ידוע [וכבר הוזכר בכמה ספרים כולל במכתבי הח"ח מבנו] מה שהסכים ר' ישראל סלנטר על ספרו של הח"ח, מלבד מש"כ בהלכות איסורי לשה"ר [כלל ד סעיף יב בשם ר"י] שצריך אדם לספר לחבירו שדיבר עליו לה"ר ולבקש ממנו מחילה, אף שחבירו לא ידע מזה כלל, ואילו דעת הגרי"ס שאין לספר במקרה כזה בכדי לבקש ממנו מחילה שבכך יגרם צער לחבירו כשיוודע לו שדיבר עליו לה"ר, ונמצא מצער חבירו בכדי לקבל מחילה לעצמו, ורצונו לקבל מחילה מחבירו אינו מתיר לו לגרום צער.
ובספר פחד יצחק יום כיפור כתב מהלך שלם בנקודה הזו.