האולימפיאדה במהדורה יהודית

במבי

משתמש ותיק
לא מזמן שככו הקולות מהאולימפיאדה שהיתה בטוקיו הרחוקה, אך מצאנו ראיה שהיה מעין הנ"ל גם בתקופת המלכים כדאיתא על האיפודרום באוצר מדרשים
(וכנראה הנפש צריכה קצת התרעננות וכמובן שלא לצורך הערצה וכדו')

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2585&st=&pgnum=257

1.png

2.png

3.png

4.png
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פרטים על ההיפודרום ניתן לקרוא כאן

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D

ומעניין שבמדרש החיצון הנ"ל מובא צבעי הקבוצות

אמר ר׳ יוסי, לארבעה חלקים היו נחלקים. המלך ועבדיו וחכמים ותלמידים וכהנים ולוים היו לבושים תכלת, וכל ישראל היו לבושים לבנים, והבאים מן הכרכים ומן הכפרים ומשאר מקומות היו לבושים אדומים, ואומות העולם שהיו באים ממרחק להביא למלך מנחה היו לבושים ירוק. אמרו לו תלמידיו, מפני מה אלו ארבעה מיני בגדים? אמר להם, כנגד ארבע תקופות: מתקופת תשרי עד תקופת טבת - הימים הם כתכלת, מטבת עד ניסן - השלג יורד והיו לבושים לבנים, מניסן עד תמוז - הים טוב לפרש בו והיו לבושים ירוק, מתמוז ועד תשרי - הפירות יפות ואדומות ואז היו לובשים בגדים אדומים.


בחפירה בחלק הדרומי מזרחי של בית שאן נתגלתה שורת חנויות. בכניסה לאחת מהן שובץ הפסיפס הבא, המתוארך לתקופה הביזנטית. במרכזו הכתובת "לניצחון הסיכה של הכחולים" ביוונית - בקריאת עידוד לסיעת הכחולים, אחת משתי סיעות הקירקס בהיפודרום באותה תקופה.

Mosaic_from_Beit_She'an_-__May_the_blue_team_win_ (1).jpg
מאת Nizzan Cohen - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53869922


וא"כ יש נפק"מ הלכתית שהרי בעברית המילה כחול היא מחודשת וא"כ הקריאה לעידוד הכחולים, היא בשביל התכלת או בשביל הירוק שהוא כנגד הים ?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
האם מדרש זה אינו מדרש חיצון כמו ספר היובלים שאינו מוסמך ואולי גם לא נאמן?
או מתאר מצב שקדם לגזירות יוון בירושלים?

יש לנו מדרש מוסמך יותר:
(רות רבה פרשה ב שאמרה נעמי לרות): 'אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם'.
 

עוד א'

משתמש רגיל
מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.

ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
האם מדרש זה אינו מדרש חיצון כמו ספר היובלים שאינו מוסמך ואולי גם לא נאמן?
או מתאר מצב שקדם לגזירות יוון בירושלים?

יש לנו מדרש מוסמך יותר:
(רות רבה פרשה ב שאמרה נעמי לרות): 'אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם'.

יש לציין שתיאטראות אצל הגוים דאז, היה להביא אנשים ובעיקר עבדים שילחמו עם חיות טרף ובינם לבינם עצמם וההמונים היו נהנים לראות את האכזריות הנוראה שהתרחשה במרכז, וראה בערוך

תאטר   [שויא פלאטץ. טעאטער] (כתובות ע) הולכין לטאטריות ולקרקסאיות לפקח על עסקי רבים בשבת. (מגלה ה) ועקרון היבוסי אלו תיאטריות וקרקסיות שלהן (ע"ז יח) ת"ר אין הולכין לתיאטריות ולקרקסיות (בריש מגילת איכה ובהייתי שחוק) ישיחו בייושבי שער אלו אומות העולם שהן יושבין בבתי קרקסיות ובבתי תיאטריות (ב"ר פ' פז) ויהי כהיום הזה רבי נחמיה אומר יום תיאטרון היה והלכו הכל לראות פי' בל"ר קורין לנבילה תיאטרן קרקסיות בתי כסאות בל' גרמטקא קורין תיאטרון למקום שיושבין בה בגובה ורואין השחוק שעושין למטה בין בבני אדם בין בחיות רעות ועד היום קורין לקוליס' או תיאטרי כי באותן המעלות היו יושבין שם בני אדם זה על גב זה ולא היו מונעין הראייה אחד מחברו והיו רואין השחוק שעושין למטה בתי קרקסיות בתי משתאות של יין בל"י קורין ליין קרסי ונגינות שותי שכר תרגום וזמריהון דאזלין למשתי מרית בתי קרקסיהון (א"ב פי' בליו"ר בנין מיוחד לראות צחוק הלצנים וכן קרקוס בנין עגול וגם הוא מיוחד למיני צחוק ובזמן קדמון היו בעיר רומי ג' בניינים מפוארים אשר נקראו כן):
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד א' אמר:
מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.

ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.

וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אצל ר׳ יוחנן
 

עוד א'

משתמש רגיל
במבי אמר:
עוד א' אמר:
מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.

ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.

וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אמל ר׳ יוחנן
נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולא כל דבר חז״ל ראו צורך לרשום לדורות (או ראו צורך שלא לרשום) וראה ערך פילון האלכסנדרוני שחיבר מעל 30 ספרים על יהדות בימי בית שני ועשה גדולות ונצורות וחכמינו לא ראו צורך להזכירו
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד א' אמר:
במבי אמר:
עוד א' אמר:
מובא שם במדרש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שלא מצינו בש"ס תקשור ביניהם [גם שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה בדר"כ בשם ר' אסי או אמורא אחר, הגם שיתכן שראה את ר' יוחנן] וכן מבאים שם בחדא מחתא ' זירא, אביי ור' יוחנן ור' יוסי שזה וודאי לא אותם דורות.

ב. ברור שאם זה היה כמתואר, זה היה צריך להופיע בעוד מדרשים.

וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אמל ר׳ יוחנן
נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.
 

כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)


רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
 

עוד א'

משתמש רגיל
במבי אמר:
עוד א' אמר:
במבי אמר:
וכמדומני כשר׳ זירא עלה מבבל הוא הגיע ללמוד בטבריה אמל ר׳ יוחנן
נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.

כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)


רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.

לגבי השלישית אכן כתבתי רק כמדומה ויתכן שיש קצת מימרות כאלו אבל רובם לא כך ועוד שיש פעמים שלא מביאים את האןמרים באמצע וכדמצינו אצל ר' יונן עצמו שאמר מרשב"י. [וכן זכור לי שיש כך בעוד מקומות שנשכחו ממני כרגע]
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד א' אמר:
במבי אמר:
עוד א' אמר:
נכון, אבל לא מצאנו שדיברו ביניהם וכ"ש שר' יוחנן שאל לר' זירא וכמדומני שתמיד שר' זירא מביא בשם ר' יוחנן זה דרך אמורא אחר.

כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)


רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.

הצחקת אותי, חשבתי שאתה טוען שר׳ זירא הגיע לאחר פטירת ר׳ יוחנן אבל לחשוב שר׳ יוחנן נמנע מלדבר עם ר׳ זירא ???

כל טבריה היתה מלאה בבבלים שהגיעו ללמוד בארץ ורק על ר״ל מסופר שמי שהוא דיבר איתו ברחוב היה נאמן
 

עוד א'

משתמש רגיל
במבי אמר:
עוד א' אמר:
במבי אמר:
כִּי סְלֵיק רַבִּי אַבָּא אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּאֵימָא מִלְּתָא דְּתִתְקַבַּל כִּי סְלֵיק אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפִּי וְרַבִּי זֵירָא וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֲבָהוּ וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי (ביצה לח)


רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא וְאַמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי אַדָא בַּר חוּנְיָא יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ דּוֹר שֶׁבָּא כַּדּוֹר שֶׁהָלַךְ, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא קַיָּם הָיִיתִי קוֹרֵא לְפָנָיו, אִלּוּ הָיוּ רַבִּי זֵירָא וְרַבִּי יוֹחָנָן קַיָּמִין הָיִיתִי שׁוֹנֶה לִפְנֵיהֶם, אֶלָּא דּוֹר שֶׁבָּא בְּיָמֶיךָ וְחָכָם שֶׁבְּיָמֶיךָ כְּדוֹר שֶׁהָלַךְ וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ לְפָנֶיךָ (קהלת רבה)

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, בְּגֵר שֶׁמָּל וְלֹא טָבַל. דְּאָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְעוֹלָם אֵינוֹ גֵּר עַד שֶׁיִּמּוֹל וְיִטְבּוֹל (ברכות מז)
בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.

הצחקת אותי, חשבתי שאתה טוען שר׳ זירא הגיע לאחר פטירת ר׳ יוחנן אבל לחשוב שר׳ יוחנן נמנע מלדבר עם ר׳ זירא ???

כל טבריה היתה מלאה בבבלים שהגיעו ללמוד בארץ ורק על ר״ל מסופר שמי שהוא דיבר איתו ברחוב היה נאמן
לא מצינו שהראש ישיבה הישיש רבי יוחנן דיבר בלימוד אם התלמיד הצעיר והחדש ר' זירא וכמו שרבי לא דיבר אם ר' יוחנן
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד א' אמר:
במבי אמר:
עוד א' אמר:
בשתי המימרות הראשונות לא הבנתי מה הבאת, לא כתוב שם שדיברו ביניהם.

הצחקת אותי, חשבתי שאתה טוען שר׳ זירא הגיע לאחר פטירת ר׳ יוחנן אבל לחשוב שר׳ יוחנן נמנע מלדבר עם ר׳ זירא ???

כל טבריה היתה מלאה בבבלים שהגיעו ללמוד בארץ ורק על ר״ל מסופר שמי שהוא דיבר איתו ברחוב היה נאמן
לא מצינו שהראש ישיבה הישיש רבי יוחנן דיבר בלימוד עם התלמיד הצעיר והחדש ר' זירא וכמו שרבי לא דיבר עם ר' יוחנן

יעיין נא כבודו בב"ק קיז. על הענווה העצומה של ר' יוחנן ועל מה שארע בימים הראשונים שרב כהנא הגיע מבבל לטבריה ותא חזי מה בין תקיפי ארעא דישראל לחסידי בבל... (חולין קכב.)


ועל אף שר' יוחנן היה בשורה ה17 לפני רבי, רבי התייחס אליו ישירות ואמר ...הָנְהוּ תְּרֵי תַלְמִידֵי דַּהֲווֹ יָתְבִי קַמֵּיהּ דְּהִלֵּל, וְחַד מִינַּיְיהוּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְאָמְרִי לַהּ, קַמֵּיהּ דְּרַבִּי, וְחַד מִינַּיְיהוּ רַבִּי יוֹחָנָן. חַד אָמַר: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאֵין מוֹסְקִין בְּטָהֳרָה? וְחַד אָמַר: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וּמוֹסְקִין בְּטוּמְאָה? אָמַר: מוּבְטָח אֲנִי בָּזֶה שֶׁמּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. וְלֹא הָיָה יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל (פסחים ג)
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
האם מדרש זה אינו מדרש חיצון כמו ספר היובלים שאינו מוסמך ואולי גם לא נאמן?
או מתאר מצב שקדם לגזירות יוון בירושלים?

יש לנו מדרש מוסמך יותר:
(רות רבה פרשה ב שאמרה נעמי לרות): 'אמרה לה בתי אין דרכן של בנות ישראל לילך לבתי תיאטראות ולבתי קרקסיאות שלהם'.

דוקא מהעדות הארכיאולוגית ניכר שיש אמת במדרש הנ״ל שהרי ר׳ יוסי במדרש מדבר על קבוצות שזוהו לפי צבעים וכן רואים מהעדות הארכיאולוגית שהינה קריאת עידוד לקבוצה הכחולה
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כן, אבל ההשתייכות לקבוצות ספורט ובליינות של אמוראים וכהנים גדולים הזויה.
וכל התיאור ההזוי הזה, נראה בליל של אמת ושקר גם יחד.
לדעתי כל עוד ואין לזה מקור נוסף, זו אשפה ולא תיעוד חז"לי
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
כן, אבל ההשתייכות לקבוצות ספורט ובליינות של אמוראים וכהנים גדולים הזויה.
וכל התיאור ההזוי הזה, נראה בליל של אמת ושקר גם יחד.
לדעתי כל עוד ואין לזה מקור נוסף, זו אשפה ולא תיעוד חז"לי

אני בהחלט מסכים שזה נראה מוזר אבל תסתכל במכלול בערך היפודרום שהבאתי והורדוס עסק ושכלל זאת בכל מאודו ואולי משום כבוד מלכות היו חייבים להיות שותפים  וייתכן מאד שזה היה למורת רוח הפרושים.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
כן, אבל ההשתייכות לקבוצות ספורט ובליינות של אמוראים וכהנים גדולים הזויה.
וכל התיאור ההזוי הזה, נראה בליל של אמת ושקר גם יחד.
לדעתי כל עוד ואין לזה מקור נוסף, זו אשפה ולא תיעוד חז"לי


וסתם שתדע שהמציאות לפעמים היא (או הייתה...) מעל לכל דמיון.

דרך אגב, ר׳ חיים קנייבסקי עבר על הספר הנ״ל וכתב עליו הערות והגיה הגהות וכן כתב למחוק דברים הטעונים מחיקה ונראה שהסכים עם הכתוב כי לא מופיע על הקטע הנ״ל שום מחיקה !

(נמצא בחלק ב׳ עמוד 527)

image.jpeg

image.jpeg
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
לאו דוקא. היו היפודרומים ואיצטדיונים. וכולם כלולים במדרש.

מלשון הערוך מפורש לא משמע כך, אך מלשון המדרש אכן משמע כדבריך (לגבי הטאטראות ולא לגבי ההיפודרום)

... כְּתִיב (תהלים סט, יג): יָשִׂיחוּ בִי ישְׁבֵי שָׁעַר, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין בְּבָתֵּי תַּרְטִיאוֹת וּבְבָתֵּי קַרְקְסִיאוֹת. וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר, מֵאַחַר שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין, הֵן יוֹשְׁבִין וּמְשִׂיחִין בִּי וּמַלְעִיגִים בִּי וְאוֹמְרִים בְּגִין דְּלָא נִצְרוֹךְ לְחָרוֹבָא כִּיהוּדָאֵי, וְהֵן אוֹמְרִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, כַּמָּה שָׁנִים אַתְּ בָּעֵי מְחֵי, וְהֵן אוֹמְרִים כַּחֲלוּקָא דִּיהוּדָאֵי דְּשַׁבַּתָּא. וּמַכְנִיסִין אֶת הַגָּמָל לְטַרְטִיאוֹת שֶׁלָּהֶם וְהַחֲלוּקִין שֶׁלּוֹ עָלָיו, וְהֵן אוֹמְרִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ עַל מָה זֶה מִתְאַבֵּל, וְהֵן אוֹמְרִים הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ שׁוֹמְרֵי שְׁבִיעִית הֵן וְאֵין לָהֶם יָרָק וְאָכְלוּ הַחוֹחִים שֶׁל זֶה וְהוּא מִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶם. וּמַכְנִיסִים אֶת הַמּוּמוֹס לַתֵּיאַטְרוֹן שֶׁלָּהֶם וְרֹאשׁוֹ גָּלוּחַ, וְהֵן אוֹמְרִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ עַל מָה רֹאשׁוֹ שֶׁל זֶה מְגֻלָּח, וְהוּא אוֹמֵר הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּתוֹת הֵן, וְכָל מַה שֶּׁהֵם יְגֵיעִין כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת אוֹכְלִים בַּשַּׁבָּת, וְאֵין לָהֶם עֵצִים לְבַשֵּׁל בָּהֶם, וְהֵם שׁוֹבְרִים מִטּוֹתֵיהֶם וּמְבַשְּׁלִים בָּהֶן, וְהֵם יְשֵׁנִין בָּאָרֶץ וּמִתְעַפְּרִים בֶּעָפָר וְסָכִין בְּשֶׁמֶן, לְפִיכָךְ הַשֶּׁמֶן בְּיֹקֶר. דָּבָר אַחֵר, יָשִׂיחוּ בִי ישְׁבֵי שָׁעַר, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם יוֹשְׁבִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וּנְגִינוֹת שׁוֹתֵי שֵׁכָר, מֵאַחַר שֶׁהֵן יוֹשְׁבִין וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּמִשְׁתַּכְּרִין בִּסְעוּדַת תִּשְׁעָה בְּאָב, יוֹשְׁבִין וְקוֹרְאִים קִינוֹת וּנְהִי בְּאֵיכָה. הִשְׂבִּיעַנִּי בַמְּרוֹרִים, זֶה יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, דִּכְתִיב בּוֹ (במדבר ט, יא): עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים. הִרְוַנִּי לַעֲנָה, מַה שֶּׁהִשְׂבִּיעַנִּי בְּלֵיל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח, הִרְוַנִּי בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב לַעֲנָה, הֱוֵי לֵיל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח הוּא לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב (איכה רבה ג-ה)


ויסטרוב מפרש מומוס מלשון מימיקה (כמו פנטומימה)
 

עוד א'

משתמש רגיל
במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "

ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל"  (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.

ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.

[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל,  כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים.  הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד א' אמר:
במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "

ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל"  (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.

ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.

[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל,  כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים.  הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]


שוב כל העניין צ״ב שהרי מהערוך משמע שהאיסור הוא מפני מידת האכזריות של הגויים שהרי מי הולך לראות בני אדם נקרעים לגזרים בפי אריות, ומה שציטטת גם משמע כן אך מריש הגמ בע״ז משמע שהעניין משום ביטוח תורה ומושב ליצים

אך צ״ב מדוע הגמ׳ כותבת שזה מביא לידי ביטול תורה שהרי היא גופא ביטול תורה הוא !
 

עוד א'

משתמש רגיל
 
במבי אמר:
עוד א' אמר:
במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "

ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל"  (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.

ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.

[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל,  כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים.  הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]


שוב כל העניין צ״ב שהרי מהערוך משמע שהאיסור הוא מפני מידת האכזריות של הגויים שהרי מי הולך לראות בני אדם נקרעים לגזרים בפי אריות, ומה שציטטת גם משמע כן אך מריש הגמ בע״ז משמע שהעניין משום ביטוח תורה ומושב ליצים

אך צ״ב מדוע הגמ׳ כותבת שזה מביא לידי ביטול תורה שהרי היא גופא ביטול תורה הוא !
שאלה טובה!
אני חשבתי שהבאור הוא שאין בעיה בפעם האחת שהולך, אלא שזה דבר שאם הוא נמצא ושייך לזה זה מושך אותו ומביאו לידי ביטול תורה וזה קצת מסתדר אם הברייתא בסוף העמוד שם "שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות וכו' אלך ואתגרה בשינה ת"ל והגית וכו' " דהיינו שמדברים כאן מ"בילויים" שאין בהם בעיה בעצם אבל הם מושב ליצים וממשיכים לביטול תורה וע"כ לפחות רוצה לבלות בשינה שהגם שהיא גם יכולה להביא לביטול תורה אבל זה יותר נורמלי.   ועדיין צריך באור יותר טוב.


 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
עוד א' אמר:
 
במבי אמר:
עוד א' אמר:
במקרה למדתי היום ע"ז יח:
" ת"ר ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר אשרי האיש אשר לא הלך וכו' "

ומקשה הגמ' שם מברייתא שכתוב "לאיצטדיונין מותר מפני שצווח ומציל"  (ועי"ש עוד כי קיצרתי)
ומתרצת שתנאי היא דר' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה.

ועד כאן לא התיר ר' נתן ללכת ולצפות, רק בגלל שיכול להציל אבל להשתתף ולעשות בפועל אולימפיאדה, לא עלה על הדעת כלל וכלל.

[ולעצמי ביארתי, מפני מה לא ת' על איצטדין, כאן שהולך סתם וכאן שהולך ע"מ להציל,  כי זה מגוככך ללכת לכזה מקום רק בגלל שאולי יהיה שם יהודי ואולי יוכל להצילו, וע"כ שר' נתן התיר בכל גווני והבאור הוא שלדעת ר' נתן ללכת לשם זה לא דבר משולל אצל יהודי בגלל שיכול לצאת מזה דברים טובים.  הא למדת שלרבנן זה משולל לגמרי, והלכה כרבים (דכר' נתן שנחית לעומקא דדינא לכאורה זה רק בדיני ממונות)]


שוב כל העניין צ״ב שהרי מהערוך משמע שהאיסור הוא מפני מידת האכזריות של הגויים שהרי מי הולך לראות בני אדם נקרעים לגזרים בפי אריות, ומה שציטטת גם משמע כן אך מריש הגמ בע״ז משמע שהעניין משום ביטוח תורה ומושב ליצים

אך צ״ב מדוע הגמ׳ כותבת שזה מביא לידי ביטול תורה שהרי היא גופא ביטול תורה הוא !
שאלה טובה!
אני חשבתי שהבאור הוא שאין בעיה בפעם האחת שהולך, אלא שזה דבר שאם הוא נמצא ושייך לזה זה מושך אותו ומביאו לידי ביטול תורה וזה קצת מסתדר אם הברייתא בסוף העמוד שם "שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות וכו' אלך ואתגרה בשינה ת"ל והגית וכו' " דהיינו שמדברים כאן מ"בילויים" שאין בהם בעיה בעצם אבל הם מושב ליצים וממשיכים לביטול תורה וע"כ לפחות רוצה לבלות בשינה שהגם שהיא גם יכולה להביא לביטול תורה אבל זה יותר נורמלי.   ועדיין צריך באור יותר טוב.


 


לפני הרבה שנים שמעתי וועד מהרב לויכטר שבו הביא אחד ממפרשי הרמב״ם שהגדיר מהו ביטול תורה ועד כמה שהבנתי בזמנו ברגע שמשהו מעסיק בן אדם זה לא נקרא שהוא מבטל תורה כי הוא עסוק במשהו עכשיו (כגון ספר טוב) אבל כבר עברו כמעט 20 שנה מאז, אז שאף אחד בבקשה לא יסמוך עלי כי אולי זכרוני מטעני ואני מגבב שטויות
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
בעת שלמדתי בישיבה גדולה מידי יום שישי אחר הלימודים ואני ועוד קבוצת בחורים היינו הולכים למגרש לשחק כדורגל (ייתכן שהנהלת הישיבה לא ידעה וייתכן שידעה והעלימה עין) ומסתמא זה גם באותו רעיון שחדוות המשחק הטבעית בגוף האדם בריאה ואין לגדוע אותה ואדרבא היא נצרכת ללימוד התורה

יחיה אמר:
במבי אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אאל''ט [ויתקנוני נא יודעי דבר אם אני טועה] קראתי פעם בשם החזו''א שהתבטא: עד מתי יש לאדם כח לחדש בתורה? כל עוד יש לו עדיין את השובבות [ווילדקייט] גם בענייני העולם, כגון שהוא נהנה להבהיל אנשים בפתאומיות וכדו'.

הרב ליף מספר בספרו על אחד מגדולי הדור שעבר שכאב לו מאד על תומך תורה שאין לו טעם בלימוד, ובוקר אחד הוא קרא לאותו גביר ולקחו לנהר והכריח אותו להכנס איתו ביחד והתחיל להשפריץ עליו מים בשובבות והגביר היה אדיש עד שהתחיל להצטרף למשחק, והוא אמר לאחר מכן שאדם שאיבד את החשק למשחק גם איבד את החשק ללימוד (או משהו כזה, אני לא זוכר בדיוק)

כן נמצא ב:https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=3&topic_id=233531 
מוצאו בספר Making of a Godol:
פתאום בא מישהו ומספר... שהחזון איש הלך לשחות, ופעם כאשר שחה בבריכה השפריץ מים בכמין משעה קונדוס, כאשר הסתכלו עליו בתמיהה: ענה החזון איש: מי שאינו יכול לעשות מעשה קונדוס - אינו יכול לחדש חידושי תורה!
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
במבי אמר:
פרטים על ההיפודרום ניתן לקרוא כאן

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D

ומעניין שבמדרש החיצון הנ"ל מובא צבעי הקבוצות

אמר ר׳ יוסי, לארבעה חלקים היו נחלקים. המלך ועבדיו וחכמים ותלמידים וכהנים ולוים היו לבושים תכלת, וכל ישראל היו לבושים לבנים, והבאים מן הכרכים ומן הכפרים ומשאר מקומות היו לבושים אדומים, ואומות העולם שהיו באים ממרחק להביא למלך מנחה היו לבושים ירוק. אמרו לו תלמידיו, מפני מה אלו ארבעה מיני בגדים? אמר להם, כנגד ארבע תקופות: מתקופת תשרי עד תקופת טבת - הימים הם כתכלת, מטבת עד ניסן - השלג יורד והיו לבושים לבנים, מניסן עד תמוז - הים טוב לפרש בו והיו לבושים ירוק, מתמוז ועד תשרי - הפירות יפות ואדומות ואז היו לובשים בגדים אדומים.


בחפירה בחלק הדרומי מזרחי של בית שאן נתגלתה שורת חנויות. בכניסה לאחת מהן שובץ הפסיפס הבא, המתוארך לתקופה הביזנטית. במרכזו הכתובת "לניצחון הסיכה של הכחולים" ביוונית - בקריאת עידוד לסיעת הכחולים, אחת משתי סיעות הקירקס בהיפודרום באותה תקופה.

Mosaic_from_Beit_She'an_-__May_the_blue_team_win_ (1).jpg
מאת Nizzan Cohen - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=53869922


וא"כ יש נפק"מ הלכתית שהרי בעברית המילה כחול היא מחודשת וא"כ הקריאה לעידוד הכחולים, היא בשביל התכלת או בשביל הירוק שהוא כנגד הים ?

ונראה לומר שהצבע של הת"ח היה תכלת בגלל שזה הצבע של האבן של שבט יששכר !

וכך לשון ר' בחיי בפרשת תצווה על אבני החושן

יששכר על ספיר והוא הנקרא שפיל״י והוא מראה תכלת, ונתנה ליששכר לפי שהיו גדולים בחכמת התורה שנאמר (דברי הימים א י״ב:ל״ג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים וגו׳, ולוחות התורה של סנפירינון היו, וכן מצינו במתן תורה (שמות כ״ד:י׳) ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר. וידוע כי נפש בעלי התורה צרורה בצרור החיים תחת כסא הכבוד שכתוב בו (יחזקאל א׳:כ״ו) כמראה אבן ספיר דמות כסא, וצבע זה של תכלת אינו צבע של גאוה כצבע של אדמימות או צבע ירקות שקורין גרי״ן ששניהם צבעים של גאוה, אבל התכלת צבע של ענוה ושפלות נאה לבחורים ונאה לזקנים, וזהו שכתוב (ישעיהו נ״ז:ט״ו) מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. וסגולת אבן זה שהוא טוב לאור העינים ולכך מעבירין אותו על העינים, וכן התורה מאירת עינים ואמרו האבן הזאת תועיל לכל כאב ונפיחה באיזה מקום שתהיה בגוף וכן התורה מרפאה לכל הגוף, וכן אמרו רז״ל חש בראשו יעסוק בתורה.
 
 
חלק עליון תַחתִית