חימקו אמר:נדיב לב אמר:חימקו אמר:הגמ' מביאה זאת כלימוד מרב חסדא, ולא להפך, לנהוג כחבריו.
לא. הגמ' מביאה את זה בהקשר לפלוגתא שם - "ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה ואם א"א לו בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה ר' יוחנן אמר ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ולא פליגי הא לן והא להו" ע"כ. וע"ז מובא בהמשך השתבחות דר"ח. ולא נקטה הגמ' שם כהלכה.
כל הפוסקים הביאו את דברי ר"ח כשבח איך לנהוג בזה.
כל הפוסקים?
אז תתכבד בבקשה להביא לכה"פ שנים שלושה פוסקים.
בכ"מ בגמ' נכתב 'הא לן הא לדידהו'. וכתב שם רש"י:
הא לן הא להו - בני בבל היו הולכין וגורסין משניות התנאים בא"י ומתוך שלומדים חוץ למקומם אין צרכי הבית מוטלים עליו נושא אשה דהוה בלא הרהור ואח"כ הולך ולומד תורה:
להו - לבני א"י הלומדים במקומם אם נושא אשה יהו צרכי הבית מוטלין עליו ויבטלוהו: