האם כב’ מקיים ’מטייל בסוכה’?; סקר.

האם כב’ מקיים ’מטייל בסוכה’?.

  • בוודאי.

    קולות: 43 39.8%
  • אשתדל מהיום לקיים, בל”נ.

    קולות: 5 4.6%
  • איני יודע מהו ’מטייל’.

    קולות: 17 15.7%
  • לכאורה בזמננו אין חיוב לטייל.

    קולות: 3 2.8%
  • ’מטייל’ היינו: ’שוהה’, והסקר אפוא מיותר.

    קולות: 46 42.6%

  • סה"כ בוחרים
    108

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אדם שבוחר לאכול כל סעודותיו (הארעיות) מחוץ לסוכה, ע"כ נמצא הרבה מחוץ לסוכה, ומניין ההיתר?
חובת הכניסה לסוכה היא בדבר של קביעות.
אין חובה, למשל, להכנס אלי' כדי לקפץ על מגלשות או לשחות בבריכה...

אדם העושה דבר של קבע חוץ לסוכה - בזה צידדו לעיל דהוי מבטל מ"ע בכל רגע ורגע.
 

חימקו

משתמש ותיק
אינני מבין, מדוע אדם שמתנזר מגלוטן, פטור לאכול כל סעודותיו בסוכה, הרי הוא אוכל ארוחות טובות ומזינות, רק שאינם בגדר קביעות?
יש לו סוכה בהשיג יד, והוא לא אוכל בה. אך לשחק שחמט יהיה חייב להיכנס, לא קשה לך???

לדעתי זו שאלה טובה, איני מבין מדוע היא לא קשה לך.
 

חימקו

משתמש ותיק
לי ברור שבמקרה כזה הוא יהיה חייב בסוכה, רק צריך ליישב הדברים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
הקובע סעודתו בפֵרות (כלשון מר: 'ארוחות טובות ומזינות') - נחלקו הפוסקים אם חל ע"ז שֵׁם קביעות ויתחייב בסוכה; אך אם אכילתו היא דרך עראי (וג"ז מצוי), אכן הוא פטור מעיקה"ד.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אינני מבין, מדוע אדם שמתנזר מגלוטן, פטור לאכול כל סעודותיו בסוכה, הרי הוא אוכל ארוחות טובות ומזינות, רק שאינם בגדר קביעות?
יש לו סוכה בהשיג יד, והוא לא אוכל בה. אך לשחק שחמט יהיה חייב להיכנס, לא קשה לך???

לדעתי זו שאלה טובה, איני מבין מדוע היא לא קשה לך.
לדעת הפוטרים באופן כזה, זה דומה לשאלה מדוע פטור מברכת המזון. 
התשובה בפשטות היא שזה דבר יוצא דופן, ונגרר אחר הכלל שאצלם זו לא קביעות. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
הקובע סעודתו בפֵרות (כלשון מר: 'ארוחות טובות ומזינות') - נחלקו הפוסקים אם חל ע"ז שֵׁם קביעות ויתחייב בסוכה; אך אם אכילתו היא דרך עראי (וג"ז מצוי), אכן הוא פטור מעיקה"ד.
הפוסקים נחלקו בהגדרה מהו מיני תרגימא שמחייבים סוכה. ולא התייחסו לנדון דהכא.

לרוב לפוסקים שאין קביעות לפירות, מה הדין אם אוכל כל סעודותיו פירות וקליות?
 

חימקו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
חימקו אמר:
אינני מבין, מדוע אדם שמתנזר מגלוטן, פטור לאכול כל סעודותיו בסוכה, הרי הוא אוכל ארוחות טובות ומזינות, רק שאינם בגדר קביעות?
יש לו סוכה בהשיג יד, והוא לא אוכל בה. אך לשחק שחמט יהיה חייב להיכנס, לא קשה לך???

לדעתי זו שאלה טובה, איני מבין מדוע היא לא קשה לך.
לדעת הפוטרים באופן כזה, זה דומה לשאלה מדוע פטור מברכת המזון. 
התשובה בפשטות היא שזה דבר יוצא דופן, ונגרר אחר הכלל שאצלם זו לא קביעות. 
אז לדעתך אדם כזה שאוכל כל סעודותיו הארעיות מחוץ לסוכה, עושה ע"פ דין?
לדעתי לא.

המחבר בסעיף ג' דיבר על אדם שבאמת סעודותיו הארעיות, הם ארעיות, ולא שהם אצלו כקבע.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לרוב [ה]פוסקים שאין קביעות לפירות, מה הדין אם אוכל כל סעודותיו פירות וקליות?
כיון ש(לדעתם) לא שייך בזה קביעות - אינו מחויב לאכלן בסוכה.
 
חימקו אמר:
אז לדעתך אדם כזה שאוכל כל סעודותיו הארעיות מחוץ לסוכה, עושה ע"פ דין? לדעתי לא.
הוא נוהג כשורת הדין. גם המדליק בחנוכה נר א' בכל לילה ולילה עושה ע"פ דין, ועדיין...
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
וזוהי טענתו! שמשחק שחמט הוי דבר של קבע, ולכן מחויב לעשותו בסוכה.
לא רק שזה לא נכון, אלא גם בסיבה של מה בכך, כמו שכתב השל״ה שיש בזה חילול קדושת הסוכה, אין שום עבירה.
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חימקו אמר:
לרוב [ה]פוסקים שאין קביעות לפירות, מה הדין אם אוכל כל סעודותיו פירות וקליות?
כיון ש(לדעתם) לא שייך בזה קביעות - אינו מחויב לאכלן בסוכה.
חימקו אמר:
אז לדעתך אדם כזה שאוכל כל סעודותיו הארעיות מחוץ לסוכה, עושה ע"פ דין? לדעתי לא.
הוא נוהג כשורת הדין. גם המדליק בחנוכה נר א' בכל לילה ולילה עושה ע"פ דין, ועדיין...
אכילת הארעי היא לא קסם כזה שפוטר מהסוכה, אלא רעיון שהרגילות היא לאכול כך גם מחוץ לביתו, ולכן יכול לאכול כך מחוץ לסוכה.
אבל אדם שזוהי צורת אכילתו בודאי שחייב לאכול בסוכה, כי אצלו זה לא ארעי.
ולא קשור למחלוקת הפוסקים שדנו בכלל מה נקרא אכילת ארעי.
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
לבי במערב אמר:
וזוהי טענתו! שמשחק שחמט הוי דבר של קבע, ולכן מחויב לעשותו בסוכה.
לא רק שזה לא נכון, אלא גם בסיבה של מה בכך, כמו שכתב השל״ה שיש בזה חילול קדושת הסוכה, אין שום עבירה.

השל"ה הורה לנהוג בקדושה בסוכה.
אך אדם שעדיין לא הגיע לדרגא הזאת, בודאי מחויב לשחק שחמט בסוכה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אכילת הארעי היא לא קסם כזה שפוטר מהסוכה, אלא רעיון שהרגילות היא לאכול כך גם מחוץ לביתו, ולכן יכול לאכול כך מחוץ לסוכה.
אכן אינו 'קסם', אלא שבאכילת עראי - כיון שאינה קביעות - אינו מחויב בסוכה.
 
חימקו אמר:
אבל אדם שזוהי צורת אכילתו בודאי שחייב לאכול בסוכה, כי אצלו זה לא ארעי.
נראה דמר ס"ל כהנך פוסקים דאיכא קביעות בפירות (והחולקים יאמרו דלא פלוג רבנן, ועדיין פשוט שמצוה בידו לאכול בסוכה - וכמש"כ דלעיל מנר חנוכה).
 

אתהלך

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נראה דמר ס"ל כהנך פוסקים דאיכא קביעות בפירות (והחולקים יאמרו דלא פלוג רבנן
לכאורה טענת לא פלוג שייכת כשדנים מצד אכילת קבע, אבל כאן לכאורה יש לדון לחייבו מצד מטייל 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
חימקו אמר:
לרוב [ה]פוסקים שאין קביעות לפירות, מה הדין אם אוכל כל סעודותיו פירות וקליות?
כיון ש(לדעתם) לא שייך בזה קביעות - אינו מחויב לאכלן בסוכה.
חימקו אמר:
אז לדעתך אדם כזה שאוכל כל סעודותיו הארעיות מחוץ לסוכה, עושה ע"פ דין? לדעתי לא.
הוא נוהג כשורת הדין. גם המדליק בחנוכה נר א' בכל לילה ולילה עושה ע"פ דין, ועדיין...
אכילת הארעי היא לא קסם כזה שפוטר מהסוכה, אלא רעיון שהרגילות היא לאכול כך גם מחוץ לביתו, ולכן יכול לאכול כך מחוץ לסוכה.
אבל אדם שזוהי צורת אכילתו בודאי שחייב לאכול בסוכה, כי אצלו זה לא ארעי.
ולא קשור למחלוקת הפוסקים שדנו בכלל מה נקרא אכילת ארעי.
אנחנו לא ממציאים את הגלגל...
הנושא של קובע סעודה על הפירות נידון בפוסקים בארוכה, ועל בשר ודגים פשוט הוא שחייב לאכול בסוכה. 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לביא אמר:
לבי במערב אמר:
וזוהי טענתו! שמשחק שחמט הוי דבר של קבע, ולכן מחויב לעשותו בסוכה.
לא רק שזה לא נכון, אלא גם בסיבה של מה בכך, כמו שכתב השל״ה שיש בזה חילול קדושת הסוכה, אין שום עבירה.
איפה מצאת כזאת בפוסקים,
ש'סיבה של מה בכך' דיה לפטור מסוכה? 

יש פטור של מצטער, יש של עראי, איזה מן פטור זה 'סיבה של מה בכך' שעליו אתה נלחם בחירוף נפש? 
מה גם דהשלה לא מדבר על שחמט כלל, ויש בהחלט מקום לחלק. 
האם כל מי שרוצה לשוחח במילי דעלמא ייפטר מן הסוכה? הרי בפוסקים מבואר להדיא להיפך. 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
כיון ש(לדעתם) לא שייך בזה קביעות - אינו מחויב לאכלן בסוכה.

הוא נוהג כשורת הדין. גם המדליק בחנוכה נר א' בכל לילה ולילה עושה ע"פ דין, ועדיין...
אכילת הארעי היא לא קסם כזה שפוטר מהסוכה, אלא רעיון שהרגילות היא לאכול כך גם מחוץ לביתו, ולכן יכול לאכול כך מחוץ לסוכה.
אבל אדם שזוהי צורת אכילתו בודאי שחייב לאכול בסוכה, כי אצלו זה לא ארעי.
ולא קשור למחלוקת הפוסקים שדנו בכלל מה נקרא אכילת ארעי.
אנחנו לא ממציאים את הגלגל...
הנושא של קובע סעודה על הפירות נידון בפוסקים בארוכה, ועל בשר ודגים פשוט הוא שחייב לאכול בסוכה. 
שוב, לפי רוב הפוסקים המתירים אכילת פירות בקביעות מחוץ לסוכה וכך פסק המשנ"ב, לדעתך אדם שיאכל שבעה ימים מחוץ לסוכה עושה כדין?

לדעתי גם לפוסקים אלו הוא אינו עושה כדין, האחרונים רק מגדירים מה נקרא אכילת קבע ומה אכילת ארעי.

אם הוא אוכל פת ארעי - חייב בסוכה, כי אכילת פת היא לא ארעית.
אם הוא אוכל פירות אכילת קבע - פטור מסוכה כי זאת אכילת ארעי. 
אם הוא אוכל פירות אכילת קבע וזה צורת אכילתו הקבועה - חייב בסוכה.

הדברים פשוטים, לא יכול להיות שאדם שירצה להיפטר שבעה ימים מאכילה בסוכה, יקנה לעצמו פירות וירקות לרוב ויאכל כל השבעה ימים מחוץ לסוכה, מה שהמחבר כתב בסעיף ג', כוונתו בהגדרת אכילת ארעי. אך אם אצלו זה קבע בודאי שיהיה חייב בסוכה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אם הוא אוכל פירות אכילת קבע וזה צורת אכילתו הקבועה - חייב בסוכה.
לבי במערב אמר:
נראה דמר ס"ל כהנך פוסקים דאיכא קביעות בפירות
וגם לאידך פוסקים -
לבי במערב אמר:
לא לפטרו מסוכה לגמרי (דהא איכא שינה ולימוד למיגרס דמחייבי בה), אלא שאפשר שתהא כל אכילתו חוץ לסוכה.
לבי במערב אמר:
ועדיין פשוט שמצוה בידו לאכול בסוכה
 

חימקו

משתמש ותיק
חימקו אמר:
שוב, לפי רוב הפוסקים המתירים אכילת פירות בקביעות מחוץ לסוכה וכך פסק המשנ"ב, לדעתך אדם שיאכל שבעה ימים מחוץ לסוכה עושה כדין?

לדעתי גם לפוסקים אלו הוא אינו עושה כדין, האחרונים רק מגדירים מה נקרא אכילת קבע ומה אכילת ארעי.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
טוב, הדיון 'מתחיל' לחזור על עצמו...
 
אמונת אומן אמר:
לדעת הפוטרים באופן כזה, זה דומה לשאלה מדוע פטור מברכת המזון.
התשובה בפשטות היא שזה דבר יוצא דופן, ונגרר אחר הכלל שאצלם זו לא קביעות.
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
היינו שמשחק שחמט אינו קבע?
אם זוהי כל ה'מחלוקת', מהו הטעם בלשונות החריפים דלעיל?...
בוא נעשה סדר בעניינים:
אמרו חכמים עשה הסוכה קבע ודירתך ארעי.
ממילא יוצא ג׳ חילוקים:
- אם לא שיניתי מהרגליי בימי החול לימי הסוכות, ואני עדיין משתמש בדירתי כקבע לכל ענייני (חוץ מעניין האכילה והשינה), בוודאי מבטל עשה. דוגמה: אם תמיד אני מנהל שיחותיי בסלון הבית, ובסוכות לא העברתי שיחותיי מהבית לסוכה, ביטלתי עשה.
- אם יזדמן לי עניין מחוץ לסוכה, או דבר שלא מצוי לי לעשות בדירה כהרגלי, לדוגמה: הזדמן לי לשוחח בתוך הבית ולא בסוכה, משחק שח-מט או כל משחק אחר, מתוך רגילות התחלתי ללמוד בבית, כיוון שהזדמן הדבר אך לא נעשה בדרך קביעות, בוודאי לא ביטלתי עשה אך הפסדתי אותה כמו בטלית, אך בכגון דא אמרו הפוסקים שיעביר שיחתו לסוכה ולא ימשיכה לבית בשביל שירוויח המצווה.
- אם יש לי מניעה מסוימת לא לעשות אותו הדבר בסוכה, אע״פ שהדבר לא כתוב בפוסקים, כגון שיש לי רעש בסוכה לשוחח בה, או שכל המשפחה יושבת שם על הראש ואין ריכוז עכשיו בקריאת כל מיני דברים, או לחלופין (דבר המצוי יחסית) שהסוכה נמצאת מחוץ לבניין ויש טורח עצום כל פעם ללכת לשבת בסוכה בשביל לעשות שיחות וכד׳, בכגון דא שום פוסק לא יגיד שהפסיד עשה, וייתכן שאף עשה לא ביטל, דהרי בדברים כאלו אפילו בביתו לפעמים לא עושה ולא מקרי שלא עושה סוכתו דירה.

החילוק ה-ד׳ שלא קשור כאן לדיון הוא כשיש מניעה שכתובה בפוסקים, כגון שאני נמנע מלהכניס לסוכה שח-מט מחמת קדושת הסוכה, או ענייני ביטול תורה כגון שלא יכול ללמוד בסוכה, או (מעט חידוש שלי) שחם מאד בסוכה, ולכן נכנס לבית שיש בו מזגן בשביל לשוחח, בכגון דא פטור מהעשה.

כעת בא @אמונת אומן לדייק מכל הפוסקים שכותבים את הדרגה ה-ב׳ שכתבתי, שיש בזה ביטול עשה ממש, ובוודאי שליתא כמו שהרביתי להקשות וכן אתה, ולזה החרפתי מילותיי. ודו״ק.
 

לביא

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מה גם דהשלה לא מדבר על שחמט כלל, ויש בהחלט מקום לחלק.
אם יעיין כבודו במה שהואלתי להביא לכאן, וידקדק היטב, יראה שהשל״ה אסר בכל גוונא, ונקט משחק בקוביא לדוגמא בעלמא.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לביא אמר:
לבי במערב אמר:
היינו שמשחק שחמט אינו קבע?
אם זוהי כל ה'מחלוקת', מהו הטעם בלשונות החריפים דלעיל?...
בוא נעשה סדר בעניינים:
אמרו חכמים עשה הסוכה קבע ודירתך ארעי.
ממילא יוצא ג׳ חילוקים:
- אם לא שיניתי מהרגליי בימי החול לימי הסוכות, ואני עדיין משתמש בדירתי כקבע לכל ענייני (חוץ מעניין האכילה והשינה), בוודאי מבטל עשה. דוגמה: אם תמיד אני מנהל שיחותיי בסלון הבית, ובסוכות לא העברתי שיחותיי מהבית לסוכה, ביטלתי עשה. נכון
- אם יזדמן לי עניין מחוץ לסוכה, או דבר שלא מצוי לי לעשות בדירה כהרגלי, לדוגמה: הזדמן לי לשוחח בתוך הבית ולא בסוכה, משחק שח-מט או כל משחק אחר, מתוך רגילות התחלתי ללמוד בבית, כיוון שהזדמן הדבר אך לא נעשה בדרך קביעות, בוודאי לא ביטלתי עשה אך הפסדתי אותה כמו בטלית, אך בכגון דא אמרו הפוסקים שיעביר שיחתו לסוכה ולא ימשיכה לבית בשביל שירוויח המצווה.נכון פא''י.
- אם יש לי מניעה מסוימת לא לעשות אותו הדבר בסוכה, אע״פ שהדבר לא כתוב בפוסקים, כגון שיש לי רעש בסוכה לשוחח בה, או שכל המשפחה יושבת שם על הראש ואין ריכוז עכשיו בקריאת כל מיני דברים,
כל זה כתוב בפוסקים זה בכה וזה בכה, ובמילה אחת ''מצטער'' פטור מן הסוכה.
או לחלופין (דבר המצוי יחסית) שהסוכה נמצאת מחוץ לבניין ויש טורח עצום כל פעם ללכת לשבת בסוכה בשביל לעשות שיחות וכד׳, בכגון דא שום פוסק לא יגיד שהפסיד עשה, וייתכן שאף עשה לא ביטל, דהרי בדברים כאלו אפילו בביתו לפעמים לא עושה ולא מקרי שלא עושה סוכתו דירה.
מה שמקובל לעשות בחוץ, ייפטר. מה שלא מקובל - חייב. ובפשטות צריך  מלכתחילה להשאר בסוכה כדי לעשות שם את מה שרגיל לעשות בבית וסוכתו היא ביתו כל שבעת הימים.
 

החילוק ה-ד׳ שלא קשור כאן לדיון הוא כשיש מניעה שכתובה בפוסקים, כגון שאני נמנע מלהכניס לסוכה שח-מט מחמת קדושת הסוכה,
ספק רב אם יש דעה כזו, ובודאי רוב הפוסקים אין סןברים כן , ויתירה מזאת מבואר בפמ"ג (משב"ז סק"א) בשם מהרי"ל, שיש ליזהר ביותר משחוק (כגון משחקי קוביא וכדו') בימי הסוכות, כי אם ישחק צריך להיות בסוכה ויתחלל עי"ז קדושת הסוכה. 

או ענייני ביטול תורה כגון שלא יכול ללמוד בסוכה, מפורש בגמרא ובכל הפוסקים
או (מעט חידוש שלי) שחם מאד בסוכה, ולכן נכנס לבית שיש בו מזגן בשביל לשוחח, בכגון דא פטור מהעשה. זה ''חידוש'' של המשנה, מצטער פטור מן הסוכה

כעת בא @אמונת אומן לדייק מכל הפוסקים שכותבים את הדרגה ה-ב׳ שכתבתי, שיש בזה ביטול עשה ממש, ובוודאי שליתא כמו שהרביתי להקשות וכן אתה, ולזה החרפתי מילותיי. ודו״ק. בקיצור, אתה מסכים דברי כמעט במלואן,
ועוררת מהומה על לא מאומה.
אך סוף סוף, הבאת להבהרת הדברים ע''י המהומה.
בסקר שבראש האשכול נמצא שמתוך 99 מצביעים, מעל 80 מקיימים את המצוה כהלכתה, ב''ה.

 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
לביא אמר:
אמונת אומן אמר:
מה גם דהשלה לא מדבר על שחמט כלל, ויש בהחלט מקום לחלק.
אם יעיין כבודו במה שהואלתי להביא לכאן, וידקדק היטב, יראה שהשל״ה אסר בכל גוונא, ונקט משחק בקוביא לדוגמא בעלמא.

כרגע אין השלה לפני. 
האם יש הוכחה מתוך דברי השל''ה מה יעשה מי שכן משחק בסוכות? האם עליו לצאת מן הסוכה ולשחק בחוץ?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
כרגע אין השלה לפני.
כמדומני שהמצוין בפוסקים הוא העולה מתו"ד השל"ה, שבמס' סוכה (ב'נר מצוה') הביא [לשון ה'ראשית חכמה'] "מנהג מורי ע"ה שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא בד"ת", וב'שער האותיות' (אות ש) כתב [ג"ז מהר"ח] בשלילת שחוק הקוביא ובפרט במועדות. וא"כ, שוב ליכא כל מקור שהמקלים לשחק יצאו לשם כך מהסוכה [ואדרבא, מפורש בפוסקים - אלו שחששו לאזהרת הר"ח והשל"ה! - להפך ('בכורי יעקב' סי' תרלט סק"ב. א"ר ר"ס תרלט, ובא"ז סו"ס תרמ. ועוד)].
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אמונת אומן אמר:
כרגע אין השלה לפני.
כמדומני שהמצוין בפוסקים הוא העולה מתו"ד השל"ה, שבמס' סוכה (ב'נר מצוה') הביא [לשון ה'ראשית חכמה'] "מנהג מורי ע"ה שלא לדבר בתוך הסוכה בימי חג הסוכות אלא בד"ת", וב'שער האותיות' (אות ש) כתב [ג"ז מהר"ח] בשלילת שחוק הקוביא ובפרט במועדות. וא"כ, שוב ליכא כל מקור שהמקלים לשחק יצאו לשם כך מהסוכה אדרבא, מפורש בפוסקים - אלו שחששו לאזהרת הר"ח והשל"ה! - להפך ('בכורי יעקב' סי' תרלט סק"ב. א"ר ר"ס תרלט, ובא"ז סו"ס תרמ. ועוד)].

תמוה.
לא מוכח משם שום דבר בטח לא להיפך. מלבד שהזכירו דברי השל"ה.
 
חלק עליון תַחתִית