המצפה לישועת ה' אמר:
להזכיר, הנושא המקורי כאן כלל אינו על עצם אמירת ה'תודה', ברור שיש מקום להיות נימוסי, אך השאלה היא מה הנימוסיות מתבטאת בעיקר ביחס לציבור החילוני, האם אין בכך שרידים מאותו חינוך מוטעה, כביכול צריך ללכת ליד חילוני על קצות האצבעות כדי ש"לא יהיה חילול השם", וכביכול כל ענייני קידוש השם וחילול השם נולדו מאז שחלק מהעם היהודי פרש מהתורה והמצוות.
האם אין "קידוש השם" לומר ליהודי חרדי, משלנו ממש, תודה רבה ג"כ?!
ניתן להבין שאם התופעה אכן קיימת, זה כנראה מתוך חשש חילול ה' ורצון להאהיב את התורה וכו'.
אכן ככל שמדובר באנשים שלדאבונינו לא מכירים את התורה ואת הצדיקים כי אם ע"י גורמים מרושעים (התקשורת),
כדאי לנסות להציל אותם. כמה קידמת את הנהג בתורה ויר"ש בכך שהיית לבוש כראוי, הארת לו פנים, דיברת בקול ערב, במשלב לשוני גבוה - לעולם לא תדע*. אבל היו סיפורים מעולם. וכמובן כמה נזק יכול לגרום ההיפך.
אין עניין "להתחנף". בבחינת "וואו, אתה לא דתי, אני מרגיש מאויים ממך, בבקשה תחבב אותי",
אבל יש עניין לעזור ליהודים לחזור למוטב. בבחינת "תראה, אנחנו בני אדם טובים. אל תאמין לתקשורת המוטה".
אפילו אם תגרום לו להצביע לליכוד במקום לליברמן זה כבר משהו
בנוגע ליחס לנהג חרדי, פשיטא שאתה צודק. צריך מאוד לכבד, ויש קידוש ה' גדול בהתנהגות נאותה גם כלפיו.
ובכלל כשהחרדים מאוחדים זה קידוש ה' גם כלפי חוץ.
עצם הפחד מחנופה כלפי הלא-דתיים, אני מבין מאוד ללבך, ובהחלט זו תופעה שקיימת לדעתי פחות במקרה של נהג אוטובוס, אבל ככלל זה קיים.
אין דבר שיותר מרתיח אותי מחרדי שנשאל מדוע חרדים לא משרתים בצבא, ועונה שיש הרבה שכן, ושאחיו הי' בצבא וכו'. ודאי שבמה שעקרוני לנו - אין מה להאיר פנים בהגזמה, הרי זהו בדיוק חילול ה' - להראות שלא עקרוני לנו עניין הגיוס.
*פעם הצעתי ליהודי אחד, בעל חזות תל-אביבית יאיר-לפידית טיפוסית,
להניח תפילין. שלא במפתיע - הוא סירב.
לאחר שסירב, איחלתי לו בלבביות המשך יום נעים והצלחה בענייניו (באמת לא ניסיתי להתחנף, ניסיתי להיות נחמד פשוט).
הוא אמר "תודה" והמשיך ללכת ממני. פתאום הוא הסתובב וחזר ואמר - "יודע מה? אם אתה כזה נחמד אני מניח תפילין".