אברהם, הצד החזק שלו היה ההבנה, ובעיקר עמל התורה המיוחד שלו. הוא הוסיף, שאם מישהו היה אומר לו בצעירותו שר' אברהם יחבר ספרים על הש''ס הוא היה אומר לו שהוא מדמיין. והנה זכה לחבר ספרים שהם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות.
 
שמעתי ממנו שיעורים רבים, ותקופה קצרה הייתי מלווה אותו כל ע"ש ומציע בפניו מד"ת ובענוותו הגדולה היה מאזין לדברי בלי לקטוע גם אם בסופו מיאן לקבל, והיית מרגיש כאילו מדובר בבן יקיר לו
יה"ר שהגאון הנחבא אל הכלים יהיה מליץ יושר על כל שבטי ישראל
 

צדיקוש

משתמש ותיק
מה פשר היללות הנוראות בלויה???
לא זכור כזאת בלויות של גדולי הגדולים בדור האחרון.
כנראה הרבה הרגישו בנים.
 

עדין

משתמש ותיק
יהי חסדך עלינו אמר:
זך הרעיון אמר:
4568734 אמר:
מה הספידו?
ומי עוד הספידו (מלבד מרן הגרי"ג אדלשטיין?)
דיבר על קירבתו לאביו הגרי"ד זצ"ל וסבו מרן הגרי"ז זי"ע, על עמל התורה דקדוק המצוות ועוד.

הספידוהו הגרי"י בורדיאנסקי, הגרמ"י שלזינגר, הגר"צ קושלבסקי, הגר"י סאלאוויציק, הגרא"י סאלאוויציק גיסו הגר"צ ובר, ובניו וחתניו.

ההיתי שם ולא שמעתי את הגרמ"י שלזינגר
הוא דיבר ממכוניתו
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
הגר''ש דויטש עמד בהספדו [שהובא לעיל] על הנקודה, שהכשרון לא היה הצד החזק של ר' אברהם, הצד החזק שלו היה ההבנה, ובעיקר עמל התורה המיוחד שלו. הוא הוסיף, שאם מישהו היה אומר לו בצעירותו שר' אברהם יחבר ספרים על הש''ס הוא היה אומר לו שהוא מדמיין. והנה זכה לחבר ספרים שהם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות.
הדברים אינם כפשוטם, הם באו משני עולמות שונים (ר' שמואל ובריסק), ולכן הגר"ש דויטש ראה כך.

מעולם לא נשמע דבר כזה שהגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל אינו בעל-כישרון גדול.

מה שכן נכון, שלעומת השיעורים שלו שהיו מעט "כבדים", בכתיבתו-בספריו הוא בהיר מאוד וזיכה את הרבים באופן נפלא מאוד.
 

מלך הבשן

משתמש רגיל
תלמיד נאמן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
הגר''ש דויטש עמד בהספדו [שהובא לעיל] על הנקודה, שהכשרון לא היה הצד החזק של ר' אברהם, הצד החזק שלו היה ההבנה, ובעיקר עמל התורה המיוחד שלו. הוא הוסיף, שאם מישהו היה אומר לו בצעירותו שר' אברהם יחבר ספרים על הש''ס הוא היה אומר לו שהוא מדמיין. והנה זכה לחבר ספרים שהם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות.
הדברים אינם כפשוטם, הם באו משני עולמות שונים (ר' שמואל ובריסק), ולכן הגר"ש דויטש ראה כך.

מעולם לא נשמע דבר כזה שהגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל אינו בעל-כישרון גדול.

מה שכן נכון, שלעומת השיעורים שלו שהיו מעט "כבדים", בכתיבתו-בספריו הוא בהיר מאוד וזיכה את הרבים באופן נפלא מאוד.



אחד מבניו אמר זאת בעצמו!!!
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
זכורני שהשתתף פעם בקמעפ של הישיבה קטנה של קול תורה במירון,
משום שבאותה שנה הישיבה גדולה היו בישוב אחר ומרן זצ"ל רצה להיות במירון דווקא.
והיה מוסר לנו קבוצת בחורים וועד מעניין כל יום, ופעם תקף
איך מערכת העיתון מחלקים תוארים, וכמה גיחך וכי הם יקבעו מי יהיה הגאון הגדול, [אגב, היום לראשונה נכתב עליו תואר זה]
וכי ראש ישיבה הוא רק גאון, אבל משגיח הוא לא רק גאון אלא גם צדיק, עשה מכך חוכא ואיטלולא.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
לפני שנים שאלתי את בנו הגדול מדוע זכה אביו וספרו התקבל בבתי המדרש כאחד מראשי הישיבות של הדור הקודם?
וענה לי לו הית יודע כמה דמעות ותפילות הוא מתפלל ובוכה על כל ספר שלו, לא הית שואל את זה.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
הגר''ש דויטש עמד בהספדו [שהובא לעיל] על הנקודה, שהכשרון לא היה הצד החזק של ר' אברהם, הצד החזק שלו היה ההבנה, ובעיקר עמל התורה המיוחד שלו. הוא הוסיף, שאם מישהו היה אומר לו בצעירותו שר' אברהם יחבר ספרים על הש''ס הוא היה אומר לו שהוא מדמיין. והנה זכה לחבר ספרים שהם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות.
הדברים אינם כפשוטם, הם באו משני עולמות שונים (ר' שמואל ובריסק), ולכן הגר"ש דויטש ראה כך.

מעולם לא נשמע דבר כזה שהגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל אינו בעל-כישרון גדול.

מה שכן נכון, שלעומת השיעורים שלו שהיו מעט "כבדים", בכתיבתו-בספריו הוא בהיר מאוד וזיכה את הרבים באופן נפלא מאוד.

דווקא שניהם באו מאותו עולם,
שניהם למדו והיו לבחירי תלמידי הגאון רבי יושע' בער סאלאווייציק זצ"ל בישיבת בריסק,
כאשר שם החלה ההכירות רבת השנים ביניהם.
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
תלמיד נאמן אמר:
קדמא ואזלא אמר:
הגר''ש דויטש עמד בהספדו [שהובא לעיל] על הנקודה, שהכשרון לא היה הצד החזק של ר' אברהם, הצד החזק שלו היה ההבנה, ובעיקר עמל התורה המיוחד שלו. הוא הוסיף, שאם מישהו היה אומר לו בצעירותו שר' אברהם יחבר ספרים על הש''ס הוא היה אומר לו שהוא מדמיין. והנה זכה לחבר ספרים שהם נכסי צאן ברזל בעולם הישיבות.
הדברים אינם כפשוטם, הם באו משני עולמות שונים (ר' שמואל ובריסק), ולכן הגר"ש דויטש ראה כך.

מעולם לא נשמע דבר כזה שהגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל אינו בעל-כישרון גדול.

מה שכן נכון, שלעומת השיעורים שלו שהיו מעט "כבדים", בכתיבתו-בספריו הוא בהיר מאוד וזיכה את הרבים באופן נפלא מאוד.

דווקא שניהם באו מאותו עולם,
שניהם למדו והיו לבחירי תלמידי הגאון רבי יושע' בער סאלאווייציק זצ"ל בישיבת בריסק,
כאשר שם החלה ההכירות רבת השנים ביניהם.

אדרבה אולי תחכימני, הגר"ש דויטש הוא בבסיסו תלמיד מרן הגרש"ר בפוניבז', וזה ניכר בשיעוריו ובספריו. אח"כ היה תקופה בבריסק.
הגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל היה הרבה יותר מבוגר (אם אינני טועה) והיה בריסקר אמיתי (אבל פתוח גם למהלכים אחרים).
 

שושנת העמקים

משתמש חדש
תלמיד נאמן אמר:
זך הרעיון אמר:
תלמיד נאמן אמר:
הדברים אינם כפשוטם, הם באו משני עולמות שונים (ר' שמואל ובריסק), ולכן הגר"ש דויטש ראה כך.

מעולם לא נשמע דבר כזה שהגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל אינו בעל-כישרון גדול.

מה שכן נכון, שלעומת השיעורים שלו שהיו מעט "כבדים", בכתיבתו-בספריו הוא בהיר מאוד וזיכה את הרבים באופן נפלא מאוד.

דווקא שניהם באו מאותו עולם,
שניהם למדו והיו לבחירי תלמידי הגאון רבי יושע' בער סאלאווייציק זצ"ל בישיבת בריסק,
כאשר שם החלה ההכירות רבת השנים ביניהם.

אדרבה אולי תחכימני, הגר"ש דויטש הוא בבסיסו תלמיד מרן הגרש"ר בפוניבז', וזה ניכר בשיעוריו ובספריו. אח"כ היה תקופה בבריסק.
הגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל היה הרבה יותר מבוגר (אם אינני טועה) והיה בריסקר אמיתי (אבל פתוח גם למהלכים אחרים).

הג"ר אברהם היה מבוגר בכ-10 שנים מלהבחל"ח הגרב"ש דויטש. ובודאי לא למדו אצל הגרי"ד זצ"ל באותה תקופה.
שכן הג"ר אברהם למד אצל הגרי"ד זצ"ל תקופה קצרה, מעט כי חצי שנה לאחר נישואיו נתמנה כר"מ בקול תורה, וממילא לא היה אותה עת עם הגרש"ב.
רק שדרך הלימוד הבריסקאית ניכרת הרבה יותר אצל הג"ר אברהם [שגם קודם לכן היה תלמיד חבר להג"ר נחום פרצוביץ זצ"ל שכידוע קרוב מאוד לדרך הלימוד הבריסקאית] מאשר אצל הגרב"ש דויטש אשר במהותו הוא פונביז'ער ואין כל סממן בריסקאי בדרך לימודו. [אגב שמעתי בעבר בשם הגרב"ש שבבריסק הוא קיבל ידיעה בקדשים יותר מאשר דרך בלימוד].
 

שמוהיי

משתמש ותיק
אין בזה מן החכמה הגדולה,
אלא קצת ידע...
בבריסק יש מקום מכובד מאד לגרב"ש דויטש
והרה"י גם בתקופות החמות ביותר מעולם לא דבר
ולא ברמז כ"ש כנגד הגרב"ש,
וזאת אך ורק בזכות מה שאחזו לאחד מגדולי תלמידיו של אביו
אגב היכרותם הגדולה הייתה בעיקרה בישיבת קול תורה
 

שמוהיי

משתמש ותיק
הספדו של הגרב"ש
ישיבת באר מרדכי
נטפי ורסיסי דמע על הגאון הגדול רבי אברהם ארלנגר זצוק''ל
מפי רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א
בעת בוא השמועה הנוראה, קודם מסע הלויה
דמותו של הגאון ר' אברהם זצ"ל הינה דוגמא למי שרוצה להתחזק בעמל התורה, מה שראינו אצלו עמל התורה יחד עם יראת שמים ודקדוק המצוות ועבודת ה', עבודת התפילה, בכל הכוחות. כל כולו היה עסק התורה, מעולם לא התעסק במילי דעלמא, רק מה ששיך לעמל התורה, להעמדת תלמידים, תמיד היה מדבר רק בדברי תורה ובדברי מוסר והשקפה. עמל התורה שלו היה ממש לא יאומן כי יסופר, הוא נהיה מגיד שיעור בגיל צעיר מאוד, כאשר חותנו הגאון רבי חיים יוסף יעקובוביץ' שהיה מגיד שיעור בקול תורה נפטר התמנה למגיד שיעור תחתיו, וכך חמישים שנה רצופות היה מוסר שיעור, בכל הכוחות, העניין של רב ותלמיד היה אצלו עיקרי מאוד, שבחורים יקבלו מהרב כיצד ללמוד, והוא עמד על כך בכל התוקף, ולפעמים היה קשה לבחורים לעמוד בזה, אבל הגאון זצ"ל עמד על דעתו שצורת הלימוד צריכה להיות בדווקא בקבלה מרב לתלמיד. הצורה שמסר את השיעור היתה עם כל הלהט והריתחא דאורייתא.
כבר מגיל צעיר היתה לו חברותא עם הגאון רבי אלכסנדר דינקל זצ"ל בקביעות כל יום שישי, וכך היו באים לישיבה בקול תורה בבוקר, וישבו ולמדו כל היום כולו עד חצי שעה לפני הדלקת נרות, וכך שנים שנים בחברותא בלא הפסק, זו דוגמא מה נקרא עמל התורה, מהי התמדה, עם כל הקושי שכרוך בכך - שניהם היו בעלי משפחות גדולות, ]וכמובן שזה ג"כ בזכותם של בני ביתו, שמסרו עצמם ללימודו, שיוכל להיפנות מכל עסקי עוה"ז[. והגאון זצ"ל זכה למה שאין רבים שזוכים לכך לחבר ספרים על כמעט כל הש"ס, ובשעתו ספריו היו משמשים את כל המגידי שיעורים, וזה היה הספר בה"א הידיעה, והבהירות שלו היא מיוחדת במינה, ובכל סוגיא טרח להעמיד את הסוגיא עם כל המפרשים.
וקשה לתאר, ולא רואים דוגמא לזה כיום, העמל התורה העצום שלו בלא הפסק, יומם ולילה. הגאון זצ"ל היה מראשוני תלמידיו של מו"ר הגרי"ד סאלאווייציק זצוק"ל, והיתה להם הזכות להיכנס פעם בשבוע לדבר בלימוד עם מרן הרב מבריסק, וזכה לקבל הרבה מתורת בריסק, ממרן הרב זי"ע ומהגרי"ד זצ"ל. וכך בחודש אלול היה טורח להשיג אתרוג, בטירחה רבה, אבל תמיד הוא מצא את הזמן לזה, בבין הסדרים וכדו', ולא עירב את התחומים. דקדוק המצוות שלו היה נפלא ממש, היה מקפיד להתפלל בותיקין, ובאחת השנים בשהותו עם בני הישיבה במקום המנוחה טרח למצוא מנין לותיקין, ובאורח פלא נזדמנו לשם כמה אנשים והשלימו לו מנין.
בכל ליל שבת היתה לו קביעות עם הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל, ]ובדרך אגב מענין לספר שבדרכם למקום לימודם היו עוברים על יד הקולנוע שהיה שם בשעתו, וכאשר היה הגרח"ש עובר בסמוך היה מתכופף שלא לראות, ואמר שזה משום שאביו הגאון רבי יעקב משה זצ"ל אמר לו שיש שם מראות לא טובים, הוא עצמו מעולם לא ראה, אלא שאביו אמר לו שלא להסתכל שם.. זו דוגמא של אדם מופשט מענייני עוה"ז[, וכך בכל שבוע היו לומדים בלא לבטל אף פעם, כמו כן היתה לו קביעות עם עוד חברותות ובתקופה מאוחרת יותר היתה לו קביעות עם בחורים מבוגרים מהישיבה, ולאורך כל היום היו לו חברותות, חברותא נכנס וחברותא יוצא לאורך כל היום. היו לו הרבה וועדים למוסר וירא"ש, והיה מיוחד מאוד בתביעות שהיה תובע מהציבור, בלימוד התורה בעבודה ובגמילות חסדים, וניתן לראות זאת בספריו בענייני מוסר ובהקדמות לספריו. במשך הזמן הוא הרגיש שדבריו לא מתאימים לדרגה של הדור, ובאמת לבחורים היה קשה לשמוע את התביעות שהיה תובע. היה מעשה שבחורים נסעו לחתונה של בחור שלא היה מהחשובים בישיבה, אלא שהחתונה נערכה בפאר והדר, ובחורים רבים יותר מהמקובל נסעו לשם, כאשר שמע זאת הגאון זצ"ל מסר שיחה ובכה בדמעות שליש איך יתכן שבחורים נוסעים בשביל לאכול.. ובאמת תמיד כאשר שמע על פירצה כלשהיא מיד היה בוכה, אף שלא היה רגיל בבכי, זאת משום ש זה היה נוגע לו בנפשו.
והנה אנו רואים מה ניתן לזכות ע"י עמל התורה, שהגאון זצ"ל זכה לחבר ספרים על כל הש"ס, ובאמת וודאי שהיה לו כישרון, והיה לו כישרון מיוחד להגיע לעומק הסוגיא, אבל הנקודה המיוחדת אצלו היתה עמל התורה. ומלבד זה תמיד היה מקבל מאחרים, מלבד מה שקיבל ממרן הגרי"ז היה הולך ג"כ לשמוע את השיחות של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, ומאוחר יותר לשמוע מהגאון רבי חיים שלמה זצ"ל, והיה אצלו כמין תלמיד חבר. 
בתקופה מסוימת היתה לנו קביעות בליל שבת, לעסוק בסוגיות שנלמדו בישיבה במשך השבוע, ובשעתו התגוררתי בשיכון חב"ד והוא התגורר בבתי הורנשטיין, ובכל שבת ושבת היה טורח ומגיע, בלא לוותר אף פעם, בגשם ובשלג, וטירחת הדרך, ואף כשהיו שמחות לבני ביתו. וכך היה עם כולם, לא ויתר על אף קביעות. והיה מגיע לישיבה למסור שיעור בכל מצב, בגשם ובשלג, ומלבד מה שהיה מיוחד היחס אצלו להעמדת תלמידים כך היה ג"כ עם כל החברותות שלו, לא ויתר אף פעם.
עם כל השקיעות שלו בתורה והיותו מופשט מענייני עוה"ז, היה מיוחד מאוד ביחס שלו לבני משפחתו. ולא הפריע לזה כלום.
בישיבה בקול תורה היו הרבה מרביצי תורה, ורבים מהם היו בעלי כשרון גדולים, ותמיד היו אומרים בישיבה שכאשר רוצים לחזק את הבחורים הגאון רבי אברהם זצ"ל הוא הדוגמא שכל אחד יכול ללמוד ממנו, מה ניתן לזכות ע"י עמל התורה.
פעם סיפר לי, שבצעירותו כאשר למד בישיבה בגייטסעד שמע על הספר שערי יושר, ומאוד מאוד רצה להשיג את הספר, ששמע שניתן ללמוד ממנו דרך בלימוד, ובאותו הזמן לא היה ניתן כמעט להשיג את הספר שערי יושר בכל אנגליה, ומכר את חפציו האישיים בשביל להשיג את הספר וללמוד בו. וזו דוגמא אחת, וכך היה בכל דבר שהרגיש שיכול לקבל ממנו חיזוק היה טורח להשיג אותו.
וכמה שיש ללמוד ממנו, ראינו דוגמא של אדם השלם, אדם שלם תורה בעבודה וגמילות חסדים, בדקדוק המצוות עד הסוף, יצא לי לדבר עמו ואמר לי שאינו תופס כיצד ניתן להזכיר שם שמיים שלא בכוונה. 
כאשר השיא את אחת מבנותיו עמדה על הפרק הצעה של בחור מסוים, ואמר לי שיודע שאותו בחור אינו לומד בצורת הלימוד שלי, אבל אם הוא תלמיד חכם אקח אותו לבתי, זה היה הדבר היחיד שענין אותו.
וכך בישיבה בחורים קבלו ממנו דרך בלימוד, ורצינות בלימוד, כאשר מסר שיעורים - ו כפי שאמרתי שמסירת התרה אצלו היתה בדווקא מרב לתלמיד - היה זה עם כל הרצינות, בהרגשה שכעת הוא מוסר התורה, עם כל הדקדוק בדברים.
ניתן ג"כ ללמוד מה יכול לצאת מבעל בית פשוט, אביו היה עוסק בסחורה, אבל הוא היה ירא שמיים עצום, וכך זכה לגדל עשרה ילדים שכולם היו ת"ח וצדיקים ומקובלים.
וכפי שאמרתי, יש לנו ללמוד ממנו מה יכול לצאת מעמל התורה, ואת הדרך הנכונה בצורת הלימוד, פעם ישבנו ודיברנו מה ניתן לעשות על כך שלומדים כ"כ מעט היום, ואמרנו שנעשה אסיפה לכל ראשי הישיבות ה קטנות, והיתה האסיפה בשמם של הגרמי"ל לפקוביץ' והגראי"ל שטינמן זצ''ל, וכך באו כל ראשי הישיבות, והגאון ר' אברהם עמד ודיבר בלהט איך אפשר ללמוד בצורה כזאת, זו ממש שכחת התורה, והיה שרוי בצער עצום על הדבר.
וצורת עמל התורה שראינו אצלו, כפשוטו לא להתענין בשום דבר חוץ מתורה, מעולם לא דיבר על דברים בעלמא, במה שהיה נוגע להשקפה היה מתענין ורצה לשמוע הכל, בעובדות מרבותינו החזו"א והגרי"ז היה בקי מאוד, אבל מלבד זה לא התענין במאומה. וכך גדלים להיות מרביצי תורה, ובמשך חמישים שנה זכה להעמיד אלפי אלפי תלמידים, ולהדפיס ספרים על כל הש"ס. והוא היה דמות מהדור הקודם, הכרתי הרבה אנשים גדולים אבל לא הכרתי אדם שהיה מושלם כמוהו בכל הדברים, גם בתורה, בעמל התורה, וגם ביראת שמים ודקדוק המצוות. ומה שנלמד ממנו יהיה לזכותו, ו ודאי שדרכו בטוחה לגן עדן. ובעז"ה נזכה במהרה שיקוצו וירננו שוכני עפר.
 

אמרתי אחכמה

משתמש ותיק
שמוהיי אמר:
אין בזה מן החכמה הגדולה,
אלא קצת ידע...
בבריסק יש מקום מכובד מאד לגרב"ש דויטש
והרה"י גם בתקופות החמות ביותר מעולם לא דבר
ולא ברמז כ"ש כנגד הגרב"ש,
וזאת אך ורק בזכות מה שאחזו לאחד מגדולי תלמידיו של אביו
אגב היכרותם הגדולה הייתה בעיקרה בישיבת קול תורה

הגרי"ד זצ"ל גם היה השדכן שלו!
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שמוהיי אמר:
הספדו של הגרב"ש
ישיבת באר מרדכי
נטפי ורסיסי דמע על הגאון הגדול רבי אברהם ארלנגר זצוק''ל
מפי רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א
בעת בוא השמועה הנוראה, קודם מסע הלויה
דמותו של הגאון ר' אברהם זצ"ל הינה דוגמא למי שרוצה להתחזק בעמל התורה, מה שראינו אצלו עמל התורה יחד עם יראת שמים ודקדוק המצוות ועבודת ה', עבודת התפילה, בכל הכוחות. כל כולו היה עסק התורה, מעולם לא התעסק במילי דעלמא, רק מה ששיך לעמל התורה, להעמדת תלמידים, תמיד היה מדבר רק בדברי תורה ובדברי מוסר והשקפה. עמל התורה שלו היה ממש לא יאומן כי יסופר, הוא נהיה מגיד שיעור בגיל צעיר מאוד, כאשר חותנו הגאון רבי חיים יוסף יעקובוביץ' שהיה מגיד שיעור בקול תורה נפטר התמנה למגיד שיעור תחתיו, וכך חמישים שנה רצופות היה מוסר שיעור, בכל הכוחות, העניין של רב ותלמיד היה אצלו עיקרי מאוד, שבחורים יקבלו מהרב כיצד ללמוד, והוא עמד על כך בכל התוקף, ולפעמים היה קשה לבחורים לעמוד בזה, אבל הגאון זצ"ל עמד על דעתו שצורת הלימוד צריכה להיות בדווקא בקבלה מרב לתלמיד. הצורה שמסר את השיעור היתה עם כל הלהט והריתחא דאורייתא.
כבר מגיל צעיר היתה לו חברותא עם הגאון רבי אלכסנדר דינקל זצ"ל בקביעות כל יום שישי, וכך היו באים לישיבה בקול תורה בבוקר, וישבו ולמדו כל היום כולו עד חצי שעה לפני הדלקת נרות, וכך שנים שנים בחברותא בלא הפסק, זו דוגמא מה נקרא עמל התורה, מהי התמדה, עם כל הקושי שכרוך בכך - שניהם היו בעלי משפחות גדולות, ]וכמובן שזה ג"כ בזכותם של בני ביתו, שמסרו עצמם ללימודו, שיוכל להיפנות מכל עסקי עוה"ז[. והגאון זצ"ל זכה למה שאין רבים שזוכים לכך לחבר ספרים על כמעט כל הש"ס, ובשעתו ספריו היו משמשים את כל המגידי שיעורים, וזה היה הספר בה"א הידיעה, והבהירות שלו היא מיוחדת במינה, ובכל סוגיא טרח להעמיד את הסוגיא עם כל המפרשים.
וקשה לתאר, ולא רואים דוגמא לזה כיום, העמל התורה העצום שלו בלא הפסק, יומם ולילה. הגאון זצ"ל היה מראשוני תלמידיו של מו"ר הגרי"ד סאלאווייציק זצוק"ל, והיתה להם הזכות להיכנס פעם בשבוע לדבר בלימוד עם מרן הרב מבריסק, וזכה לקבל הרבה מתורת בריסק, ממרן הרב זי"ע ומהגרי"ד זצ"ל. וכך בחודש אלול היה טורח להשיג אתרוג, בטירחה רבה, אבל תמיד הוא מצא את הזמן לזה, בבין הסדרים וכדו', ולא עירב את התחומים. דקדוק המצוות שלו היה נפלא ממש, היה מקפיד להתפלל בותיקין, ובאחת השנים בשהותו עם בני הישיבה במקום המנוחה טרח למצוא מנין לותיקין, ובאורח פלא נזדמנו לשם כמה אנשים והשלימו לו מנין.
בכל ליל שבת היתה לו קביעות עם הגאון רבי חיים שלמה ליבוביץ זצ"ל, ]ובדרך אגב מענין לספר שבדרכם למקום לימודם היו עוברים על יד הקולנוע שהיה שם בשעתו, וכאשר היה הגרח"ש עובר בסמוך היה מתכופף שלא לראות, ואמר שזה משום שאביו הגאון רבי יעקב משה זצ"ל אמר לו שיש שם מראות לא טובים, הוא עצמו מעולם לא ראה, אלא שאביו אמר לו שלא להסתכל שם.. זו דוגמא של אדם מופשט מענייני עוה"ז[, וכך בכל שבוע היו לומדים בלא לבטל אף פעם, כמו כן היתה לו קביעות עם עוד חברותות ובתקופה מאוחרת יותר היתה לו קביעות עם בחורים מבוגרים מהישיבה, ולאורך כל היום היו לו חברותות, חברותא נכנס וחברותא יוצא לאורך כל היום. היו לו הרבה וועדים למוסר וירא"ש, והיה מיוחד מאוד בתביעות שהיה תובע מהציבור, בלימוד התורה בעבודה ובגמילות חסדים, וניתן לראות זאת בספריו בענייני מוסר ובהקדמות לספריו. במשך הזמן הוא הרגיש שדבריו לא מתאימים לדרגה של הדור, ובאמת לבחורים היה קשה לשמוע את התביעות שהיה תובע. היה מעשה שבחורים נסעו לחתונה של בחור שלא היה מהחשובים בישיבה, אלא שהחתונה נערכה בפאר והדר, ובחורים רבים יותר מהמקובל נסעו לשם, כאשר שמע זאת הגאון זצ"ל מסר שיחה ובכה בדמעות שליש איך יתכן שבחורים נוסעים בשביל לאכול.. ובאמת תמיד כאשר שמע על פירצה כלשהיא מיד היה בוכה, אף שלא היה רגיל בבכי, זאת משום ש זה היה נוגע לו בנפשו.
והנה אנו רואים מה ניתן לזכות ע"י עמל התורה, שהגאון זצ"ל זכה לחבר ספרים על כל הש"ס, ובאמת וודאי שהיה לו כישרון, והיה לו כישרון מיוחד להגיע לעומק הסוגיא, אבל הנקודה המיוחדת אצלו היתה עמל התורה. ומלבד זה תמיד היה מקבל מאחרים, מלבד מה שקיבל ממרן הגרי"ז היה הולך ג"כ לשמוע את השיחות של הגר"ח שמואלביץ זצ"ל, ומאוחר יותר לשמוע מהגאון רבי חיים שלמה זצ"ל, והיה אצלו כמין תלמיד חבר. 
בתקופה מסוימת היתה לנו קביעות בליל שבת, לעסוק בסוגיות שנלמדו בישיבה במשך השבוע, ובשעתו התגוררתי בשיכון חב"ד והוא התגורר בבתי הורנשטיין, ובכל שבת ושבת היה טורח ומגיע, בלא לוותר אף פעם, בגשם ובשלג, וטירחת הדרך, ואף כשהיו שמחות לבני ביתו. וכך היה עם כולם, לא ויתר על אף קביעות. והיה מגיע לישיבה למסור שיעור בכל מצב, בגשם ובשלג, ומלבד מה שהיה מיוחד היחס אצלו להעמדת תלמידים כך היה ג"כ עם כל החברותות שלו, לא ויתר אף פעם.
עם כל השקיעות שלו בתורה והיותו מופשט מענייני עוה"ז, היה מיוחד מאוד ביחס שלו לבני משפחתו. ולא הפריע לזה כלום.
בישיבה בקול תורה היו הרבה מרביצי תורה, ורבים מהם היו בעלי כשרון גדולים, ותמיד היו אומרים בישיבה שכאשר רוצים לחזק את הבחורים הגאון רבי אברהם זצ"ל הוא הדוגמא שכל אחד יכול ללמוד ממנו, מה ניתן לזכות ע"י עמל התורה.
פעם סיפר לי, שבצעירותו כאשר למד בישיבה בגייטסעד שמע על הספר שערי יושר, ומאוד מאוד רצה להשיג את הספר, ששמע שניתן ללמוד ממנו דרך בלימוד, ובאותו הזמן לא היה ניתן כמעט להשיג את הספר שערי יושר בכל אנגליה, ומכר את חפציו האישיים בשביל להשיג את הספר וללמוד בו. וזו דוגמא אחת, וכך היה בכל דבר שהרגיש שיכול לקבל ממנו חיזוק היה טורח להשיג אותו.
וכמה שיש ללמוד ממנו, ראינו דוגמא של אדם השלם, אדם שלם תורה בעבודה וגמילות חסדים, בדקדוק המצוות עד הסוף, יצא לי לדבר עמו ואמר לי שאינו תופס כיצד ניתן להזכיר שם שמיים שלא בכוונה. 
כאשר השיא את אחת מבנותיו עמדה על הפרק הצעה של בחור מסוים, ואמר לי שיודע שאותו בחור אינו לומד בצורת הלימוד שלי, אבל אם הוא תלמיד חכם אקח אותו לבתי, זה היה הדבר היחיד שענין אותו.
וכך בישיבה בחורים קבלו ממנו דרך בלימוד, ורצינות בלימוד, כאשר מסר שיעורים - ו כפי שאמרתי שמסירת התרה אצלו היתה בדווקא מרב לתלמיד - היה זה עם כל הרצינות, בהרגשה שכעת הוא מוסר התורה, עם כל הדקדוק בדברים.
ניתן ג"כ ללמוד מה יכול לצאת מבעל בית פשוט, אביו היה עוסק בסחורה, אבל הוא היה ירא שמיים עצום, וכך זכה לגדל עשרה ילדים שכולם היו ת"ח וצדיקים ומקובלים.
וכפי שאמרתי, יש לנו ללמוד ממנו מה יכול לצאת מעמל התורה, ואת הדרך הנכונה בצורת הלימוד, פעם ישבנו ודיברנו מה ניתן לעשות על כך שלומדים כ"כ מעט היום, ואמרנו שנעשה אסיפה לכל ראשי הישיבות ה קטנות, והיתה האסיפה בשמם של הגרמי"ל לפקוביץ' והגראי"ל שטינמן זצ''ל, וכך באו כל ראשי הישיבות, והגאון ר' אברהם עמד ודיבר בלהט איך אפשר ללמוד בצורה כזאת, זו ממש שכחת התורה, והיה שרוי בצער עצום על הדבר.
וצורת עמל התורה שראינו אצלו, כפשוטו לא להתענין בשום דבר חוץ מתורה, מעולם לא דיבר על דברים בעלמא, במה שהיה נוגע להשקפה היה מתענין ורצה לשמוע הכל, בעובדות מרבותינו החזו"א והגרי"ז היה בקי מאוד, אבל מלבד זה לא התענין במאומה. וכך גדלים להיות מרביצי תורה, ובמשך חמישים שנה זכה להעמיד אלפי אלפי תלמידים, ולהדפיס ספרים על כל הש"ס. והוא היה דמות מהדור הקודם, הכרתי הרבה אנשים גדולים אבל לא הכרתי אדם שהיה מושלם כמוהו בכל הדברים, גם בתורה, בעמל התורה, וגם ביראת שמים ודקדוק המצוות. ומה שנלמד ממנו יהיה לזכותו, ו ודאי שדרכו בטוחה לגן עדן. ובעז"ה נזכה במהרה שיקוצו וירננו שוכני עפר
תימלול לא מדוייק [מצונזר בחלקים שמדבר על הכשרון]
 
 

רימון

משתמש ותיק
אמרתי אחכמה אמר:
שמוהיי אמר:
אין בזה מן החכמה הגדולה,
אלא קצת ידע...
בבריסק יש מקום מכובד מאד לגרב"ש דויטש
והרה"י גם בתקופות החמות ביותר מעולם לא דבר
ולא ברמז כ"ש כנגד הגרב"ש,
וזאת אך ורק בזכות מה שאחזו לאחד מגדולי תלמידיו של אביו
אגב היכרותם הגדולה הייתה בעיקרה בישיבת קול תורה

הגרי"ד זצ"ל גם היה השדכן שלו!
[אין נפק"מ, אבל זה לא נכון. השדכן היה ידידו הג"ר חיים עוזר גארעליק שליט"א]
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
אדרבה אולי תחכימני, הגר"ש דויטש הוא בבסיסו תלמיד מרן הגרש"ר בפוניבז', וזה ניכר בשיעוריו ובספריו. אח"כ היה תקופה בבריסק.
הגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל היה הרבה יותר מבוגר (אם אינני טועה) והיה בריסקר אמיתי (אבל פתוח גם למהלכים אחרים).
הגרב"ש דויטש למד בישיבת פוניבז', וזה נכון שהיה בקשר עם הגר"ש רוזובסקי כמו עם שאר רבני הישיבה דאז גדולי ומאורי הדור זי"ע, אמנם עיקר קרבתו היה למורו ורבו המובהק מרן הרב שך זצוק"ל,
לאחר מכן עזב הגרב"ש דויטש את ישיבת פוניבז' ועבר ללמוד בישיבת בריסק שם התחבב עד למאוד והיה לתלמידו החשוב והמקורב עד למאוד של הגרי"ד סאלווייציק זצ"ל, שהחשיבו עד למאוד כפי אשר נודע בבית בריסק, יצויין שעל אף המתח העצום ששרר בין בית בריסק ובעיקר בין הגרי"ד לבין הרב שך, והגרב"ש דויטש מטבע הדברים היה בתווך, ולא זו בלבד אלא שהיה עושה דברו ואיש סודו של מרן הרב שך, אם כל זאת הערכה עצומה שררה לו בבית בריסק כל השנים,

ולענינינו אל אף שהגאון ר' אברהם זצ"ל מבוגר ממנו בעשר שנים אך ר' אברהם המשיך להסתופף בישיבת בריסק אף לאחר נישואיו ובעצפ עד סוף ימי חייו ושם נוצר הקשר הראשוני בין הגרב"ש דויטש לבין להבחל"ח הגר"א ארלנגר זצוק"ל.
 

זך הרעיון

משתמש ותיק
רימון אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
שמוהיי אמר:
אין בזה מן החכמה הגדולה,
אלא קצת ידע...
בבריסק יש מקום מכובד מאד לגרב"ש דויטש
והרה"י גם בתקופות החמות ביותר מעולם לא דבר
ולא ברמז כ"ש כנגד הגרב"ש,
וזאת אך ורק בזכות מה שאחזו לאחד מגדולי תלמידיו של אביו
אגב היכרותם הגדולה הייתה בעיקרה בישיבת קול תורה

הגרי"ד זצ"ל גם היה השדכן שלו!
[אין נפק"מ, אבל זה לא נכון. השדכן היה ידידו הג"ר חיים עוזר גארעליק שליט"א]
אמת ויציב,
הגרי"ד היה שדכן של הגרב"ש דויטש, ובנוסף לו גם של הגרא"ד וכטפויגל ושל הגר"מ קוטלר,

אגב יש וארט חריף של הגרי"ד על שלושת השידוכים האלו ואכ"מ.........
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
רימון אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
שמוהיי אמר:
אין בזה מן החכמה הגדולה,
אלא קצת ידע...
בבריסק יש מקום מכובד מאד לגרב"ש דויטש
והרה"י גם בתקופות החמות ביותר מעולם לא דבר
ולא ברמז כ"ש כנגד הגרב"ש,
וזאת אך ורק בזכות מה שאחזו לאחד מגדולי תלמידיו של אביו
אגב היכרותם הגדולה הייתה בעיקרה בישיבת קול תורה

הגרי"ד זצ"ל גם היה השדכן שלו!
[אין נפק"מ, אבל זה לא נכון. השדכן היה ידידו הג"ר חיים עוזר גארעליק שליט"א]
גארעליק זה שם משפחת אשתו מהנישואין הראשונים
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
תלמיד נאמן אמר:
אדרבה אולי תחכימני, הגר"ש דויטש הוא בבסיסו תלמיד מרן הגרש"ר בפוניבז', וזה ניכר בשיעוריו ובספריו. אח"כ היה תקופה בבריסק.
הגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל היה הרבה יותר מבוגר (אם אינני טועה) והיה בריסקר אמיתי (אבל פתוח גם למהלכים אחרים).
הגרב"ש דויטש למד בישיבת פוניבז', וזה נכון שהיה בקשר עם הגר"ש רוזובסקי כמו עם שאר רבני הישיבה דאז גדולי ומאורי הדור זי"ע, אמנם עיקר קרבתו היה למורו ורבו המובהק מרן הרב שך זצוק"ל,
לאחר מכן עזב הגרב"ש דויטש את ישיבת פוניבז' ועבר ללמוד בישיבת בריסק שם התחבב עד למאוד והיה לתלמידו החשוב והמקורב עד למאוד של הגרי"ד סאלווייציק זצ"ל, שהחשיבו עד למאוד כפי אשר נודע בבית בריסק, יצויין שעל אף המתח העצום ששרר בין בית בריסק ובעיקר בין הגרי"ד לבין הרב שך, והגרב"ש דויטש מטבע הדברים היה בתווך, ולא זו בלבד אלא שהיה עושה דברו ואיש סודו של מרן הרב שך, אם כל זאת הערכה עצומה שררה לו בבית בריסק כל השנים,

ולענינינו אל אף שהגאון ר' אברהם זצ"ל מבוגר ממנו בעשר שנים אך ר' אברהם המשיך להסתופף בישיבת בריסק אף לאחר נישואיו ובעצפ עד סוף ימי חייו ושם נוצר הקשר הראשוני בין הגרב"ש דויטש לבין להבחל"ח הגר"א ארלנגר זצוק"ל.

כל דבריכם נכונים, חוץ ממה שלא ידעתי שהגר"ש דויטש כבר בן 80 עמו"ש. (תיקון. כעת נודע לי שהוא בן 79 עמו"ש).
אבל כל זה לא נוגע לתחום שלגביו כתבתי לעיל, אני כתבתי לענין דרך הלימוד, שאותה קיבל הגר"ש דויטש ממרן הגרש"ר ולא ממרן הרב שך, אבל אה"נ שמבחינת הערכה וקירבה הוא היה מאוד קרוב גם למרן הרב שך וגם למרן הגרי"ד. ובבריסק מאוד אהבו לדבר עימו בלימוד.

וברור לי שהאמת כמו שכתבתי לעיל, כיון שהייתי (אבדל"ח) בעבר עוד כשהיה בגיל של אברך, בקירבתו של הגאון הגדול ר' אברהם זצ"ל, והוא היה בעל כישרון גדול ובעל כוחות הנפש גדול, ובכתיבתו הבהירה והמדוייקת גם ניתן להבחין בכישרונותיו הברוכים. ומעולם לא נשמע שמישהו יגיד עליו דבר כזה.

אלא מאי ? כמו שכתבתי לעיל, מי שהתחנך בדרך לימוד אחרת זה גורם (הרבה פעמים) לא להעריך נכון את מי שלומד (דרך משל) לא בדרך של ר' שמואל רוזובסקי, וכל כי האי גוונא.
 

רימון

משתמש ותיק
זך הרעיון אמר:
רימון אמר:
אמרתי אחכמה אמר:
הגרי"ד זצ"ל גם היה השדכן שלו!
[אין נפק"מ, אבל זה לא נכון. השדכן היה ידידו הג"ר חיים עוזר גארעליק שליט"א]
אמת ויציב,
הגרי"ד היה שדכן של הגרב"ש דויטש, ובנוסף לו גם של הגרא"ד וכטפויגל ושל הגר"מ קוטלר,

אגב יש וארט חריף של הגרי"ד על שלושת השידוכים האלו ואכ"מ.........
 
יש המשך לבדיחה על הגרח"ע גארעליק שליט"א (ר"י בהמ"ד דספרינג וואלי במונסי, ומחב"ס אוצר חיים), שהגרי"ד גם עשה השידוך שלו, ולמשך 30 שנה הוא היה ר"מ בישיבה בפילידלפיה, והגיע לביתו רק לשבת.
פעם בעת רצון הייתי אצל הגרח"ע, ודיברנו על רבו הגרי"ד, ואמרתי לו הבדיחה הידוע (בלי ההמשך..), אז הוא תיקן אותי ואמר לי שזה לא נכון, כי הוא עצמו עשה השידוך הראשון של הגרב"ש עם אחותו, ואז הוסיף שגם לאחר הגירושין הוא והגרב"ש בקשר טוב.
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
שמעתי מהר''מ שלי בישי''ק שלמד אצלו
וכשלמדו את הגמ' של כותי והרג ישראל שאל מאן דהו איך הוא לא ראה שהוא לא יהודי
ואמר ''כגון שהיה לו צ'ופ.................''
 

פרדס יוסף

משתמש רגיל
מעשה שמסופר עליו זצ''ל שפעם נמנו וגמרו רבני ישיבת קול תורה לערוך סיור בחדרים לחפש עיתונים פסולים וכד' ונכנס הגאון זצ''ל והחל לצעוק בקול טלוויזיה, טלוויזיה, נכנסו כולם אחריו בבהלה וראוהו עומד מול מכשיר המיקרוגל. שהגאון זצ''ל לרוב עמלו בתורה לא הכירו.
 

ישראל גליס

משתמש ותיק
מפי השמועה:
ה"ברכת אברהם" למד קבלה בתקופה מסויימת בישיבת "אהבת שלום", אצל הג"ר יעקב הלל שליט"א.
 
חלק עליון תַחתִית