מנהג האשכנזים לברך על תש״ר

לביא

משתמש ותיק
דבר פלא מצאתי,

כותב הרב פעלים בח״א סו״י סי׳ י, לכל מיני מצוות שהסיבה שלא מקיימים אותו כדבעי, כמו תכלת או שאין בזיון לטלית (ולא לציצית) כיוון שאין אנו יכולים להביא לעצמנו את אותו אור שהתכלת או הטלית מושכים. ולפ״ז מסביר למה אנן הספרדים לא מברכים על תש״ר, הואיל ואין אנו יכולים בפעולותינו שלנו להביא את אותו אור עליון.
ולפ״ז מסביר למה האשכנזים כן נוהגים לברך על תש״ר, שס״ל שיכולים בפעולותם להשיג את אותו אור עליון.

ואע״פ שאין לי לפקפק על דברים שאין לי בהם השגה,
פלא הוא בעיני הואיל וידוע לי ששיטת האשכנזים לא לפסוק וללכת על פי ענייני הסוד (ואולי חסידים כן),
ופשוט לי שעיקר העניין הוא מבחינת הפשט במחלוקת הפוסקים.
 

יואלב

משתמש ותיק
כללי... הספרדים מאמינים יותר מהאשכנזים, מה שיכול לגרום שהספרדי חושב שהבין בכלל האמונה שלו, משא"כ האשכנזי עלול לכפור כל זמן שלא שמובן הדבר.

וודאי שאין כוונה לפגוע יש את המעלה לשני הצדדים ולהיפך....
 

ציון הלא תשאלי

משתמש ותיק
יואלב אמר:
כללי... הספרדים מאמינים יותר מהאשכנזים, מה שיכול לגרום שהספרדי חושב שהבין בכלל האמונה שלו, משא"כ האשכנזי עלול לכפור כל זמן שלא שמובן הדבר.

וודאי שאין כוונה לפגוע יש את המעלה לשני הצדדים ולהיפך....

???? ???? ?????
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לביא אמר:
דבר פלא מצאתי,

כותב הרב פעלים בח״א סו״י סי׳ י, לכל מיני מצוות שהסיבה שלא מקיימים אותו כדבעי, כמו תכלת או שאין בזיון לטלית (ולא לציצית) כיוון שאין אנו יכולים להביא לעצמנו את אותו אור שהתכלת או הטלית מושכים. ולפ״ז מסביר למה אנן הספרדים לא מברכים על תש״ר, הואיל ואין אנו יכולים בפעולותינו שלנו להביא את אותו אור עליון.
ולפ״ז מסביר למה האשכנזים כן נוהגים לברך על תש״ר, שס״ל שיכולים בפעולותם להשיג את אותו אור עליון.

ואע״פ שאין לי לפקפק על דברים שאין לי בהם השגה,
פלא הוא בעיני הואיל וידוע לי ששיטת האשכנזים לא לפסוק וללכת על פי ענייני הסוד (ואולי חסידים כן),
ופשוט לי שעיקר העניין הוא מבחינת הפשט במחלוקת הפוסקים.
א. אשכנזים כן פוסקים ע"פ הסוד, לפעמים, ולא רק חסידים.
ב. אין הכוונה בדבריו (למיטב הבנתי) שהפוסקים האשכנזים ממש תלו את פסיקתם בנימוק שהם יכולים להשיג אור העליון, אלא ודאי יש נימוק ע"פ נגלה, ובפנימיות העניינים זה מגיע מצד נשמתם של פוסקי אשכנז שיש נטי' לפסוק כך מטעמי אור העליון וכו'.
וכמו שמובא בכמה ספרים שבית שמאי שרשם ממידת הדין ולכן החמירו, ובית הלל שרשם ממידת החסד ולכן הקילו, ודאי אין הכוונה שבבית שמאי ראו את עצמם (באופן גלוי) כאנשי דין ולכן פסקו לחומרא, אלא באמת הי' להם טעם להחמיר ע"פ נגלה, וזה השתלשל משורש נשמתם ממידת הדין.
כך נראה בדבריו למיטב הבנתי, וליתר ביטחון אולי כדאי להביא לשונו הזהב.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
יואלב אמר:
כללי... הספרדים מאמינים יותר מהאשכנזים, מה שיכול לגרום שהספרדי חושב שהבין בכלל האמונה שלו, משא"כ האשכנזי עלול לכפור כל זמן שלא שמובן הדבר.

וודאי שאין כוונה לפגוע יש את המעלה לשני הצדדים ולהיפך....

איני מסכים עם הנחת היסוד,
ובכל אופן אשמח להסבר מה בדיוק נאמר כאן ואיך זה קשור לאשכול
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לביא אמר:
דבר פלא מצאתי,

כותב הרב פעלים בח״א סו״י סי׳ י, לכל מיני מצוות שהסיבה שלא מקיימים אותו כדבעי, כמו תכלת או שאין בזיון לטלית (ולא לציצית) כיוון שאין אנו יכולים להביא לעצמנו את אותו אור שהתכלת או הטלית מושכים. ולפ״ז מסביר למה אנן הספרדים לא מברכים על תש״ר, הואיל ואין אנו יכולים בפעולותינו שלנו להביא את אותו אור עליון.
ולפ״ז מסביר למה האשכנזים כן נוהגים לברך על תש״ר, שס״ל שיכולים בפעולותם להשיג את אותו אור עליון.

ואע״פ שאין לי לפקפק על דברים שאין לי בהם השגה,
פלא הוא בעיני הואיל וידוע לי ששיטת האשכנזים לא לפסוק וללכת על פי ענייני הסוד (ואולי חסידים כן),
ופשוט לי שעיקר העניין הוא מבחינת הפשט במחלוקת הפוסקים.
ודאי פלא גדול, הכל הוא מחלוקת ראשונים וממילא מחלוקת פוסקים, בפירוש הסוגיא של סח מברך שתים, כמבואר יפה בטוש''ע וב''י.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
לביא אמר:
ודאי פלא גדול, הכל הוא מחלוקת ראשונים וממילא מחלוקת פוסקים, בפירוש הסוגיא של סח מברך שתים, כמבואר יפה בטוש''ע וב''י.
והיינו כמש"כ לעיל:
חייל של הרבי אמר:
לביא אמר:
, אלא ודאי יש נימוק ע"פ נגלה, ובפנימיות העניינים זה מגיע מצד נשמתם של פוסקי אשכנז שיש נטי' לפסוק כך מטעמי אור העליון וכו'.
וכמו שמובא בכמה ספרים שבית שמאי שרשם ממידת הדין ולכן החמירו, ובית הלל שרשם ממידת החסד ולכן הקילו, ודאי אין הכוונה שבבית שמאי ראו את עצמם (באופן גלוי) כאנשי דין ולכן פסקו לחומרא, אלא באמת הי' להם טעם להחמיר ע"פ נגלה, וזה השתלשל משורש נשמתם ממידת הדין.

 
 

נהורא

משתמש ותיק
לביא אמר:
כיוון שאין אנו יכולים להביא לעצמנו את אותו אור שהתכלת או הטלית מושכים. ולפ״ז מסביר למה אנן הספרדים לא מברכים על תש״ר, הואיל ואין אנו יכולים בפעולותינו שלנו להביא את אותו אור עליון.
ולפ״ז מסביר למה האשכנזים כן נוהגים לברך על תש״ר, שס״ל שיכולים בפעולותם להשיג את אותו אור עליון.
לא מדוייק.
מה שכתב הר"פ הוא ע"פ המבואר בשעה"כ דלספרדים ס"ל שאור מקיף דאצילות אינו נעשה על ידינו אלא נעשה מעצמו, אך האשכנזים סוברים דנעשה מעצמו, ולכן אפשר לברך. כלומר האריז"ל תלה מחלוקת זו מלבד במחלוקת בפשט גם במחלוקת בקבלה לענין האור המקיף הנ"ל.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
נהורא אמר:
לביא אמר:
כיוון שאין אנו יכולים להביא לעצמנו את אותו אור שהתכלת או הטלית מושכים. ולפ״ז מסביר למה אנן הספרדים לא מברכים על תש״ר, הואיל ואין אנו יכולים בפעולותינו שלנו להביא את אותו אור עליון.
ולפ״ז מסביר למה האשכנזים כן נוהגים לברך על תש״ר, שס״ל שיכולים בפעולותם להשיג את אותו אור עליון.
לא מדוייק.
מה שכתב הר"פ הוא ע"פ המבואר בשעה"כ דלספרדים ס"ל שאור מקיף דאצילות אינו נעשה על ידינו אלא נעשה מעצמו, אך האשכנזים סוברים דנעשה מעצמו, ולכן אפשר לברך. כלומר האריז"ל תלה מחלוקת זו מלבד במחלוקת בפשט גם במחלוקת בקבלה לענין האור המקיף הנ"ל.
?
 
 

ישראל הכהן

משתמש ותיק
הגר"א [אשכנזי] פוסק כשו"ע שמברכים ברכה אחת על שני התפילין, ואם סח באמצע שזה הפסק בין תש"י לש"ר צריך לברך לכו"ע על הש"ר.
והיינו שתש"ר טעונים ברכה, רק שיוצאים בברכה אחת על שני התפילין.
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
נהורא אמר:
מה שכתב הר"פ הוא ע"פ המבואר בשעה"כ דלספרדים ס"ל שאור מקיף דאצילות אינו נעשה על ידינו אלא נעשה מעצמו, אך האשכנזים סוברים דנעשה מעצמו, ולכן אפשר לברך. כלומר האריז"ל תלה מחלוקת זו מלבד במחלוקת בפשט גם במחלוקת בקבלה לענין האור המקיף הנ"ל.
יען הדברים היו עמוקים למדי, קצרתי כדי שהמעיינים יראו את זה בפנים.
 

בשלמא

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
ה בדבריו למיטב הבנתי, וליתר ביטחון אולי כדאי להביא לשונו הזהב.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1401&st=&pgnum=206&hilite=
יש להוסיף על דבריו גם את דברי האריז"ל לגבי לבישת הט"ג בליל יוה"כ שאין מברכין עליו משום שהענין (א"מ דז"א) נעשה מאליו
(ומהרש"ו מעיד שאביו היה מברך מבעו"י)
 
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
יש להוסיף על דבריו גם את דברי האריז"ל לגבי לבישת הט"ג בליל יוה"כ שאין מברכין עליו משום שהענין (א"מ דז"א) נעשה מאליו
(ומהרש"ו מעיד שאביו היה מברך מבעו"י)
מנהגנו (הספרדים לפחות) לברך על הטלית מבעו״י.
 

לביא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבימי אמר:
חיפוש הביאני לכאן הערה 27
יעויין במה שציין
חזק וברוך.
אך מה שהעיר לגבי הפסק בשח בין תפילה לתפילה לאו קושיא,
דלא מבעיא לפשט שיש הפסק, אלא גם לפי הסוד הנזכר עדיין יש צורך למשוך הארה מסוימת,
אפילו שההארה בשלמותה לא מגיעה במעשה הברכה.
וזה למעשה לענ״ד לפי הר״פ הנ״ל לאפושי פלוגתא לא פלגינן,
דאף שהספרדים ס״ל שלא ניתן להגיע לאור המקיף ההוא בעצמנו,
יש לנו מעין השגה מועטת בו בכל אופן.
 
חלק עליון תַחתִית