שאם אין צום אין קרבנות היום, כמו בחנוכת שלמה.שמש מרפא אמר:הרמב"ם פתח בהלכות עבודת יוה"כ בביטוי הלא-מצוי "ב'יום הצום' מקריבין...". היש מי שנתן טעם בדבר?
בטוח?בשלמא אמר:שאם אין צום אין קרבנות היום, כמו בחנוכת שלמה.שמש מרפא אמר:הרמב"ם פתח בהלכות עבודת יוה"כ בביטוי הלא-מצוי "ב'יום הצום' מקריבין...". היש מי שנתן טעם בדבר?
לא, כמדומה שהכלי חמדה מסתפק בזה או מצדד לזה לגבי כה"ג שאינו יכול להתענות.פינחס רוזנצוויג אמר:בטוח?בשלמא אמר:שאם אין צום אין קרבנות היום, כמו בחנוכת שלמה.שמש מרפא אמר:הרמב"ם פתח בהלכות עבודת יוה"כ בביטוי הלא-מצוי "ב'יום הצום' מקריבין...". היש מי שנתן טעם בדבר?
מתחילה חשבתי שמשמעות השימוש בתיבות 'יום הצום' היא המנעות מלהתייחס ליום כ'יום הכיפורים' (כמו אם היה כתוב "ביום י' בתשרי" שברור שהמשמעות היא ציון היום הזה בשנה שלא בהקשר של 'יום הכיפורים').שמש מרפא אמר:הרמב"ם פתח בהלכות עבודת יוה"כ בביטוי הלא-מצוי "ב'יום הצום' מקריבין...".
ובספרות חכמינו ז"ל רווח הכינוי 'צומא רבה'.משה נפתלי אמר:הכינוי 'יום הצום' אינו נדיר בלשונו של הרמב"ם.
משה נפתלי אמר:הכינוי 'יום הצום' אינו נדיר בלשונו של הרמב"ם.
יושב בשבת תחכמוני אמר:מתחילה חשבתי שמשמעות השימוש בתיבות 'יום הצום' היא המנעות מלהתייחס ליום כ'יום הכיפורים' (כמו אם היה כתוב "ביום י' בתשרי" שברור שהמשמעות היא ציון היום הזה בשנה שלא בהקשר של 'יום הכיפורים').שמש מרפא אמר:הרמב"ם פתח בהלכות עבודת יוה"כ בביטוי הלא-מצוי "ב'יום הצום' מקריבין...".
וממילא יש לבאר, שכוונת הרמב"ם בשימוש בתיבות אלו בדבריו "ביום הצום מקריבין תמיד בשחר ותמיד בין הערבים כסדר כל יום ויום, ומקריבין מוסף היום פר ואיל ושבעה כבשים כלם עולות, ושעיר חטאת נעשה בחוץ והוא נאכל לערב", היא שקרבנות אלו קרבים ביום זה שלא מתורת 'יום הכיפורים' - <שהוא הנושא העיקרי השנוי בהלכות אלו, הלכות עבודת יום הכיפורים, וכולו בא לפרש את המצוה שנאמרה בו לעשות כל העבודה על הסדר כדי שיכפור בהם כל העוונות - לשון הרמב"ם בסה"מ מ"ע מט> - אלא מתורת 'יום הצום'.
ושוב ראיתי שגם במנין הקצר כתב הרמב"ם וז"ל, המצוה המ"ט, לעשות עבודת היום ביום הצום שנ' בזאת יבא אהרן וכו' ומאת עדת וגו' וכל העבודה הכתובה בפרשת אחרי מות.
וכנראה ש@משה נפתלי צודק.
לבי במערב אמר:'יין מלכות' ח''ב ס''ע שפב.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִתְפַּלֵּל בְּכָל תְּפִלָּה מֵחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת שֶׁבַע בְּרָכוֹת: שָׁלשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת וְאֶמְצָעִית מֵעֵין הַיּוֹם, וְחוֹתֵם בָּהּ 'מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַכִּפּוּרִים'. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹם צוֹם שֶׁל כָּל שָׁנָה; אֲבָל יוֹם צוֹם שֶׁל שְׁנַת יוֹבֵל - מִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין תֵּשַׁע בְּרָכוֹת כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּמוּסַף רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
ואני מצאתי אי־נחת מכך שתלמידי חכמים בונים מגדלים התלויים על בלימה.אור החכמה אמר:עיין כאן ותמצא נחת.
אם אכן הביטוי 'יום צום' יחידאי הוא במשנה אצל אפיית לחם הפנים, אפשר שהוא נכתב בתור הקבלה ל'יום טוב', לאמר, בניגוד ליום טוב, שהותר בו אוכל נפש ולפיכך לחם הפנים נאפה בו,אור החכמה אמר:ראה מש"כ כאן שהוא כבר לשון חז"ל.
משה נפתלי אמר:ואני מצאתי אי־נחת מכך שתלמידי חכמים בונים מגדלים התלויים על בלימה.אור החכמה אמר:עיין כאן ותמצא נחת.
אכן כן הוא (רק יצוין כי המשנה היא במנחות ספי"א - ק, ב).משה נפתלי אמר:הביטוי 'יום צום' יחידאי הוא במשנה אצל אפיית לחם הפנים
בראש דבריו נקט לישנא דתלמודא (יומא פז, ב) - אך סיומם 'עיבוד' הוא ע"פ האמור במשנה (ר"ה פ"ג מ"ה), ובחר לשונו השגורה בכה"ג.משה נפתלי אמר:בפרק שני מהלכות תפלה מצאנו כמו כן חילופין בלשון הרמב"ם בכינויו של יום
והנביא צווח ואומר: איה סֹפר את המגדלים?לבי במערב אמר:בראש דבריו נקט לישנא דתלמודא, אך סיומם 'עיבוד' הוא ע"פ האמור במשנה, ובחר לשונו השגורה בכה"ג.
משה נפתלי אמר:ואני מצאתי אי־נחת מכך שתלמידי חכמים בונים מגדלים התלויים על בלימה.אור החכמה אמר:עיין כאן ותמצא נחת.
בבקשה: הצג קובץ מצורף מנחת אברהם.pdfפרדס יוסף אמר:בשנים האחרונות יצא לאור מנחת אברהם יומא מן הסתם מופיע הדבר שם. ואינו תח''י.