"על הסלע הך ויצאו מים"

צפתי

משתמש רגיל
בתפילת גשם, בבית המתחיל "זכור משוי וכו'" - המתיחס למשה רבינו- נכתב: "על הסלע הך ויצאו מים".
ונשאלת השאלה, מדוע מזכירים גנותו של משה, ועוד מבקשים מים בזכות זה?
 

אופטימי

משתמש ותיק
או שסבר הפייטן כשיטות אחרות בראשונים, שהחטא לא היה ההכאה במקום הדיבור אלא עניינים אחרים כמו שהאריכו כל אחד ופירושו.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
שו"ת תורת חיים (הגרי"ח זוננפלד) סימן קח
וראי' הבאתי מהפייטן בתפלת הגשם שאמר "סגוליך עת צמאו למים, על הסלע הך ויצאו מים, בצדקו חון חשרת מים". הלא הכאת הסלע הי' חטא משה רע"ה ואיך מזכיר הפייטן זאת לזכותו וצדקתו - שבזכותו יתן לנו ה' גשם, אלא על כרחך שבחטא זה מסר נפשו על ישראל, שמשרע"ה ידע שאם ידבר ויתן הסלע מימיו - סלע זה לעולם יהי' קטרוג על ישראל, שמה סלע זה שאינו שומע ואינו מדבר ואינו מקבל שכר ועונש ואפי"ה עושה מצות ה' באמירה בלי הכאה, מכ"ש ישראל ששומעין ומדברין ומקבלין שכר ועונש כש"כ וק"ו שהי' להם לשמוע למצות ה' אפי' אם רק ידבר ומצוה עליהם בלי הכאה, וידע משה שישראל עם קשה עורף הוא ואם לא שיכם ה' לא ישמעו בקולו, כמו שאמרו ז"ל יאות עניותא לישראל [ילקוט שמעוני ישעי' תס"ו], ומלך קשה כהמן הם צריכים פעם בפעם, לכן מסר נפשו עליהם ואמר מוטב שיתלה הקדוש ברוך הוא הסרחון בי אך לא יהי' תמיד קטרוג על ישראל והכה צור ונתן מימו, וכזה ישראל נמי עושין כשיכם ה' חלילה ישובו אליו ויעשו מצותו אבל אינם במדרגה גדולה כ"כ שיעשו מצות בכל פעם רק ע"י דיבורו, וא"כ חזינן צדקתו שמסר נפשו בעד עם קדוש ובזכות מסירת נפש אנו מתפללין בצדקו חון חשרת מים, אלמא דכ"כ גדול עבירה לשמה שבזכותה מבקשין דבר לכל ישראל מכל שכן שביום פטירת צדיק מצוה להזכיר החטא שחטא במסירת נפשו בעבור ישראל עם קדשו כי זהו זכותו ואין לך מצוה גדולה מזו.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
יש ביאור מאד יפה בספר מקדש הלוי להרב יוסף צבי דונר זצ"ל שנתקלתי בו בעבר, אולי יוכל מאן דהו לעלותו מאחר ואין לי גישה כרגע לאוה"ח.
 

אופטימי

משתמש ותיק
עת הזמיר אמר:
יש ביאור מאד יפה בספר מקדש הלוי להרב יוסף צבי דונר זצ"ל שנתקלתי בו בעבר, אולי יוכל מאן דהו לעלותו מאחר ואין לי גישה כרגע לאוה"ח.
image.png

 
 

קבצים מצורפים

  • image.png
    image.png
    39.4 KB · צפיות: 121

בן ישיבה

משתמש ותיק
דרך אגב בתרגום אונקלוס בפרשת וזאת הברכה אשר ניסיתו במסה וגו' תרגם שניסה במי מריבה ולא נכשלו, יעו''ש
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
דרך אגב בתרגום אונקלוס בפרשת וזאת הברכה אשר ניסיתו במסה וגו' תרגם שניסה במי מריבה ולא נכשלו, יעו''ש

כמדומני שקאי שם על אהרון שהוא באמת לא חטא, ורש"י (כמדומני במקום) פירש בעלילה באתה על אהרן.
 

צפתי

משתמש רגיל
פותח הנושא
בן ישיבה אמר:
דרך אגב בתרגום אונקלוס בפרשת וזאת הברכה אשר ניסיתו במסה וגו' תרגם שניסה במי מריבה ולא נכשלו, יעו''ש
יש שפירשו שמדבר על שבט לוי, שלא היה בכלל המריבה.
ויש שפירשו על אהרן, שלא חטא ממש אלא שלא מיחה במשה.
 
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
לעיתים רחוקות אמר:
בן ישיבה אמר:
דרך אגב בתרגום אונקלוס בפרשת וזאת הברכה אשר ניסיתו במסה וגו' תרגם שניסה במי מריבה ולא נכשלו, יעו''ש

כמדומני שקאי שם על אהרון שהוא באמת לא חטא, ורש"י (כמדומני במקום) פירש בעלילה באתה על אהרן.
ברש''י כ' ב' פירושים 
פי' הראשון כתרגומו, פי' הב' כמש''כ דעל אהרן קאי ועי' שפתי חכמים
צפתי אמר:
בן ישיבה אמר:
דרך אגב בתרגום אונקלוס בפרשת וזאת הברכה אשר ניסיתו במסה וגו' תרגם שניסה במי מריבה ולא נכשלו, יעו''ש
יש שפירשו שמדבר על שבט לוי, שלא היה בכלל המריבה.
ויש שפירשו על אהרן, שלא חטא ממש אלא שלא מיחה במשה.
ועי' תרגום יונתן שכתב כן על משה ואהרן 
ועי' פי' הרמב''ן
(הנני כותב ע''פ זכרון ממה שמתי לב בשמחת תורה אך אין הספרים כעת תחת ידי - ואקוה שלא טעיתי, ובאם כן אנא תקנו אותי)
 

ילד זקן

משתמש רגיל
לכאורה הפירוש הפשוט שזה הולך על ההכאה בפרשת בשלח ששם עיקר הציווי היה על ההכאה, וכבר הקדימני הרב אור עולם.
 

בן ראם

משתמש ותיק
צפתי אמר:
בתפילת גשם, בבית המתחיל "זכור משוי וכו'" - המתיחס למשה רבינו- נכתב: "על הסלע הך ויצאו מים".
ונשאלת השאלה, מדוע מזכירים גנותו של משה, ועוד מבקשים מים בזכות זה?


אכן שאלה ותיקה. חשבתי פעם שאולי הכוונה להראות כחו של משה. שהרי בציווי ה' כל אחד יכול להוציא מים מן הסלע. והחידוש כאן היה שאף שהדבר לא נעשה בצורה שבה ציווה הקב"ה, ומצד סדר הדין לא היו צריכים לצאת מים כלל- כחו של משה היה שיצאו מים מחמת הכאתו. וצריך להתיישב בדבר. 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שמעתי פעם,
שאנו מבקשים כמו שלמרות החטא, הסלע הוציא למשה מים, כן אנחנו למרות מצבינו, הושע נא.

בעמקות,
כל הנושא של חטא מי מריבה נחשב כמסירות נפש של משה הרועה הנאמן עבור כלל ישראל, ויאריכו היודעים. 
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
ילד זקן אמר:
לכאורה הפירוש הפשוט שזה הולך על ההכאה בפרשת בשלח ששם עיקר הציווי היה על ההכאה, וכבר הקדימני הרב אור עולם.
וזהו "עת צמאו למים", שבפרשת בשלח כתוב "ויצמא שם העם למים" בעוד בחוקת כתוב "ולא היה מים לעדה".
 

מתגעגע

משתמש רגיל
בשער יששכר מביא שאין לומר שזה קאי על פרשת בשלח ששם נקראת "צור" ולא "סלע" ולכן מתרץ שם עפ"י דרכו.
 

לומד התורה

משתמש ותיק
צפתי אמר:
בתפילת גשם, בבית המתחיל "זכור משוי וכו'" - המתיחס למשה רבינו- נכתב: "על הסלע הך ויצאו מים".
ונשאלת השאלה, מדוע מזכירים גנותו של משה, ועוד מבקשים מים בזכות זה?
אותו שאלה יש מקשים גם על ההושענות להושע"ר שמוזכר שם: למען נאמן בית מספיק לעם מים, סלע הך ויזובו מים. (ע"ש).
 
 
חלק עליון תַחתִית