היכן אחסנו את הפירות (התבואה) בתיבת נח?

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
לא הבנתי. אתה רוצה רוצה לטעון שמי שכלוא בבור ועביט של שופכין לפניו, אסור לו להפיל תחנתו לפני ה' ולבקש: אנא בוראי, עזרני והוציאני מן המקום אשר אני כלוא בו? הוא חייב לחתום שפתיו, ולקוות לישועת ה' בלא בקשת עזרה, שהיא הדבר המינימלי?
כמובן, שעליו להמנע מלהזכיר פסוקים ושמות הקודש, אך למה שלא יוכל לבקש מאת ה' עזרה והצלה.
פשוט שאסור לעמוד בתפלה לפני הקב"ה במקום הטינופת.
ומי שחושב שצריך ע"כ ראיות, שיטרח ויחפש (אולי ברש"י שמות ט כט, ואולי יש לחלק ולפלפל).
שמעיה אמר:
איסור להזכיר דברים שבקדושה נגד ערווה (???)
 

שמעיה

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
שמעיה אמר:
לא הבנתי. אתה רוצה רוצה לטעון שמי שכלוא בבור ועביט של שופכין לפניו, אסור לו להפיל תחנתו לפני ה' ולבקש: אנא בוראי, עזרני והוציאני מן המקום אשר אני כלוא בו? הוא חייב לחתום שפתיו, ולקוות לישועת ה' בלא בקשת עזרה, שהיא הדבר המינימלי?
כמובן, שעליו להמנע מלהזכיר פסוקים ושמות הקודש, אך למה שלא יוכל לבקש מאת ה' עזרה והצלה.
פשוט שאסור לעמוד בתפלה לפני הקב"ה במקום הטינופת.
ומי שחושב שצריך ע"כ ראיות, שיטרח ויחפש (אולי ברש"י שמות ט כט, ואולי יש לחלק ולפלפל).
שמעיה אמר:
איסור להזכיר דברים שבקדושה נגד ערווה (???)

ברור שיש לחלק ולפלפל. והנה חזרנו למקום שבו היינו, הפרחת סברות ללא מקור (שזה בסדר גמור מבחינתי). כנגדן אני מציב את סברותיי בלא מקור, וירא הציבור וישפוט.
האיסור להזכיר דברים שבקדושה נגד צואה ושאר טינופים נלמד מן הפסוק 'ולא יראה בך ערוות דבר'.
 

ידידיה

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
האיסור להזכיר דברים שבקדושה נגד צואה ושאר טינופים נלמד מן הפסוק 'ולא יראה בך ערוות דבר'.
ערוה נלמד מ'ולא יראך ערות דבר' וצואה נלמד מ'והיה מחניך קדוש'
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
עת לדבר אמר:
בפשטות זבל היינו צואה
יש פירוש אחר?
ברש"י כפשוטו (בראשית ו טז) כתבו לזבל - לפסולת הנאספת מתשמישי האדם ובעלי החיים שבתיבה (סנהדרין קח, ב).

כמובן שהציון לגמ' בסנהדרין הוא על דברי רש"י. ואילו מה שהם פירשו אין לו שום מקור.
 

הכהן

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
ברש"י כפשוטו (בראשית ו טז) כתבו לזבל - לפסולת הנאספת מתשמישי האדם ובעלי החיים שבתיבה (סנהדרין קח, ב).

כמובן שהציון לגמ' בסנהדרין הוא על דברי רש"י. ואילו מה שהם פירשו אין לו שום מקור.
אולי קליפי אגוזים (לא קליפי ביצים וכ"ש עצמות כי לא אכלו מהחי, וגם לא היו שם כלים חד-פעמיים ואריזות של ביסלי בצל)
 

עת לדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
הכהן אמר:
עת לדבר אמר:
ברש"י כפשוטו (בראשית ו טז) כתבו לזבל - לפסולת הנאספת מתשמישי האדם ובעלי החיים שבתיבה (סנהדרין קח, ב).

כמובן שהציון לגמ' בסנהדרין הוא על דברי רש"י. ואילו מה שהם פירשו אין לו שום מקור.
אולי קליפי אגוזים (לא קליפי ביצים וכ"ש עצמות כי לא אכלו מהחי, וגם לא היו שם כלים חד-פעמיים ואריזות של ביסלי בצל)
העניין הוא שבכל מקום שכתוב בחז"ל זבל הכוונה היא לצואה.
 
 

במבי

משתמש ותיק
עת לדבר אמר:
יש לי א"כ פיתרון אחר גם הוא פשוט - להישאר בצ"ע.

נראה לי שזה עדיף מאשר לומר שלמרות שהיה ריח לא טוב היה מותר לו ללמוד.

בירושלמי ברכות בדף כו: מסופר על ר' זירא שאמר שכל קושיא שהיה לו בבית הכסא היה סוברא.

(וזה אותו ר' זירא שאמר שהאריך ימים כי מימיו לא הרהר במבואות המטונפות, אך זה כבר עניין לאשכול נפרד שכתבתי עליו פעם)
 

huo yuc יום טוב

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
זה לשון הפרקי דברי אליעזר.

'וזה אשר תעשה אתה [בראשית ו, טו], תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקדוש ברוך הוא לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה, מאה וחמשים קנים ארך ימינה של תבה, ומאה וחמשים ארך בצד שמאלה, שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה, ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה, ועשרה בתים בתוך, הרי אלו לאוצרות של מאכל. וחמש אפטניות בצד ארך ימינה של תבה, וחמש אפטניות בצד ארך שמאלה של תבה. והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים. וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה שניה, וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה, ביציע התחתונה, מדור לכל העופות. ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים. ובני אדם ביציע השלישית'. 

המנקדים בספר ניקדו מאה וחמישים 'קינים', מלשון חדרים קטנים, ולפי זה מובן שבאמצע יש 'בתים' לאוכל ולא קינים. בלא זה אין לזה מובן לכאורה.
לפי זה התיבה היתה גדולה מאוד.

אגב כמדומני שר' חיים פירש [אולי זה מהמפרשים] 'המכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים', זה כדי לשתות, ולרוקן את הזבל.
תשובה לכמה שאלות שהיו פה בימים האחרונים
יפה מאוד
 

דברי יושר

משתמש ותיק
שמעיה אמר:
דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
שמעיה,
לא מתאים לך לחשוב שנח אמר את הנוסח המוזכר בתהילים,
הגמרא מייחסת פסוקים בתהילים להרבה אנשים, גם מאומות העולם, שבוודאי לא אמרו את הנוסח הכתוב בפסוק (גם בלי לחפש הוכחות משינויי הלשונות בין התקופות).

היה לך לומר, שהכוונה היא שנח אמר את התוכן שדוד קבע בתהילים, בלשונו שלו.

מ.ה.

אלא אם כן הוויכוח שלך כאן באשכול עם הרב ספר וסופר הוא עד כדי כך קיצוני, שאפי' בזה אתה לא מוכן לומר שאין הדברים כפשטם ממש ממש...
עכ"פ נהניתי מאוד לראות את שתי הגישות נפגשות...
 

דברי יושר

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
איש ווילנא אמר:
אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.

ובלי לזלזל חלילה בדיון שנעשה עד כאן, הייתי מעדיף לחשוב על דברים גדולים כל כך כמו תיבת נח שתופסת פרשה שלימה בתורה הקדושה, בצורה מופשטת וגבוהה [אפילו שאני לא כל כך מבין מה אני אומר], מאשר להשליך עליה את המציאות הקטנה שלי, וגם אם היא הלכתית [אפילו שבודאי יש גם כזו גישה].
בדומה לזה, במקום לומר שכל התיבה נעשית כגוף אחד,
אפשר להציע, שמכיוון שהעולם שבחוץ חזר לתוהו, והתיבה נעשתה כעת לכל העולם כולו,
אף על גב שאין הקב"ה מגלה קדושתו במבואות המטונפים, כעת, שכל העולם הוא מבוא המטונף, שמא שרתה בו השכינה.

ואולי גם אפשר להסביר שזה היה בדווקא, שחלק מן המבול הוא שגם העולם שנשאר בתוך התיבה יסרח, כמו גרעין שנרקב באדמה וצומח ממנו בריאה חדשה,
ודווקא סירחון זה, הוא הוא השורש להתגלות השכינה בעולם החדש שנברא אחר המבול.
 

שמעיה

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
שמעיה אמר:
דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
שמעיה,
לא מתאים לך לחשוב שנח אמר את הנוסח המוזכר בתהילים,
הגמרא מייחסת פסוקים בתהילים להרבה אנשים, גם מאומות העולם, שבוודאי לא אמרו את הנוסח הכתוב בפסוק (גם בלי לחפש הוכחות משינויי הלשונות בין התקופות).

היה לך לומר, שהכוונה היא שנח אמר את התוכן שדוד קבע בתהילים, בלשונו שלו.

מ.ה.

אלא אם כן הוויכוח שלך כאן באשכול עם הרב ספר וסופר הוא עד כדי כך קיצוני, שאפי' בזה אתה לא מוכן לומר שאין הדברים כפשטם ממש ממש...
עכ"פ נהניתי מאוד לראות את שתי הגישות נפגשות...
כמובן. הערתי התייחסה למי שאמר שהיה לנח בעיה להגיד 'הוציאה ממסגר נפשי' כיוון שהיה על זה ''קדושת פסוק''...
 
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
י'שי אמר:
בחזקוני כתב שהאוכל היה בקומה העליונה.
מתרץ משהו שהתקשתי בו זמן מה:

קומה אחת לכל החיות והעופות ושאר הברואים (אמור להיות אלפי פריטים)

וקומה אחת (באותו גודל) ל-8 בני אדם.....
 
 
חלק עליון תַחתִית