החזו"א למד ביום הקדוש בחברותא עם תלמידיו

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו ? תודה מראש
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
את הסיפור הזה סיפר נכדו של הגר"א איברמס זצ"ל שהיה מאחד הלומדים, והובא מעשה זה במוסף שב"ק האחרון של יתד נאמן.
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יומא עז,ב

ההולך להקביל פני אביו או פני רבו או פני מי שגדול ממנו עובר עד צוארו במים ואינו חושש. איבעיא להו הרב אצל תלמיד מאי, ת"ש דאמר רב יצחק בר בר חנה אנא חזיתיה לזעירי דאזל לגבי רב חייא בר אשי תלמידיה. רב אשי אמר ההוא רב חייא בר אשי הוא דאזל לגביה דזעירי רביה. רבא שרא לבני עבר ימינא למעבר במיא לנטורי פירי, א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך, שומרי פירות עוברין עד צוארן במים ואין חוששין. רב יוסף שרא להו לבני בי תרבו למיעבר במיא למיתי לפירקא.
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.

,תוכן השמועה שהחזו"א יצר זמן בשביל ללמוד, לא נשאר לו זמן, כלומר הוא סבר שמחובת היום ליצור זמן של עסק התורה"ק
כמדו' שכך מנהג הישיבות ההולכות לאורו.
 
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו
אם אני לא טועה יש חובה ומצוה לעסוק בתורה בכל יום ויום. כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה.
ואם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שלא למד ביום הקדוש, או אם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שהיה רגיל בכל יום ללמוד עם תלמידים וביום הקדוש לא למד עם תלמידיו, או אז יהיה מעניין להתחקות אחר מקור שמועה זו
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
גם ממשיך דרכו מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל נהג כך.

בבית בריסק וחזו"א נוהגים כמו בואלוז'ין שם נהגו [כנראה ע"פ הגר"א] שלא לעשות ניגונים בימים אילו,
אלא רק להתפלל באימה ויראה וקול בוכים. ולא פלא שנשאר זמן לא קטן לעסק התורה.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
גם ממשיך דרכו מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל נהג כך.

בבית בריסק וחזו"א נוהגים כמו בואלוז'ין שם נהגו [כנראה ע"פ הגר"א] שלא לעשות ניגונים בימים אילו,
אלא רק להתפלל באימה ויראה וקול בוכים. ולא פלא שנשאר זמן לא קטן לעסק התורה.
במעשה רב נמסר בשם הגר"א  
 בר"ה אין מאריכין בתפלה יותר מדאי שאין להתענות בו עד חצות כמו שארי י"ט ואם נמשך עד חצות מתפללין מנחה קודם סעודה וא"א אבינו מלכנו. ואין לבכות בר"ה כמבואר בעזרא אל תבכו וכו' (פעולת שכיר ב) והקפיד לפעמים לנגן הקדיש שאחר מוסף לכבוד יו"ט:

ומן הסתם בבריסק וחזו"א נוהגים שלא לנגן בכל ימות השנה [שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו]
[זה שנשאר זמן בעיקר תלוי אם אתה מתפלל ותיקין או מאוחר יותר] 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
[/quote]
לילה כיום יאיר אמר:
את הסיפור הזה סיפר נכדו של הגר"א איברמס זצ"ל שהיה מאחד הלומדים, והובא מעשה זה במוסף שב"ק האחרון של יתד נאמן.

מי יכול בבקשה להעלות ?
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו

שקר וכזב!


ויעויין גם בהקדמת פאת השולחן למרא דארעא קדישא תלמיד אדוננו הגר"א מאריך מאד במעלת הניגונים, ושכל התווים ניתנו למשה מסיני.

לשיטתך מה יעשו לויים ליטאים?
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
פותח הנושא
לילה כיום יאיר אמר:
לעצמו נברא אמר:
מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
 
אני מאוד מודה לכב' על הבאת תוכן המעשה. האם ידוע באיזו שנה היה המעשה ?
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
משום מה!
זה מזכיר לי את הסיפור המפורסם!

כי הם חיינו ואורך ימינו

סיפור מופלא על התמדתו ועיונו של רבי לוי יצחק זיע"א, ברוח הימים שעברו עלינו עתה בירח האיתנים, סיפר האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל בתוך דברי התעוררות שנשא באלול תשמ"ג, כשבא להמחיש לעדת מרעיתו דוגמא נפלאה של קיום המקרא 'כי הם חיינו ואורך ימינו', וסיפר ששמע בימי חורפו מפי הגה"ק הר"ד טעבלי זצ"ל שחותנו סיפר לו ששמע מהאב"ד לעמברג ששמע זאת מפי זקנו בעל הישועות יעקב, שמיד אחר נשואיו אכל מזונות על שולחן חותנו ביערוסלב, ובהיותו שם בא להתפלל בבית המדרש דקהילת קודש יערוסלב, והנה לפתע בערב יום הכפורים בין השמשות נכנס אדם זר לבית המדרש, כולו אפוף אימה ויראה מפחד ה' ומהדר גאונו, וניגש מיד לפני התיבה מבלי ליטול רשות מהגבאים או מכל מישהו אחר, ופתח בתפילה 'על דעת המקום ועל דעת הקהל וכו'', ובקול שואג כארי ובנעימות המשיך בתפלת 'כל נדרי', וכל זאת ללא קבלת רשות מהגבאים, ואף על פי שהיו שם בעלי תפילה קבועים שייחלו להתפלל לפני העמוד, מכל מקום בליל היום הקדוש לא רצו להכנס למחלוקת, ולפיכך הבליגו, ובפרט לאור העובדה שתפילתו של אותו ש"ץ אלמוני היתה בהתעוררות גדולה מאד.

עם תום תפלת "כל נדרי" המשיך האורח הזר בתפילת ערבית עם כל הפיוטים הנלוים אליה, בקול אדיר וחזק עד סוף התפילה, אחר כך המשיך לעבור לפני התיבה גם בעת אמירת שיר היחוד, ובסיומו המשיך ואמר במתינות ומתיקות נפלאה את כל ספר התהלים, לכשנסתיימה אמירת תהלים הפציע כבר השחר והש"ץ עודנו עומד לפני ה', ופותח בתפילת שחרית, לאחריה עלה בעצמו לקרוא בתורה ושב לעבור לפני התיבה גם בתפילת מוסף, את הכל אמר בקול גדול ונעים בלא כל הפסקה.

הציבור עמד משתומם לנוכח מחזה זה, וחלקם החלו ללחוש מפה לאוזן שבודאי אין ש"ץ זה אדם אלא מלאך, שכן אין זה בכח אנוש להתפלל ללא כל הפסקה, החל מתפילת "כל נדרי", ולהמשיך כל הלילה, ואחר כך גם כל היום כולו בקול גדול ובהתעוררות עצומה, 'אני בעצמי' - המשיך ה'ישועות יעקב' - לא ידעתי להחליט אם אדם הוא או מלאך וחככתי בדעתי בזה.

והנה מיד לאחר תפילת מוסף המשיך לתדהמת הכל בתפילת מנחה, ולאחריה ללא כל הפסקה בתפילת נעילה, בסיומה תקע בעצמו בשופר, וגם בערבית של מוצאי יום הכיפורים לא נטש את התיבה.

בשעה זו נמנו וגמרו כולם כי לית דין בר נש, אלא בודאי מלאך מן השמים הוא, שהרי בשום אופן אין בכוחו של אדם לבצע את כל מה שהתחולל לנגד עיניהם במשך ה"מעת לעת" האחרון, לאחר תפילת ערבית פנה הש"ץ המופלא אל הקהל בברכת "גוט יום טוב", וחותני ניגש אליו והזמינו להבדלה בביתו כדרכו בהכנסת אורחים, האורח נענה להזמנה וסר לבית חותני, החלטתי להלוות אל האנשים החשובים, בכדי לראות במו עיני כיצד ינהג אותו "מלאך" בבית חותני.

כאשר באו הביתה נתכבד האורח בהבדלה, גם אותה אמר בקול גדול ובהתלהבות, אחר כך טעם מן היין, ומיד אחרי כן צנח על הכסא שעמד לידו, ונאנח ואמר שאינו חש בטוב וביקש שיביאו לו משהו לחזק את לבו... אז חשב בעל ה"ישועות יעקב" לעצמו, סוף סוף התברר שאינו מלאך אלא אדם הוא, אולם מסקנא זו התבדתה חיש מהר, כאשר הובאו לפניו מיני מגדנות או פירות להשביע את רעבונו ולחזק במעט את לבו, והאורח דחה אותם מלפניו.

הוא פנה לסובביו ואמר שמבקש הוא גמרא מסכת סוכה בכדי לחזק את לבו, ומיד החל ללמוד בחשק רב כל הלילה עד הבוקר, הישועות יעקב התחבא בחדרו מתחת למיטה כדי לעקוב אחרי מעשיו ונרדם שם, כאשר התעורר האיר כבר השחר והאורח עדיין שקוע היה בלימודו עד שסיים את כל מסכת סוכה, והלך מיד לתפלת שחרית. רק אחר כך נודע שהיה זה רבי לוי יצחק מברדיטשוב בעל ה"קדושת לוי" זי"ע.

וסיים האדמו"ר מצאנז את דבריו ואמר - עד כאן שמעתי כאמור איש מפי איש עד הישועות יעקב זצ"ל, ומה שיש לנו ללמוד ממעשה זה, אינו על גדלותו וקדושתו של הגאון מברדיטשוב, אלא שאף על פי שתפילותיו היו בוקעות רקיעים ונתעלה בתפילותיו ביום הקדוש, מכל מקום במוצאי יום הכפורים הרגיש עצמו חלוש וזקוק מאד לגמרא ותוספות בענינא דיומא במסכת סוכה, לבו לא חי לא מתפילותיו ולא מכוונותיו הנעלות בנעילה וכדומה, העיקר היא הגמרא, שכן לדידו התורה הקדושה היא מזון הנפש ו'רפאות היא לשריך', והוא קיים בפשטות את הנאמר 'כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה'.

https://www.yadmeir.co.il/?CategoryID=353&ArticleID=1069
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
נצבים וילך אמר:
תלמיד נאמן אמר:
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו
אם אני לא טועה יש חובה ומצוה לעסוק בתורה בכל יום ויום. כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה.
ואם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שלא למד ביום הקדוש, או אם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שהיה רגיל בכל יום ללמוד עם תלמידים וביום הקדוש לא למד עם תלמידיו, או אז יהיה מעניין להתחקות אחר מקור שמועה זו
מפורסם שמרן הגרי"ז גער במי שלמד ביוה''כ והוא עצמו אמר תהילים בזמן שנותר לו. 
יבואו היודעים וידייקו. 
 
 

אבי חי

משתמש ותיק
איש ווילנא אמר:
ומן הסתם בבריסק וחזו"א נוהגים שלא לנגן בכל ימות השנה
ואדרבה, בימים נוראים מנגנים הרבה יותר
(לא ניגון קצבי וכדו', אבל ניגון)
 

ונחנו מה

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
נצבים וילך אמר:
תלמיד נאמן אמר:
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו
אם אני לא טועה יש חובה ומצוה לעסוק בתורה בכל יום ויום. כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה.
ואם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שלא למד ביום הקדוש, או אם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שהיה רגיל בכל יום ללמוד עם תלמידים וביום הקדוש לא למד עם תלמידיו, או אז יהיה מעניין להתחקות אחר מקור שמועה זו
מפורסם שמרן הגרי"ז גער במי שלמד ביוה''כ והוא עצמו אמר תהילים בזמן שנותר לו. 
יבואו היודעים וידייקו. 
 
מה שידוע הוא שהגרי"ז ובני ביתו אמרו תהילים בר"ה, והגרי"ז הסביר שכשלומדים יכולים להיות הפסקות כשקמים להביא ספרים וכיוצ"ב, ובר"ה כל רגע הוא קריטי ולכן אומרים תהילים
 

שמח בחור

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
איש ווילנא אמר:
שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו

שקר וכזב!


ויעויין גם בהקדמת פאת השולחן למרא דארעא קדישא תלמיד אדוננו הגר"א מאריך מאד במעלת הניגונים, ושכל התווים ניתנו למשה מסיני.

לשיטתך מה יעשו לויים ליטאים?
יש להתחזק בהבנת הנקרא,
את דבריו על השמרנית הליטאית הוא כתב על מנהג בריסק ואנשי החזון איש.
,
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
ישראל הכהן אמר:
איש ווילנא אמר:
שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו

שקר וכזב!


ויעויין גם בהקדמת פאת השולחן למרא דארעא קדישא תלמיד אדוננו הגר"א מאריך מאד במעלת הניגונים, ושכל התווים ניתנו למשה מסיני.

לשיטתך מה יעשו לויים ליטאים?
לא כתבתי שהלטאים בדעה נגד ניגונים 
אלא שבמציאות כך היה שהניגונים זה דבר חדש בליטא 
וברוב הקהילות מתחדשים ולומדים מקהילות אחרות ומיבאים ניגונים 
ובקהילת חזו"א ובריסק לא מקובל לחדש דברים 
ומשמרים את ליטא הישנה. 

לגופו של שאלתך מה יעשו לויים לטאים 
יש לי פתרון בשבילך על פי דעת הגר"ח קניבסקי ששירת הלויים הוא שאומרים את המזמורים  ב"טעמים". 
והרי לך לטאי מקורי... 
 
 

מאיר גוטמן

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
מפורסם שמרן הגרי"ז גער במי שלמד ביוה''כ והוא עצמו אמר תהילים בזמן שנותר לו. 
יבואו היודעים וידייקו.
יש שיטה כזו, למי שמנצל כל רגעיו
החזו"א הי' לומד בר"ה ויו"כ כסדר, ולא רק כמו שמסופר שבאו לבקשו על כך, יעוין בספר דיים והנהגות שהי' מעיר על מה שמאריכים בניגון בימים נוראים ואמר הרי צריכים גם ללמוד.
בערב ר"ה ישב ולמד עם תלמידו עד שחשכה וראה שהתחילו להתאסף המנין בבית כנסת שבביתו אמר לתלמידו להוריד את המחזור מהארון ונכנס להתפלל.
אצל הגר"ח גריינימן היה שיעור בראש השנה ויו"כ כל שנה יושבים עם קיטל וטלית ולומדים (עם מזגן) שיעור כמו בכל שבת וחג שמסר שעה וחצי או שעתיים
במוצאי יו"כ הגר"א למד מסכת סוכה לקבוע יתד לסוכה, וכן ידוע על עוד ועוד ששקעו בלימוד במוצאי יו"כ
 

לעצמו נברא

משתמש ותיק
לילה כיום יאיר אמר:
לעצמו נברא אמר:
מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
במוסף שבת קודש האחרון הובא הסיפור הנ"ל,ושם נכתב שהחזו"א למד בחברותא עם הנ"ל.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו ? תודה מראש
בדינים והנהגות של הרב גריינמן כתב שהחזו''א מחה על התפילות הארוכות בישיבות בר''ה ואמר שצריך גם ללמוד.
אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
כבר הובא לעיל.
איננו יודעים ממש איך נראו המועדים אצל האמוראים, וראיה כזו היא חלקית ביותר.
באותה גמרא מובא גם שעברו נהר כדי לשמור על הפירות, אז מה נלמד מזה אנחנו? 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
תלמיד נאמן אמר:
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו ? תודה מראש
בדינים והנהגות של הרב גריינמן כתב שהחזו''א מחה על התפילות הארוכות בישיבות בר''ה ואמר שצריך גם ללמוד.
אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
 

בא נמשיך הלאה!
מה עשה הר' אלישיב ביום כיפור?
 

לילה כיום יאיר

משתמש ותיק
לעצמו נברא אמר:
לילה כיום יאיר אמר:
לעצמו נברא אמר:
מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
במוסף שבת קודש האחרון הובא הסיפור הנ"ל,ושם נכתב שהחזו"א למד בחברותא עם הנ"ל.
מה אתה מתכוין לומר בזה? אני הבאתי את זה משם, וכתבתי מפורש שהוא למד עימם בחברותא.
רק מה ששאלת שזה לא מחודש, עניתי שהחידוש הוא בזה שמה שמטיב את החתימה זה לימוד התורה בעיון ללא הפסק.
 
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
מה שהובא בשם החזו"א בדינים והנהגות
שדעתו הייתה שגם בראש השנה צריך ללמוד
ברור שדיבר דווקא על ראש השנה
אבל ביום כיפור כך היה מנהג הישן
שמתפללים כל היום כולו
[אמנם סיבת האריכות לא הייתה מחמת החזנות שנהוגה היום בחזרת הש"ץ
אלא מחמת ריבוי הפיוטים והתוספות שהיום ברוב המקומות אין נוהגים לאומרם]
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
כבר הובא לעיל.
איננו יודעים ממש איך נראו המועדים אצל האמוראים, וראיה כזו היא חלקית ביותר.
באותה גמרא מובא גם שעברו נהר כדי לשמור על הפירות, אז מה נלמד מזה אנחנו? 
המועדים עברו שינוי אחר שינוי עם הגלויות, והיום נראה יוה''כ כמעט כמו ט' באב, מה שלא היה עולה על דעת חז''ל כלל, וכבר אמרו לא היו ימים שמחים לישראל כיוה''כ שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים וכו', ואת כל מה שנהוג היום אני יכול להבין מחמת שצריך תשובה ווידוי, אבל דבר אחד איני מבין מה ענין עשרה הרוגי מלכות, והקינון עליהם בעיצומו של החג השמח, מילא חורבן הבית מוזכר אגב כיון שביוה''כ היה עבודת כה''ג ולמשמע אוזן דאבה נפשינו, אבל לבכות על עשרה הרוגי מלכות מה הקשר ליוה''כ שהוא יום שמח בעיקרו.
 
 
חלק עליון תַחתִית