כיצד אור השמש מאיר

משה יעקב

משתמש ותיק
כתב המלבי"ם (א ג) וז"ל:
'הנה באיכות האור המגיע לנו מהשמש נחלקו בו החוקרים ויש ביניהם שני שיטות:
א) שטת הנזילה, אלה אומרים שניצוצי האור נוזלים מן השמש וממלאים כל מרחבי מהלכתה.
ב) שטת ההרעדה, אלה אומרים שניצוצי האור המה מפוזרים בכח בכל מרחבי עולם העשיה, רק שאינם מתעוררים להתגלות עד שיעוררם גשם אחד שיש לו הסגולה להרעידם ולעוררם, וסגולה זו יש לכדור השמש, שהוא בפ"ע אין בו שום אור רק שיש בו הכח להרעיד כל ניצוצי האור המפוזרים בעולם ולהוציא אותם מן ההעלם אל הגלוי'.
ברצוני לשאול את כבוד חברי הפרום אי יש מאן דהו שידוע על ההסבר השני של המלבי"ם במדע הכללי וביהדות.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
ודאי ודאי.
זאת השאלה היא האם האור הוא חלקיקים (פוטונים) הנפלטים ממקור האור ועד לעינינו, או גלים.
האפשרות השניה באה לתאר גלים. בזמנו של המלבי"ם כנראה המרחב בו התנענעו הגלים היה ה"אתר", ואילו מזמנו של אנישטיין המרחב הוא השדה הכבידתי.
מענין לציין ששאלה זו נידונה במחקר במשך שנים רבות, והובאו צדדים וראיות לכאן ולכאן,
ולמרבה הפלא הוחלט שאין החלטה, וכי האור מתנהג גם כחלקיקים וגם כגלים.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לא בדיוק ש"אין החלטה",
אלא שהוא במצב קוואנטי,
דהיינו מצב שמכיל בתוכו את שני האופציות (ששניהן אינן אלא שני מימושים של אותה המציאות השורשית),
והקביעה איזו מהאופציות תתממש בפועל, תלויה באופן שבו האדם מחליט למדוד את האור, אם כחלקיק או כגל.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
לא בדיוק ש"אין החלטה",
אלא שהוא במצב קוואנטי,
דהיינו מצב שמכיל בתוכו את שני האופציות (ששניהן אינן אלא שני מימושים של אותה המציאות השורשית),
והקביעה איזו מהאופציות תתממש בפועל, תלויה באופן שבו האדם מחליט למדוד את האור, אם כחלקיק או כגל.
נכון. אבל זהו בדיוק "אי ידיעה" בטהרתה!
שהרי ממתי המודד הסטטי קובע לנמדד - לומר שרצונו הופך את המציאות למימוש אפציה אחת מבין השתיים?!
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
ממתי, זו שאלה מצויינת,
אבל יודע שכך היא העובדה!
זה אומר שהחוקרים הגיעו למקום שהטבע משטה בהם. כעין מקום קבורתו של משה, עליו נאמר "ולא ידע איש".
העומדים למעלה נראה להם למטה והעומדים למטה נראה להם למעלה.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
לא,
זה אומר ששתי הופעות אלו, הם שני מימושים של אותו הדבר,
ולכן שניהם יכולים להיות קיימים בפוטנציאל בו זמנית.
אך במימוש בפועל, כמובן תיתכן רק אופציה אחת,
ולכן כל אחד רואה את האופציה שהוא בוחר לראות ע"פ המשקפיים שלו, שהרי לא ניתן לראות את שניהם יחד בפועל.
וזה ממש כמו הגמ' הידועה שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, וכמבואר שם שהקב"ה אומר יונתן בני אומר כך ואביתר בני אומר כך,
והיינו שהמציאות שהקב"ה יוצר היא מורכבת יותר מתפיסת אנוש,
ולכן כל אחד יכול לתפוס ממנה רק זווית אחת, ע"פ בחירתו והסתכלותו.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
דברי יושר אמר:
אך במימוש בפועל, כמובן תיתכן רק אופציה אחת, ולכן כל אחד רואה את האופציה שהוא בוחר לראות ע"פ המשקפיים שלו, שהרי לא ניתן לראות את שניהם יחד בפועל.
אם זה ממש כמו אלו ואלו, יש לעיין. אמנם הוכח מעל כל ספק במקרים מסוימים "בבחינת עומדים למעלה/למטה" שזה כך ובמקרים מסוימים שזה כך.
וכמדומני שזה נכלל ב-"עקרון אי הודאות"
 

דברי יושר

משתמש ותיק
עד כמה שאני יודע, אין זה שייך לאי הוודאות,
אי הוודאות מדבר על כך שאי אפשר למדוד ולכמת חלקיק באופן מוחלט,
כאן אנחנו מדברים על כך שאפשר למדוד אותו בשתי צורות סותרות.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
בצורה יותר ברורה: המלב"ים מתכוון למחלוקת הידועה בין ניוטון להויגנס האם אור הוא חלקיק (ניוטון) או גל (הויגנס). עד לאיינשטיין הניחו שאם הוא גל, הרי שהוא זקוק לחומר בכדי להתקדם (בדומה לגלי קול שאינם יכולים להתקיים ללא אויר) ולכן חשבו שהעולם מלא בחומר שכונה "אתר". איינשטיין הוכיח שהאתר לא קיים וכי גל מסוגל להתפשט גם בלעדיו. למעשה מקובל להתייחס לאור ב"דואליות גל-חלקיק",וכמו שכתבו למעלה.  עי' בערך המקושר להרחבה.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
אני מרגיש בענן, רצים פה נתונים שאין לי שמץ בהם.
אם יש משהו שמתנדב לרדת לעם ולהבהיר מה הולך פה.
א. האם כל הנדון הוא רק על השמש או על כל אור.
ב. מה זה בדיוק גל, וכיצד הוא פועל.
ג. לתת דוגמא מוחשית לשתי סוגי המדידות של האור.
ד. האם זו ההגדרה גם בגלי קול - שהקול נמצא בכח, והדבור רק מן ההעלם על הגלוי.

תודה רבה
האביון בדעת
 

במבי

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
אני מרגיש בענן, רצים פה נתונים שאין לי שמץ בהם.
אם יש משהו שמתנדב לרדת לעם ולהבהיר מה הולך פה.
א. האם כל הנדון הוא רק על השמש או על כל אור.
ב. מה זה בדיוק גל, וכיצד הוא פועל.
ג. לתת דוגמא מוחשית לשתי סוגי המדידות של האור.
ד. האם זו ההגדרה גם בגלי קול - שהקול נמצא בכח, והדבור רק מן ההעלם על הגלוי.

תודה רבה
האביון בדעת

תפתח את אתר המכלול ותראה בערכים אור/גל/ וכדו׳
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
אני מרגיש בענן, רצים פה נתונים שאין לי שמץ בהם.
אם יש משהו שמתנדב לרדת לעם ולהבהיר מה הולך פה.
א. האם כל הנדון הוא רק על השמש או על כל אור.
ב. מה זה בדיוק גל, וכיצד הוא פועל.
ג. לתת דוגמא מוחשית לשתי סוגי המדידות של האור.
ד. האם זו ההגדרה גם בגלי קול - שהקול נמצא בכח, והדבור רק מן ההעלם על הגלוי.

תודה רבה
האביון בדעת
א. אין הבדל, כל אור מתנהג בצורה דומה.
ב. הערך במכלול (גל, או ליתר הרחבה קרינה אלקטרומגנטית) בודאי יידע להסביר.
ג. בתכלית הקצור: גל זה תנועה בתוך המרחב. ממש כמו גל מים שהוא תנודה בתוך המים, או גל קול, שזה בעצם תנודה בתוך האויר (נסה לשים אבקה או אפי' גרגירי אורז על שולחן, ולהפעיל מול זה רמקול בווליום גבוה - האאבקה/האורז ירעדו). בדומה לזה האור הוא תנודה אנרגטית בתוך המרחב, שמתנהגת בגל רציף. חלקיק - היינו שמדובר באוסף של חלקיקים שכל אחד עומד בפנ"ע והתנהגות שלו היא כמו של כל חומר.
ד. כנ"ל - גל קול הוא גל לכל דבר.
להרחבה
ניסוי שני הסדקים – המכלול (hamichlol.org.il)
דואליות גל-חלקיק – המכלול (hamichlol.org.il)
פוטון
מקוה שעזרתי.
 
 
אלי מאירי אמר:
ודאי ודאי.
זאת השאלה היא האם האור הוא חלקיקים (פוטונים) הנפלטים ממקור האור ועד לעינינו, או גלים.
האפשרות השניה באה לתאר גלים. בזמנו של המלבי"ם כנראה המרחב בו התנענעו הגלים היה ה"אתר", ואילו מזמנו של אנישטיין המרחב הוא השדה הכבידתי.
מענין לציין ששאלה זו נידונה במחקר במשך שנים רבות, והובאו צדדים וראיות לכאן ולכאן,
ולמרבה הפלא הוחלט שאין החלטה, וכי האור מתנהג גם כחלקיקים וגם כגלים.

לא מדוייק. פוטונים הוא גופא פיתרון אינשטיין לשאלת הגל או חלקיק. השאלה הייתה גל או חלקיק, ואיינשטיין ניסח את האפקט הפוטואלקטרי שמסביר שגם בגל (בגל אלקטרומגנטי) יש חלקיק (פוטון) שהוא נשא האנרגיה בגל.
(ובתורת הקוונטים-"דואליות גל-חלקיק")
ולכן זה גם לא נכון להגיד שההחלטה היא שאין החלטה.
 
לעיתים רחוקות אמר:
אני מרגיש בענן, רצים פה נתונים שאין לי שמץ בהם.
אם יש משהו שמתנדב לרדת לעם ולהבהיר מה הולך פה.
א. האם כל הנדון הוא רק על השמש או על כל אור.
ב. מה זה בדיוק גל, וכיצד הוא פועל.
ג. לתת דוגמא מוחשית לשתי סוגי המדידות של האור.
ד. האם זו ההגדרה גם בגלי קול - שהקול נמצא בכח, והדבור רק מן ההעלם על הגלוי.

תודה רבה
האביון בדעת
א. כל אור
ב. גל זו הפרעה. כשתזרוק אבן למים, יתפשטו במים גלים. כי הפרעת לשטח המים. כך גם גלי קול זו הפרעה בצפיפות האוויר שמתפשטת במהירות מסויימת. (צייר לך על דף גלים. עולה יורד. גל שמתפשט בקצב של חזרה אחת לשניה, נקרא גל בעוצמה של "הרץ"1. "הרץ" זו יחידת המידה של גלים.)
אם כך גל זקוק לתווך, למשהו לעבור דרכו.
השאלה שהסתפקו בה מדעני העבר (וכן הפילוסופים) הייתה אם האור הוא הפרעה לתווך מסויים שממלא את העולם, או שזהו חלקיק.
ג. נ"מ האם אור יכול להתקיים במקום שאין לו תווך
ד. אם כך בגלי קול, הדיבור (שזה רעד של מיתרי הקול) יוצר מין מערבולת אוויר. הפרעה לצפיפות האוויר.

מה שיוצא לבסוף (היום) על פי נוסחת איינשטיין, שיש גל כמו גל קול, ויש גל אלקטרומגנטי שיש בו גם חלקיק (פוטון) שזה גל של הפרעה לאלקטרומגנטיות.
והאור הוא גל אלקטרומגנטי באורכי גל ("הרץ" זה מהירות החזרה, אורך גל זה אורך של כל חזרה, וכיוון שמהירות של גל אלקטרומגנטי היא כ300,000 ק"מ לשניה, אפשר לחשבן את זה. לדוגמא, גל באורך של קילומטר אחד, הוא גל של 300,000 הרץ.) שהעיין יכולה לקלוט. אדום זה הגל הכי ארוך שהעיין יכולה לקלוט, קצת יותר ארוך זה אינפרא אדום, וסגול זה הכי קצר. קצת יותר קצר זה אולטרה סגול.
ככל שהגל יותר קצר הוא יותר עוצמתי.
הגל כמעט הכי קצר שיש הוא גל רנטגן.
גם בגלי קול, רק גלים במנעד ספיציפי האוזן יכולה לקלוט.

 
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
מה שיוצא לבסוף (היום) על פי נוסחת איינשטיין, שיש גל כמו גל קול, ויש גל אלקטרומגנטי שיש בו גם חלקיק (פוטון) שזה גל של הפרעה לאלקטרומגנטיות.
זה השם של הגל שנוצר מהאור?
 
 
לעיתים רחוקות אמר:
קל וחומר של שטות אמר:
מה שיוצא לבסוף (היום) על פי נוסחת איינשטיין, שיש גל כמו גל קול, ויש גל אלקטרומגנטי שיש בו גם חלקיק (פוטון) שזה גל של הפרעה לאלקטרומגנטיות.
זה השום של הגל שנוצר מהאור?
אמת
 
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
אני מרגיש בענן, רצים פה נתונים שאין לי שמץ בהם.
אם יש משהו שמתנדב לרדת לעם ולהבהיר מה הולך פה.
א. האם כל הנדון הוא רק על השמש או על כל אור.
ב. מה זה בדיוק גל, וכיצד הוא פועל.
ג. לתת דוגמא מוחשית לשתי סוגי המדידות של האור.
ד. האם זו ההגדרה גם בגלי קול - שהקול נמצא בכח, והדבור רק מן ההעלם על הגלוי.

תודה רבה
האביון בדעת
א. כל אור
ב. גל זו הפרעה. כשתזרוק אבן למים, יתפשטו במים גלים. כי הפרעת לשטח המים. כך גם גלי קול זו הפרעה בצפיפות האוויר שמתפשטת במהירות מסויימת. (צייר לך על דף גלים. עולה יורד. גל שמתפשט בקצב של חזרה אחת לשניה, נקרא גל בעוצמה של "הרץ"1. "הרץ" זו יחידת המידה של גלים.)
אם כך גל זקוק לתווך, למשהו לעבור דרכו.

השאלה שהסתפקו בה מדעני העבר (וכן הפילוסופים) הייתה אם האור הוא הפרעה לתווך מסויים שממלא את העולם, או שזהו חלקיק.
ג. נ"מ האם אור יכול להתקיים במקום שאין לו תווך
ד. אם כך בגלי קול, הדיבור (שזה רעד של מיתרי הקול) יוצר מין מערבולת אוויר. הפרעה לצפיפות האוויר.

מה שיוצא לבסוף (היום) על פי נוסחת איינשטיין, שיש גל כמו גל קול, ויש גל אלקטרומגנטי שיש בו גם חלקיק (פוטון) שזה גל של הפרעה לאלקטרומגנטיות.
והאור הוא גל אלקטרומגנטי באורכי גל ("הרץ" זה מהירות החזרה, אורך גל זה אורך של כל חזרה, וכיוון שמהירות של גל אלקטרומגנטי היא כ300,000 ק"מ לשניה, אפשר לחשבן את זה. לדוגמא, גל באורך של קילומטר אחד, הוא גל של 300,000 הרץ.) שהעיין יכולה לקלוט. אדום זה הגל הכי ארוך שהעיין יכולה לקלוט, קצת יותר ארוך זה אינפרא אדום, וסגול זה הכי קצר. קצת יותר קצר זה אולטרה סגול.
ככל שהגל יותר קצר הוא יותר עוצמתי.
הגל כמעט הכי קצר שיש הוא גל רנטגן.
גם בגלי קול, רק גלים במנעד ספיציפי האוזן יכולה לקלוט.
שני דברים נוספים שלא כ"כ הבנתי, ברשותך.
א. גל של קול אני מבין שהוא יוצר תזוזה של חלקיקים, ותזוזת החלקיקים יוצרת רעש.
אך כיצד זה עובד בגל אור, כיצד הגל יוצר אור?
ב. גל ארוך וקצר - זה קשור למהירות (וכי יש אור שזז פחות ממהירות האור?) או שזה משהו נוסף? ומהו?

תודה מראש
 
 
לעיתים רחוקות אמר:
קל וחומר של שטות אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
אני מרגיש בענן, רצים פה נתונים שאין לי שמץ בהם.
אם יש משהו שמתנדב לרדת לעם ולהבהיר מה הולך פה.
א. האם כל הנדון הוא רק על השמש או על כל אור.
ב. מה זה בדיוק גל, וכיצד הוא פועל.
ג. לתת דוגמא מוחשית לשתי סוגי המדידות של האור.
ד. האם זו ההגדרה גם בגלי קול - שהקול נמצא בכח, והדבור רק מן ההעלם על הגלוי.

תודה רבה
האביון בדעת
א. כל אור
ב. גל זו הפרעה. כשתזרוק אבן למים, יתפשטו במים גלים. כי הפרעת לשטח המים. כך גם גלי קול זו הפרעה בצפיפות האוויר שמתפשטת במהירות מסויימת. (צייר לך על דף גלים. עולה יורד. גל שמתפשט בקצב של חזרה אחת לשניה, נקרא גל בעוצמה של "הרץ"1. "הרץ" זו יחידת המידה של גלים.)
אם כך גל זקוק לתווך, למשהו לעבור דרכו.

השאלה שהסתפקו בה מדעני העבר (וכן הפילוסופים) הייתה אם האור הוא הפרעה לתווך מסויים שממלא את העולם, או שזהו חלקיק.
ג. נ"מ האם אור יכול להתקיים במקום שאין לו תווך
ד. אם כך בגלי קול, הדיבור (שזה רעד של מיתרי הקול) יוצר מין מערבולת אוויר. הפרעה לצפיפות האוויר.

מה שיוצא לבסוף (היום) על פי נוסחת איינשטיין, שיש גל כמו גל קול, ויש גל אלקטרומגנטי שיש בו גם חלקיק (פוטון) שזה גל של הפרעה לאלקטרומגנטיות.
והאור הוא גל אלקטרומגנטי באורכי גל ("הרץ" זה מהירות החזרה, אורך גל זה אורך של כל חזרה, וכיוון שמהירות של גל אלקטרומגנטי היא כ300,000 ק"מ לשניה, אפשר לחשבן את זה. לדוגמא, גל באורך של קילומטר אחד, הוא גל של 300,000 הרץ.) שהעיין יכולה לקלוט. אדום זה הגל הכי ארוך שהעיין יכולה לקלוט, קצת יותר ארוך זה אינפרא אדום, וסגול זה הכי קצר. קצת יותר קצר זה אולטרה סגול.
ככל שהגל יותר קצר הוא יותר עוצמתי.
הגל כמעט הכי קצר שיש הוא גל רנטגן.
גם בגלי קול, רק גלים במנעד ספיציפי האוזן יכולה לקלוט.
שני דברים נוספים שלא כ"כ הבנתי, ברשותך.
א. גל של קול אני מבין שהוא יוצר תזוזה של חלקיקים, ותזוזת החלקיקים יוצרת רעש.
אך כיצד זה עובד בגל אור, כיצד הגל יוצר אור?
ב. גל ארוך וקצר - זה קשור למהירות (וכי יש אור שזז פחות ממהירות האור?) או שזה משהו נוסף? ומהו?

תודה מראש

לא מדוייק.
השאלה היא מה זה רעש ומה זה אור. לא מה יוצר רעש ומה יוצר אור.
גל קול זה הפרעה ללחץ האוויר, שמתפשטת במהירות מסויימת (מהירות הקול), וכשהאוזן קולטת אותה, המוח מתרגם את זה למה שמתפרש אצלנו כקול.
הגל הוא תנועה גלית, עולה יורד, ונעה ומתרחקת. דהיינו קח עט וצייר בו תנועה גלית הולכת ונישנית לאורך הדף. המהירות שבה העט מתקדם לאורך הדף, היא מהירות הקול (או האור) והמהירות שבה אתה מסיים חזרתיות זה הרץ.
אז אור זה הפרעה לאלקטרומגנטיות, הפרעה גלית שמתקדמת במהירות של כ300,000 ק"מ לשניה, והעין מתרגמת אותה למה שאנו קוראים אור.
זה מספיק מובן או שזה כתוב מבולבל?
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
א. גל של קול אני מבין שהוא יוצר תזוזה של חלקיקים, ותזוזת החלקיקים יוצרת רעש.
אך כיצד זה עובד בגל אור, כיצד הגל יוצר אור?
ב. גל ארוך וקצר - זה קשור למהירות (וכי יש אור שזז פחות ממהירות האור?) או שזה משהו נוסף? ומהו?
קודם כל, אני מוחה על ההגדרה שנכתבה למעלה "האביון בדעת", זו צניעות שלא במקומה. אי ידיעת מדעי החולין איננה אביונות.
המדעים הם טבחות ורוקחות משרתות עלובות לעומת הגבירה הגדולה תורתנו מלכתנו.
יהודי היודע ספר, סוגיות והלכות, הוא הינו העשיר בדעת! כי זו הדעת האמיתית!

א. אני מבין ששאלתך על גל האור היא מה הבסיס שעליו מתנענעים גלי האור, הרי גלי הקול מנענעים את האויר, ואילו האור עובר גם בחלל ריק.
אינני יודע לענות לך על שאלתך, עד עכשיו ידעתי שבעבר הרחוק רצו לומר שיש "חומר" שממלא את כל היקום כולל את החלל שאותו גלי האור מנענעים.
אחרי כן טענו שאין חומר. ואחרי כן אני ידעתי שאינשטיין טען (תורת היחסות הכללית) שיש מרחב כבידתי, שזה בעצם "המציאות" שהיא מתעוותת לפי למשל כח המשיכה של הכוכבים, ובכוחם של השדות הכבידתיים (המקומות שהכוכבים משפיעים בכח הגורם למשיכה - זה כח דומה למגנט) לעוות את המרחב המציאותי. כך שהמרחב נמתח ליד הכוכב וגורם לדברים ליפול לידו. ע כדי שאפילו אור של כוכב מתעוות בעברו סמוך לכוכב, ומתעקם ממש.(הוכח)

ואני חשבתי שכל גלי האור מעותים קמעה את המרחב הזה. כעת יש כאלו שטוענים פה שטעיתי. יתכן. אני לא בטוח.

ב. בקשר לשאלה השניה, גל אור מתקדם במהירות קבועה שהיא מהירות האור. נכון. אבל כדי להגיע ממקום למקום הוא נע למעלה ולמטה בצורה גלית. יש גל צפוף ומלא בעליות וירידות ויש גל רחב שבמרחק דומה יעשה פחות "עליות וירידות". זהו ההבדל בין צבעי האור, ויותר מכך זהו ההבדל בין גלי המיקרו גל, לגלי האולטרא סגול ולגי האינפא אדום ולגלי הרדיו, ולגלי החום למיניהם.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
אני מוחה על ההגדרה שנכתבה למעלה "האביון בדעת", זו צניעות שלא במקומה. אי ידיעת מדעי החולין איננה אביונות.
הוא התכוון "אביון" דהיינו, עני שמתאווה.
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
ג. נ"מ האם אור יכול להתקיים במקום שאין לו תווך
לא דק, שא"כ ברור שאור אינו גל, שהרי הוא עובר בריק. עיקר המאפיינים של גל זו התנהגות ייחודית, כמו התאבכותעקיפה או שבירה, שהמשותף לכולם שהן אינם יכולים להתקיים כאשר מדובר בסה"כ באוסף חלקיקים, אלא מוסברים רק כגל רציף, שעיקרו אנרגיה העוברת בתוך משהו אחר.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
קל וחומר של שטות אמר:
א. כל אור
ב. גל זו הפרעה. כשתזרוק אבן למים, יתפשטו במים גלים. כי הפרעת לשטח המים. כך גם גלי קול זו הפרעה בצפיפות האוויר שמתפשטת במהירות מסויימת. (צייר לך על דף גלים. עולה יורד. גל שמתפשט בקצב של חזרה אחת לשניה, נקרא גל בעוצמה של "הרץ"1. "הרץ" זו יחידת המידה של גלים.)
אם כך גל זקוק לתווך, למשהו לעבור דרכו.

השאלה שהסתפקו בה מדעני העבר (וכן הפילוסופים) הייתה אם האור הוא הפרעה לתווך מסויים שממלא את העולם, או שזהו חלקיק.
ג. נ"מ האם אור יכול להתקיים במקום שאין לו תווך
ד. אם כך בגלי קול, הדיבור (שזה רעד של מיתרי הקול) יוצר מין מערבולת אוויר. הפרעה לצפיפות האוויר.

מה שיוצא לבסוף (היום) על פי נוסחת איינשטיין, שיש גל כמו גל קול, ויש גל אלקטרומגנטי שיש בו גם חלקיק (פוטון) שזה גל של הפרעה לאלקטרומגנטיות.
והאור הוא גל אלקטרומגנטי באורכי גל ("הרץ" זה מהירות החזרה, אורך גל זה אורך של כל חזרה, וכיוון שמהירות של גל אלקטרומגנטי היא כ300,000 ק"מ לשניה, אפשר לחשבן את זה. לדוגמא, גל באורך של קילומטר אחד, הוא גל של 300,000 הרץ.) שהעיין יכולה לקלוט. אדום זה הגל הכי ארוך שהעיין יכולה לקלוט, קצת יותר ארוך זה אינפרא אדום, וסגול זה הכי קצר. קצת יותר קצר זה אולטרה סגול.
ככל שהגל יותר קצר הוא יותר עוצמתי.
הגל כמעט הכי קצר שיש הוא גל רנטגן.
גם בגלי קול, רק גלים במנעד ספיציפי האוזן יכולה לקלוט.
שני דברים נוספים שלא כ"כ הבנתי, ברשותך.
א. גל של קול אני מבין שהוא יוצר תזוזה של חלקיקים, ותזוזת החלקיקים יוצרת רעש.
אך כיצד זה עובד בגל אור, כיצד הגל יוצר אור?
ב. גל ארוך וקצר - זה קשור למהירות (וכי יש אור שזז פחות ממהירות האור?) או שזה משהו נוסף? ומהו?

תודה מראש

לא מדוייק.
השאלה היא מה זה רעש ומה זה אור. לא מה יוצר רעש ומה יוצר אור.
גל קול זה הפרעה ללחץ האוויר, שמתפשטת במהירות מסויימת (מהירות הקול), וכשהאוזן קולטת אותה, המוח מתרגם את זה למה שמתפרש אצלנו כקול.
הגל הוא תנועה גלית, עולה יורד, ונעה ומתרחקת. דהיינו קח עט וצייר בו תנועה גלית הולכת ונישנית לאורך הדף. המהירות שבה העט מתקדם לאורך הדף, היא מהירות הקול (או האור) והמהירות שבה אתה מסיים חזרתיות זה הרץ.
אז אור זה הפרעה לאלקטרומגנטיות, הפרעה גלית שמתקדמת במהירות של כ300,000 ק"מ לשניה, והעין מתרגמת אותה למה שאנו קוראים אור.
זה מספיק מובן או שזה כתוב מבולבל?
ברור מאד, תודה.
 
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
אלי מאירי אמר:
אני מוחה על ההגדרה שנכתבה למעלה "האביון בדעת", זו צניעות שלא במקומה. אי ידיעת מדעי החולין איננה אביונות.
הוא התכוון "אביון" דהיינו, עני שמתאווה.
אכן לכך היתה כוונתי, (לכן שיניתי משיגרה דלישנא שהיא "עני בדעת").
אך טוב שיש מוכיח בשער, שלא נשכח את האמת ונהפוך בטעות את השפחה לגבירה.
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
שמש מרפא אמר:
אלי מאירי אמר:
אני מוחה על ההגדרה שנכתבה למעלה "האביון בדעת", זו צניעות שלא במקומה. אי ידיעת מדעי החולין איננה אביונות.
הוא התכוון "אביון" דהיינו, עני שמתאווה.
אכן לכך היתה כוונתי, (לכן שיניתי משיגרה דלישנא שהיא "עני בדעת").
אך טוב שיש מוכיח בשער, שלא נשכח את האמת ונהפוך בטעות את השפחה לגבירה.
אני לוקח את זה כמחמאה.
למרות שלא באתי להוכיח. באתי רק לעמוד על כבודך. ועל כבוד התורה.
וגם על הלשון עני שמתאווה יש לי קפידה. לא צריך להתאוות לחכמות חיצוניות.
לומדים אותם כשצריך וזורקים.
 
אלי מאירי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
שמש מרפא אמר:
הוא התכוון "אביון" דהיינו, עני שמתאווה.
אכן לכך היתה כוונתי, (לכן שיניתי משיגרה דלישנא שהיא "עני בדעת").
אך טוב שיש מוכיח בשער, שלא נשכח את האמת ונהפוך בטעות את השפחה לגבירה.
אני לוקח את זה כמחמאה.
למרות שלא באתי להוכיח. באתי רק לעמוד על כבודך. ועל כבוד התורה.
וגם על הלשון עני שמתאווה יש לי קפידה. לא צריך להתאוות לחכמות חיצוניות.
לומדים אותם כשצריך וזורקים.
רש"ר הירש, וכן הרמב"ם, וכן איתא גם בחובות הלבבות, חולקים עליך... ואומרים שלימוד חוכמת הטבע צריכה להיות חלק מלימוד התורה...
 
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
אלי מאירי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
אכן לכך היתה כוונתי, (לכן שיניתי משיגרה דלישנא שהיא "עני בדעת").
אך טוב שיש מוכיח בשער, שלא נשכח את האמת ונהפוך בטעות את השפחה לגבירה.
אני לוקח את זה כמחמאה.
למרות שלא באתי להוכיח. באתי רק לעמוד על כבודך. ועל כבוד התורה.
וגם על הלשון עני שמתאווה יש לי קפידה. לא צריך להתאוות לחכמות חיצוניות.
לומדים אותם כשצריך וזורקים.
רש"ר הירש, וכן הרמב"ם, וכן איתא גם בחובות הלבבות, חולקים עליך... ואומרים שלימוד חוכמת הטבע צריכה להיות חלק מלימוד התורה...
"חלק מלימוד התורה" חזיז ורעם!
שמא כבודו התבלבל והתכוון שהם אמורות לעזור בהבנת הלימוד?
לא מצאתי בחומר הלימודים בשיבה "סדר פיזיקה".
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
קל וחומר של שטות אמר:
אלי מאירי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
אכן לכך היתה כוונתי, (לכן שיניתי משיגרה דלישנא שהיא "עני בדעת").
אך טוב שיש מוכיח בשער, שלא נשכח את האמת ונהפוך בטעות את השפחה לגבירה.
אני לוקח את זה כמחמאה.
למרות שלא באתי להוכיח. באתי רק לעמוד על כבודך. ועל כבוד התורה.
וגם על הלשון עני שמתאווה יש לי קפידה. לא צריך להתאוות לחכמות חיצוניות.
לומדים אותם כשצריך וזורקים.
רש"ר הירש, וכן הרמב"ם, וכן איתא גם בחובות הלבבות, חולקים עליך... ואומרים שלימוד חוכמת הטבע צריכה להיות חלק מלימוד התורה...


וכן הרמח"ל ועוד. חכמת הטבע היא ביטוי של החכמה האלוקית, ומתוך כך אתה מכיר את בוראך, וכמדברי הרמב"ם הידועים.
שומה עלינו לנצל היטב את עינינו שנפקחו ב-200 שנה האחרונות ומעט לפניהם, להתבונן שבסתרי ופלאי הבריאה האינסופיים. 
 
 

דברי יושר

משתמש ותיק
רק באשכול הזה, כתבתי לעיל, כיצד ההבנה של דואליות האור ממחישה לנו יפה את המושג אלו ואלו דברי אלוקים חיים,
וכן הרבה פעמים, הבנת המציאות הפיזית, והבנת המציאות המופשטת שלובות זו בזו, וזו מפרכסת את זו.
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
אלי מאירי אמר:
לעיתים רחוקות אמר:
שמש מרפא אמר:
הוא התכוון "אביון" דהיינו, עני שמתאווה.
אכן לכך היתה כוונתי, (לכן שיניתי משיגרה דלישנא שהיא "עני בדעת").
אך טוב שיש מוכיח בשער, שלא נשכח את האמת ונהפוך בטעות את השפחה לגבירה.
אני לוקח את זה כמחמאה.
למרות שלא באתי להוכיח. באתי רק לעמוד על כבודך. ועל כבוד התורה.
וגם על הלשון עני שמתאווה יש לי קפידה. לא צריך להתאוות לחכמות חיצוניות.
לומדים אותם כשצריך וזורקים.

להתרעם על הביטוי עני בדעת - שייך כיון שזה דבר אוביקטיבי.
אך להתרעם על התאב לדעת שאר חוכמות - כיון שזה דבר סוביקטיבי לא שייך להקפיד על כך, כיון שאין זה אלא מעלה או מדת חסידיות.

מלבד זאת אדם שתאב לדעת חכמה - הוא תאב לדעת את כל החכמות ולא שייך פיצול בדבר.

מלבד זאת מענין אותי מדוע הייתה זקוק לכל הידע הרב שאתה מפגין כאן ובעוד אשכולות? ומדוע לא זרקת את זה לאחר השימוש?

העני בדעת חכמה ומוסר
 
חלק עליון תַחתִית