נסיון ביאור המשפט "עובר לפני התיבה" ע"פ סמלה של רשות העתיקות...

במבי

משתמש ותיק
רשות-העתיקות.jpg




זהו סמל רשות העתיקות, ונשאלת שאלת תם, מהם שני הנקודות משני צידי המנורה ?





לשם כך נרחיק נדוד לדרום מערב טורקיה, ששם במקום הנקרא פריאנה מצאו בית כנסת עתיק מלפני 1800 שנים, ומצאו שם את התגליף הנ"ל

Priene-Synagogue_Menorah-Wiegand_1896.png


ובשנת 1934 טען חוקר בתי הכנסת, אלעזר ליפא סוקניק שהסלילים הנ"ל הינם קצוותיהם של ספרי תורה כשלושים שנה אחרי פרסום מאמרו של סוקניק בנדון, נתגלה בחפירות בית הכנסת העתיק בסארדיס, אף הוא באסיה הקטנה, לוח שיש שבו, בדומה לתבליט מפריאנה, חקוקים מנורה, לולב ושופר. גם כאן צמודים לקנה המרכזי שני סלילים. בעקבות סוקניק, פירש יגאל שילה גם  את הסלילים מסארדיס, כקצותיהם של ספרי תורה, אף כי דמיונם למגילות קטן יותר מאלה של פריאנה (מקור)



ויתבאר ע"פ הב"ח שכותב שתיבה הינו "תיבה ארוכה וקצרה שמונח בו ס"ת אחת וש"צ יורד לפניה להתפלל" !

ואולי זה מרמז על מקום החזן שעבר לפני התיבה שעליה היה הס"ת
במבי אמר:
מחכה לתשובה אמר:
בד"א - הלשון ביה"ר לא יותר משמע שצריך להקיף את הארון קודש?! דלכאו' התיבה שבה הס"ת היינו הארון ולא הבימה.

יעויין בב"ח סימן קנ'

ובונין בה היכל וכו' ומעמידין בה בימה וכו' כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה בכאן מפורש דהיכל אינו תיבה ותיבה איננו בימה אלא היכל הוא הנקרא ארון הקודש שבונין בכותל להניח בו ס"ת ותיבה הוא תיבה ארוכה וקצרה שמונח בו ס"ת אחת וש"צ יורד לפניה להתפלל ובתענית ציבור מוציאין אותה לרחובה של עיר ובימה הוא בנין בגובה באמצע ב"ה ומעמידין שם כסא הוא הנקרא שלחן להניח עליו ס"ת לקרות בתורה והתיבה היא נתונה בקרקע סמוך להיכל וש"צ יורד לארץ לפני התיבה ועיין במ"ש בזה בסימן קמ"ח והר"י חביב האריך בזה עלה במחשבתו ז"ל שהיכל הוא התיבה וד' שמות יש לו מיהו בסוף דבריו נראה שהסכים למה שכתבתי ע"ש:

וכן בריש פרק ב' דתענית ובמלאכת שלמה שם וכן בריש פרק ג' דמגילה

 

 
 

לומד מכל אדם

משתמש ותיק
במבי אמר:
רשות-העתיקות.jpg​




זהו סמל רשות העתיקות, ונשאלת שאלת תם, מהם שני הנקודות משני צידי המנורה ?





לשם כך נרחיק נדוד לדרום מערב טורקיה, ששם במקום הנקרא פריאנה מצאו בית כנסת עתיק בערך מלפני 1800 שנים, ומצאו שם את התגליף הנ"ל

Priene-Synagogue_Menorah-Wiegand_1896.png


ובשנת 1934 טען חוקר בתי הכנסת, אלעזר ליפא סוקניק שהסלילים הנ"ל הינם קצוותיהם של ספרי תורה כשלושים שנה אחרי פרסום מאמרו של סוקניק בנדון, נתגלה בחפירות בית הכנסת העתיק בסארדיס, אף הוא באסיה הקטנה, לוח שיש שבו, בדומה לתבליט מפריאנה, חקוקים מנורה, לולב ושופר. גם כאן צמודים לקנה המרכזי שני סלילים. בעקבות סוקניק, פירש יגאל שילה גם  את הסלילים מסארדיס, כקצותיהם של ספרי תורה, אף כי דמיונם למגילות קטן יותר מאלה של פריאנה (מקור)



ויתבאר ע"פ הב"ח שכותב שתיבה הינו "תיבה ארוכה וקצרה שמונח בו ס"ת אחת וש"צ יורד לפניה להתפלל" !

ואולי זה תבליט המנורה שלידה עמד החזן שעבר לפני התיבה שעליה היה הס"ת
במבי אמר:
מחכה לתשובה אמר:
בד"א - הלשון ביה"ר לא יותר משמע שצריך להקיף את הארון קודש?! דלכאו' התיבה שבה הס"ת היינו הארון ולא הבימה.

יעויין בב"ח סימן קנ'

ובונין בה היכל וכו' ומעמידין בה בימה וכו' כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה בכאן מפורש דהיכל אינו תיבה ותיבה איננו בימה אלא היכל הוא הנקרא ארון הקודש שבונין בכותל להניח בו ס"ת ותיבה הוא תיבה ארוכה וקצרה שמונח בו ס"ת אחת וש"צ יורד לפניה להתפלל ובתענית ציבור מוציאין אותה לרחובה של עיר ובימה הוא בנין בגובה באמצע ב"ה ומעמידין שם כסא הוא הנקרא שלחן להניח עליו ס"ת לקרות בתורה והתיבה היא נתונה בקרקע סמוך להיכל וש"צ יורד לארץ לפני התיבה ועיין במ"ש בזה בסימן קמ"ח והר"י חביב האריך בזה עלה במחשבתו ז"ל שהיכל הוא התיבה וד' שמות יש לו מיהו בסוף דבריו נראה שהסכים למה שכתבתי ע"ש:

וכן בריש פרק ב' דתענית ובמלאכת שלמה שם וכן בריש פרק ג' דמגילה

 

לא הבנתי, מי אמר שהחזן עמד ליד המנורה? ואם כן למה הס"ת בתוך המנורה ולא על התיבה, (אא"כ כוונתך לומר שתבליט הנ"ל רואים גם את הבימה, והוא החלק שנראה כתחתית המנורה, ובפשטות לא נראה כך)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לומד מכל אדם אמר:
במבי אמר:
רשות-העתיקות.jpg​




זהו סמל רשות העתיקות, ונשאלת שאלת תם, מהם שני הנקודות משני צידי המנורה ?





לשם כך נרחיק נדוד לדרום מערב טורקיה, ששם במקום הנקרא פריאנה מצאו בית כנסת עתיק בערך מלפני 1800 שנים, ומצאו שם את התגליף הנ"ל

Priene-Synagogue_Menorah-Wiegand_1896.png


ובשנת 1934 טען חוקר בתי הכנסת, אלעזר ליפא סוקניק שהסלילים הנ"ל הינם קצוותיהם של ספרי תורה כשלושים שנה אחרי פרסום מאמרו של סוקניק בנדון, נתגלה בחפירות בית הכנסת העתיק בסארדיס, אף הוא באסיה הקטנה, לוח שיש שבו, בדומה לתבליט מפריאנה, חקוקים מנורה, לולב ושופר. גם כאן צמודים לקנה המרכזי שני סלילים. בעקבות סוקניק, פירש יגאל שילה גם  את הסלילים מסארדיס, כקצותיהם של ספרי תורה, אף כי דמיונם למגילות קטן יותר מאלה של פריאנה (מקור)



ויתבאר ע"פ הב"ח שכותב שתיבה הינו "תיבה ארוכה וקצרה שמונח בו ס"ת אחת וש"צ יורד לפניה להתפלל" !

ואולי זה תבליט המנורה שלידה עמד החזן שעבר לפני התיבה שעליה היה הס"ת
במבי אמר:
יעויין בב"ח סימן קנ'

ובונין בה היכל וכו' ומעמידין בה בימה וכו' כלפי ההיכל וכלפי הזקנים וכלפי התיבה בכאן מפורש דהיכל אינו תיבה ותיבה איננו בימה אלא היכל הוא הנקרא ארון הקודש שבונין בכותל להניח בו ס"ת ותיבה הוא תיבה ארוכה וקצרה שמונח בו ס"ת אחת וש"צ יורד לפניה להתפלל ובתענית ציבור מוציאין אותה לרחובה של עיר ובימה הוא בנין בגובה באמצע ב"ה ומעמידין שם כסא הוא הנקרא שלחן להניח עליו ס"ת לקרות בתורה והתיבה היא נתונה בקרקע סמוך להיכל וש"צ יורד לארץ לפני התיבה ועיין במ"ש בזה בסימן קמ"ח והר"י חביב האריך בזה עלה במחשבתו ז"ל שהיכל הוא התיבה וד' שמות יש לו מיהו בסוף דבריו נראה שהסכים למה שכתבתי ע"ש:

וכן בריש פרק ב' דתענית ובמלאכת שלמה שם וכן בריש פרק ג' דמגילה

 

לא הבנתי, מי אמר שהחזן עמד ליד המנורה? ואם כן למה הס"ת בתוך המנורה ולא על התיבה, (אא"כ כוונתך לומר שתבליט הנ"ל רואים גם את הבימה, והוא החלק שנראה כתחתית המנורה, ובפשטות לא נראה כך)

באמת א"א לומר כך, כי למנורה יש שבעה קנים ונראה לי שאסור לעשות מנורה בעלת שבעה קנים
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
סלקא דעתך אמר:
לי זה נראה כנייר סופג כדי לנגב את שאריות השמן

בזכותך אכתוב ניתוח נוסף, תראו את כיוון ספירלת הגלגול, זה נראה שהאמן לא היה יהודי כי בעברית כותבים מימין לשמאל, וכיוון הגלגול היה צריך להיות הפוך לחלוטין !
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
במבי אמר:
סלקא דעתך אמר:
לי זה נראה כנייר סופג כדי לנגב את שאריות השמן

בזכותך אכתוב ניתוח נוסף, תראו את כיוון ספירלת הגלגול, זה נראה שהאמן לא היה יהודי כי בעברית כותבים מימין לשמאל, וכיוון הגלגול היה צריך להיות הפוך לחלוטין !

אא"כ הצופה בתמונה, נמצא לפני הס"ת.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לעיתים רחוקות אמר:
במבי אמר:
סלקא דעתך אמר:
לי זה נראה כנייר סופג כדי לנגב את שאריות השמן

בזכותך אכתוב ניתוח נוסף, תראו את כיוון ספירלת הגלגול, זה נראה שהאמן לא היה יהודי כי בעברית כותבים מימין לשמאל, וכיוון הגלגול היה צריך להיות הפוך לחלוטין !

אא"כ הצופה בתמונה נמצא לפני הס"ת.

ייתכן מאד.

משהו זוכר אולי אם ישנם בתי כנסת שמצוייר מנורה בקדמת הבמה ?

כי זכור לי שראיתי בתי כנסת שמתפללים בהם גם אנשים שלא יודעים בע"פ את ברכות התורה ומונח על עמוד בקדמת הבמה נוסח ברכות התורה והיה מצוייר שם גם מנורה, ואני לא יודע אם זה קישוט מחודש או שנהגו כך גם בבתי כנסת קדומים יותר
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
במבי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
במבי אמר:
בזכותך אכתוב ניתוח נוסף, תראו את כיוון ספירלת הגלגול, זה נראה שהאמן לא היה יהודי כי בעברית כותבים מימין לשמאל, וכיוון הגלגול היה צריך להיות הפוך לחלוטין !

אא"כ הצופה בתמונה נמצא לפני הס"ת.

ייתכן מאד.

משהו זוכר אולי אם ישנם בתי כנסת שמצוייר מנורה בקדמת הבמה ?

כי זכור לי שראיתי בתי כנסת שמתפללים בהם גם אנשים שלא יודעים בע"פ את ברכות התורה מונח על עמוד בקדמת הבמה נוסח ברכות התורה ומצוייר שם גם מנורה, ואני לא יודע אם זה קישוט מחודש או שנהגו כך גם בבתי כנסת קדומים יותר
יש מקומות שיש את מזמור למנצח (שאומרים אחר ספירת העומר) בצורת מנורה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
צ"ע עד כמה ניתן להוכיח מתגליות ארכאולוגיות שכאלה, החסרות הֶקְשר בסיסי.

בעיקרון, לפני מקום שליח־הציבור קבועה מנורה (ובה מדליקין נרות לכבוד התפלה), ואף שבימינו נתבטלה בכמה מקומות (כיון שמסתפקים באור העלעקטר"י) - יש המגלפים צורתה על עמוד התפלה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
צ"ע עד כמה ניתן להוכיח מתגליות ארכאולוגיות שכאלה, החסרות הֶקְשר בסיסי.

בעיקרון, לפני מקום שליח־הציבור קבועה מנורה (ובה מדליקין נרות לכבוד התפלה), ואף שבימינו נתבטלה בכמה מקומות (כיון שמסתפקים באור העלעקטר"י) - יש המגלפים צורתה על עמוד התפלה.

הבאת ראיות ארכיאולוגיות תקיפה ולראיה עיין בסוגיה של אני ראיתיו ברומי והיה כתוב עליו קודש לה׳ וכו׳
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אדרבא, משם ראי' - דאעפ"כ לא פסקינן כוותי'!

ובנדו"ד גרע טפי מכמה טעמים, ואכ"מ.
 

הישר והטוב

משתמש רגיל
מה שלא פסקו כמותו אי"ז בגלל שלא האמינו לדבריו, אלא כי קיי"ל כדעה השניה, ואמרינן שהציץ ההוא נעשה ע"פ הסובר כן, ודלא כהלכתא.
יש הסבר אחר?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ומינה, שאין לסמוך על העתיקות - כי יתכן שנעשו כדעה דלא קיי"ל כוותה (בפרט בנדו"ד, שההקשר כולו אינו ברור דַיּוֹ).
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
ומינה, שאין לסמוך על העתיקות - כי יתכן שנעשו כדעה דלא קיי"ל כוותה (בפרט בנדו"ד, שההקשר כולו אינו ברור דַיּוֹ).

אף אחד לא אומר לסמוך לחלוטין, אבל בהחלט הדברים יכולים לתת כיוון למחשבה, מעניין אותי מהו המדף שעליו מונח הלולב לעיל ותסתכל למשל איך נראות רגלי המנורה בבית כנסת הנ"ל בטורקיה, ואיך נראים רגלי המנורה בפסיפס בבית כנסת בחמת טבריה שהיה בערך בשנת 200 לספירה  (וללולב שם יש קוישאלע ?)

ובמכלול בערך הנ"ל מובא שיש כתובת בבית כנסת בטבריה ונזכר שם שמו של אדם בשם "סוורוס" שגדל בביתם של "הנשיאים המהוללים" ולא מופקע בכלל לומר 
שזה קשור לאנטונינוס בן אסוירוס שגם לבנו קראו כך והיה לו קשר ישיר לטבריה כמו שכתוב בגמ' בע"ז  ...כגון אסוירוס בר אנטונינוס דמלך א"ל אנטונינוס לרבי בעינא דימלוך אסוירוס ברי תחותי ותתעביד טבריא קלניא וכו' (ע"ז י.)

פסיפס-בחמת-טבריה-צילום-שי-אשכנזי-1024x627.jpg


 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
הישר והטוב אמר:
מה שלא פסקו כמותו אי"ז בגלל שלא האמינו לדבריו, אלא כי קיי"ל כדעה השניה, ואמרינן שהציץ ההוא נעשה ע"פ הסובר כן, ודלא כהלכתא.
יש הסבר אחר?

אכן יש הסבר אחר, שלא האמינו לדבריו.
אולי משום שעלול להיות חיקוי ממישהו שלא ראה את הציץ בעיניו. כמו שקרה כנראה לכל ציורי המנורה.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
סלקא דעתך אמר:
הישר והטוב אמר:
מה שלא פסקו כמותו אי"ז בגלל שלא האמינו לדבריו, אלא כי קיי"ל כדעה השניה, ואמרינן שהציץ ההוא נעשה ע"פ הסובר כן, ודלא כהלכתא.
יש הסבר אחר?

אכן יש הסבר אחר, שלא האמינו לדבריו.
אולי משום שעלול להיות חיקוי ממישהו שלא ראה את הציץ בעיניו. כמו שקרה כנראה לכל ציורי המנורה.

אגב תראה את ציור המנורה בבית הכנסת בדורא אירופוס מהמאה השלישית לספירה

ללא שם.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
סלקא דעתך אמר:
הישר והטוב אמר:
מה שלא פסקו כמותו אי"ז בגלל שלא האמינו לדבריו, אלא כי קיי"ל כדעה השניה, ואמרינן שהציץ ההוא נעשה ע"פ הסובר כן, ודלא כהלכתא.
יש הסבר אחר?

אכן יש הסבר אחר, שלא האמינו לדבריו.
אולי משום שעלול להיות חיקוי ממישהו שלא ראה את הציץ בעיניו. כמו שקרה כנראה לכל ציורי המנורה.

אגב תראה את ציור המנורה בבית הכנסת בדורא אירופוס מהמאה השלישית לספירה

ללא שם.png

עוד דבר שדי מעניין בבית כנסת של דורא אירופוס זה מערכת ציורי הקיר של אירועי התנ"ך...
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
 . . מעניין אותי מהו המדף שעליו מונח הלולב לעיל  . . בפסיפס בבית כנסת בחמת טבריה שהיה בערך בשנת 200 לספירה  (וללולב שם יש קוישאלע ?) . . 
בממצאי העתיקות על עניני סוכות וארבעת המינים האריך רי"י סטל בכתביו, ומשם באר'ה.

הצג קובץ מצורף נהגו ישראל - תוכן העניינים ודוגמית מפרק רביעי.pdf
 
חלק עליון תַחתִית