אור החכמה אמר:אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ
להנוהגים כהרמ"א אין מה לצרף דעות. לדעתו אין בזה משום דרכי האמורי. ולדעתו עושים על כל אדם ולא רק נערים.במבי אמר:כל שנה בתחילתה עושים תנאי ברור שכל מנהג טוב שנהגתי ג׳ פעמים שלא יהיה בכלל נדר
(המנהג במקורו היה לעשות כפרות רק על נערים ובצירוף הדעות שזה מדרכי האמורי אולי יש צד לומר שעדיף בכלל על כסף שהרי עליו יש מקורות ברורים שצדקה תציל ממוות אך נהגו על תרנגול)
רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.חימקו אמר:אור החכמה אמר:אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ
מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.חייל של הרבי אמר:רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.חימקו אמר:אור החכמה אמר:אם עד היום עשה כפרות ע"י תרנגול, ובשנה זו רוצה לעשות ע"י כסף, האם צריך להתיר נדרו?
אשמח לתשובות
ייש"כ
מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
חייל של הרבי אמר:זהו מנהג טוב מובהק שהרמ"א אומר עליו 'ואין לשנות', ושמא אף עם התרת נדרים אסור להפסיק (אם לא שיש קושי מיוחד)
כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזהחימקו אמר:נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.חייל של הרבי אמר:רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.חימקו אמר:מלשון המשנ"ב (תרה ס"ק ב) נראה שאין בעיה לעבור מתרנגול למעות. ע"ש
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
עד כמה שזכור לי, החיי אדם כותב שכפרות במעות הוא מנהג עמי הארץ (רק משום חשש נבלות הוא ממליץ לזה)חימקו אמר:חייל של הרבי אמר:זהו מנהג טוב מובהק שהרמ"א אומר עליו 'ואין לשנות', ושמא אף עם התרת נדרים אסור להפסיק (אם לא שיש קושי מיוחד)
הרי הוא לא מפסיק המנהג, אלא משנה רק סוג הכפרות.
צפנת פענח אמר:כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזהחימקו אמר:נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.חייל של הרבי אמר:רק כאשר כפרות על תרנגול גובל בחשש נבלה.
הבה לא נעוות דברי הפוסקים.
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.
אין כאן שום הוספה לנאמר למעלהחימקו אמר:צפנת פענח אמר:כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזהחימקו אמר:נכון, הוא מקדים לפני כן את החשש משחיטות לא ראויות, אך בפשטות נראה שהוא ממליץ לעבור למעות כמניעה לזה, ולאו דוקא רק כשברור לו שיהיה תקלות.
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.
מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.צפנת פענח אמר:אין כאן שום הוספה לנאמר למעלהחימקו אמר:צפנת פענח אמר:כהיום אין חשש לזה ואין צריך מניעה לזה
מי שעובר היום למעות הוא משום נוחיות או משום ארגוני צער בעלי חיים.
מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
כאשר יש חשש לאיסור נבילה יעשה בכסף, כפי שנשרש בלב עמי הארץ, שכשאי אפשר להשיג תרנגול עושים בכסף.
כאשר אין חשש לאיסור נבילה עושים כפרה עם תרנגול.
כהיום הזה אין חשש לנבילה.
פשוט וברור.
דהיינו אף כשהמצב לא טוב בשחיטה הציבורית הלילית, הכי מובחר להזמין שוחט הביתה וזה עדיף מכפרות על מעות.חימקו אמר:לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.צפנת פענח אמר:חימקו אמר:
חייל של הרבי אמר:דהיינו אף כשהמצב לא טוב בשחיטה הציבורית הלילית, הכי מובחר להזמין שוחט הביתה וזה עדיף מכפרות על מעות.חימקו אמר:לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.צפנת פענח אמר:
כיום ב"ה (ברוב המקומות) הכפרות הציבוריות הן במצב טוב, ובפיקוח רבני.
ופוק חזי שכל גדולי ישראל (האשכנזיים עכ"פ) נוהגים בזה על אף הטרחא והפסד הזמן שיש בזה, ערב היום הקדוש.
גם יש בזה סודות ע"פ קבלה, מה שמפסידים כשעושים על מעות.
גם לענ"ד כיום יש מצווה בתרנגול יותר מאשר פעם, כדי להוציא מדעת הטועים ומשבשים סדרי עדיפויות. בשנים האחרונות יש תעמולות עזות בעידוד כל מיני 'רבנים' להעדיף כפרות על כסף.
וא"כ יש יותר מצווה לחזק המנהג ותיקין הזה, לעשות דווקא בתרנגול.
אין חובה לקרוא לשוחט לשחוט בביתו, ומי שרוצה יכול לעשות על כסף - בזמנם כאשר היה חשש איסור נבילה.חימקו אמר:לבסוף כתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' משמע שלא חובה.צפנת פענח אמר:אין כאן שום הוספה לנאמר למעלהחימקו אמר:מקור המשנ"ב הוא מ'חיי אדם', ראה רוח הדברים. @חייל של הרבי
חיי אדם חלק ב-ג (הלכות שבת ומועדים) כלל קמד סעיף ד
כבר נתפשט המנהג לעשות כפרות בערב יום הכפורים, דהיינו שלוקחין תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. ולמעוברת ב', דהיינו תרנגול שמא הולד זכר, ותרנגולת, דאפילו אם הולד נקבה יתכפרו שניהם היא והולד כא'. ואפילו ב' בני אדם יכולים ליקח כפרה אחת. ויש לוקחים למעוברת ב' תרנגולות ותרנגול אחד. ואמנם אף שכמה גאונים כתבו מנהג זה, מכל מקום מה שנשרש בלב ההמון שכל כפרת יום הכפורים תולה בזה, וכמעט שכפרות ואכילת מצה נחשב להם למצוה אחת וסוברים שאין להם כפרה ביום הכפורים אם לא בתרנגול, ועל ידי זה באים לידי איסור נבלה חס וחלילה, שדוחקין זה את זה בקהלות גדולות והשוחטים ניעורים כל הלילה בפנים זעופים ואינם מרגישים בסכין. ואי לדידי צייתי ואינם רוצים לבטל מנהג זה, טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות, שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים (כמש&כ המ&א בשם רש&י בשבת פ&א), ותחשב להם לצדקה, ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה. ומכל שכן לפי מנהג הנכון ליתן הכפרות לעניים או לפדותן וליתן המעות לעניים. ומי שיכול ורוצה מן המובחר, אזי יקרא להשוחט לביתו באשמורת הבוקר, ויהיה תיכף לסמיכה שחיטה. אבל לא יחשוב שזהו כפרתו, אלא יחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה הכל היה ראוי לבא עליו (כענין הכוונה בקרבנות), והקב&ה ברחמיו עבור התשובה שעשה, היפך הגזרה ונתקיים דוגמתו בעוף הזה (כענין שכתב הרמב&ן ריש פרשת לך לך בענין הליכת אברהם). גם יזהרו שלא ידקדקו אחר כפרות לבנים. וכבר נתפשט בין הנשים שאין לוקחין אחרים רק דוקא לבנים ומהדרין אחריהם ונותנין ביוקר, והוא מדרכי האמורי וחוק לעבודה זרה, ולכן יזהרו בזה. אלא שאם ממילא יבוא לידו לקנות כמקח שאר תרנגולים, יקנה אותו ולא יאמר כלום. והמנהג לזרוק בני מעיהם, לפי שנזונים מן הגזל ובני המעיים הם הכלים הראשונים שמקבלים הגזל, לכן מרחיקין עצמן מלאכלם כדי ליתן אל לבו להרחיק עצמו מגזל [תר&ה]:
כאשר יש חשש לאיסור נבילה יעשה בכסף, כפי שנשרש בלב עמי הארץ, שכשאי אפשר להשיג תרנגול עושים בכסף.
כאשר אין חשש לאיסור נבילה עושים כפרה עם תרנגול.
כהיום הזה אין חשש לנבילה.
פשוט וברור.
יש מקרים שלשון 'חובה' נופל על 'מנהג' כגון 'כתב הרי"ף ז"ל והאידנא נהוג בתפילת ערבית מנהג חובה'צפנת פענח אמר:ככלל, כפרות הוא מנהג ואי אפשר לכתוב עליו לשון חובה
נותרתי בדעתי שדברי כבודו הם עיוות המשנ"ב.חימקו אמר:חייל של הרבי אמר:חימקו אמר:
התחלת עם זה שנראה שגם בהתרת נדרים א"א אפשר, המשיך בהוכחה כלפי על עיוות בדברי הפוסקים, אחרי שהסברתי את דעתי, המשכת בטענה שכיום עדיף בגלל סיבות אחרות, שעל זה אין לי השגה, כל אחד וסגנונו
אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.חייל של הרבי אמר:נותרתי בדעתי שדברי כבודו הם עיוות המשנ"ב.חימקו אמר:חייל של הרבי אמר:
התחלת עם זה שנראה שגם בהתרת נדרים א"א אפשר, המשיך בהוכחה כלפי על עיוות בדברי הפוסקים, אחרי שהסברתי את דעתי, המשכת בטענה שכיום עדיף בגלל סיבות אחרות, שעל זה אין לי השגה, כל אחד וסגנונו
רק המשכתי ואמרתי שבנוסף לחיוב הבסיסי של ממהג ותיקין שאין לשנותו (כדברי הרמ"א), יש גם כעין עניין להשתדל טפי בימינו, מטעמים 'פוליטיים חברתיים'.
ודאי שמי שמתקשה מאוד לקיים המנהג, אינו צריך לקיים. רק אין צורך להפוך את היוצרות.
אם תשליך את המשנ"ב הנ"ל לימינו, נמצאת אומר לא רק שאין בעי' לעבור לכסף, אלא שעדיף.
אלא שבהבנה נכונה בדברי המשנ"ב מגיעים למסקנא מאוד פשוטה שכפרות על כסף זה תחליף של דיעבד, למצב שאין אפשרות לקיים כפרות על תרנגול כהלכה.
שוב, אם מדגישים שהמעבר לכסף הוא מפני קושי מסויים, אז זה אינו עיוות, אלא אלו ממש דברי המשנ"ב.חימקו אמר:אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.חייל של הרבי אמר:חימקו אמר:
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
חייל של הרבי אמר:שוב, אם מדגישים שהמעבר לכסף הוא מפני קושי מסויים, אז זה אינו עיוות, אלא אלו ממש דברי המשנ"ב.חימקו אמר:אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.חייל של הרבי אמר:
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
אבל אם מישהו החליט שאין לו כח לצאת למקום שבו עושים את הכפרות, או שאינו רוצה להתלכלך מנוצות, זהו ביטול מנהג חשוב שאין לשנותו.
א. הדיון צריך להיות על דברי המשנ"ב, ומה שבחר המשנ"ב להעתיק, ולא דווקא שצריך ללכת למקורותיו ולבדוק הכל וללכת לפי זה, כי יש סיבה שהמשנ"ב בחר לצטט רק חלק.חימקו אמר:חייל של הרבי אמר:שוב, אם מדגישים שהמעבר לכסף הוא מפני קושי מסויים, אז זה אינו עיוות, אלא אלו ממש דברי המשנ"ב.חימקו אמר:אני התייחסתי נטו לשאלת פותח האשכול בלבד.
לכן אשיב על זה.
אם היה אסור לעבור למעות מצד המנהג החיי אדם היה כותב 'ומי שיכול לעשות בכשרות, צריך להמשיך במנהגו' ומזה דכתב 'ומי שיכול ורוצה מן המובחר' כדלעיל משמע שאין איסור בדבר. (עדיין אני מעוות המשנ"ב?)
אבל אם מישהו החליט שאין לו כח לצאת למקום שבו עושים את הכפרות, או שאינו רוצה להתלכלך מנוצות, זהו ביטול מנהג חשוב שאין לשנותו.
אם כך ה'חיי אדם' היה כותב שמי שיכול לעשות בכשרות, אין לו לשנות, ודלא כתב כך משמע...
אגב, אצלנו בבית (מילדות) תמיד עשו על מעות.
כשלא ברור דין מסוים, מקובל להביא ראיה ממקור הדברים. ועוד, שהמשנ"ב לא השמיט דין מסוים מדבריו, שע"ז אפשר לטעון שבכונה השמיט, אלא לא הביא את כל לשונו.חייל של הרבי אמר:א. הדיון צריך להיות על דברי המשנ"ב, ומה שבחר המשנ"ב להעתיק, ולא דווקא שצריך ללכת למקורותיו ולבדוק הכל וללכת לפי זה, כי יש סיבה שהמשנ"ב בחר לצטט רק חלק.
הוא לא עובר על כרת, אבל לפי דבריך, אסור סתם כך לעבור למעות, וא"כ היה צריך ה'חיי אדם' להדגיש זאת.חייל של הרבי אמר:ב. גם לפי החיי אדם, לא הבנתי מדוע חובה שיכתוב שמי שיכול בכשרות חייב לעשות, ואם לא, הוא עובר על כרת ואין לו חלק לעולם הבא ואינו בן ברית.
לא די לנו מה שכתב שכפרות על מעות זו עצה למי שאינו יכול על תרנגול?
יש הרבה מנהגים שזה "ביטול תורה", אף אחד לא דורש לבטלם ח"ו משום זה.חייל של הרבי אמר:לשיטת כבודו שמותר לכתחילה לבטל המנהג הזה, מדוע אי פעם נהגו בו? מעות זה דבר שקיים המון זמן. ומדוע לא חובה לעבור למעות?! הרי כל הטיול אל השוחט זה ביטול תורה מובהק, ועוד בערב היום הקדוש שצריך להרבות בו בהכנות, צדקה ואכילה.
אלא מאי, שמעות זה לא לכתחילה.
רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.חייל של הרבי אמר:לגבי מנהג כבודו מילדות, לא זכיתי להבין מה זה בא להוכיח. וכי אין רבבות יהודים כשרים שעושים כך? אלא שזה אינו משנה את פסק הרמ"א או את פסק המשנ"ב.
כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסףחימקו אמר:רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
היום זה מנהג לעשות על כסף, כמו שהתחילו לעשות על תרנגולות, מאי שנא היום מאז.צפנת פענח אמר:כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסףחימקו אמר:רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים
החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
חימקו אמר:היום זה מנהג לעשות על כסף, כמו שהתחילו לעשות על תרנגולות, מאי שנא היום מאז.צפנת פענח אמר:כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסףחימקו אמר:רציתי להדגיש (באגב) שאצלנו לא עברו מתרנגולות לכסף, אלא תמיד עשינו כפרות על כסף.
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים
החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
צפנת פענח אמר:חימקו אמר:היום זה מנהג לעשות על כסף, כמו שהתחילו לעשות על תרנגולות, מאי שנא היום מאז.צפנת פענח אמר:כנראה השתרבב אצלכם בצוק העיתים שמנהג כפרות הוא בכסף
אין מנהג לעשות כפרות בכסף
לא מוזכר כזה מנהג בשום פוסק, החל מהגאונים ראשונים והאחרונים
החיי אדם מביא מנהג של עמי הארץ שאם אין תרנגול עושים כפרות על כסף
כי מנהג הכפרות בתרנגול הוא מנהג מתקופת הגאונים והראשונים כאשר רבים מהם תומכים במנהג
אם משתרבב איזה מנהג של עמי ארץ לרקוד קדצ'קה בט"ו בשבט שחל להיות בשבת אין לזה תוקף אם אין לזה סמך מהפוסקים
חימקו אמר:צפנת פענח אמר:חימקו אמר:
נהגו לעשות כפרות במעות אנשים גדולים.
במקומי כך נהגו רב המקום ורב הקהילה, על גדולי הדור אנני יודע.חייל של הרבי אמר:חימקו אמר:צפנת פענח אמר:
נהגו לעשות כפרות במעות אנשים גדולים.
יש מגדולי ישראל שנהגו כך למעשה?