אכילת ירקות בשמיטה

נצבים וילך

משתמש ותיק
אחר שגזרו איסור ספיחים, כיצד אכלו ירקות בשמיטה?
בזמננו מביאים מחו"ל וכדומה. אך בזמן בית שני זה כנראה לא היה מעשי כל כך. בטח לא באספקה קבועה. ד' שדות אינו מצוי. קרקעות של גויים כנראה גם לא היה, בטח לא רבים.
אז פשוט לא אכלו ירקות?
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
היה אפשר להביא מהנכרים שדרו בתחום עולי מצרים,
ואף להר"ש שלא גזרו רק על הביעור אבל ספיחי עו"מ גזור, הסתדרו בלי ירקות..
השאלה מה עם מרור, ואולי לא גזרו במקום ביטול עשה, כמו שלא גזרו על ספיחין בהקרבת העומר.
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
השאלה מה עם מרור, ואולי לא גזרו במקום ביטול עשה
א) יש בזה מן הסברא, אבל לכאו' דבר כזה היה צריך להיות כתוב
ב) ובזמן שאין קרבן פסח שאז אכילת מרור מדרבנן, האם גם בזה נימא שהם אמרו והם אמרו ומותר? שוב, מסתבר שכן, אבל לכאו' דבר כזה היה צריך להיות כתוב
 
 

nls

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
נתנאל דויר אמר:
האם הירקות שבחנויות נלקטו לאחר ר"ה ?
כמדומני שלרוב הראשונים מלבד הרמב''ם, איסור ספיחין בירקות אינו משעת לקיטה.

אכן הכרעת החזו"א בזה שהלכה כהר"ש והרמב"ן שחולקים על הרמב"ם וס"ל שאין ספיחין במה שנזרע בששית ונלקט בשביעית.
אך צריך לדעת שקדושת שביעית אכן יש בירקות אלו (שנלקטו אחר ר"ה) (אי לא דנימא שאם כבר נגמר גידולם לחלוטין לפני ר"ה אזלינן בתר גמר פרי ולא בתר לקיטה), ומי שמחמיר בשמור ונעבד צריך להקפיד גם בירקות אלו. 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
nls אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
נתנאל דויר אמר:
האם הירקות שבחנויות נלקטו לאחר ר"ה ?
כמדומני שלרוב הראשונים מלבד הרמב''ם, איסור ספיחין בירקות אינו משעת לקיטה.

אכן הכרעת החזו"א בזה שהלכה כהר"ש והרמב"ן שחולקים על הרמב"ם וס"ל שאין ספיחין במה שנזרע בששית ונלקט בשביעית.
אך צריך לדעת שקדושת שביעית אכן יש בירקות אלו (שנלקטו אחר ר"ה) (אי לא דנימא שאם כבר נגמר גידולם לחלוטין לפני ר"ה אזלינן בתר גמר פרי ולא בתר לקיטה), ומי שמחמיר בשמור ונעבד צריך להקפיד גם בירקות אלו. 
אבל לא נשמרו באיסור אלא בהיתר, ולא נאסרו, אלא א''כ נשמרו גם בשביעית, ובאמת לגבי איסור שימור אולי לא הולכים אחר לקיטה, או שרק מה שגדל בשמירה נאסר, דהיינו התוספת שניתוספה מר''ה, ואיסור והיתר מעורבים זה בזה, והאם יש ביטול בגידולים הוא סוגיא בנדרים.
 
 

nls

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
nls אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
כמדומני שלרוב הראשונים מלבד הרמב''ם, איסור ספיחין בירקות אינו משעת לקיטה.

אכן הכרעת החזו"א בזה שהלכה כהר"ש והרמב"ן שחולקים על הרמב"ם וס"ל שאין ספיחין במה שנזרע בששית ונלקט בשביעית.
אך צריך לדעת שקדושת שביעית אכן יש בירקות אלו (שנלקטו אחר ר"ה) (אי לא דנימא שאם כבר נגמר גידולם לחלוטין לפני ר"ה אזלינן בתר גמר פרי ולא בתר לקיטה), ומי שמחמיר בשמור ונעבד צריך להקפיד גם בירקות אלו. 
אבל לא נשמרו באיסור אלא בהיתר, ולא נאסרו, אלא א''כ נשמרו גם בשביעית, ובאמת לגבי איסור שימור אולי לא הולכים אחר לקיטה, או שרק מה שגדל בשמירה נאסר, דהיינו התוספת שניתוספה מר''ה, ואיסור והיתר מעורבים זה בזה, והאם יש ביטול בגידולים הוא סוגיא בנדרים.
אם נלקט בשמיטה במטרה להימכר כסחורה בסופר מרקט, ודאי שגם נשמר בשמיטה זמן מה, לא?
ובאמת מעניין ממתי יש איסור לשמור, הרי כל זמן שלא לקט את הירקות אינם קדושים, ואין איסור לשמור פרי שאינו קדוש בקדו"ש.
אם זכרוני אינו מטעני יש על זה חזו"א
 
 
ירושלמי פאה ה א
ר' זעירא בשם ר' אבהו הדא דתימר עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ אבל משהתיר רבי להביא ירק מח"ל היא שביעית היא שאר שני שבוע .
מבואר שאכן לא היה מה לאכול וליבא מחו"ל היה אסור עד שהתיר רבי.
וכן ספ"ו דשביעית יעוייש"ה
 

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
מלשון הרמב"ם משמע שלא היו אוכלים ירקות!!

הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֶלָּא פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגַם וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל הַיְרָקוֹת שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הָאָדָם לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וּמִינֵי תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת כָּל הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְהַמְלַקְּטָן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Sabbatical_Year_and_the_Jubilee.4.3
 

יהודי

משתמש ותיק
nls אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
נתנאל דויר אמר:
האם הירקות שבחנויות נלקטו לאחר ר"ה ?
כמדומני שלרוב הראשונים מלבד הרמב''ם, איסור ספיחין בירקות אינו משעת לקיטה.

אכן הכרעת החזו"א בזה שהלכה כהר"ש והרמב"ן שחולקים על הרמב"ם וס"ל שאין ספיחין במה שנזרע בששית ונלקט בשביעית.
אך צריך לדעת שקדושת שביעית אכן יש בירקות אלו (שנלקטו אחר ר"ה) (אי לא דנימא שאם כבר נגמר גידולם לחלוטין לפני ר"ה אזלינן בתר גמר פרי ולא בתר לקיטה), ומי שמחמיר בשמור ונעבד צריך להקפיד גם בירקות אלו. 
בכשרות העד"ח לא מכניסים ירקות שנלקטו בשביעית. וכמדומה שגם בשאר ועדות הכשרות, אך איני זוכר. 
כנראה עושים זאת כי יש מחמירים כשי' הרמב"ם.
 
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
נתנאל דויר אמר:
האם הירקות שבחנויות נלקטו לאחר ר"ה ?
כמדומני שלרוב הראשונים מלבד הרמב''ם, איסור ספיחין בירקות אינו משעת לקיטה.
וגם בדעת הרמבם יש סוברים שצריך לגדול לפחות מעט בשביעית עצמה
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עשירית האיפה אמר:
שאר לעמו אמר:
השאלה מה עם מרור

יש אחד מסוגי המרור שהוא מהדקל, אם אינני טועה
מישהו זוכר משהו ?
מאי חרחבינא אצוותא דדיקלא, דהיינו צמח הגדל סמוך לדקל.
לגבי מרור אפשר שיש בהם דלא חשיבי ראוים לאכילה ולא קדשי, ואפ''ה מיקרי אכילה גבי מרור, כי כך אוכלים מרור, והחריין בעלמא לא חשיב אכילה, והאוכל חריין ביוה''כ מסתמא פטור.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לגבי מרור אכלו ממינים שגדלים בר (ואין דרך לגדלם בגינות) כגון עולשי שדה (וכן חזרת גלים למאן דאמר שהיא כשרה למרור).
 

אבי חי

משתמש ותיק
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מלשון הרמב"ם משמע שלא היו אוכלים ירקות!!

הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֶלָּא פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגַם וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל הַיְרָקוֹת שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הָאָדָם לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וּמִינֵי תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת כָּל הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְהַמְלַקְּטָן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Sabbatical_Year_and_the_Jubilee.4.3

מה נוסף בלשון הרמב"ם?
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מלשון הרמב"ם משמע שלא היו אוכלים ירקות!!

הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֶלָּא פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגַם וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל הַיְרָקוֹת שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הָאָדָם לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וּמִינֵי תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת כָּל הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְהַמְלַקְּטָן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Sabbatical_Year_and_the_Jubilee.4.3
מה נוסף בלשון הרמב"ם?
שירקות הקדושים בקדושת שביעית אינן נאכלים (אלא אם כן הם מן המינין שאין זורעין אותם רוב האדם, וכן אם הם גדלו בשדה נכרי על ידי נכרי שבזה מבואר ברמב"ם שמותר לאכלם ולא נתבאר ברמב"ם להדיא אם הם קדושים או לא).
 

אבי חי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אבי חי אמר:
מכל מלמדי השכלתי אמר:
מלשון הרמב"ם משמע שלא היו אוכלים ירקות!!

הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֵין אוֹכְלִין מִפֵּרוֹת שְׁבִיעִית אֶלָּא פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת וְהָעֲשָׂבִים שֶׁאֵין זוֹרְעִין אוֹתָם רֹב הָאָדָם כְּגוֹן הַפֵּיגַם וְהַיַּרְבּוּזִין הַשּׁוֹטִים וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אֲבָל הַיְרָקוֹת שֶׁדֶּרֶךְ רֹב הָאָדָם לְזָרְעָם בַּגִּנּוֹת וּמִינֵי תְּבוּאָה וְקִטְנִיּוֹת כָּל הַצּוֹמֵחַ מֵהֶן אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם. וְהַמְלַקְּטָן מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת:

https://www.sefaria.org/Mishneh_Torah,_Sabbatical_Year_and_the_Jubilee.4.3
מה נוסף בלשון הרמב"ם?
שירקות הקדושים בקדושת שביעית אינן נאכלים (אלא אם כן הם מן המינין שאין זורעין אותם רוב האדם, וכן אם הם גדלו בשדה נכרי על ידי נכרי שבזה מבואר ברמב"ם שמותר לאכלם ולא נתבאר ברמב"ם להדיא אם הם קדושים או לא).

ומה שמענו יותר מדין ספיחין הידוע?

ואם הכוונה לדייק ד' הרמב"ם דירקות שנכנסו מששית לשבעית אסורין (כנ"ל), זה מבואר להדיא בהמשך דברי הר"מ ואין צורך לדיוקים.

[לעיקר הכלל, איכא נמי ספיחי ד' שדות דקדושים ושרו]
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
לפי הספק המפורסם בירושלמי
שהקיל בו הפאת השולחן

יכלו לזרוע בבית
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
היא קו' המקד"ד סי' נט סק"ג [ובעיקר ק' למאן דס"ל דאיסור ספיחין מדאו']

והאריכו בזה, חפש באוצה"ח +מרור{7}+ספיחין ותרוה נחת

ייש"כ גדול

יש לכם אפשרות להעלות את זה לפה?
 
חלק עליון תַחתִית