שמעיה אמר:כבר התייחסתי לזה לעיל.
פשוט שאסור לעמוד בתפלה לפני הקב"ה במקום הטינופת.שמעיה אמר:לא הבנתי. אתה רוצה רוצה לטעון שמי שכלוא בבור ועביט של שופכין לפניו, אסור לו להפיל תחנתו לפני ה' ולבקש: אנא בוראי, עזרני והוציאני מן המקום אשר אני כלוא בו? הוא חייב לחתום שפתיו, ולקוות לישועת ה' בלא בקשת עזרה, שהיא הדבר המינימלי?
כמובן, שעליו להמנע מלהזכיר פסוקים ושמות הקודש, אך למה שלא יוכל לבקש מאת ה' עזרה והצלה.
שמעיה אמר:איסור להזכיר דברים שבקדושה נגד ערווה (???)
עת לדבר אמר:פשוט שאסור לעמוד בתפלה לפני הקב"ה במקום הטינופת.שמעיה אמר:לא הבנתי. אתה רוצה רוצה לטעון שמי שכלוא בבור ועביט של שופכין לפניו, אסור לו להפיל תחנתו לפני ה' ולבקש: אנא בוראי, עזרני והוציאני מן המקום אשר אני כלוא בו? הוא חייב לחתום שפתיו, ולקוות לישועת ה' בלא בקשת עזרה, שהיא הדבר המינימלי?
כמובן, שעליו להמנע מלהזכיר פסוקים ושמות הקודש, אך למה שלא יוכל לבקש מאת ה' עזרה והצלה.
ומי שחושב שצריך ע"כ ראיות, שיטרח ויחפש (אולי ברש"י שמות ט כט, ואולי יש לחלק ולפלפל).
שמעיה אמר:איסור להזכיר דברים שבקדושה נגד ערווה (???)
ערוה נלמד מ'ולא יראך ערות דבר' וצואה נלמד מ'והיה מחניך קדוש'שמעיה אמר:האיסור להזכיר דברים שבקדושה נגד צואה ושאר טינופים נלמד מן הפסוק 'ולא יראה בך ערוות דבר'.
ברש"י כפשוטו (בראשית ו טז) כתבו לזבל - לפסולת הנאספת מתשמישי האדם ובעלי החיים שבתיבה (סנהדרין קח, ב).הכהן אמר:יש פירוש אחר?עת לדבר אמר:בפשטות זבל היינו צואה
אולי קליפי אגוזים (לא קליפי ביצים וכ"ש עצמות כי לא אכלו מהחי, וגם לא היו שם כלים חד-פעמיים ואריזות של ביסלי בצל)עת לדבר אמר:ברש"י כפשוטו (בראשית ו טז) כתבו לזבל - לפסולת הנאספת מתשמישי האדם ובעלי החיים שבתיבה (סנהדרין קח, ב).
כמובן שהציון לגמ' בסנהדרין הוא על דברי רש"י. ואילו מה שהם פירשו אין לו שום מקור.
העניין הוא שבכל מקום שכתוב בחז"ל זבל הכוונה היא לצואה.הכהן אמר:אולי קליפי אגוזים (לא קליפי ביצים וכ"ש עצמות כי לא אכלו מהחי, וגם לא היו שם כלים חד-פעמיים ואריזות של ביסלי בצל)עת לדבר אמר:ברש"י כפשוטו (בראשית ו טז) כתבו לזבל - לפסולת הנאספת מתשמישי האדם ובעלי החיים שבתיבה (סנהדרין קח, ב).
כמובן שהציון לגמ' בסנהדרין הוא על דברי רש"י. ואילו מה שהם פירשו אין לו שום מקור.
עת לדבר אמר:יש לי א"כ פיתרון אחר גם הוא פשוט - להישאר בצ"ע.
נראה לי שזה עדיף מאשר לומר שלמרות שהיה ריח לא טוב היה מותר לו ללמוד.
תשובה לכמה שאלות שהיו פה בימים האחרוניםספר וסופר אמר:זה לשון הפרקי דברי אליעזר.
'וזה אשר תעשה אתה [בראשית ו, טו], תני רבי שמעיה באצבע הראהו הקדוש ברוך הוא לנח, ואמר לו כזה וכזה תעשה לתבה, מאה וחמשים קנים ארך ימינה של תבה, ומאה וחמשים ארך בצד שמאלה, שלשים ושלשה קנים בצד רחבה בדפנותיה לפניה, ושלשים ושלשה בדפנותיה לאחריה, ועשרה בתים בתוך, הרי אלו לאוצרות של מאכל. וחמש אפטניות בצד ארך ימינה של תבה, וחמש אפטניות בצד ארך שמאלה של תבה. והמכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים. וכן ביציע התחתונה, וכן במעלה שניה, וכן במעלה שלישית. מדור כל בהמה וחיה, ביציע התחתונה, מדור לכל העופות. ביציע השניה, מדור שקצים ורמשים. ובני אדם ביציע השלישית'.
המנקדים בספר ניקדו מאה וחמישים 'קינים', מלשון חדרים קטנים, ולפי זה מובן שבאמצע יש 'בתים' לאוכל ולא קינים. בלא זה אין לזה מובן לכאורה.
לפי זה התיבה היתה גדולה מאוד.
אגב כמדומני שר' חיים פירש [אולי זה מהמפרשים] 'המכניסים אמת המים נפתחים ונסגרים', זה כדי לשתות, ולרוקן את הזבל.
שמעיה,שמעיה אמר:דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
בדומה לזה, במקום לומר שכל התיבה נעשית כגוף אחד,ספר וסופר אמר:אני לכשעצמי הייתי ממשיל את הלכלוך בתיבה כמו כאשר יש לכלוך בתוך גוף האדם, שאין זה מונע ממנו לומר דברים שבקדושה [אלא אם כן זה נעקר לצאת],איש ווילנא אמר:שמעיה אמר:
כי כאשר כל העולם התקבץ לתיבה אחת, הרי זה מציאות אחת שמכילה את כל מחזור החיים כגוף אחד גדול.
ובלי לזלזל חלילה בדיון שנעשה עד כאן, הייתי מעדיף לחשוב על דברים גדולים כל כך כמו תיבת נח שתופסת פרשה שלימה בתורה הקדושה, בצורה מופשטת וגבוהה [אפילו שאני לא כל כך מבין מה אני אומר], מאשר להשליך עליה את המציאות הקטנה שלי, וגם אם היא הלכתית [אפילו שבודאי יש גם כזו גישה].
כמובן. הערתי התייחסה למי שאמר שהיה לנח בעיה להגיד 'הוציאה ממסגר נפשי' כיוון שהיה על זה ''קדושת פסוק''...דברי יושר אמר:שמעיה,שמעיה אמר:דעת לנבון נקל שבאותו זמן טרם היה זה פסוק. מסתבר שנוסח זה הועבר מדור לדור עד שדוד קבעו בתלים.
לא מתאים לך לחשוב שנח אמר את הנוסח המוזכר בתהילים,
הגמרא מייחסת פסוקים בתהילים להרבה אנשים, גם מאומות העולם, שבוודאי לא אמרו את הנוסח הכתוב בפסוק (גם בלי לחפש הוכחות משינויי הלשונות בין התקופות).
היה לך לומר, שהכוונה היא שנח אמר את התוכן שדוד קבע בתהילים, בלשונו שלו.
מ.ה.
אלא אם כן הוויכוח שלך כאן באשכול עם הרב ספר וסופר הוא עד כדי כך קיצוני, שאפי' בזה אתה לא מוכן לומר שאין הדברים כפשטם ממש ממש...
עכ"פ נהניתי מאוד לראות את שתי הגישות נפגשות...
מתרץ משהו שהתקשתי בו זמן מה:י'שי אמר:בחזקוני כתב שהאוכל היה בקומה העליונה.