המלך הקדוש, ותן טל ומטר וכו'

יעקב1

משתמש ותיק
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
ומילא טל ומטר אפשר לפתור את הבעיה ב 90 פעם אבל המלך הקדוש א"א
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
אדרבה, הם רצו שכמה פעמים בשנה, נשים לב למה שאנו אומרים...

אבל זה מכשול לדורות ויש משנה ברורה שכתוב שזה עשריות ברכות לבטלה (לחפש בתוכנות את המילה עשריות ככה זכור לי)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
חימקו אמר:
אדרבה, הם רצו שכמה פעמים בשנה, נשים לב למה שאנו אומרים...

אבל זה מכשול לדורות ויש משנה ברורה שכתוב שזה עשריות ברכות לבטלה (לחפש בתוכנות את המילה עשריות ככה זכור לי)
כנראה שבזמנם זה לא היה כל כך שכיח, וגם היום איני יודע אם זה שכיח.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'


חז"ל לא המציאו את נוסח התפילה יש מאין בלי אסמכתא ומקור מחייב לימים הללו שהנהגת הבורא בעולמו היא בהנהגת מלכות ולא בשליטה בעלמא ככל ימים [כידוע דברי הגר"א לחלק בין מלך לשליט, ומכאן החלוקה למלך הקדוש, ובין האל הקדוש] ומכאן מה שחז"ל תקנו לומר 'המלך הקדוש' אין פירושו תקנה ותוספת טובה בעלמא, אלא חז"ל שיקפו את המציאות הנוהגת בימים הללו מצד הקב"ה בנוסח התפילה, ומהית"י לחטאות לאמת בנוסח המתוקן לימים הללו, בגלל חששות כאלה ואחרים.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
אגב כתבתי על נידון דומה שלכאורה אינו לבטלה.
 
אם לא כוון באבות ונמצא באתה גיבור- כתב הביאור הלכה בסעיף א, שאם לא כוון באבות ונמצא באתה גיבור, לכאו' יחזור, דכיצד נאמר לו לברך עוד ברכות מאחר שלא יצא בהם, אבל מדברי החיי אדם לא משמע כן, ע''כ
וקשה דהא כתב הטור והביאו הרמ''א דהאידנא אין אנו חוזרים כיון שקרוב הוא שאף בחזרה לא יכווין, ע''כ,ומשמע מדבריו דהאידנא אין אנו מכוונים וא''כ כיצד לא כתב הטור שלא נתפלל כלל תפילת י''ח, כיון שזה איסור ברכה לבטלה, אלא לכאו' נראה דאף אי צריך לחזור ולא יצא יד''ח מ''מ הויא תפילתו תפילה ולא ברכה לבטלה, דומיא דשוכח הזכרה דצריך לחזור אע''פ שודאי שאין ברכותיו לבטלה דהא אף תפילה בלא הזכרה שמה תפילה דומיא דשאר ימים, (ועל אף שיש לדון בהגדרת דין חיוב חזרה אי מיחשיב כאילו לא התפלל או התפלל אלא שחסר הזכרה, כדמשמע בטור סוף סי' קח, מ''מ בין כך ובין כך ודאי דלא מיקרי ברכה לבטלה), וכ''ש לפי דעת שבולי הלקט והר''ר יעקב שהבאתי לעיל גבי מי שלא כיון באבות, דס''ל דיצא ידי חובה, וא''כ מי שלא כיון ונמצא באתה גיבור, חייב להמשיך כדי להשלים תפילתו דאם יפסיק באמצע ודאי יהפוך ברכתו לבטלה, אמנם אם חוזר לראש אפשר דלא הוי ברכתו הראשונה ברכה לבטלה אלא דמי כתפילה אריכתא, דומיא דשוכח הזכרה ונזכר באמצע תפילתו דאמרי' ליה לחזור למקום ההזכרה לכו''ע, אע''פ שודאי יש מי שסובר שאם גמר תפילתו שמה תפילה אלא שצריך להשלים ההזכרה, ואי חשיב כברכה לבטלה אם חוזר באמצע תפילתו, אמאי לא נימא ליה שישלים ויחזור כדי שלא יהיו ברכותיו לבטלה, אלא נראה דחשיב כתפילה אריכתא, וכן מוכח מדברי ר''ת הביאו הטור בסי' רצד,ה, שסובר דאפי' בדברים שאין חייב לחזור מ''מ אם רצה יכול לחזור, ע''כ, ואם היתה החזרה גורמת לברכות הראשונות להיות ברכה לבטלה א''כ לא היה מתיר ר''ת לחזור, ואף הרא''ש שחלק עליו שם ואמר שלא יחזור מ''מ אפשר דבהא מודי לר''ת דלא הוי ברכה לבטלה, ומ''מ אפשר דמודי ליה במקרה ששכח הזכרה שחייב לחזור עליה, דלא הוי לבטלה.

1439 עמודים

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf


 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
ויש משנה ברורה שכתוב
בהל' ר"ה ועשי"ת לא מצאתיו, לפו"ר. כעי"ז בסי' לז סק"ד, אך שם הוא אכן מובן ומבואר היטב...

בעצם הקושיא, לק"מ מעיקרא: אילו לא היו מתקנים כן, היינו כולנו עוברים ח"ו על מאות ברכות לבטלה (רח"ל). ועכשיו שתיקנו, הצילו פורתא עכ"פ...
ומנין ההנחה המשונה ש'רבים יִכָּשלו בזה'?! בזמנם היו חוזרים התפלה אם לא כיוונו כדבעי בברכת 'אבות'...
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
יעקב1 אמר:
ויש משנה ברורה שכתוב
בהל' ר"ה ועשי"ת לא מצאתיו, לפו"ר. כעי"ז בסי' לז סק"ד, אך שם הוא אכן מובן ומבואר היטב...

בעצם הקושיא, לק"מ מעיקרא: אילו לא היו מתקנים כן, היינו כולנו עוברים ח"ו על מאות ברכות לבטלה (רח"ל). ועכשיו שתיקנו, הצילו פורתא עכ"פ...
ומנין ההנחה המשונה ש'רבים יִכָּשלו בזה'?! בזמנם היו חוזרים התפלה אם לא כיוונו כדבעי בברכת 'אבות'...
טעיתי - הכונה ל--תפ"ח יב עיי"ש שמעיד שיש מאות ברכות לבטחה
 
 

חימקו

משתמש ותיק
הרי מפורסם הירושלמי שמביאם התוס' (איני זוכר כרגע היכן) שאמרו שם, שמחזקים טובה לראשיהם שכורעים במודים וכך הם נזכרים שהם באמצע התפילה.
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
לבי במערב אמר:
בזמנם היו חוזרים התפלה אם לא כיוונו כדבעי בברכת 'אבות'...
זה גופא ברכות לבטלה, הרי הם צריכים לחזור.

נכון (אבל לא לגמרי נכון כי למה היום לא חוזרים וממשיכים הלאה עי' ביהל ששאל את זה והקה"י כתב שיש שתי חלקים במצות תפילה. תפילה וכונת תפילה. אז הכונה לא יצא ולא חוזרים בשביל זה אך עצם התפילה יוצאים ואינה לבטלה מחמת שלא כוון)
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
חימקו אמר:
(איני זוכר כרגע היכן)
תוד"ה 'עיון תפלה' - ב"ב קסד, סע"ב. והוא מירושלמי ברכות פ"ב סוף ה"ד (אך האחרונים פרשוהו בענין אחר, וכנודע).
איני יודע מי הם אותם אחרונים אך כפירוש התוס' כן הוא בעוד ראשונים ואין אחר דברי הראשונים כלום.
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
נדיב לב אמר:
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
 

חז"ל לא המציאו את נוסח התפילה יש מאין בלי אסמכתא ומקור מחייב לימים הללו שהנהגת הבורא בעולמו היא בהנהגת מלכות ולא בשליטה בעלמא ככל ימים [כידוע דברי הגר"א לחלק בין מלך לשליט, ומכאן החלוקה למלך הקדוש, ובין האל הקדוש] ומכאן מה שחז"ל תקנו לומר 'המלך הקדוש' אין פירושו תקנה ותוספת טובה בעלמא, אלא חז"ל שיקפו את המציאות הנוהגת בימים הללו מצד הקב"ה בנוסח התפילה, ומהית"י לחטאות לאמת בנוסח המתוקן לימים הללו, בגלל חששות כאלה ואחרים.



אבל יכלו לקבוע שזה לא מעכב כמו שעצם החובה להתפלל את השמ"ע יכלו לא לתקן שחייבים אז ק"ו שיכלו לקבוע שפרט זה לא מעכב 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
נדיב לב אמר:
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
 

חז"ל לא המציאו את נוסח התפילה יש מאין בלי אסמכתא ומקור מחייב לימים הללו שהנהגת הבורא בעולמו היא בהנהגת מלכות ולא בשליטה בעלמא ככל ימים [כידוע דברי הגר"א לחלק בין מלך לשליט, ומכאן החלוקה למלך הקדוש, ובין האל הקדוש] ומכאן מה שחז"ל תקנו לומר 'המלך הקדוש' אין פירושו תקנה ותוספת טובה בעלמא, אלא חז"ל שיקפו את המציאות הנוהגת בימים הללו מצד הקב"ה בנוסח התפילה, ומהית"י לחטאות לאמת בנוסח המתוקן לימים הללו, בגלל חששות כאלה ואחרים.



אבל יכלו לקבוע שזה לא מעכב כמו שעצם החובה להתפלל את השמ"ע יכלו לא לתקן שחייבים אז ק"ו שיכלו לקבוע שפרט זה לא מעכב 

לא הבנתי טענת מר. הלא אי"ז תוספת בעלמא כמו מי כמוך וכו' שבאמת אינו מעכב, אלא שינוי בגוף חתימת הברכה [כמו שהוסבר לעיל] ומה שייך שיתקנו שלא יעכב, וכמו כל שינוי בנוסח חתימת הברכה שהוא תנאי מעכב, לא מצד שחז"ל גזרו במיוחד, אלא שבדרך זו לא נחשב לתפילה.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'

1. כנראה שהתועלת בהודאה מפורטת ותפילה נוספת עולה על ההפסד.  לכאורה לפי דעתך היה עדיף בכלל לא לתקן ברכות ותפילה וכו' כי יוצא מזה המון תקלות
2.  יתכן שתלוי במח' בעלי התוספות (לפי ביאור האחרונים) בעניין מי ששכח יעלה ויבוא במנחה בראש חודש ובלילה אם יתפלל פעמיים לא יזכיר יעלה ויבוא בכלל
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
יעקב1 אמר:
יכלו לא לתקן שחייבים
לא יכלו, שהתורה מן השמים היא.



גזירות ותקנות חזל לא מהשמים - יכלו לגזור ויכלו לא לגזור, זה בידים שלהם. לפעמים גזרו ובטלו (עי' טבילת עזרא) לפעמים לא גזרו מכל מיני סיבות
אף אחד לא הכריח אותם לתקן תפילה כל יום עם הנוסח של ח"י ברכות זה היה החלטה שלהם שזה תיקון הדת כי היו מתפללים בצורה עלגת. אז יכלו לשקלל בשיקול האם לעכב התפילה מחמת המלך הקדוש וכדו' ויכלו להחליט שזה לא יעכב בשביל שלא להכשיל את עם ישראל - ואולי מכאן ראיה לנתיבות שאיסור דרבנן בשוגג אינו כלום. אבל זה רק אם נימא שברכה לבטלה הוא דרבנן כמו הרמב"ן או גם לר"מ (לשיטת החזו"א שלכו"ע הוא דרבנן) . אך המ"ב חולק על הנתיבות עי' סי' שלד בשעה"צ שגם על דרבנן בשוגג יצום צומות לכפרה
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'

1. כנראה שהתועלת בהודאה מפורטת ותפילה נוספת עולה על ההפסד.  לכאורה לפי דעתך היה עדיף בכלל לא לתקן ברכות ותפילה וכו' כי יוצא מזה המון תקלות

במלחמה כמו במלחמה יש גם פצועים והרוגים, אבל כ"ז מתגמד לעומת התכלית- לכבוש את העיר..
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
אף אחד לא הכריח אותם לתקן תפילה כל יום עם הנוסח של ח"י ברכות . . יכלו לשקלל בשיקול האם לעכב התפילה מחמת המלך הקדוש וכדו' ויכלו להחליט שזה לא יעכב . . 
לשיטת מר, הי' עליהם לתקן שיתפללו בכל יום רק 'הביננו' - כדי שגם אם יטעו, יהי' בידם עון שבע ברכות (ולא י"ח)... ליצנות היא זו, אחר המחילה.

תקנות חז"ל כולן מן השמים הן וברוה"ק, ככל התורה כולה (וגם כשבטלו הי' זה ברוה"ק, כמובן).
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
ברוךווייס אמר:
יעקב1 אמר:
איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'

1. כנראה שהתועלת בהודאה מפורטת ותפילה נוספת עולה על ההפסד.  לכאורה לפי דעתך היה עדיף בכלל לא לתקן ברכות ותפילה וכו' כי יוצא מזה המון תקלות
2.  יתכן שתלוי במח' בעלי התוספות (לפי ביאור האחרונים) בעניין מי ששכח יעלה ויבוא במנחה בראש חודש ובלילה אם יתפלל פעמיים לא יזכיר יעלה ויבוא בכלל



מכשולות פה ושם זה לא סיבה לא לגזור אבל דבר שהרבה מאד מאד נכשלים (עי' לש' המ"ב סי' תפח 'כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה' ) צריכים לא לגזור זכר לדבר ע"ז שביטלו והרגו
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
יעקב1 אמר:
אף אחד לא הכריח אותם לתקן תפילה כל יום עם הנוסח של ח"י ברכות . . יכלו לשקלל בשיקול האם לעכב התפילה מחמת המלך הקדוש וכדו' ויכלו להחליט שזה לא יעכב . . 
לשיטת מר, הי' עליהם לתקן שיתפללו בכל יום רק 'הביננו' - כדי שגם אם יטעו, יהי' בידם עון שבע ברכות (ולא י"ח)... ליצנות היא זו, אחר המחילה.

תקנות חז"ל כולן מן השמים הן וברוה"ק, ככל התורה כולה (וגם כשבטלו הי' זה ברוה"ק, כמובן).
מכשולות פה ושם זה לא סיבה לא לגזור אבל דבר שהרבה מאד מאד נכשלים (עי' לש' המ"ב סי' תפח 'כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה' ) צריכים לא לגזור זכר לדבר ע"ז שביטלו והרגו
אגב גם פרוזבול זה מחמת המכשול שראו שעוברים על איסור מניעת הלוואה
 
 

יעקב1

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
יעקב1 אמר:
זכר לדבר ע"ז שביטלו והרגו
ביטלו היצר, ולא האיסור...
 
יעקב1 אמר:
אגב גם פרוזבול זה מחמת המכשול שראו שעוברים על איסור מניעת הלוואה
התם התורה עצמה היא שאִפשרה זאת (ואכמ"ל).
ברור שהתורה התירה אחרת לא היו עושים. רק הבאתי ראיה שחכמים תקנו תקנות למנוע מכשול רבים ומכשול מצוי אז למה תקנו המלך הקדוש שיעכב בזמן שרבים רבים נכשלים וידוע כך מראש
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
התשובה פשוטה..
בעשי"ת אי אפשר לסיים בברכה 'האל הקדוש' ולכן לא היתה ברירה אלא לתקן...
פשוט, שאם תקנו כך את נוסח התפילה, הרי שאחרת אינו נוסח התפילה :)
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
יעקב1 אמר:
לבי במערב אמר:
יעקב1 אמר:
אגב גם פרוזבול זה מחמת המכשול שראו שעוברים על איסור מניעת הלוואה
התם התורה עצמה היא שאִפשרה זאת (ואכמ"ל).
ברור שהתורה התירה אחרת לא היו עושים. רק הבאתי ראיה שחכמים תקנו תקנות למנוע מכשול רבים ומכשול מצוי אז למה תקנו המלך הקדוש שיעכב בזמן שרבים רבים נכשלים וידוע כך מראש
על פרוזבול, אנשים נכשלו ב'יודעים' ומחמת יצרם, וכאן רבים (מנין למר?) שנכשלים הם בשגגת לבם..
 
 
חלק עליון תַחתִית