חלקים א+ ב
לא זה לא. נ,ננ, ננח, !
.
.
הלל- מצליח להפתיע חלק א'
בחלק ב: עיקר או עקרה\. תרדמה או דממה.\ רועד או רוקד\. מחבלים או חבלים\. צועק או עונה\. ייסורים או איסורים\. נגיד או נגד\. אומלל או אלמנה. ועוד....
מה טמון בהם - בלשונות הייחודיות בהלל?
גוונים רבים להם - אך לדבר אחד נתכוונו "לפשט המילים ולשרשיהן" ולכולם יש מקור במפרשים השונים.
.
בחלק ב: עיקר או עקרה\. תרדמה או דממה.\ רועד או רוקד\. מחבלים או חבלים\. צועק או עונה\. ייסורים או איסורים\. נגיד או נגד\. אומלל או אלמנה. ועוד....
מה טמון בהם - בלשונות הייחודיות בהלל?
גוונים רבים להם - אך לדבר אחד נתכוונו "לפשט המילים ולשרשיהן" ולכולם יש מקור במפרשים השונים.
.
נא. נא. אנה. אנה.... למה הכוונה?
אנא
אנא
בסוף עם : א. - * 4
בסוף עם : ה. - * 2
מלשון בקשה / סליחה/ תודה.
כולם בהלל וכולם נכונים:
א נ ה. ה' כי אני עבדך...
אנה ה' מלטה נפשי..
א נ א ה' הושיעה נא...
האם מישהוא מכיר הבדל בין אנה בה' , לאנא בא' ?
ממה שאני ראיתי במפרשים אין הבדל ,וזה קצת מפליא !
.
.
נא, נא כפול עשר
וגם נא. נא. אומרים עשר פעמים בהלל. =
עתה/ בבקשה. או כהדגשת הנאמר !
למה יאמרו הגויים איה נ א = עתה.
נגדה נ א לכל עמו. הנא כהדגשה וחיזוק לפרהסיה.
כמו גם " הנה נא זקנתי". - כהטעמה.
וגם נא בהושענות הוא
דו- משמעי:
" הושע נא (בבקשה).
והושיעא נא( עתה).
וההוכחה:
"קל נא. רפא נא לה."
הראשון בקשה. השני עתה.
ובתרגום הראשון " בבעו".
השני מתורגם " כען".
ויש עוד משמעויות לנא:
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את= עכשיו.עתה.
הצילני נא...= בבקשה
נא - לא מבושל.
פעמים כה רבות אומרים אנו את ההלל. מבלי להתעכב על אוצרותיו.
----------------------
והנה עוד אחד - מתוק
הברברים
מיהם הברברים ומה הקשר ללעג ולזות שפתיים?
היוונים כינו את כל שאר דוברי השפות - שאינם יוונית- ברברים. שמובנו = קישקוש. שכן ליוונים זה נשמע כ: ברה ברה ברה.
ולכן כל הזרים כונו ברברים. בשפתינו אנו מכנים אותם " עם לועז" בתרגום הוא כותב על - מעם לועז=
" ברבראי". כנל.
הבנו .ואיך הגלכל מסתובב לו. .. ללועזית. הלועזים. הוציא לעז. לעג. ל.. .
לזות שפתיים.
ובכלל בחזל היה מהפך כמאמר :
" ולעז להם הוא לשון יוונית" סוטה מט.
אז אל תלמדו אותנו מי לועזי \ ברברי - אתם היוונים בעצמכם לועזים !
והיהודים ? 'היתה יהודה לקדשו' ( ולא לקודש) . אומר המדרש: שהיו מספרים לשון הקודש. שנאמר - ' בית יעקב מעם לועז.
היתה יהודה לקדשו' , ללשון הקודש ש ל ו.
ככלל - מעם -לועז- היא מילה יחידנית בתנך. ולרשי במקו"א מפרש שהכוונה לעם נועז ,ויש כאן חילפי ל\נ.
נ.ב
בשאר השפות בלעז -השמות הם מוסכמות. בלהק הם מבטאות את המהות.
--------------------------
----------------------
והנה עוד אחד - מתוק
הברברים
מיהם הברברים ומה הקשר ללעג ולזות שפתיים?
היוונים כינו את כל שאר דוברי השפות - שאינם יוונית- ברברים. שמובנו = קישקוש. שכן ליוונים זה נשמע כ: ברה ברה ברה.
ולכן כל הזרים כונו ברברים. בשפתינו אנו מכנים אותם " עם לועז" בתרגום הוא כותב על - מעם לועז=
" ברבראי". כנל.
הבנו .ואיך הגלכל מסתובב לו. .. ללועזית. הלועזים. הוציא לעז. לעג. ל.. .
לזות שפתיים.
ובכלל בחזל היה מהפך כמאמר :
" ולעז להם הוא לשון יוונית" סוטה מט.
אז אל תלמדו אותנו מי לועזי \ ברברי - אתם היוונים בעצמכם לועזים !
והיהודים ? 'היתה יהודה לקדשו' ( ולא לקודש) . אומר המדרש: שהיו מספרים לשון הקודש. שנאמר - ' בית יעקב מעם לועז.
היתה יהודה לקדשו' , ללשון הקודש ש ל ו.
ככלל - מעם -לועז- היא מילה יחידנית בתנך. ולרשי במקו"א מפרש שהכוונה לעם נועז ,ויש כאן חילפי ל\נ.
נ.ב
בשאר השפות בלעז -השמות הם מוסכמות. בלהק הם מבטאות את המהות.
--------------------------
וגם בצאת ישראל .. היתה יהודה לקדשו , התבלבלנו , אנחנו ! ישראל או יהודה -וממתי כל זה השתנה ?
אז קבלו - חידוש
1, אברהם העברי - חַוִי לְאַבְרָם עִיבְרָא תרגום בראשית יד, יג,
2.למילדות העברית , הרגום לחיתא יהודיתא ,שמות א, ט,
מה נשתנה בין בראשית לשמות ? השם השתנה ! מעברי ליהודי. אבל למה ומתי ?
זה קורה בסוף בראשית ב מט, ח " יהודה אתה יודוך אחיך",
".. .למילדת העברית". תרגום אונקלוס: "לחיתא יהודיתא". וצריך לבדוק, אימתי התחיל אונקלוס לתרגם עברי - יהודאי, השוה בראשית (יד, יג), שם מתרגם "עבראה". והשוה גם לבראשית (לט, יד; מא, יב)
והנה ב"נפש הגר " ביקש לומר שלשון עברי השתנה בברכה הנל, לדעתו בתרגום אונקלוס נרמזה דרשת חז"ל (בראשית רבה צח, ו) לפסוק "יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית מח, ח) ועל פיה אנו עתידים להקרא "יהודים" ("יהודה אתה יודוך אחיך - אמר ר' שמעון בר יוחאי: יהיו כל אחיך נקראים על שמך. אין אדם אומר: ראובני אֲנָא, שמעוני אנא, אלא יהודי אנא"). והואיל ודרשתם נסמכה לברכת יעקב שבסוף ספר בראשית, לכן, כרמז לדרשתם, תרגם יְהוּדָאֵי החל מחומש שמות.
בצאת ישראל..שבתחילה נקראו ישראל ובשם זה היו מוכרים למצרים.. היתה יהודה ...שאז נשתנה שמם ליהודה
ונאים הדברים בדרך אפשר, [ פוזן חולק עליו מסיבות היסטוריות ואכמל, ]
אז קבלו - חידוש
1, אברהם העברי - חַוִי לְאַבְרָם עִיבְרָא תרגום בראשית יד, יג,
2.למילדות העברית , הרגום לחיתא יהודיתא ,שמות א, ט,
מה נשתנה בין בראשית לשמות ? השם השתנה ! מעברי ליהודי. אבל למה ומתי ?
זה קורה בסוף בראשית ב מט, ח " יהודה אתה יודוך אחיך",
".. .למילדת העברית". תרגום אונקלוס: "לחיתא יהודיתא". וצריך לבדוק, אימתי התחיל אונקלוס לתרגם עברי - יהודאי, השוה בראשית (יד, יג), שם מתרגם "עבראה". והשוה גם לבראשית (לט, יד; מא, יב)
והנה ב"נפש הגר " ביקש לומר שלשון עברי השתנה בברכה הנל, לדעתו בתרגום אונקלוס נרמזה דרשת חז"ל (בראשית רבה צח, ו) לפסוק "יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית מח, ח) ועל פיה אנו עתידים להקרא "יהודים" ("יהודה אתה יודוך אחיך - אמר ר' שמעון בר יוחאי: יהיו כל אחיך נקראים על שמך. אין אדם אומר: ראובני אֲנָא, שמעוני אנא, אלא יהודי אנא"). והואיל ודרשתם נסמכה לברכת יעקב שבסוף ספר בראשית, לכן, כרמז לדרשתם, תרגם יְהוּדָאֵי החל מחומש שמות.
בצאת ישראל..שבתחילה נקראו ישראל ובשם זה היו מוכרים למצרים.. היתה יהודה ...שאז נשתנה שמם ליהודה
ונאים הדברים בדרך אפשר, [ פוזן חולק עליו מסיבות היסטוריות ואכמל, ]