תלמיד נאמן
משתמש ותיק
שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו ? תודה מראש
לעצמו נברא אמר:מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
אם אני לא טועה יש חובה ומצוה לעסוק בתורה בכל יום ויום. כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה.תלמיד נאמן אמר:שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו
במעשה רב נמסר בשם הגר"אישראל הכהן אמר:גם ממשיך דרכו מרן הגר"ח גריינימן זצ"ל נהג כך.
בבית בריסק וחזו"א נוהגים כמו בואלוז'ין שם נהגו [כנראה ע"פ הגר"א] שלא לעשות ניגונים בימים אילו,
אלא רק להתפלל באימה ויראה וקול בוכים. ולא פלא שנשאר זמן לא קטן לעסק התורה.
לילה כיום יאיר אמר:את הסיפור הזה סיפר נכדו של הגר"א איברמס זצ"ל שהיה מאחד הלומדים, והובא מעשה זה במוסף שב"ק האחרון של יתד נאמן.
איש ווילנא אמר:שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו
הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".לעצמו נברא אמר:מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
אני מאוד מודה לכב' על הבאת תוכן המעשה. האם ידוע באיזו שנה היה המעשה ?לילה כיום יאיר אמר:הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".לעצמו נברא אמר:מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
מפורסם שמרן הגרי"ז גער במי שלמד ביוה''כ והוא עצמו אמר תהילים בזמן שנותר לו.נצבים וילך אמר:אם אני לא טועה יש חובה ומצוה לעסוק בתורה בכל יום ויום. כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה.תלמיד נאמן אמר:שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו
ואם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שלא למד ביום הקדוש, או אם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שהיה רגיל בכל יום ללמוד עם תלמידים וביום הקדוש לא למד עם תלמידיו, או אז יהיה מעניין להתחקות אחר מקור שמועה זו
ואדרבה, בימים נוראים מנגנים הרבה יותראיש ווילנא אמר:ומן הסתם בבריסק וחזו"א נוהגים שלא לנגן בכל ימות השנה
מה שידוע הוא שהגרי"ז ובני ביתו אמרו תהילים בר"ה, והגרי"ז הסביר שכשלומדים יכולים להיות הפסקות כשקמים להביא ספרים וכיוצ"ב, ובר"ה כל רגע הוא קריטי ולכן אומרים תהיליםאמונת אומן אמר:מפורסם שמרן הגרי"ז גער במי שלמד ביוה''כ והוא עצמו אמר תהילים בזמן שנותר לו.נצבים וילך אמר:אם אני לא טועה יש חובה ומצוה לעסוק בתורה בכל יום ויום. כי הם חיינו וכו' ובהם נהגה יומם ולילה.תלמיד נאמן אמר:שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו
ואם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שלא למד ביום הקדוש, או אם יתפרסם על אחד מגדולי ישראל שהיה רגיל בכל יום ללמוד עם תלמידים וביום הקדוש לא למד עם תלמידיו, או אז יהיה מעניין להתחקות אחר מקור שמועה זו
יבואו היודעים וידייקו.
יש להתחזק בהבנת הנקרא,ישראל הכהן אמר:איש ווילנא אמר:שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו
שקר וכזב!
ויעויין גם בהקדמת פאת השולחן למרא דארעא קדישא תלמיד אדוננו הגר"א מאריך מאד במעלת הניגונים, ושכל התווים ניתנו למשה מסיני.
לשיטתך מה יעשו לויים ליטאים?
לא כתבתי שהלטאים בדעה נגד ניגוניםישראל הכהן אמר:איש ווילנא אמר:שמרנות לליטא הישנה שלא ידעה טעם של ניגון מהו
שקר וכזב!
ויעויין גם בהקדמת פאת השולחן למרא דארעא קדישא תלמיד אדוננו הגר"א מאריך מאד במעלת הניגונים, ושכל התווים ניתנו למשה מסיני.
לשיטתך מה יעשו לויים ליטאים?
יש שיטה כזו, למי שמנצל כל רגעיואמונת אומן אמר:מפורסם שמרן הגרי"ז גער במי שלמד ביוה''כ והוא עצמו אמר תהילים בזמן שנותר לו.
יבואו היודעים וידייקו.
במוסף שבת קודש האחרון הובא הסיפור הנ"ל,ושם נכתב שהחזו"א למד בחברותא עם הנ"ל.לילה כיום יאיר אמר:הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".לעצמו נברא אמר:מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
בדינים והנהגות של הרב גריינמן כתב שהחזו''א מחה על התפילות הארוכות בישיבות בר''ה ואמר שצריך גם ללמוד.תלמיד נאמן אמר:שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו ? תודה מראש
כבר הובא לעיל.כמעיין המתגבר אמר:אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
איש ווילנא אמר:יש לי פתרון בשבילך על פי דעת הגר"ח קניבסקי ששירת הלויים הוא שאומרים את המזמורים ב"טעמים
מקדש שביעי כל שביעי אמר:איש ווילנא אמר:יש לי פתרון בשבילך על פי דעת הגר"ח קניבסקי ששירת הלויים הוא שאומרים את המזמורים ב"טעמים
איפה הוא כותב זאת?
כמעיין המתגבר אמר:בדינים והנהגות של הרב גריינמן כתב שהחזו''א מחה על התפילות הארוכות בישיבות בר''ה ואמר שצריך גם ללמוד.תלמיד נאמן אמר:שמעתי שלאחרונה התפרסם שהחזו"א למד ביום הקדוש עם תלמידיו, אבקש ממי שיכול להביא (או להעלות) מקור לשמועה זו ? תודה מראש
אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
מה אתה מתכוין לומר בזה? אני הבאתי את זה משם, וכתבתי מפורש שהוא למד עימם בחברותא.לעצמו נברא אמר:במוסף שבת קודש האחרון הובא הסיפור הנ"ל,ושם נכתב שהחזו"א למד בחברותא עם הנ"ל.לילה כיום יאיר אמר:הסיפור הוא לא על החזו"א, לפי מה שמסופר שם הרב איברמס מספר על עצמו שהוא היה עייף מאוד וחלש מאוד מחמת הצום, וכן היה מאוד חם ולא היה מזגנים וגם לא מאווררים, ואחרי התפילה הגיע יחד עם הגר"ח גריינמן והגר"נ שולמן זצ"ל לחזו"א לשאול מה יכול להטיב עימנו את החתימה, וענה להם החזו"א "על ידי לימוד בעיון גם בזמני קושי, ולהיזהר שהלימוד יהיה ברציפות ללא שום הפסק כלל".לעצמו נברא אמר:מה מיוחד בשמועה זו שצריכה מקור?!
פשוט שאם לחזו"א היה זמן אז הוא למד.
אין לי כח לכתוב את כל הסיפור, (וגם אין לי דרך להעלות אותו), אולם עיקרי הדברים המסופרים שם זה שהם למדו עם החזו"א סוגיא קשה במנחות, וכך למדו ברציפות עד מנחה, ובסיום הלימוד אמר להם החזו"א: "מה שלמדנו עכשיו בכוחו להטיב את החתימה, רק עם תשובה ומעשים טובים, אבל לזכור שת"ת כנגד כולם, ובעיקר בלימוד בעיון ביגיעה וברציפות ובפרט בזמני קושי".
בנוסף מסופר שם שהיה שם אחד שאינו שומר תורה ומצוות שהגיע לחזו"א לבקש ברכה על אחיו שהיתה חולה ונואשו הרופאים מחייו, והחזו"א אמר פרק תהילים בדביקות, והתפלל עליו.
למעשה מה שקרה בסוף, שכמובן האח הבריא, אולם אותו אחד שהיה שם עמד שם לפני מנחה שעתיים תמימות והתבונן בלימוד המשותף, ואח"כ זה גרם לו לחזור בתשובה, וכיום הוא תלמיד חכם עם משפחה של גדולי תורה. וגם אחיו חזר בתשובה. עד כאן המעשה בקצרה.
זה לא מעשה על החזו"א כמו על השקפתו של החזו"א מה צריכה להיות עבודתנו בימים אלו.
המועדים עברו שינוי אחר שינוי עם הגלויות, והיום נראה יוה''כ כמעט כמו ט' באב, מה שלא היה עולה על דעת חז''ל כלל, וכבר אמרו לא היו ימים שמחים לישראל כיוה''כ שבהם בנות ישראל יוצאות וחולות בכרמים וכו', ואת כל מה שנהוג היום אני יכול להבין מחמת שצריך תשובה ווידוי, אבל דבר אחד איני מבין מה ענין עשרה הרוגי מלכות, והקינון עליהם בעיצומו של החג השמח, מילא חורבן הבית מוזכר אגב כיון שביוה''כ היה עבודת כה''ג ולמשמע אוזן דאבה נפשינו, אבל לבכות על עשרה הרוגי מלכות מה הקשר ליוה''כ שהוא יום שמח בעיקרו.אמונת אומן אמר:כבר הובא לעיל.כמעיין המתגבר אמר:אגב בש''ס יש דיון על תלמיד שחוצה נהר ביוה''כ כדי ללמוד תורה מרבו.
איננו יודעים ממש איך נראו המועדים אצל האמוראים, וראיה כזו היא חלקית ביותר.
באותה גמרא מובא גם שעברו נהר כדי לשמור על הפירות, אז מה נלמד מזה אנחנו?