@אמונת אומן, כבודו רק מבלבל אותי יותר, ומלבד שיש לי להעיר על כמה נקודות שכתבת, נראה שכבודו לא הסביר עצמו היטב, ורק אחרי שאני הסברתי עצמי היטב (כמו שעשיתי), ייתכן שהבנתי שלא הבנתי.
לעיל ציין מר גופי' לדברי ה'בכורי יעקב' כמי שמעתיק דברי השל"ה להלכה, ואיך עתה יעבירנו למחנה שכנגד?... [ואגב: אף ב'יערות דבש' הנז' שם ליכא שום משמעות לומר כי המקל לשחק נפטר עי"ז מחיוב הסוכה, ואדרבא - שהרי הוא מוסיף חטא על פשע].נדיב לב אמר:לא מוכח משם שום דבר בטח לא להיפך. מלבד שהזכירו דברי השל"ה.
לבי במערב אמר:לעיל ציין מר גופי' לדברי ה'בכורי יעקב' כמי שמעתיק דברי השל"ה להלכה, ואיך עתה יעבירנו למחנה שכנגד?... [ואגב: אף ב'יערות דבש' הנז' שם ליכא שום משמעות לומר כי המקל לשחק נפטר עי"ז מחיוב הסוכה, ואדרבא - שהרי הוא מוסיף חטא על פשע].נדיב לב אמר:לא מוכח משם שום דבר בטח לא להיפך. מלבד שהזכירו דברי השל"ה.
גם במשנ"ב הנסמן לעיל מפורש כן (ועד"ז בעוד פוסקים, דלאו כרוכלא לימני וליזיל). אשמח אם יציין מר מקור מפורש בו נכתב להפך.
. . והעיקר כי ז' ימים שבין ר"ה ליה"כ הם נגד ז' ימי שבוע ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום דרך משל ביום ראשון יעשה תשובה על כל מה שחטא כל ימיו ביום ראשון וכן ביום ב' וכן כל ז' ימים ובזה מתקן כל ימיו ולכן נחפשה דרכינו ונתור לחפוש דרכי תשובה דהיינו בזה האופן לא לעשות תשובה בז' ימים אלו וכאשר יעבור יום צום הנבחר אז ידלג כאיל פסח כאלו כבר הותרה הרצועה וכבר יצא בדימוס והימים האלו ימי בכורי ענבים לרעות בגנים וללקוט שושנים בחורים ובתולות וכהנה דברים בטלים המעבירין לאדם על דעתו ודעת קונו ח"ו טוב לנו שנניח כעת התשובה כי עי"כ אנו מוסיפין ליתן כח בס"א כאשר דרשתי מימים מקדם על זה החרוז בפיוט אדיר איום ונורא וכו' צאנך מיד גוזזים הרצון שלפעמים אנו רואים אדם רשע שחוזר בתשובה יושב בצום ובכי מתפלש בעפר וכהנה דברים טובים וכאשר יעברו ימים אחדים הנה הוא חוזר לסורו במעשים מקולקלים ונשכח ימי השבע מפני ימי הרעב וסיבה לזה הוא כמו צאן שמבקשים לגוזו ובצמרו יעשו כל חפץ יתנו לו לאכול מלח וכדומה המגדל צמר למאוד וכאשר יגדל הצמר יגוזו וכן יעשו תמיד וכן הס"א יונקים מן ישראל העובר שפעת קדושה אשר בו והוא להם למחי' ולכך סביב רשעים יתהלכון אך כאשר הם יונקים וכבר נפשו יבשה ואין לחלוחית קדושה עוד בה כי ה' סר מעליו ומעשיו רעים וחטאים מה הם עושים נותנים ללבו לשוב אל ה' ולעשות טוב עד אשר ידושן נפשו מטוב ה' כפי עבודתו במצות ה' ויהי' מלא טוב בברכת ה' ואז כאשר רואים ישמן ישורון ונפשו מלא טוב אז ימנעו אותו מלילך במצות ה' כפעם בפעם ויונקים ממנו כל שפעת קדושה ובעו"ה נותן חלקו לזרים וכוחו לנכרים וזהו הבקשה הנ"ל שה' יציל אותנו ולכך אמר צאנך מיד גוזזים שלא יקרה לנו כנ"ל ולכך צריך גדרים ושמירות רבות הן במדות והן במעשים שבל ישוב לכסלה ח"ו אדרבה להוסיף אומץ בכל יום בתורה ומדע וביראה וענין זה במה יזכה נער ארחו הוא העיקר בתורה ובתפלה כי הם המיישרים לאדם בכל מעשהו ולכן קוטב דרושנו בזה בתורה ובתפלה . . אתם אחיי ראו נא בעו"ה איזה בית אשר תבנו ואיזה מקום מנוחה לשכון בו לבל יהי' שם כנגע נראה בבית שהוא המשחית בחטאו ששורה שם והוא הנגע צרעת ממארת נגעי בתים אשר משחית דבוק בקירות הבית ולכך אמר על חטאי אדם "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה" שהוא אשר שורה סטרא דמסאבא ונראה בו הנגע ולכך עלינו לטהר המקומות והבתים בתשובה ביו"ד ימים אלו ואח"כ ונתץ הבית ילך מבית לסוכה כדי לטהר המקום כי שם צלא דמהימנותא קדישא ושם יהי' לו צל סוכה להגין ולטהר הבית ולכן צריך האדם מאוד לקבוע דירתו ביום ובלילה בסוכה והפליגו חז"ל מבלי לישן שינת עראי חוץ לסוכה כי בשינה יותר עלולים נגעי בני אדם להחטיא לאדם ולכך לעתיד לבא שיבקשו אומות העולם לקיים המצות ואין מקום שאין בו חטא ומשחית מהם ולכך יתן להם ה' סוכה אולי שם ישובו ולכן השמרו נא בסוכה מבלי לחטוא שם בתערובת אנשים ונשים בחורים ובתולות שמחה של הוללות ושטות וח"ו לשחוק שם בקארטין או לדבר שם שום דבר נבלה אוי לאותה בושה מקום צל סוכה אשר הוא טהור ופנוי מכל נגעי אדם ונגעי בתים לעשות גם שם חטא ועון ופשע:
"ג' הפוסקים" (שהם שנַיִם) כותבים את אותם הדברים, שגם לפ"ד החוששים (המובאים בהם להלכה) - המֵקֵל אין לו לעשות כן חוץ לסוכה, אלא יכנס לסוכה ושם ישוח וישחק. וכ"ה במשנ"ב ועוד.נדיב לב אמר:קיבצת ג' פוסקים
לבי במערב אמר:"ג' הפוסקים" (שהם שנַיִם) כותבים את אותם הדברים, שגם לפ"ד החוששים (המובאים בהם להלכה) - המֵקֵל אין לו לעשות כן חוץ לסוכה, אלא יכנס לסוכה ושם ישוח וישחק. וכ"ה במשנ"ב ועוד.נדיב לב אמר:קיבצת ג' פוסקים
כיון שאינני רואה זאת כ'טעות' - אין גריעותא במה שאתלנו באחרים, ועכ"פ אשמח אם יונח ה'קרעדיט' על שכמי...
עדיין אצפה למקור בו מפורש להפך, כבקשתי לעיל.
לשון ה'בכורי יעקב':נדיב לב אמר:מה מצאת שם להיפך? מלבד ציטוט דברי השל"ה?
המשפט הראשון (עד התיבות 'לילך לסוכה') נמצא (בשינויים קלים) גם בא"ר וא"ז שציינתי.והיינו שלא דיבר שמועות כלל, כמו בבית הכנסת, אבל מי שמדבר צריך לילך לסוכה. אכן משחוק יזהר יותר ויותר בימים האלה, דאם ישחק - צריך להיות בסוכה, ויתחלל קדושת הסוכה עי"ז; ובפרט שימי הסוכה הם ימי דין . . ולכן, כל בעל נפש יחוש לעצמו לעסוק בימי סוכות בתורה ובמצות ובשמחה של מצוה ולא בשחוק וקלות ראש ולשה"ר.
לבי במערב אמר:עדיין אצפה [בתמימותי?] למקור בו מפורש להפך, כבקשתי לעיל.
לבי במערב אמר:לשון ה'בכורי יעקב':נדיב לב אמר:מה מצאת שם להיפך? מלבד ציטוט דברי השל"ה?
המשפט הראשון (עד התיבות 'לילך לסוכה') נמצא (בשינויים קלים) גם בא"ר וא"ז שציינתי.והיינו שלא דיבר שמועות כלל, כמו בבית הכנסת, אבל מי שמדבר צריך לילך לסוכה. אכן משחוק יזהר יותר ויותר בימים האלה, דאם ישחק - צריך להיות בסוכה, ויתחלל קדושת הסוכה עי"ז; ובפרט שימי הסוכה הם ימי דין . . ולכן, כל בעל נפש יחוש לעצמו לעסוק בימי סוכות בתורה ובמצות ובשמחה של מצוה ולא בשחוק וקלות ראש ולשה"ר.
לבי במערב אמר:הבכורי יעקב העתיק דברי השל"ה, וכתב עליהם דהיינו שלא דיבר כלל - אך המדבר מחויב בסוכה.
וכן מוכח מכל הענין [קישרתי לעיל, לתועלת המעיינים, לגוף הספר. הביט מר בדבריו? וכי ניתן לפרש אחרת?!].
עכ"פ, לו נניח כדברי מר:
א. מדוע כתב הבכור"י להזהר משחוק (שהוא הנדון כאן, ולא שיחה בטלה) בימים האלה מהסיבה ה'תמוהה' "דאם ישחק צ"ל בסוכה"?
ב. היכן מצא מר מקור מפורש לפטור את המשחק מסוכה?
כמו כן, תמוהה ההתעלמות מלשון מהרי"א שציינתי: "וכאשר יעברו ימים אחדים הנה הוא חוזר לסורו במעשים מקולקלים [ולאו דוקא בסוכה! אלא ששם הוא חמור יותר - כדמפרש לקמי'] . . צריך האדם מאוד לקבוע דירתו ביום ובלילה בסוכה . . וח"ו לשחוק שם בקארטין או לדבר שם שום דבר נבלה אוי לאותה בושה . . לעשות גם שם חטא ועון ופשע".
האם יוּתַּר לבקש מקור עכ"פ לנאמר בשם ה'סוד'?נדיב לב אמר:ב. היכן מצא מר שנכתב שיש מקור מפורש לפטור מסוכה? אדרבה זה מה שכתבתי בהודעה הראשונה בנידון - "בכ"מ זכורני שע"פ הסוד בהחלט ראוי להמנע. וגם ע"פ הפשט אינו פשוט כ"כ". ועל זה נסוב הדיון הארוך בכוונת השל"ה.
שו"ר דהערוך מחלק ערך טיול לשניים: הא' על מעשה הטיול, שם מביא בין השאר גמ' דידן ושאר דוכתי דטיול ל' הליכה. והב' - טיול בל' לינה כנ"ל, וצ"ב.שמש מרפא אמר:ערוך - בפי' "הטיילין בכל יום" - ונקרא טייל, שלן בצל אפדנו.
לבי במערב אמר:פשוט אעלה את תצלום דברי הבכור"י, ושמא יועיל סוכ"ס:בכור''י.JPG
האם יוּתַּר לבקש מקור עכ"פ לנאמר בשם ה'סוד'?נדיב לב אמר:ב. היכן מצא מר שנכתב שיש מקור מפורש לפטור מסוכה? אדרבה זה מה שכתבתי בהודעה הראשונה בנידון - "בכ"מ זכורני שע"פ הסוד בהחלט ראוי להמנע. וגם ע"פ הפשט אינו פשוט כ"כ". ועל זה נסוב הדיון הארוך בכוונת השל"ה.
ע"פ ה'פשט' הוא פשוט בתכלית: רצוי להמנע מלשחק, ואם משחק - צריך לעשות זה בסוכה (שוב: בשל"ה לא הוזכר איסור המשחק בסוכה, ומקורו הקדמון הוא המהרי"א - שלא הוזכר בפוסקים כמעט - והבכור"י).
מקור להנחה כי ע"פ הסוד יש לשחק חוץ לסוכה, ולא שימנע עצמו כליל מכך (ואם מֵקֵל ומשחק - ה"ה מחויב בסוכה, דמי פטר לו?!).נדיב לב אמר:מקור למה שכתבתי "שע"פ הסוד ראוי להמנע"?
לבי במערב אמר:מקור להנחה כי ע"פ הסוד יש לשחק חוץ לסוכה, ולא שימנע עצמו כליל מכך (ואם מֵקֵל ומשחק - ה"ה מחויב בסוכה, דמי פטר לו?!).נדיב לב אמר:מקור למה שכתבתי "שע"פ הסוד ראוי להמנע"?
לבי במערב אמר:ב'שער האותיות' שם (שגם הוא ציטוט מ'ראשית חכמה') לא נז' מאומה על שלילת משחק בסוכה, אלא רק אודות קדושת הימים.
ובהודעה לאח"ז הוסיף מר וכתב להדיא שיורה לבנו הקטן לשחק חוץ לסוכה!נדיב לב אמר:שוב. אתה מכניס דברים בפי השני. ראה מה שכתבתי שלא ימנע. ותל"מ.
אדרבא, יואיל נא מר לצטט משם רמז קל לאיסור משחק בסוכה (ולא מפני שגב הימים ומעלתם, אלא מצד קדושה דילה).נדיב לב אמר:מצג שווא כדרכך.
לבי במערב אמר:ובהודעה לאח"ז הוסיף מר וכתב להדיא שיורה לבנו הקטן לשחק חוץ לסוכה!נדיב לב אמר:שוב. אתה מכניס דברים בפי השני. ראה מה שכתבתי שלא ימנע. ותל"מ.
אדרבא, יואיל נא מר לצטט משם רמז קל לאיסור משחק בסוכה (ולא מפני שגב הימים ומעלתם, אלא מצד קדושה דילה).נדיב לב אמר:מצג שווא כדרכך.
שמש מרפא אמר:שאלת תם: היאך 'עניינים' שונים כמו חילול קדושת הסוכה, יחייבו ביטול מצווה (אף אם קיומית)? ורחמנא אמר תשבו כעין תדורו.
משונה, דא"כ איפכא מסתברא.נדיב לב אמר:ובשונה ממר אין לי סיבה להתעסק באופן אובסיסיבי בענין הזה...
לבי במערב אמר:משונה, דא"כ איפכא מסתברא.נדיב לב אמר:ובשונה ממר אין לי סיבה להתעסק באופן אובסיסיבי בענין הזה...
וכתב הראשית חכמה, דבכלל ליצנות הוא המשחקים בקוביא ובכל מיני שחוק, דלא יהא רק שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה. ובהעסק עצמו ג"כ ליצנות דומה למיני השחוק המוזכר במסכת עבודה זרה, ואמרו שהוא מושב לצים. דתנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרכום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקין מוקיון לוליון בלורין סגלורין הרי זה מושב לצים. וזה נוסף על איסור גזל יש בו:
וכתב עוד שם, והמשחקים בקוביאות ובשאר מיני שחוק בחגים ובמועדים אוי לנפשם כי גמלו להם רעה, כי ימי המועדים הם ימי הדין, כדתנן בראש השנה בארבעה פרקים העולם נדון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון בחג נדונין על המים כו', הרי שכל המועדים ימי הדין. לכן אמרו שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיתעסקו בתורה. והרי אמרו לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב זכה הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות ואם לאו ח"ו הכריע לכף חובה. נמצא שהחוטא אז בשחוק ובקלות ראש, חמור יותר מבשאר השנה:
ואני אומר הדא הוא דכתיב בראשי חדשים שהן זמן כפרה. ועוד טעם אחר, כי בראש חודש ובמועדים יש תוספות קדושה בנשמה, וכמו שכתבו המקובלים ה' מדריגות, כי נפש רוח נשמה חי' יחידה באין כסדר המעלות, ראש חודש מועדים יום כפור שבת עולם הבא, וזה המשחק בא וחיללם. על כן בני יצ"ו, באתי להזהיר אתכם ואת זרעיכם וזרע זרעיכם, שלא ימצא ביניכם עד עולם שום שחוק כל ימי חייכם, ובזה תזכו לידבק בקדושה עליונה:
ראשונים שנקטו שאין חיוב, לא שאין מצוה.נדיב לב אמר:שמש מרפא אמר:שאלת תם: היאך 'עניינים' שונים כמו חילול קדושת הסוכה, יחייבו ביטול מצווה (אף אם קיומית)? ורחמנא אמר תשבו כעין תדורו.
הוזכר כבר לעיל שיש מהראשונים שנקטו שאין מצווה מלבד אכילה ושינה. תור"י ברכות יא: וכ"נ בשו"ת הרשב"א.
והכל כבר נכתב באשכול, כך שקשה לחזור למר שוב על הדברים. ויקחנו משם.
לבי במערב אמר:ואדרבא, מפורש בפוסקים - אלו שחששו לאזהרת הר"ח והשל"ה! - להפך
שמא בנו"ט להוסיף ולציין דב'קיצור של"ה' הובאו יחדו - אזהרת השל"ה "שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חה"ס אלא בדברי קדושה", וגם "כתב ט"ז מי שרוצה לדבר עם חבירו שמועות צריך לדבר בסוכה ואפי' מי שרוצה לשחוק בקוביאות או בקרטי"ן צריך להיות בסוכה".לבי במערב אמר:לתועלת המעיינים, כך לשון השל"ה ב'שער האותיות' אות ש
שמש מרפא אמר:ראשונים שנקטו שאין חיוב, לא שאין מצוה.נדיב לב אמר:שמש מרפא אמר:שאלת תם: היאך 'עניינים' שונים כמו חילול קדושת הסוכה, יחייבו ביטול מצווה (אף אם קיומית)? ורחמנא אמר תשבו כעין תדורו.
הוזכר כבר לעיל שיש מהראשונים שנקטו שאין מצווה מלבד אכילה ושינה. תור"י ברכות יא: וכ"נ בשו"ת הרשב"א.
והכל כבר נכתב באשכול, כך שקשה לחזור למר שוב על הדברים. ויקחנו משם.
לבי במערב אמר:לתועלת המעיינים, כך לשון השל"ה ב'שער האותיות' אות ש:
וכתב הראשית חכמה, דבכלל ליצנות הוא המשחקים בקוביא ובכל מיני שחוק, דלא יהא רק שנים שיושבין ואין ביניהם דברי תורה. ובהעסק עצמו ג"כ ליצנות דומה למיני השחוק המוזכר במסכת עבודה זרה, ואמרו שהוא מושב לצים. דתנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרכום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקין מוקיון לוליון בלורין סגלורין הרי זה מושב לצים. וזה נוסף על איסור גזל יש בו:
וכתב עוד שם, והמשחקים בקוביאות ובשאר מיני שחוק בחגים ובמועדים אוי לנפשם כי גמלו להם רעה, כי ימי המועדים הם ימי הדין, כדתנן בראש השנה בארבעה פרקים העולם נדון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן בראש השנה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון בחג נדונין על המים כו', הרי שכל המועדים ימי הדין. לכן אמרו שלא ניתנו שבתות וימים טובים לישראל אלא כדי שיתעסקו בתורה. והרי אמרו לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו זכאי וחציו חייב זכה הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות ואם לאו ח"ו הכריע לכף חובה. נמצא שהחוטא אז בשחוק ובקלות ראש, חמור יותר מבשאר השנה:
ואני אומר הדא הוא דכתיב בראשי חדשים שהן זמן כפרה. ועוד טעם אחר, כי בראש חודש ובמועדים יש תוספות קדושה בנשמה, וכמו שכתבו המקובלים ה' מדריגות, כי נפש רוח נשמה חי' יחידה באין כסדר המעלות, ראש חודש מועדים יום כפור שבת עולם הבא, וזה המשחק בא וחיללם. על כן בני יצ"ו, באתי להזהיר אתכם ואת זרעיכם וזרע זרעיכם, שלא ימצא ביניכם עד עולם שום שחוק כל ימי חייכם, ובזה תזכו לידבק בקדושה עליונה:
תיבת 'סוכה' לא נזכרה כלל בכל ערך זה!
הרשב"א (ג' רפ"ז, אם לזה כוונתו) לא איירי אלא בחיוב ודמיונו למצה, אבל הס מלהזכיר שאין מצוה בישיבת סוכה בעלמא. רבינו יונה איני מכיר, וגם לא מצאתי שם.נדיב לב אמר:שמש מרפא אמר:ראשונים שנקטו שאין חיוב, לא שאין מצוה.נדיב לב אמר:הוזכר כבר לעיל שיש מהראשונים שנקטו שאין מצווה מלבד אכילה ושינה. תור"י ברכות יא: וכ"נ בשו"ת הרשב"א.
והכל כבר נכתב באשכול, כך שקשה לחזור למר שוב על הדברים. ויקחנו משם.
ראית את הדברים במקורם לפני שכתבת?
יש ראשונים שנקטו שהוא חיוב, ויש ראשונים שנקטו שהיא קיומית ואינה חיובית אבל עכ"פ כל מילי הם בכלל המצווה, מאידך יש ראשונים שנקטו לחלק בין איסור אכילה ושינה מחוץ לסוכה ובין טיול אף שיכול לטייל בסוכה.
שמש מרפא אמר:הרשב"א (ג' רפ"ז, אם לזה כוונתו) לא איירי אלא בחיוב ודמיונו למצה, אבל הס מלהזכיר שאין מצוה בישיבת סוכה בעלמא. רבינו יונה איני מכיר, וגם לא מצאתי שם.נדיב לב אמר:שמש מרפא אמר:ראשונים שנקטו שאין חיוב, לא שאין מצוה.
ראית את הדברים במקורם לפני שכתבת?
יש ראשונים שנקטו שהוא חיוב, ויש ראשונים שנקטו שהיא קיומית ואינה חיובית אבל עכ"פ כל מילי הם בכלל המצווה, מאידך יש ראשונים שנקטו לחלק בין איסור אכילה ושינה מחוץ לסוכה ובין טיול אף שיכול לטייל בסוכה.