שאר לעמו אמר:האם מדרש זה אינו מדרש חיצון כמו ספר היובלים שאינו מוסמך ואולי גם לא נאמן?
או מתאר מצב שקדם לגזירות יוון בירושלים?
יש לנו מדרש מוסמך יותר:
(רות רבה פרשה ב שאמרה נעמי לרות): 'אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם'.
עוד א' אמר:מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.
ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.
נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.במבי אמר:עוד א' אמר:מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.
ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.
וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אמל ר׳ יוחנן
עוד א' אמר:נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.במבי אמר:עוד א' אמר:מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.
ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.
וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אמל ר׳ יוחנן
בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.במבי אמר:עוד א' אמר:נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.במבי אמר:וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אמל ר׳ יוחנן
כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
עוד א' אמר:בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.במבי אמר:עוד א' אמר:נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.
כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
לא מצינו שהראש ישיבה הישיש רבי יוחנן דיבר בלימוד אם התלמיד הצעיר והחדש ר' זירא וכמו שרבי לא דיבר אם ר' יוחנןבמבי אמר:עוד א' אמר:בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.במבי אמר:כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)
רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)
הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
הצחקת אותי, חשבתי שאתה טוען שר׳ זירא הגיע לאחר פטירת ר׳ יוחנן אבל לחשוב שר׳ יוחנן נמנע מלדבר עם ר׳ זירא ???
כל טבריה היתה מלאה בבבלים שהגיעו ללמוד בארץ ורק על ר״ל מסופר שמי שהוא דיבר איתו ברחוב היה נאמן
עוד א' אמר:לא מצינו שהראש ישיבה הישיש רבי יוחנן דיבר בלימוד עם התלמיד הצעיר והחדש ר' זירא וכמו שרבי לא דיבר עם ר' יוחנןבמבי אמר:עוד א' אמר:בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.
הצחקת אותי, חשבתי שאתה טוען שר׳ זירא הגיע לאחר פטירת ר׳ יוחנן אבל לחשוב שר׳ יוחנן נמנע מלדבר עם ר׳ זירא ???
כל טבריה היתה מלאה בבבלים שהגיעו ללמוד בארץ ורק על ר״ל מסופר שמי שהוא דיבר איתו ברחוב היה נאמן
שאר לעמו אמר:האם מדרש זה אינו מדרש חיצון כמו ספר היובלים שאינו מוסמך ואולי גם לא נאמן?
או מתאר מצב שקדם לגזירות יוון בירושלים?
יש לנו מדרש מוסמך יותר:
(רות רבה פרשה ב שאמרה נעמי לרות): 'אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם'.
שאר לעמו אמר:כן, אבל ההשתייכות לקבוצות ספורט ובליינות של אמוראים וכהנים גדולים הזויה.
וכל התיאור ההזוי הזה, נראה בליל של אמת ושקר גם יחד.
לדעתי כל עוד ואין לזה מקור נוסף, זו אשפה ולא תיעוד חז"לי
שאר לעמו אמר:כן, אבל ההשתייכות לקבוצות ספורט ובליינות של אמוראים וכהנים גדולים הזויה.
וכל התיאור ההזוי הזה, נראה בליל של אמת ושקר גם יחד.
לדעתי כל עוד ואין לזה מקור נוסף, זו אשפה ולא תיעוד חז"לי
שאר לעמו אמר:לאו דוקא. היו היפודרומים ואיצטדיונים. וכולם כלולים במדרש.
עוד א' אמר:במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "
ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל" (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.
ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.
[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל, כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים. הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]
שאלה טובה!במבי אמר:עוד א' אמר:במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "
ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל" (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.
ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.
[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל, כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים. הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]
שוב כל העניין צ״ב שהרי מהערוך משמע שהאיסור הוא מפני מידת האכזריות של הגויים שהרי מי הולך לראות בני אדם נקרעים לגזרים בפי אריות, ומה שציטטת גם משמע כן אך מריש הגמ בע״ז משמע שהעניין משום ביטוח תורה ומושב ליצים
אך צ״ב מדוע הגמ׳ כותבת שזה מביא לידי ביטול תורה שהרי היא גופא ביטול תורה הוא !
עוד א' אמר:
שאלה טובה!במבי אמר:עוד א' אמר:במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "
ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל" (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.
ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.
[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל, כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים. הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]
שוב כל העניין צ״ב שהרי מהערוך משמע שהאיסור הוא מפני מידת האכזריות של הגויים שהרי מי הולך לראות בני אדם נקרעים לגזרים בפי אריות, ומה שציטטת גם משמע כן אך מריש הגמ בע״ז משמע שהעניין משום ביטוח תורה ומושב ליצים
אך צ״ב מדוע הגמ׳ כותבת שזה מביא לידי ביטול תורה שהרי היא גופא ביטול תורה הוא !
אני חשבתי שהבאור הוא שאין בעיה בפעם האחת שהולך, אלא שזה דבר שאם הוא נמצא ושייך לזה זה מושך אותו ומביאו לידי ביטול תורה וזה קצת מסתדר אם הברייתא בסוף העמוד שם "שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות וכו' אלך ואתגרה בשינה ת"ל והגית וכו' " דהיינו שמדברים כאן מ"בילויים" שאין בהם בעיה בעצם אבל הם מושב ליצים וממשיכים לביטול תורה וע"כ לפחות רוצה לבלות בשינה שהגם שהיא גם יכולה להביא לביטול תורה אבל זה יותר נורמלי. ועדיין צריך באור יותר טוב.
יחיה אמר:במבי אמר:קדמא ואזלא אמר:אאל''ט [ויתקנוני נא יודעי דבר אם אני טועה] קראתי פעם בשם החזו''א שהתבטא: עד מתי יש לאדם כח לחדש בתורה? כל עוד יש לו עדיין את השובבות [ווילדקייט] גם בענייני העולם, כגון שהוא נהנה להבהיל אנשים בפתאומיות וכדו'.
הרב ליף מספר בספרו על אחד מגדולי הדור שעבר שכאב לו מאד על תומך תורה שאין לו טעם בלימוד, ובוקר אחד הוא קרא לאותו גביר ולקחו לנהר והכריח אותו להכנס איתו ביחד והתחיל להשפריץ עליו מים בשובבות והגביר היה אדיש עד שהתחיל להצטרף למשחק, והוא אמר לאחר מכן שאדם שאיבד את החשק למשחק גם איבד את החשק ללימוד (או משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק)
כן נמצא ב:https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=233531
מוצאו בספר Making of a Godol:
פתאום בא מישהו ומספר... שהחזון איש הלך לשחות, ופעם כאשר שחה בבריכה השפריץ מים בכמין משעה קונדוס, כאשר הסתכלו עליו בתמיהה: ענה החזון איש: מי שאינו יכול לעשות מעשה קונדוס - אינו יכול לחדש חידושי תורה!
במבי אמר:פרטים על ההיפודרום ניתן לקרוא כאן
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D
ומעניין שבמדרש החיצון הנ"ל מובא צבעי הקבוצות
אמר ר׳ יוסי, לארבעה חלקים היו נחלקים. המלך ועבדיו וחכמים ותלמידים וכהנים ולוים היו לבושים תכלת, וכל ישראל היו לבושים לבנים, והבאים מן הכרכים ומן הכפרים ומשאר מקומות היו לבושים אדומים, ואומות העולם שהיו באים ממרחק להביא למלך מנחה היו לבושים ירוק. אמרו לו תלמידיו, מפני מה אלו ארבעה מיני בגדים? אמר להם, כנגד ארבע תקופות: מתקופת תשרי עד תקופת טבת - הימים הם כתכלת, מטבת עד ניסן - השלג יורד והיו לבושים לבנים, מניסן עד תמוז - הים טוב לפרש בו והיו לבושים ירוק, מתמוז ועד תשרי - הפירות יפות ואדומות ואז היו לובשים בגדים אדומים.
בחפירה בחלק הדרומי מזרחי של בית שאן נתגלתה שורת חנויות. בכניסה לאחת מהן שובץ הפסיפס הבא, המתוארך לתקופה הביזנטית. במרכזו הכתובת "לניצחון הסיכה של הכחולים" ביוונית - בקריאת עידוד לסיעת הכחולים, אחת משתי סיעות הקירקס בהיפודרום באותה תקופה.
Mosaic_from_Beit_She'an_-__May_the_blue_team_win_ (1).jpg
מאת Nizzan Cohen - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53869922
וא"כ יש נפק"מ הלכתית שהרי בעברית המילה כחול היא מחודשת וא"כ הקריאה לעידוד הכחולים, היא בשביל התכלת או בשביל הירוק שהוא כנגד הים ?