סיפורים על אנשים (לא!) פשוטים.

חידוד

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
במבי אמר:
הייתי עם המשפחה בגינה אתמול בלילה בטבריה ופתאם נוחתים שם מספר בחורים צעירים במטרה לישון שם (מסתמא לאחר יום שלם ממוצה) וארגנו מניין למעריב ויחד איתי ובני היינו 9 והנ"ל לא סמכו על סגולת הבעש"ט והעדיפו "אצבע אלוקים" ואחד יצא לכביש ובלי להתבלבל הניף אצבעו ועצר רכבים עד שהגיע הרכב המיוחל שבעליו הצטרף איתנו למניין.
זה סיפור על הבחורים או על העוצר ברכב שהצטרף ?
(בעצם על שניהם...)
הספור הוא גם על סגולת הבעש"ט כמובן.
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
סיפור מהזמן האחרון:
יהודי שהיה כל ימיו חילוני, כשהיה כבר קשיש, קם ביום בהיר אחד עם החלטה לשמור שבת מכאן והלאה.
הספיק לשמור ג' שבתות, ואח"כ נפטר.
בניו, רצו לקוברו בחלקת שומרי שבת באותו עיר, ואילו הח"ק לא היה נראה בעיניהם.
שאלו להגרח"ק שליט"א, ואמר לקוברו בחלקת שומרי שבת.

וסח אחד ממכריו, ואמר, האם אתם חושבים שסתם ככה הוא זכה לכך?
לפני הרבה שנים היה בעייה הלכתית בעירוב, והיה קשור לחברת חשמל, והוא היה מנהל שם, והיה תלוי בו העניין, ובעוד כמה מנהלים.
וכשהוא שמע, אמר: אני לא שומר שבת ואני לא יודע כלום, אבל בגלל שאני רואה שבנפשכם הדבר, אני מטיל את כל כובד משקלי לזה, ואשכנע את כל הנוגעים בדבר להסכים לזה.
וזכה אותו אדם לשמור שבת קודם מיתתו, ולהיקבר בחלקת שומרי שבת (שבד"כ הם שומרי מצוות ג"כ).
 

כותר

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
סיפור מהזמן האחרון:
יהודי שהיה כל ימיו חילוני, כשהיה כבר קשיש, קם ביום בהיר אחד עם החלטה לשמור שבת מכאן והלאה.
הספיק לשמור ג' שבתות, ואח"כ נפטר.
בניו, רצו לקוברו בחלקת שומרי שבת באותו עיר, ואילו הח"ק לא היה נראה בעיניהם.
שאלו להגרח"ק שליט"א, ואמר לקוברו בחלקת שומרי שבת.

וסח אחד ממכריו, ואמר, האם אתם חושבים שסתם ככה הוא זכה לכך?
לפני הרבה שנים היה בעייה הלכתית בעירוב, והיה קשור לחברת חשמל, והוא היה מנהל שם, והיה תלוי בו העניין, ובעוד כמה מנהלים.
וכשהוא שמע, אמר: אני לא שומר שבת ואני לא יודע כלום, אבל בגלל שאני רואה שבנפשכם הדבר, אני מטיל את כל כובד משקלי לזה, ואשכנע את כל הנוגעים בדבר להסכים לזה.
וזכה אותו אדם לשמור שבת קודם מיתתו, ולהיקבר בחלקת שומרי שבת (שבד"כ הם שומרי מצוות ג"כ).
שמעתי עוד תוספת, כמדומה שבנו לומד תורה, ואביו בא אליו בחלום וענה על קושיותיו, ושאלו רי לא למדת אף פעם גמרא.
והשיב לו מה שאתה לומד מלמדים גם אותי. מוכר למישהו ?
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
שמעתי עוד תוספת, כמדומה שבנו לומד תורה, ואביו בא אליו בחלום וענה על קושיותיו, ושאלו רי לא למדת אף פעם גמרא.
והשיב לו מה שאתה לומד מלמדים גם אותי. מוכר למישהו ?
לא שמעתי את זה על הסיפור הזה, אלא על סיפור אחר (שקרה לפני הרבה שנים), שמשפחה שלמה חילונית רכבם הידרדר לתהום, האב נהרג ל"ע, והאם נפצעה קשה, ואילו הילדים יצאו בלא פגע.
אחרי שהאם הבריאה היא חזרה בתשובה עם הילדים, והעבירה אותם למוסדות חרדיים. והיה להם הרבה קושי בלימוד גמרא.
והנה הפלא ופלא, הצליחו בלימודם טוב מאוד, וסיפרו כי אביהם ז"ל בא אליהם בחלומם ולומד עמם את הגמ'. ואף שהיה חילוני ולא למד, מ"מ כיון שבניו לומדים, זכה גם הוא ללמוד וללמדם.
כיום ב"ה הם אברכים ת"ח.
 

אריק

משתמש ותיק
אני גר בעיר מעורבת כפי שכתבתי כאן
הופתעתי מידי שנה לגלות בבתי הכנסת [של עדות המזרח] שיש יומיים בשנה שבאים חילונים רבים לבית הכנסת.
ואני לא מתכוון ליום כיפור וראש השנה, כי זה ידוע ומפורסם, ואפילו המקוואות עמוסים אצלינו בחילונים בערב ר"ה ויו"כ.
אלא כוונתי ליומיים אחרים.
הפעם הראשונה: ערב פסח - הבכורות עומדים מחוץ לבית כנסת בזמן תפילת שחרית ומחכים מתי יהיה הסיום מסכת, הם מבקשים כיפה ועם כל העגילים והקעקועים הם נכנסים לשמוע סיום מסכת, כל אחד מסביר שהוא חייב לשמוע כי הוא בכור, ואף הם מקפידים לטעום מהמיץ ענבים מהמצה העשירה / מהתמרים כדי לצאת ידי חובה...
אפילו תפילין הם לא מניחים שם רח"ל.
הפעם השנייה: ערב ראש השנה - הם באים בהמוניהם לבית הכנסת ושואלים איפה עושים התרת נדרים? וכל שנה אני משתומם מחדש מהמחזה הנ"ל כי לא מדובר באדם אחד אלא בעשרות רבות. 

 
 

אריק

משתמש ותיק
חברותא שלי חזר בתשובה, וכיום הוא בן עלייה אמיתי [זכה בעבר בתחרות חידון ההלכה ברדיו קול חי].
הוא סיפר סיפור שהדהים אותי
אבא שלו היה מעיר אותו ואת אחים שלו בכל בוקר בחודש אלול, בשעה 5 בבוקר ללכת לבית הכנסת לאמירת סליחות.
משפחה חילונית ! בלי שום קשר מיוחד לקיום המצוות, והאבא שעד היום אינו בן תורה, מעיר אותם בכח לאמירת סליחות.
וכמובן, לא היה להם כח לקום, לעזוב את השמיכה ולצאת ללכת לבית הכנסת בשעה 5 בבוקר ? 
הם היו אומרים לאבא, "אין לנו כח ללכת לסליחות". "עזוב אותי, תן לי לישון".
האבא לא הניח להם והיה מכריח אותם: "רק תקומו תשטפו פנים תצחצחו שיניים ותחזרו לישון".
בלית ברירה הם קמו לשטוף פנים וכו' וכשבאו לחזור לישון האבא מושיט להם כוסות קפוצ'ינו מהבילות ואומר להם תשתו לרוויה, וכך היו שותים יחד ומתעוררים עד שכבר לא היה להם חשק לחזור לישון, והיו הולכים לסליחות יחד.
וכך היה חוזר הדבר בכל בוקר בימי הסליחות בכל שנה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
 . . קבלתי סרטון שבו זוג שעבר חתונת קורונה מספר שעל אף ששמרו על בה הכללים אחד השכנים הזמין משטרה שהשביתה לחלוטין האת שמחת החתונה ובהמשך הערב הזוג הי' צריך לקושש מניין לשבע ברכות לאחר זמן התקשר אותו מתלונן לבקש סליחה והם התגברו והסכימו לסלוח לו, על אף מה שעברו (והוא הסביר להם שבאותו הזמן חש סכנה ממשית...) ובאותו שבוע של המחילה האשה עברה תאונת דרכים קשה והיא ועוברה נצלו בנס.

סיפור נוסף שאני יכול לומר, הייתי לפני שבוע בייארצייט של אחד שכתב ספר מפורסם על מה שעבר בשואה, ונכדו קיבל לפני שבועיים מכתב של אחד שעבר השפלה נוראית שהתלוננו על בנו תלונת שווא במשטרה ופתחו לו תיק ומה שלא הוסיף סיכוי לקבלתו במבחנים בישיבות ולאחר זמן שהמתלונן לא הגיע לבקש סליחה כלל והדבר הפריע לאבי הבן, הוא החליט למחול עקב מה שקרה בספר על תעצומות נפש גם של אנשים פשוטים שעברו את השואה, ואם הם היו יכולים להגיע לדרגות כאלה ואפילו שהגיעו מבתים רגילים לחלוטין גם הוא מסוגל, והוא מספר במכתבו שאותו חצוף מתלונן שב לדבר איתו כרגיל כאילו כלום לא קרה, אך הוא מבפנים החליט ללמוד ממעשים של אנשים (בכלל לא) פשוטים
 

אבי חי

משתמש ותיק
בן ישיבה אמר:
בשבת העעל''ט אחה''צ
ראיתי יהודי דתי לאומי חוצניק דוברי אנגלית, עם הבן שלו בערך בגיל 6-7 מחובר לעירוי יוצא ממחלקת ילדים בקומה 3 בהדסה עין כרם לצאת קצת לחצר, הילד רצה לנסוע עם המעלית שבת (קומה 3 בבנין אם והילד בהדסה זה בערך 6 קומות, כל קומה שם היא קומה כפולה), לאהבה עומד ומסביר ומשכנע את הילד באנגלית שבת טו דיי, שבת היום ומשכנע אותו ללכת במדרגות, ואכן בסוף הם הלכו מהמדרגות,
במוצ''ש אני רואה את אותו יהודי בלי כיפה ואז אני קולט שרק בשבת הוא הולך עם כיפה,
ואעפ''כ הוא נמנע מלהשתמש במעלית שבת
יש"כ, ורפואה שלמה במהרה.
 
 

במבי

משתמש ותיק
יש לי חברותא חמוד שעובד לפרנסתו כל היום ויש לו חברותא ראשונה ב5:45 בבוקר ואני החברותא השניה ב18:00 לאחר העבודה, היום הוא סיפר לי שאתמול היתה לו פגישה עסקית באשקלון ואיכשהו יצא לו לדבר עם המנהל מפעל על סדר יומו, וכשהמנהל שמע מתי הוא קם בבוקר הוא צחק ואמר לו שהוא כבר ב2:30 על הרגליים וב3:00 הוא כבר עטוף בטלית ותפילין ומתפלל וכשהחברותא שלי אמר לו שזה עדיין לא זמן תפילה השיב לו המנהל (עטור הקעקועים !) זמן תפילה או לא זמן תפילה, אותי אבא שלי לימד כשקמים בבוקר מתפללים !
 

חידוד

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
לא ראיתי אם הדבר מופיע בתגובות הקודמות, אבל עיינו בתלמוד בתענית כא א-ב וכב א סיפורים נפלאים על אנשים לא פשוטים, כנחום איש גמזו ואבא אומנא, ועל הסוהר והבדחנים שזכו לעולם הבא.

בכותרת האשכול ה'לא' נמצא בסוגריים כי הוא מיועד לסיפורים על אנשים שלכאו' הם פשוטים, לכן נחום איש גמזו שר"ע למד ממנו תורה עשרים ושתיים שנה לא מתאים לכאן, אבל האחרים שהזכרת כן.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
לפני מספר שנים סבי היה מאושפז בבית חולים שיקומי, בליל שבועות הגעתי באמצע הלילה ללמוד איתו מעט, (קיבלתי אישור מיוחד להיכנס בשעה זו) כל החולים ישנו מלבד זקנה אחת שישבה וצפתה בטלוויזיה, היא הייתה נראית רחוקה מאוד מדת (לא מסורתית ולא מעדות המזרח), כשעברתי היא עצרה אותי שיש לה שאלה, היא יודעת שמחר אומרים יזכור, לאיזה צד בבית החולים צריכה לפנות.
 

דרומאי

משתמש ותיק
במבי אמר:
באמזון מוכרים את הראנר לשולחן הנ"ל

7a03e172-b2ed-453f-bd7d-c14aa5ec87a6.__CR0,0,970,600_PT0_SX970_V1___.jpg


ואחת הקונות מעירה שהיא התביישה לגמרי כשהאורחים ציינו לה בשולחן החג שאין כל קשר בין הכיתוב לראש השנה (סיפור טרי מהשבוע האחרון)

וצריך לזכור שלא כל מה שרואים צריך לומר....


888.jpg
כנראה התבלבל להם הכיתוב עם הסדין ובו ברכה לשינה טובה...
 
 

חימקו

משתמש ותיק
מעניין אם אדם שקורה ק"ש בלילה וחושב שמקיים מצות ק"ש של בוקר, יד"ח - למ"ד מצוות צריכות כוונה?
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
מעיקר הדין לילה זמן תפילין
אלא שאסרו חכמים להניח תפילין בזמן זה
[דהיינו יבוא אחד לרב ויאמר לו או שאניח בזמן זה או שלא אניח כלל יפסוק לו הרב שלא להניח מלבד ביוצא לדרך שאין חשש שישן בהם]
 

ובכן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
מעניין אם אדם שקורה ק"ש בלילה וחושב שמקיים מצות ק"ש של בוקר, יד"ח - למ"ד מצוות צריכות כוונה?
יש לתלות בפלוגתא דקדמאי, אם קריאת שמע של שחרית ושל ערבית נמנים למצוה אחת [הרמב"ם], או נמנים לשתי מצוות [הרמב"ן].

דאי מצוה אחת, הרי זה כמי שחושב שהיום יום שלישי ובאמת הוא יום שני, וכי משום הא לא יצא יד"ח בקרי"ש?

אבל אם שתי מצוות, יש כאן שני שמות.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:



בבית חב"ד נתב"ג מסתמכים על תשובה זו כדי להניח תפילין לממריאים לפנות בוקר - באם לא שייך שיניחו אח"כ לכשיאיר היום.
ואף תלו שם העתק של התשובה, אך זה לא מונע צעקות של כמה "קנאים" מדי פעם... ועל בשרי חוויתי
 

חימקו

משתמש ותיק
ובכן אמר:
חימקו אמר:
מעניין אם אדם שקורה ק"ש בלילה וחושב שמקיים מצות ק"ש של בוקר, יד"ח - למ"ד מצוות צריכות כוונה?
יש לתלות בפלוגתא דקדמאי, אם קריאת שמע של שחרית ושל ערבית נמנים למצוה אחת [הרמב"ם], או נמנים לשתי מצוות [הרמב"ן].

דאי מצוה אחת, הרי זה כמי שחושב שהיום יום שלישי ובאמת הוא יום שני, וכי משום הא לא יצא יד"ח בקרי"ש?

אבל אם שתי מצוות, יש כאן שני שמות.

יש"כ!

לפי הצד שזה שתי מצוות - יש לדון שיצא יד"ח כדלהלן:
לפי מ"ד מצוות צריכות כוונה, אולי יש לומר שצריך כוונה למהות המצווה ולא דווקא להקשר הזמן שלה.

לדוגמא אדם יקרא מגילה וחושב שהיום זה ערב פורים (ובאמת היום פורים) אך בכל אופן מכוון לצאת יד"ח קריאת מגילה, אולי נאמר שיצא אע"פ שחשב שזה ערב פורים, מפני שבפועל כיון למצוותה.

ה"ה קריאת שמע, שהרי כיון לצאת עול מלכות שמים, ואולי רק היא הכוונה המעכבת למ"ד מצוות צריכות כוונה.
 

במבי

משתמש ותיק
חימקו אמר:
ובכן אמר:
חימקו אמר:
מעניין אם אדם שקורה ק"ש בלילה וחושב שמקיים מצות ק"ש של בוקר, יד"ח - למ"ד מצוות צריכות כוונה?
יש לתלות בפלוגתא דקדמאי, אם קריאת שמע של שחרית ושל ערבית נמנים למצוה אחת [הרמב"ם], או נמנים לשתי מצוות [הרמב"ן].

דאי מצוה אחת, הרי זה כמי שחושב שהיום יום שלישי ובאמת הוא יום שני, וכי משום הא לא יצא יד"ח בקרי"ש?

אבל אם שתי מצוות, יש כאן שני שמות.

יש"כ!

לפי הצד שזה שתי מצוות - יש לדון שיצא יד"ח כדלהלן:
לפי מ"ד מצוות צריכות כוונה, אולי יש לומר שצריך כוונה למהות המצווה ולא דווקא להקשר הזמן שלה.

לדוגמא אדם יקרא מגילה וחושב שהיום זה ערב פורים (ובאמת היום פורים) אך בכל אופן מכוון לצאת יד"ח קריאת מגילה, אולי נאמר שיצא אע"פ שחשב שזה ערב פורים, מפני שבפועל כיון למצוותה.

ה"ה קריאת שמע, שהרי כיון לצאת עול מלכות שמים, ואולי רק היא הכוונה המעכבת למ"ד מצוות צריכות כוונה.


וכן הווה דוגמא מפוארת של "ודגלו עלי אהבה"
 
במבי אמר:
שאר לעמו אמר:
....
אבל מי שמדקדק כמצוות אנשים מלומדה בודאי הפסיק העיקר.
פעם מרן הרב שך זצ"ל אמר בשיחה שיכול אדם לומר פסוק ראשון של שמע, ולכוון שהוא בעל יכולת ושליט ברקיעים ולא יצא ידי חובה, כי הכל הרגל מחשבה, ולא ייחד מחשבתו באמת.

אצטט

כותב ספר חסידים:

מעשה בכהן אחד שהיה פורש כפיו ואומר "ישמדך" והיה שם חכם אחד אחד והעבירו מלפני התיבה לפי שאינו יודע לחתוך האותיות אשר בברכת כהנים והראוהו מן השמים לאותו חכם, כי אם לא יחזרנו יענש בדבר !!! עכ"ל (סוף סימן יח')


וכותב קודם לכן:
כי בוראנו אשר הוא בוחן ליבות אינו שואל כי אם לב האדם, אשר יהיה תמים עמו, ואחרי שאינו יודע לדבר כענין, מעלה עליו כאילו כיון יפה, וכן אותם הקוראים פסוקי דזמרה בקול רם ונעים זמר, ואינו יודעים הפסוקים ואומרם בטעות, תפילתם וזמרתם מתקבל כריח ניחוח, וגם הקב"ה שמח עליו שמחה גדולה, ואומר כמה הוא מזמר לפני לפי דעתו,
ועל זה נאמר ודגלו עלי אהבה.


https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=8&t=4779

 
 

חידוד

משתמש ותיק
ובכן אמר:
דאי מצוה אחת, הרי זה כמי שחושב שהיום יום שלישי ובאמת הוא יום שני, וכי משום הא לא יצא יד"ח בקרי"ש?
הזכרתני שבעלון של הגר"א גניחובסקי בחנוכה דהאי שתא צידד ששני אנשים הנמצאים משני עברי קו התאריך לא יוכל האחד להוציא את חבירו בהלל של חנוכה, כי אצלו זה הלל של יום א' ואצלו זה של יום ב'.
ובהשקפה ראשונה היה נראה לי מחודש.
 

בין חמה לצל

משתמש רגיל
חידוד אמר:
ובכן אמר:
דאי מצוה אחת, הרי זה כמי שחושב שהיום יום שלישי ובאמת הוא יום שני, וכי משום הא לא יצא יד"ח בקרי"ש?
הזכרתני שבעלון של הגר"א גניחובסקי בחנוכה דהאי שתא צידד ששני אנשים הנמצאים משני עברי קו התאריך לא יוכל האחד להוציא את חבירו בהלל של חנוכה, כי אצלו זה הלל של יום א' ואצלו זה של יום ב'.
ובהשקפה ראשונה היה נראה לי מחודש.
לא ראיתי את מקור דבריו אך כעי"ז מבואר במ"ב סי' ח' ס"ק יד בשם הפמ"ג
ששנים הלובשים טלית חדשה נהי דאחד יכול לברך להתעטף בשביל כולם
אבל ברכת שהחיינו כל אחד בעצמו מברך. ומשמע מריש דבריו שאין יכול
להוציא את חבירו גם בדיעבד.
 
 

חידוד

משתמש ותיק
בין חמה לצל אמר:
חידוד אמר:
ובכן אמר:
דאי מצוה אחת, הרי זה כמי שחושב שהיום יום שלישי ובאמת הוא יום שני, וכי משום הא לא יצא יד"ח בקרי"ש?
הזכרתני שבעלון של הגר"א גניחובסקי בחנוכה דהאי שתא צידד ששני אנשים הנמצאים משני עברי קו התאריך לא יוכל האחד להוציא את חבירו בהלל של חנוכה, כי אצלו זה הלל של יום א' ואצלו זה של יום ב'.
ובהשקפה ראשונה היה נראה לי מחודש.
לא ראיתי את מקור דבריו אך כעי"ז מבואר במ"ב סי' ח' ס"ק יד בשם הפמ"ג
ששנים הלובשים טלית חדשה נהי דאחד יכול לברך להתעטף בשביל כולם
אבל ברכת שהחיינו כל אחד בעצמו מברך. ומשמע מריש דבריו שאין יכול
להוציא את חבירו גם בדיעבד.
הוא לא הביא מקור, זה היה אזכור בדרך אגב.
 
 
חלק עליון תַחתִית