דיני לה"ר בפרסום ביקורת על ספרים וכדומה

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
כלפי ליא אמר:
בוא נרד לדוגמאות.
למשל, נודע בשער בת רבים הוראת זקן רשכבה"ג מרן הגראי"ל זצוק"ל שאסור ללמוד באקדמיה אפילו בחרדית בשום אופן שהוא, וכינה אותה כאכילת דבר אחר עם שטריימל. לצערנו רבים מאוד מבני הציבור החרדי יראים ושלמים בכל הליכותיהם, וישנם כאלה עפ"י הוראת רבותיהם [כידוע שהיה מי שהיה נוהג להתיר ליחידים, אבל יש גם אחרים שנוהגים להורות היתר בצינעה או בפרהסיא], שכן הולכים ללמוד באקדמיה.
ברור שאותם שהולכים ללמוד באקדמיה, או שמתירים ללכת, הם לא עוברים שום עבירה מהתורה הקדושה, גם אם גדולי הדור ורועיו ושומריו הנאמנים, רואים צורך להתריע שהאקדמיה מסוכנת ועלולה להביא לפי פחת, ומגדירים זאת כ"טרייף חזיר", מי שהולך לאקדמיה הוא עדיין יהודי כשר וישר והגון לכל דבריו.
[highlight=yellow]ומי שמדבר לשוה"ר על הולכי האקדמיה, בטיעוני שקר שמותר לדבר לשוה"ר על "רשעים מסיתים ומדיחים וכו'" כיד השטן הטובה עליו, הוא עצמו רשע מרושע ומצווה לשנאו ולרדפו, כי הוא עובר בשאט נפש ובזדון על מצוות התורה עשין ולאוין וארורין, ועושה פלסתר מציוויי התורה הקדושה, ומבחינתו התורה היא עוד סוג של פאשקוויל.[/highlight]
אני מתרגש ומתפלא כאחת איך שאפשר
להכיל קנאות כזו כנגד המקנאים
ולסנגר על הפשרנים בו זמנית
מי שאני רוצה הוא רשע
מי שאני לא רוצה הוא צדיק גם אם
אמרו עליו חרדי עם שטריימל

בפרט זה שהדיון לא נערך סביב אקדמיה
כפי שהחלטת אלא דוקא סביב ארגונים אחרים
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
נזהר מצבועים אמר:
כלפי ליא אמר:
בוא נרד לדוגמאות.
למשל, נודע בשער בת רבים הוראת זקן רשכבה"ג מרן הגראי"ל זצוק"ל שאסור ללמוד באקדמיה אפילו בחרדית בשום אופן שהוא, וכינה אותה כאכילת דבר אחר עם שטריימל. לצערנו רבים מאוד מבני הציבור החרדי יראים ושלמים בכל הליכותיהם, וישנם כאלה עפ"י הוראת רבותיהם [כידוע שהיה מי שהיה נוהג להתיר ליחידים, אבל יש גם אחרים שנוהגים להורות היתר בצינעה או בפרהסיא], שכן הולכים ללמוד באקדמיה.
ברור שאותם שהולכים ללמוד באקדמיה, או שמתירים ללכת, הם לא עוברים שום עבירה מהתורה הקדושה, גם אם גדולי הדור ורועיו ושומריו הנאמנים, רואים צורך להתריע שהאקדמיה מסוכנת ועלולה להביא לפי פחת, ומגדירים זאת כ"טרייף חזיר", מי שהולך לאקדמיה הוא עדיין יהודי כשר וישר והגון לכל דבריו.
ומי שמדבר לשוה"ר על הולכי האקדמיה, בטיעוני שקר שמותר לדבר לשוה"ר על "רשעים מסיתים ומדיחים וכו'" כיד השטן הטובה עליו, הוא עצמו רשע מרושע ומצווה לשנאו ולרדפו, כי הוא עובר בשאט נפש ובזדון על מצוות התורה עשין ולאוין וארורין, ועושה פלסתר מציוויי התורה הקדושה, ומבחינתו התורה היא עוד סוג של פאשקוויל.
נחדד דוגמא
אקדמיה שמלמדים בה דברי כפירה בלי צנזור..
ורבים מבין היושבים בה מעידים על זה
יבוא מישהו וישאל את כלפיא ליא מה הוא יענה לו?
ישאל מה?
האם ללכת לשם?
כבר הורה זקן שאסור ללכת אפילו לאקדמיה חרדית, כי עצם האקדמיה היא פסולה.
כ"ש לאקדמיה שהמרצים מלמדים בה דברי כפירה.
מי שכן הלך עפ"י הוראת רבותיו, או שהלך ללמוד מקצוע ונצרך להגיע למקום שיש בו גם דברי כפירה, לא עבר איסור לא דאורייתא ולא דרבנן, כי אם על הוראות חכמי הדור. ונכון שגם זה דבר חמור מאוד, אבל עדיין אי אפשר להגדיר אחד כזה כעובר על ציוויי התורה והקב"ה, שזה הדבר היחיד שמגדיר בן אדם כיצא מכלל עמיתך.
האם מותר לדבר עליו לשוה"ר?
חד משמעית אסור.
כמבואר בח"ח.
ומי שמדבר על אחד כזה לשוה"ר, בשאט נפש, מותר לדבר עליו לשוה"ר. חוץ אם הוא מדבר בשוגג. אבל בדר"כ כל אלו שמדברים הם מזידים ופורקי עול.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
נזהר מצבועים אמר:
כלפי ליא אמר:
בוא נרד לדוגמאות.
למשל, נודע בשער בת רבים הוראת זקן רשכבה"ג מרן הגראי"ל זצוק"ל שאסור ללמוד באקדמיה אפילו בחרדית בשום אופן שהוא, וכינה אותה כאכילת דבר אחר עם שטריימל. לצערנו רבים מאוד מבני הציבור החרדי יראים ושלמים בכל הליכותיהם, וישנם כאלה עפ"י הוראת רבותיהם [כידוע שהיה מי שהיה נוהג להתיר ליחידים, אבל יש גם אחרים שנוהגים להורות היתר בצינעה או בפרהסיא], שכן הולכים ללמוד באקדמיה.
ברור שאותם שהולכים ללמוד באקדמיה, או שמתירים ללכת, הם לא עוברים שום עבירה מהתורה הקדושה, גם אם גדולי הדור ורועיו ושומריו הנאמנים, רואים צורך להתריע שהאקדמיה מסוכנת ועלולה להביא לפי פחת, ומגדירים זאת כ"טרייף חזיר", מי שהולך לאקדמיה הוא עדיין יהודי כשר וישר והגון לכל דבריו.
[highlight=yellow]ומי שמדבר לשוה"ר על הולכי האקדמיה, בטיעוני שקר שמותר לדבר לשוה"ר על "רשעים מסיתים ומדיחים וכו'" כיד השטן הטובה עליו, הוא עצמו רשע מרושע ומצווה לשנאו ולרדפו, כי הוא עובר בשאט נפש ובזדון על מצוות התורה עשין ולאוין וארורין, ועושה פלסתר מציוויי התורה הקדושה, ומבחינתו התורה היא עוד סוג של פאשקוויל.[/highlight]
אני מתרגש ומתפלא כאחת איך שאפשר
להכיל קנאות כזו כנגד המקנאים
ולסנגר על הפשרנים בו זמנית
מי שאני רוצה הוא רשע
מי שאני לא רוצה הוא צדיק גם אם
אמרו עליו חרדי עם שטריימל

בפרט זה שהדיון לא נערך סביב אקדמיה
כפי שהחלטת אלא דוקא סביב ארגונים אחרים
א. לא החלטתי שום דבר. נתתי דוגמה בעלמא. אין לי מושג את מי אתה מחליט לקטלג רשע, וזה גם לא מעניין אותי.
ב. טעות גדולה טעית. רוב אותם המציגים את עצמם כמקנאים, הם רשעים גמורים לפי כל כללי התורה והמצוות, ומצווה לשנאותם ולרודפם כמו שמבואר על משנאי ה'. כגון, כל מי שמזיק רכוש של חבירו או של רבים או שמצער את היחיד או את הרבים בזדון ובשאט נפש, בגזילת רשות היחיד או הרבים, הוא רשע לפי כל כללי התורה, אף אם הוא שוכב וצורח גיוואלד כשיכור בבית המסבואים.
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
בהודעה הקודמת אני מסכים איתך חלקית
כי על זה לא היה שאלה
[highlight=yellow]רק שים לב היכן אתה מקצין
במילים חריפות והיכן לא
נקודה למחשבה[/highlight]

וכעת לשאלה שהדיון עלה בגללה
על חרדי שמנסה לשכנע לדוגמא להרשם לאקדמיה שכולם מודים שהיא כפרנית
האם מותר לדבר עליו לשון הרע

וזו רק דוגמא
השאלה שהדיון עלה בגללה כפי שסיכמנו אני ויהודה1
לא נעלה אותה בפומבי
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
לא הקצנתי בשום מילה חריפה.
התורה אמת כתוב בה, וכל אות בה היא אמת לאמיתה, והלכותיה מפורשות בש"ס ובשו"ע ופוסקים, ומי שעובר על הלכות ברורות כתוב גם שם מה דינו, והיא לא פאשקוויל ח"ו, ולא נועדה ליושבי קרנות שמשתמשים בה כחומר ביד היוצר לגחמותיהם.

מה זה "חרדי" שמנסה לשכנע להרשם לאקדמיה? אם הוא קיבל הוראה ממי שהוא בר סמכא להוראה, או שהוא עצמו בדק את הענין, ויודע שעפ"י ההלכה היבשה יש דרכים שמותר ללכת ללמוד מקצוע גם במקום שמוגדר כפרני ושרח"ל משמיעים שם דברי כפירה, הרי שהוא פעל עפ"י הלכה [למרות שכאמור, הוראת גדולי הדור זצוק"ל ויבלחט"א שבשופו"א אסור ללכת לשום אקדמיה תהיה מה שתהיה, הוראה לציבור וליחיד כאחד, כמו שהורה זקן רבינו הגדול מרן הגראי"ל זצוק"ל, עדיין אין זה הוראה שמוגדרת כהלכה] ומי שמדבר עליו לשוה"ר הוא עבריין. והרי גם בכנסת ישראל משמיעים כל היום דברי כפירה, וגדו"י שלחו נציגי ציבור שיעבדו שם. עפ"י הלכה מותר ללכת לעבוד ולהתפרנס גם במקום שמשמיעים דברי כפירה, ומותר גם לנסוע באוטובוס גם כשדלוק בו רדיו שמשמיע דברי כפירה.
ואם אותו חרדי הוא קל דעת שמסית אנשים לשמוע כפירה שלא לצורך, והתקיימו התנאים המבוארים בח"ח כלל ד, הרי שמותר לדבר עליו בתנאים המבוארים שם.
ונעתיק את דבריו בבאמ"ח שם אות לב התנאים המתירים לדבר על אחד כזה:
  • א) שהעולות שעל ידן הוסכם בעיניו שהוא רשע יראה אותן בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים, אם לא שנתחזק בעיר לאיש רשע עבור השמועות הרעות שיוצאות עליו תמיד. ב) אם הם אינן דברים פשוטים כל כך כאכילת דברים אסורים וכיוצא באלו, רק מצד שהוכיח אותו, צריך שיתבונן היטב על פי דרכי התורה אם הוא באמת עון, ולא יחליט תיכף את הענין בדעתו. ג) שלא יגדיל את העולה יותר ממה שהיא. ד) שיכוין לתועלת, דהיינו, כדי שיתרחקו בני אדם מדרך רשע כשישמעו שהבריות מגנות פועלי און, גם אולי הוא בעצמו ישוב על ידי זה מדרכיו הרעים כשישמע שהבריות מגנות אותו עבור זה, אבל לא יתכוין המספר להנות מהפגם ההוא שהוא נותן בו, ולא מצד שנאה שיש לו עליו, רק מצד האמת. ה) שלא יטמין עצמו לגנותו בצנעא, ובפניו יחניף לו, רק כשיספר יספר בפרסום, אם לא שיש לו ממנו אימה שיש לאל ידו להרע עמו, או מפני חשש מחלוקת מותר לגנותו בצנעא בפני כל אחד ואחד, והכל יתכוין לשם שמים כדי להשניאו שלא ילמדו ממעשיו. וכל אלו הפרטים שהצרכנו לא איירינן בפורק עול מלכות שמים מעליו לגמרי חס ושלום, רק דאינו נזהר מעבירה אחת שמפורסמת בישראל לאיסור.
אין שום הגדרה ובעלות למיהו חרדי, וגם קטלוג של בן אדם או כקבוצה שהוא "לא חרדי" זה לשוה"ר כיון שנעשה במטרה לגנות. המדד היחיד שמותר לדבר לשוה"ר על מישהו, הוא רק אם הוא עובר עבירות דאורייתא ודרבנן בזדון ובשאט נפש. אין שום הגדרה אחרת לענין, לא שיוך מפלגתי ולא רעיוני ולא חברתי.
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
אתה מתחמק מלענות לשאלה
והולך סחור סחור בשביל להטיף את דעותיך
שברור לך שהם לא מוסכמים על כל הציבור התורני
שאלה אחת ויחידה
סוכן של מכון אקדמי חילוני משוטט
בישיבה או בכוללים ומציע לאברכים או בחורים
מלגה ללימוד באקדמיה
מותר להזהיר ממנו או לא?
אל תעשה חילוקים על דעת עצמך לצורך שלא לצורך
אין גדול בישראל שמתיר ללכת לגוף אקדמי
שביודעין הוא מעביר חומר של כפירה בלי לצנזר

אף אחד לא קטלג מיהו חרדי
מי שקטלג זה גדולי ישראל שאני מקווה
שאתה ממושמע להם והם הביעו דעתם
במכתבים ובפשקווילים..
[highlight=yellow]טעות נוספת שנפלה בחלקך[/highlight]
אתה מביא את דברי החפץ חיים על רשע לעצמו
בזה גלית לי שלא ראית את דברי החפץ חיים על
מכשיל את הרבים אז ההקשה שלך היא שגויה מיסודה
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
הטרלה.

שאלת שאלה, עניתי הלכה ותורה. זה שאתה מתעקש כל הזמן לדבר פוליטיקה ולסובב את הנושאים, אין לזה קשר אלי.
אמרתי ואומר שוב, אין איסור הלכתי ללכת ללמוד מקצוע גם במקום שיש שם מרצים שמדברים דברי כפירה רח"ל במוצהר. כמו שאין איסור ללכת ולהיות חבר כנסת, למרות שמדברים שם דברי כפירה במוצהר.
הוראת גדולי הדור כבר הורה זקן, וכבר כתבתי ברורות, אסור ללכת לאקדמיה, לא רק לכזו שמשמיעים בה דברי כפירה גלויים, אלא אפילו לכאלו המצנזרים אותה. אסור. זהו.
להזהיר מאקדמיה, מצוה וחובה גמורה כמובן כמו שגם את זה הורה מרן רה"י זצוק"ל להתריע על זה בכל החומר, כפי שהוא עצמו אכן גם כתב במכתביו המפורסמים ודיבר ברבים כמובא בספריו ימלא פי תהלתך וכפי שהתפרסם בזמנו במקומות נוספים. [ואין לזה שום קשר לאיסור לשוה"ר בכלל, לא מדברים על אף אחד בזה לשוה"ר].


אף גדול בישראל לא "קטלג" חרדיות. לכל גדולי ישראל היה רק מדד אחד, של שמירת התורה והמצוות ועשיית רצון הקב"ה בשלימות והעמדת הדת על תילה.

לא הקשתי כלום, וב"ה שלמדתי את ספרי הח"ח כולם, ממקורם, ולא מציטוטי פשקווילים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
ומי שמדבר לשוה"ר על הולכי האקדמיה, בטיעוני שקר שמותר לדבר לשוה"ר על "רשעים מסיתים ומדיחים וכו'" כיד השטן הטובה עליו, הוא עצמו רשע מרושע ומצווה לשנאו ולרדפו, כי הוא עובר בשאט נפש ובזדון על מצוות התורה עשין ולאוין וארורין, ועושה פלסתר מציוויי התורה הקדושה, ומבחינתו התורה היא עוד סוג של פאשקוויל.
לא מצאתי מקור בח"ח ל"מצווה" זו.
גם מה שכתבת עובר בשאט נפש וכו'... הוא טעות.
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
כלפי ליא אמר:
הטרלה.

שאלת שאלה, עניתי הלכה ותורה. זה שאתה מתעקש כל הזמן לדבר פוליטיקה ולסובב את הנושאים, אין לזה קשר אלי.
[highlight=yellow]אמרתי ואומר שוב, אין איסור הלכתי ללכת ללמוד מקצוע גם במקום שיש שם מרצים שמדברים דברי כפירה רח"ל במוצהר.[/highlight]כמו שאין איסור ללכת ולהיות חבר כנסת, למרות שמדברים שם דברי כפירה במוצהר.
הוראת גדולי הדור כבר הורה זקן, וכבר כתבתי ברורות, אסור ללכת לאקדמיה, לא רק לכזו שמשמיעים בה דברי כפירה גלויים, אלא אפילו לכאלו המצנזרים אותה. אסור. זהו.
להזהיר מאקדמיה, מצוה וחובה גמורה כמובן כמו שגם את זה הורה מרן רה"י זצוק"ל להתריע על זה בכל החומר, כפי שהוא עצמו אכן גם כתב במכתביו המפורסמים ודיבר ברבים כמובא בספריו ימלא פי תהלתך וכפי שהתפרסם בזמנו במקומות נוספים. [ואין לזה שום קשר לאיסור לשוה"ר בכלל, לא מדברים על אף אחד בזה לשוה"ר].


אף גדול בישראל לא "קטלג" חרדיות. לכל גדולי ישראל היה רק מדד אחד, של שמירת התורה והמצוות ועשיית רצון הקב"ה בשלימות והעמדת הדת על תילה.

לא הקשתי כלום, וב"ה שלמדתי את ספרי הח"ח כולם, ממקורם, ולא מציטוטי פשקווילים.
הטרלה של דעות משובשות

הבנתי אם מי יש לי עסק
פולמוס מיותר לחלוטין
הדברים מדברים בעד עצמם
והשנאה לכל דבר שבקדושה
פורץ מתוך הדברים
כל טוב
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
ומי שמדבר לשוה"ר על הולכי האקדמיה, בטיעוני שקר שמותר לדבר לשוה"ר על "רשעים מסיתים ומדיחים וכו'" כיד השטן הטובה עליו, הוא עצמו רשע מרושע ומצווה לשנאו ולרדפו, כי הוא עובר בשאט נפש ובזדון על מצוות התורה עשין ולאוין וארורין, ועושה פלסתר מציוויי התורה הקדושה, ומבחינתו התורה היא עוד סוג של פאשקוויל.
לא מצאתי מקור בח"ח ל"מצווה" זו.
גם מה שכתבת עובר בשאט נפש וכו'... הוא טעות.
נעזור לך:
  • אבל אם בחנת את דרכו כי אין פחד אלהים לנגד עיניו ותמיד יתיצב על דרך לא טוב, כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים, או שאינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער עמו יודעים שהיא עבירה, דהיינו בין שאותה העבירה שהוא רוצה לגלות עשה החוטא כמה פעמים במזיד, או שעבר במזיד כמה פעמים עבירה אחת המפורסמת לכל שהיא עבירה, אם כן מוכח מינה שלא מחמת שגבר יצרו עליו עבר על דברי ה' כי אם בשרירות לבו הוא הולך ואין פחד אלהים לנגד עיניו, לכן מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו ובין שלא בפניו. ואם הוא יעשה מעשה או ידבר דבר, ויש לשפטו לצד הזכות ולצד החוב, צריך לשפטו לצד החוב, אחרי שנתחזק לרשע גמור בשאר עניניו, וכן אמרו רבותינו לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תוניהו בדברים, ואשר לא שת לבו לדבר ה' מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו, ועוד אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם, וכל שכן אם הוכיח אותו בזה ולא חזר דמותר לפרסמו ולגלות על חטאיו בשער בת רבים ולשפוך בוז עליו עד שיחזור למוטב וכמו שכתב הרמב"ם בסוף פרק ו' מהלכות דיעות, אך יש ליזהר שלא לשכוח פרטים אחדים המצטרכים לזה וכתבתים בבאר מים חיים.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
אני לא מדבר עם אנשים שלא מבינים ענין, ומטרילים כסדר.
אבל כן אחזור שוב, ובפעם האחרונה:
אסור ללכת לאקדמיה, מכל סוג שהוא. אסור. נקודה. זה לא רק אסור, זה חמור, ופתח לכל החטאים, וכל באיה לא ישובון.
זה הוראה גורפת וחד משמעית, זו הוראתם המלאה והמפורשת של גדולי ישראל.
מי שבכל זאת הלך לאקדמיה בגלל צורך ממון, למרות שלא עשה כרצון ה', הוא לא עבר בכך עבירה הלכתית, גם אם באקדמיה הזו יש מרצים המדברים דברי כפירה רח"ל בראש כל חוצות. כמבואר בסוגיות בפסחים, מותר ללכת למקצוע, גם אם יש שם בלא מכוון דברי איסור כע"ז ממש. כמו שמותר ללכת לעבודה בת"א, וכדוגמאות רבים אחרים.
עם זאת, למרות שהלכתית יש מקום להתיר בהליכה לצורך, ההוראה היא חד משמעית לאסור בכל גווני לכל צורך שהוא.
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
כלפי ליא אמר:
אני לא מדבר עם אנשים שלא מבינים ענין, ומטרילים כסדר.
אבל כן אחזור שוב, ובפעם האחרונה:
אסור ללכת לאקדמיה, מכל סוג שהוא. אסור. נקודה. זה לא רק אסור, זה חמור, ופתח לכל החטאים, וכל באיה לא ישובון.
זה הוראה גורפת וחד משמעית, זו הוראתם המלאה והמפורשת של גדולי ישראל.
מי שבכל זאת הלך לאקדמיה בגלל צורך ממון, למרות שלא עשה כרצון ה', הוא לא עבר בכך עבירה הלכתית, [highlight=yellow]גם אם באקדמיה הזו יש מרצים המדברים דברי כפירה רח"ל בראש כל חוצות. כמבואר בסוגיות בפסחים[/highlight], מותר ללכת למקצוע, גם אם יש שם בלא מכוון דברי איסור כע"ז ממש. כמו שמותר ללכת לעבודה בת"א, וכדוגמאות רבים אחרים.
עם זאת, למרות שהלכתית יש מקום להתיר בהליכה לצורך, ההוראה היא חד משמעית לאסור בכל גווני לכל צורך שהוא.
אל תטריל את המשמעות הפשוטה
של החפץ חיים
ואל תמציא גמרות שכתוב בהם
מה שכתבת על עבודה זרה
צריך למות ולא להתרפאות מעבודה זרה
בטח ובטח שלא להתפרנס מדברי כפירה
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
דיברתי עם אנשים שיודעים גמרות והלכות, וגם מבינים אותם. ויודעים להבחין בין להתרפאות מע"ז, ובין כניסה לבית מינים, ששניהם ביהרג ואל יעבור, לבין לימוד מקצוע במקום שמשמיעים בו דברי כפירה והוא לא מתכוון לכך.
בוודאי לא דיברתי ואני לא נוהג לדבר עם אנשים שמכירים רק ציטוטי גמרות מתוך פאשקווילים.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
ומי שמדבר לשוה"ר על הולכי האקדמיה, בטיעוני שקר שמותר לדבר לשוה"ר על "רשעים מסיתים ומדיחים וכו'" כיד השטן הטובה עליו, הוא עצמו רשע מרושע ומצווה לשנאו ולרדפו, כי הוא עובר בשאט נפש ובזדון על מצוות התורה עשין ולאוין וארורין, ועושה פלסתר מציוויי התורה הקדושה, ומבחינתו התורה היא עוד סוג של פאשקוויל.
לא מצאתי מקור בח"ח ל"מצווה" זו.
גם מה שכתבת עובר בשאט נפש וכו'... הוא טעות.
נעזור לך:
  • אבל אם בחנת את דרכו כי אין פחד אלהים לנגד עיניו ותמיד יתיצב על דרך לא טוב, כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים, או שאינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער עמו יודעים שהיא עבירה, דהיינו בין שאותה העבירה שהוא רוצה לגלות עשה החוטא כמה פעמים במזיד, או שעבר במזיד כמה פעמים עבירה אחת המפורסמת לכל שהיא עבירה, אם כן מוכח מינה שלא מחמת שגבר יצרו עליו עבר על דברי ה' כי אם בשרירות לבו הוא הולך ואין פחד אלהים לנגד עיניו, לכן מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו ובין שלא בפניו. ואם הוא יעשה מעשה או ידבר דבר, ויש לשפטו לצד הזכות ולצד החוב, צריך לשפטו לצד החוב, אחרי שנתחזק לרשע גמור בשאר עניניו, וכן אמרו רבותינו לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תוניהו בדברים, ואשר לא שת לבו לדבר ה' מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו, ועוד אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם, וכל שכן אם הוכיח אותו בזה ולא חזר דמותר לפרסמו ולגלות על חטאיו בשער בת רבים ולשפוך בוז עליו עד שיחזור למוטב וכמו שכתב הרמב"ם בסוף פרק ו' מהלכות דיעות, אך יש ליזהר שלא לשכוח פרטים אחדים המצטרכים לזה וכתבתים בבאר מים חיים.
כתוב מותר ולא מצווה "מצווה" כתוב על מסיתים ומדיחים ואפיקורסים. וכמו שכתבתי לך מי שבטוח שההולך לאקדמיה וכו' יוצא מכלל עמיתך הוא טועה אבל לא "עובר בשאט נפש" ואף שתאמר שהיה לו ללמוד וכו' עדיין לא נעשה בשביל זה עובר בשאט נפש.
וכמו שעל הולך לאקדמיה טענת שהיה לו להימנע מלדבר למרות שזה דבר המפורסם לכל שהוא עבירה שהרי התפרסם איסור מגדולי הדור על זה בגלל שהיה לו לחוש שהוא לא בכלל האיסור כך יש לך לומר על מי שדבר ש"אולי מישהו היתיר לו לצורך הצלת היהדות וכדו'"
 

נזהר מצבועים

משתמש רגיל
כלפי ליא אמר:
דיברתי עם אנשים שיודעים גמרות והלכות, וגם מבינים אותם. ויודעים להבחין בין להתרפאות מע"ז, ובין כניסה לבית מינים, ששניהם ביהרג ואל יעבור, לבין לימוד מקצוע במקום שמשמיעים בו דברי כפירה והוא לא מתכוון לכך.
בוודאי לא דיברתי ואני לא נוהג לדבר עם אנשים שמכירים רק ציטוטי גמרות מתוך פאשקווילים.
אם דעות כאלה שמותר ללכת ללמוד
[highlight=yellow]גם אם באקדמיה הזו יש מרצים המדברים דברי כפירה רח"ל בראש כל חוצות. כמבואר בסוגיות בפסחים[/highlight]
אל תבזה את הפאשקווילים בטח לא את חז"ל
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
מי שבכל זאת הלך לאקדמיה בגלל צורך ממון, למרות שלא עשה כרצון ה', הוא לא עבר בכך עבירה הלכתית, גם אם באקדמיה הזו יש מרצים המדברים דברי כפירה רח"ל בראש כל חוצות. כמבואר בסוגיות בפסחים, מותר ללכת למקצוע, גם אם יש שם בלא מכוון דברי איסור כע"ז ממש. כמו שמותר ללכת לעבודה בת"א, וכדוגמאות רבים אחרים.
עם זאת, למרות שהלכתית יש מקום להתיר בהליכה לצורך, ההוראה היא חד משמעית לאסור בכל גווני לכל צורך שהוא.
א. הוא עובר על הוראה מפורשת של גדולי ישראל וזו עבירה המפורסמת אצל כלל ישראל.
ב. אם הוא לומד רק ממי שמלמד כפירה זה אסור בייהרג ואל יעבור ולא יעזור ההיתר של פרנסה. מה שהבאת מפסחים נכון רק אם יש רק אפשרות לשמוע מאחרים כפירה אבל הוא לא לומד מהם. וגם על זה צריך עיון כי האיסור אינו משום שנהנה מעבירה אלא משום שמכניס לליבו דברים אסורים.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
נעזור לך:
  • אבל אם בחנת את דרכו כי אין פחד אלהים לנגד עיניו ותמיד יתיצב על דרך לא טוב, כמו הפורק מעליו עול מלכות שמים, או שאינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער עמו יודעים שהיא עבירה, דהיינו בין שאותה העבירה שהוא רוצה לגלות עשה החוטא כמה פעמים במזיד, או שעבר במזיד כמה פעמים עבירה אחת המפורסמת לכל שהיא עבירה, אם כן מוכח מינה שלא מחמת שגבר יצרו עליו עבר על דברי ה' כי אם בשרירות לבו הוא הולך ואין פחד אלהים לנגד עיניו, לכן מותר להכלימו ולספר בגנותו בין בפניו ובין שלא בפניו. ואם הוא יעשה מעשה או ידבר דבר, ויש לשפטו לצד הזכות ולצד החוב, צריך לשפטו לצד החוב, אחרי שנתחזק לרשע גמור בשאר עניניו, וכן אמרו רבותינו לא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תוניהו בדברים, ואשר לא שת לבו לדבר ה' מותר להכלימו במעלליו ולהודיע תועבותיו ולשפוך בוז עליו, ועוד אמרו מפרסמין את החנפים מפני חלול השם, וכל שכן אם הוכיח אותו בזה ולא חזר דמותר לפרסמו ולגלות על חטאיו בשער בת רבים ולשפוך בוז עליו עד שיחזור למוטב וכמו שכתב הרמב"ם בסוף פרק ו' מהלכות דיעות, אך יש ליזהר שלא לשכוח פרטים אחדים המצטרכים לזה וכתבתים בבאר מים חיים.
כתוב מותר ולא מצווה "מצווה" כתוב על מסיתים ומדיחים ואפיקורסים. וכמו שכתבתי לך מי שבטוח שההולך לאקדמיה וכו' יוצא מכלל עמיתך הוא טועה אבל לא "עובר בשאט נפש" ואף שתאמר שהיה לו ללמוד וכו' עדיין לא נעשה בשביל זה עובר בשאט נפש.
וכמו שעל הולך לאקדמיה טענת שהיה לו להימנע מלדבר למרות שזה דבר המפורסם לכל שהוא עבירה שהרי התפרסם איסור מגדולי הדור על זה בגלל שהיה לו לחוש שהוא לא בכלל האיסור כך יש לך לומר על מי שדבר ש"אולי מישהו היתיר לו לצורך הצלת היהדות וכדו'"
אין "מותר" בנושא הזה, או שיש מצוה או שיש איסור גמור וחמור. וכ"ז מפורש בכמה מקומות. ברור שמסיתים ומדיחים ואפיקורסים מצוה יותר גדולה לשנאם [כלומר שנאת מעשיהם] ולרדפם כדי למנוע מהם כל השפעה שלילית ח"ו.
הוראת גדולי הדור על כל חומרתה ונוראותה, אינה הופכת את מי שמיפר אותה בגלל צורך כלשהו לצורך עצמו, לעבריין. [במיוחד, שתמיד יש בעל הוראה בצד שאפשר לסמוך עליו שידוע שהרבה מהם מתירים. ועובדה היא שלצערנו הגדול, למגינת לב יראי ד' וחושבי שמו, רבים שלמים וכן טובים נמצאים בכל מיני אקדמיות, למרות ההוראה הברורה והנחרצת של גדולי הדור, ועובדה זו מוכיחה גם שיש לצערנו בעלי הוראה שמתירים ליחידים בכל מיני צרכים, וגם שרבים לא תופסים את חומרת הדברים, וממילא אינם נחשבים לעבריינים. במיוחד שעפ"י הלכה וסוגיות הגמ' והפוסקים, יש מקום למצוא היתר ללכת ללמוד לצורך, והוראת גדולי הדור פשוטה וברורה, שאם כולם יתירו לעצמם ללכת לשם, ברור שזה יהיה פתח לדרדור רוחני של כל הציבור, ולפתח חטאת רובץ, וא"צ להאריך בזה שהדברים פשוטים ומובנים גודל החורבן וההרס שיש באקדמיה, וצריך להאריך בזה כלפי חוץ להזהיר בכך את הציבור].
מי שדואג לעבור על איסורי לשוה"ר והופך איסורים למצוות חדשות וחובות, ועושה אותם בזדון ובשאט נפש במהלך סדרתי, הוא עבריין.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
דיברתי עם אנשים שיודעים גמרות והלכות, וגם מבינים אותם. ויודעים להבחין בין להתרפאות מע"ז, ובין כניסה לבית מינים, ששניהם ביהרג ואל יעבור, לבין לימוד מקצוע במקום שמשמיעים בו דברי כפירה והוא לא מתכוון לכך.
מה באמת החילוק? הרי משמע בגמרא בשבת שאסור להיכנס לבית מינים אפילו כדי להינצל מנחש הרודף אחריו להורגו.
 

שמעיה

משתמש ותיק
לכאורה זה הנאה מבית עובדי עבודה זרה.
כפירה אינה עבודה זרה.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
מי שבכל זאת הלך לאקדמיה בגלל צורך ממון, למרות שלא עשה כרצון ה', הוא לא עבר בכך עבירה הלכתית, גם אם באקדמיה הזו יש מרצים המדברים דברי כפירה רח"ל בראש כל חוצות. כמבואר בסוגיות בפסחים, מותר ללכת למקצוע, גם אם יש שם בלא מכוון דברי איסור כע"ז ממש. כמו שמותר ללכת לעבודה בת"א, וכדוגמאות רבים אחרים.
עם זאת, למרות שהלכתית יש מקום להתיר בהליכה לצורך, ההוראה היא חד משמעית לאסור בכל גווני לכל צורך שהוא.
א. הוא עובר על הוראה מפורשת של גדולי ישראל וזו עבירה המפורסמת אצל כלל ישראל.
ב. אם הוא לומד רק ממי שמלמד כפירה זה אסור בייהרג ואל יעבור ולא יעזור ההיתר של פרנסה. מה שהבאת מפסחים נכון רק אם יש רק אפשרות לשמוע מאחרים כפירה אבל הוא לא לומד מהם. וגם על זה צריך עיון כי האיסור אינו משום שנהנה מעבירה אלא משום שמכניס לליבו דברים אסורים.
על אות א' עניתי בהודעתי הקודמת.
אות ב'. לא הבנתי הכוונה "רק ממי שמלמד כפירה". ללמוד פסיכולוגיה למשל, גם אם המרצה משמיע באמצע דברי כפירה רח"ל מובהקים, אינו איסור הלכתית, אם השומע אינו מכוון לקבל את דברי הכפירה. זה עדיין לא מוגדר כריפוי ממינות ולא כבית מינות. ובסוגיא בפסחים זה לא תלוי בהנאה, אלא בכוונה. ומי שמכניס ללבו דברים אסורים, עובר איסור נורא. המדובר במי שהולך ללמוד מקצוע, ויודע שדברי הכפירה הם הבל הבלים ומבטלם במחשבתו הגמורה. הלכתית יש דרך להתיר. אבל למעשה, ההוראה גורפת וברורה, אסור ללכת לאקדמיה, ואין צריך להאריך בזה כנ"ל.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
לכאורה זה הנאה מבית עובדי עבודה זרה.
כפירה אינה עבודה זרה.
מדובר על בית מינים ולא על בית שנבנה לע"ז
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
מי שדואג לעבור על איסורי לשוה"ר והופך איסורים למצוות חדשות וחובות, ועושה אותם בזדון ובשאט נפש במהלך סדרתי, הוא עבריין.
אם כוונתו למנוע מכשול מאחרים זה לא שאט נפש.
תלוי מה הענין. וכמבואר כל התנאים בח"ח. אם הוא בשאט נפש עובר על התנאים של הח"ח, הוא עבריין.
 

כלפי ליא

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
כלפי ליא אמר:
דיברתי עם אנשים שיודעים גמרות והלכות, וגם מבינים אותם. ויודעים להבחין בין להתרפאות מע"ז, ובין כניסה לבית מינים, ששניהם ביהרג ואל יעבור, לבין לימוד מקצוע במקום שמשמיעים בו דברי כפירה והוא לא מתכוון לכך.
מה באמת החילוק? הרי משמע בגמרא בשבת שאסור להיכנס לבית מינים אפילו כדי להינצל מנחש הרודף אחריו להורגו.
בית מינים זה מקום המיוחד למינות. ולשם אסור להכנס ביהרג ואל יעבור.
מקום המיוחד למקצוע, גם אם מדברים שם דברי מינות בגלוי רח"ל, זה לא בית מינות. כמו שהתירו כל גדולי ישראל להכנס לכנסת, וכמו שכבר הזכרתי.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
ולכן פתחתי אשכול זה כדי שיבררו מה התנאים לפני שמדברים. אבל אם מדובר במי שלא יודע את התנאים וטועה בהלכות השמיעה. אף שהוא פושע עדיין לא מותר לדבר לשון הרע עליו.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
כלפי ליא אמר:
הוראת גדולי הדור על כל חומרתה ונוראותה, אינה הופכת את מי שמיפר אותה בגלל צורך כלשהו לצורך עצמו, לעבריין.
למה לא, הרי הוא פורש מדרכי ציבור שאין לו חלק לעולם הבא. ומה שמורה היתר לעצמו הרי גם בעל עבירה גמור מורה היתר לעצמו, ואתה עצמך אמרת שמי שעובר על תנאי לשון הרע בשאט נפש הוא עבריין. כאם מפורסם אצל כל ישראל שהדבר הזה אסור זה בכלל מה שכתב הח"ח ואם יש הרבה המורים היתר אולי לכן זה כבר לא מפורסם בכלל ישראל (אף ש"שם האיסור" כן מפורסם)
 

שמעיה

משתמש ותיק
יהודה1 אמר:
שמעיה אמר:
לכאורה זה הנאה מבית עובדי עבודה זרה.
כפירה אינה עבודה זרה.
מדובר על בית מינים ולא על בית שנבנה לע"ז
מינות בש''ס זה או צנזור מעבודה זרה, או נצרות המוגדרת הלכתית (בכל אופן בדורות הראשונים) כעבודה זרה לכל דבר.
 

יהודה1

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעיה אמר:
יהודה1 אמר:
שמעיה אמר:
לכאורה זה הנאה מבית עובדי עבודה זרה.
כפירה אינה עבודה זרה.
מדובר על בית מינים ולא על בית שנבנה לע"ז
מינות בש''ס זה או צנזור מעבודה זרה, או נצרות המוגדרת הלכתית (בכל אופן בדורות הראשונים) כעבודה זרה לכל דבר.
בגמרא בשבת מדובר על "מכירים וכופרים" בבי אבידן. שבת קטז.
 
חלק עליון תַחתִית