חסד יסובבנו או יסובבנהו

אליהו הלוי

משתמש רשום
למה יש שינוי שבתהילים כתוב והבוטח בה' חסד יסובבנהו, ובכל המחזורים לשלש רגלים בתפילה בשעת הוצאת ספר תורה, ברבונו של עולם מלא משאלות ליבי לטובה וכו', כתוב חסד יסובבנהו, בתוספת אות ה"א ? האם זה טעות הדפוס? או שזה מבוסס על הפסוק בתהילים, וא"כ למה נוסף הה"א ? אשמח לתשובות.
 

הכהן

משתמש ותיק
אליהו הלוי אמר:
למה יש שינוי שבתהילים כתוב והבוטח בה' חסד יסובבנהו, ובכל המחזורים לשלש רגלים בתפילה בשעת הוצאת ספר תורה, ברבונו של עולם מלא משאלות ליבי לטובה וכו', כתוב חסד יסובבנהו, בתוספת אות ה"א ? האם זה טעות הדפוס? או שזה מבוסס על הפסוק בתהילים, וא"כ למה נוסף הה"א ? אשמח לתשובות.
שגגת המעתיק ונדצ"ל יסובבנו
 

shchiche.com

משתמש רגיל
הכתיבה "חסד יסובבנהו" מופיעה באינספור חיבורים וספרים מהמדרשים עד הראשונים והקדמונים והאחרונים גם בהעתקת הפסוק גופיה.
בפשטות לא הקפידו ע"ז, ומכיון שהכתיבה יסובבנהו נכונה מצד לשה"ק [ומופיעה בשירת האזינו] לכן לא נמנעו מלכתוב כן, ולפעמים גם כתבו במשפט אחד יסובבנו ויסובבנהו. וגם בסידור התפילה יתכן שלא דקדקו מכיון שאומרו בדרך תפילה ולא יבואו להגיה ע"פ זה את פסוקי התהלים.
אמנם כבר העירו התוס' בשבת בס"פ במה בהמה [והאריך הרע"א שם, ועי' שו"ת הרשב"א המיוחסות סי' רל"ב] שהיו שינויים במקראות בין ספרים שלהם לספרים שלנו. ואם כי אין כאן סיבה מספקת לומר שהיה שינוי, מכיון שהוא רק דרך כתיבה אחרת, והרבה לא הקפידו בדרך או בצורת כתיבה בלבד.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אברעמעלע אמר:
אני חושב שיסובבנו הוא לשון רבים, יסובבנהו לשון יחיד.
אולם ראה מש"כ בפי' הרע"ב עה"ת (דברים לב, י)
יסובבנהו סבבן בעננים סבבן בדגלים סבבן בתחתית ההר כפהו עליהם כגיגית פי' מדלא כתיב יסובהו אלא יסבבנהו בשני ביתי"ן משמע סביבות הרבה לכך כתב רש"י את כולן ע"כ. הרי שההבדל בין יחיד לרבים נעוץ באות בית. וראה גם מש"כ האבן עזרא הובא בהודעה הבאה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
אליהו הלוי אמר:
למה יש שינוי שבתהילים כתוב והבוטח בה' חסד יסובבנהו, ובכל המחזורים לשלש רגלים בתפילה בשעת הוצאת ספר תורה, ברבונו של עולם מלא משאלות ליבי לטובה וכו', כתוב חסד יסובבנהו, בתוספת אות ה"א ? האם זה טעות הדפוס? או שזה מבוסס על הפסוק בתהילים, וא"כ למה נוסף הה"א ? אשמח לתשובות.
ראה מש"כ האבן עזרא (שמות א, ט)-
"פעמים יוסיפו הנו"ן ישחרונני ואל ימצאונני. תברכני נפשך. כמו תברכנני. זובח תודה יכבדנני. יסובבנהו יבוננהו יצרנהו. ופעמים יבלעו הה"א בנו"ן ולא ישמרנו בעליו":
מד' האבן עזרא עולה, שיש מילים שפעמים משתמשים באות ה"א ופעמים שמחליפה אותה האות נון, אבל לשניהם יש מקום במילה, ואין כאן טעות כתיב או דפוס. אולי.
ובמדרשים כאשר מובא הפסוק, המילה ויסבבונו נכתבת שם בלי אות ה, ואילו בגוף הדרשה המילה באה בתוספת האות ה.
 

יהודה1

משתמש ותיק
אברעמעלע אמר:
אני חושב שיסובבנו הוא לשון רבים, יסובבנהו לשון יחיד.
לא כי, יסובבנו יסובב אותו וכן יסובבנהו אלא שיסובבנהו לשון מליצה כעין יחפזון שהוא כמו יחפזו
 

אברעמעלע

משתמש רגיל
יהודה1 אמר:
אברעמעלע אמר:
אני חושב שיסובבנו הוא לשון רבים, יסובבנהו לשון יחיד.
לא כי, יסובבנו יסובב אותו וכן יסובבנהו אלא שיסובבנהו לשון מליצה כעין [highlight=yellow]יחפזון שהוא כמו יחפזו[/highlight]
לאו דווקא. ששון ושמחה ישיגו, ששון ושמחה ישיגון, זה לא אותו דבר.
 

shchiche.com

משתמש רגיל
לא זכיתי להבין הנידון כלל, הפסוק בתהלים כולו מדבר בלשון יחיד, "והבוטח בה' חסד יסובבנו", ובלאו הכי יש כללי דקדוק המסורים הללמ"מ כמ"ש המנחת שי, ומה שייך לחדש כלל דקדוק בלי שום רמז ומקור (וגם אם יש כללי דקדוק שאינם הללמ"מ מ"מ מאחר וכבר רבו ספרי הדקדוק ולא הזכירו כלל זה).
ומלבד זאת מה שלא הקפידו כל קדמונינו בין כתיבת יסובבנו לכתיבת יסובבנהו ואפי' באותה השורה כתבו פעמים כך ופעמים כך. ותו לא מידי.
ועיין בס' זכרון עוז להגרע"ז וינברג ז"ל [בחלק דברי חיזוק עמ' 21] שכתב וז"ל, וכן הדיוק שאצל הרשע נאמר לשון רבים מכאובים ואילו אצל הבוטח בה' נאמר בלשון יחיד חסד יסובבנו ע"כ.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ראה מש"כ אבן עזרא: "פעמים יוסיפו הנו"ן ישחרונני ולא ימצאונני. תברכני נפשך. כמו תברכנני. זובח תודה יכבדנני. יסובבנהו יבוננהו יצרנהו. ופעמים יבלעו הה"א בנו"ן ולא ישמרנו בעליו":
מדברי האבן עזרא עולה, שיש מילים שפעמים משתמשים באות ה"א ופעמים שמחליפה אותה האות נון.
דברי אבן עזרא הואיל ובאו לידינו נפרשם:
וּפְעָמִים יוֹסִיפוּ הַנּוּן – בפועַל עם כינוי הפעול באה לפעמים תוספת נון, כגון:
'יְשַׁחֲרֻנְנִי וְלֹא יִמְצָאֻנְנִי' – בסיס המלים הוא: יְשַׁחֲרוּנִי, יִמְצָאוּנִי, והנון הראשונה תוספת היא;
'תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ', כְּמוֹ 'תְּבָרְכַנְנִי' – הנון של 'תְּבָרְכַנִּי' דגושה בגלל שבלועה בה נון נוספת, והיא במקום 'תְּבָרְכַנְנִי', ואף כאן הבסיס הוא 'תְּבָרְכֵנִי', והנון – תוספת;
'זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי' – 'יְכַבְּדֵנִי' עם תוספת נון;
'יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ' – תחת 'יְסֹבְבֵהוּ יְבוֹנֵהוּ יִצְּרֵהוּ', בכל אחת משלש המלים נוספה נון.
וּפְעָמִים יְבַלְּעוּ הַהֵא בַּנּוּן, 'וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו' – 'יִשְׁמְרֶנּוּ' כמו 'יִשְׁמְרֶנְהוּ', אלא שההא מבולעת בנון (ולפיכך הנון דגושה).

מדברי אבן עזרא עולה, כי קיימות שלש צורות להרכב המלים 'יסובב אותו':
א. יְסוֹבְבֵהוּ - הצורה הבסיסית;
ב. יְסוֹבְבֶנְהוּ - צורה מורחבת;
ג. יְסוֹבְבֶנּוּ – צורה מכווצת של הצורה המורחבת.
 

הכהן

משתמש ותיק
אברעמעלע אמר:
יהודה1 אמר:
[highlight=yellow]יחפזון שהוא כמו יחפזו[/highlight]
לאו דווקא. ששון ושמחה ישיגו, ששון ושמחה ישיגון, זה לא אותו דבר.
אם הבנתי כוונת מר, הבין ש"ששון ושמחה ישיגו" קאי א'פדויי ה'' בעוד ש"ששון ושמחה ישיגון" קאי א'ששון ושמחה' עצמם שישיגו את הפדויים, אבל כאן מה המשמעות של "מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן" שונה האילו היה כתוב 'יחפזו'?
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אם הבנתי, "ששון ושמחה ישיגו" קאי א'פדויי ה'' בעוד ש"ששון ושמחה ישיגון" קאי א'ששון ושמחה' עצמם שישיגו את הפדויים.
המפרשים כולם פה אחד כי 'ששון ושמחה ישיגו' היינו 'ששון ושמחה ישיגון', ואין הבדל בין משמעות המקרא כאן למשמעות המקרא שם.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
אלו שמפרשים כך את משמעות המקרא 'ששון ושמחה ישיגון', מפרשים כך גם את משמעות המקרא 'ששון ושמחה ישיגו', עיין עליהם.
 
חלק עליון תַחתִית