באיזה מקום בדיוק במקדש מצות נטילת לולב מדאורייתא?

שייף עייל

משתמש ותיק
קי"ל דמצות לולב מדאורייתא במקדש כל ז' ימים. באיזה מקום במקדש? מה ההגדרה של המקדש בהקשר הזה?
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
כהן זריז אמר:
לא קי"ל זה רק לשיטה אחת, ובפשטות זה ירושלים לא?
כמדומני להיפך.
לדעת ביכורי יעקב (סוף ערל"נ סוכה) כל ירושלים. אבל הוא השיטה המחודשת. בפשטות רק במקדש עצמו.

ממליץ לעיין בספר עיר הקודש והמקדש לרימ"ט
 
 

שייף עייל

משתמש ותיק
פותח הנושא
כהן זריז אמר:
לא קי"ל זה רק לשיטה אחת, ובפשטות זה ירושלים לא?
האם לא קי"ל הכי ברמב"ם ובטור ובשולחן ערוך ובמשנה ברורה ובערוך השולחן?

הרמב"ם כותב בפשטות, ובעקבותיו בטור ובשולחן ערוך סימן תרנ"ח סעיף א:
מן התורה אין מצות לולב חוץ למקדש אלא יום ראשון וחכמים תקנו שיהא ניטל בכל מקום כל שבעה.
הרמ"א לא מגיה כלום, ואף אחד מהנו"כ המפורסמים על אתר לא חולק על זה, ואף במשנ"ב ס"ק א' כותב:
"אלא יום ראשון — דכתיב ושמחתם לפני ד' אלהיכם ז' ימים והיינו במקדש אבל בשאר א"י יום הראשון בלבד דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ וכו' וחכמים תקנו ז' בכל מקום זכר למקדש".
ובערוך השולחן או"ח סימן תרנ"ח כתוב:
מוכח בגמרא ריש פרק "לולב וערבה" דגם במקדש, שכל שבעה הוי מן התורה, מכל מקום שארי הימים כשחל בשבת – לא היו נוטלין הלולב, גזירה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים, כמו בשופר. אבל ביום ראשון נוטלין, אף כשחל בשבת. ואף על גב דבמקדש שוה יום ראשון לכל הימים, מכל מקום כיון דיום ראשון חייבין גם במדינה – לא גזרו רבנן במקדש, ולא כן שארי הימים. וכן כתב הרמב"ם בפרק שביעי. ו
 
כהן זריז אמר:
ובפשטות זה ירושלים לא?
כמדומה שלא. ובכלל השאלה שלי יותר כוונה לשאול מאיזה חלק זה נחשב במקדש, מהר הבית, עזרת ישראל וכו'.
 

אופטימי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כהן זריז אמר:
לא קי"ל זה רק לשיטה אחת, ובפשטות זה ירושלים לא?
כמדומני להיפך.
לדעת החלקת יעקב (סוף ערל"נ סוכה) כל ירושלים. אבל הוא השיטה המחודשת. בפשטות רק במקדש עצמו.

ממליץ לעיין בספר עיר הקודש והמקדש לרימ"ט
הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק, חידושי רבנו מאיר שמחה, חלק א עמ' רמב (סוכה פרק ד)
 ראיתי לספר ביכורי יעקב (סימן תרנח) שהביא לנו חדשות לשיטת הרמב"ם דמקדש קאי על ירושלים גם כן. אם כן בזמן הזה נמי בירושלים נוהג כל שבעה מן התורה.
 וזה שיבוש גדול חס מלהזכיר. [א] דאם כן אמאי תיקן רבן יוחנן בן זכאי שיהיה לולב ניטל שבעה 'זכר למקדש' דבעי דרישה, כיון דמצוות לולב כל שבעה נוהג אפילו בזמן הזה בירושלים מן התורה ואמאי בעי זכר כיון דעדיין המצווה בקיומה עומדת? [ב] ועוד לדבריו יהיו תוקעין בירושלים בחצוצרות וקול שופר (משנה ראש השנה ג, ג; בבלי ראש השנה כו ע"ב) כדאמר רבא בראש השנה (כז ע"א) כדכתיב: "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה' " (תהילים צח, ו), וזה תימא. ...וחלילה לא תהא הוראה כזאת בישראל.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כהן זריז אמר:
לא קי"ל זה רק לשיטה אחת, ובפשטות זה ירושלים לא?
כמדומני להיפך.
לדעת החלקת יעקב (סוף ערל"נ סוכה) כל ירושלים. אבל הוא השיטה המחודשת. בפשטות רק במקדש עצמו.

ממליץ לעיין בספר עיר הקודש והמקדש לרימ"ט
אם אני לא טועב זה הפשטות בלשון הרמבם - אבל עדיין שיטה מחודשת ויחידאה

וכמובן רק בין החומות
 
 
ברוךווייס אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
כהן זריז אמר:
לא קי"ל זה רק לשיטה אחת, ובפשטות זה ירושלים לא?
כמדומני להיפך.
לדעת החלקת יעקב (סוף ערל"נ סוכה) כל ירושלים. אבל הוא השיטה המחודשת. בפשטות רק במקדש עצמו.

ממליץ לעיין בספר עיר הקודש והמקדש לרימ"ט
אם אני לא טועב זה הפשטות בלשון הרמבם - אבל עדיין שיטה מחודשת ויחידאה

וכמובן רק בין החומות
למה זה הפשטות בלשון הרמב"ם הפשטות היא שדוקא המקדש עצמו, המקור לחיוב בכל ירושלים אינו מהרמב"ם בהלכות אלא מפי' המשנה, שכתב על מתני' דלולב ניטל במקדש שבעה ובמדינה יום אחד, "מדינה, היא שאר ארץ ישראל חוץ מירושלם, וכבר ביארנו זה במסכת מעשר שני", וכונתו לכאו' לפ"ג מ"ד, ע"ש. 
 
 
חלק עליון תַחתִית