חימקו אמר:אדרבה, הם רצו שכמה פעמים בשנה, נשים לב למה שאנו אומרים...
כנראה שבזמנם זה לא היה כל כך שכיח, וגם היום איני יודע אם זה שכיח.יעקב1 אמר:חימקו אמר:אדרבה, הם רצו שכמה פעמים בשנה, נשים לב למה שאנו אומרים...
אבל זה מכשול לדורות ויש משנה ברורה שכתוב שזה עשריות ברכות לבטלה (לחפש בתוכנות את המילה עשריות ככה זכור לי)
יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
אגב כתבתי על נידון דומה שלכאורה אינו לבטלה.יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
בהל' ר"ה ועשי"ת לא מצאתיו, לפו"ר. כעי"ז בסי' לז סק"ד, אך שם הוא אכן מובן ומבואר היטב...יעקב1 אמר:ויש משנה ברורה שכתוב
זה גופא ברכות לבטלה, הרי הם צריכים לחזור.לבי במערב אמר:בזמנם היו חוזרים התפלה אם לא כיוונו כדבעי בברכת 'אבות'...
טעיתי - הכונה ל--תפ"ח יב עיי"ש שמעיד שיש מאות ברכות לבטחהלבי במערב אמר:בהל' ר"ה ועשי"ת לא מצאתיו, לפו"ר. כעי"ז בסי' לז סק"ד, אך שם הוא אכן מובן ומבואר היטב...יעקב1 אמר:ויש משנה ברורה שכתוב
בעצם הקושיא, לק"מ מעיקרא: אילו לא היו מתקנים כן, היינו כולנו עוברים ח"ו על מאות ברכות לבטלה (רח"ל). ועכשיו שתיקנו, הצילו פורתא עכ"פ...
ומנין ההנחה המשונה ש'רבים יִכָּשלו בזה'?! בזמנם היו חוזרים התפלה אם לא כיוונו כדבעי בברכת 'אבות'...
חימקו אמר:זה גופא ברכות לבטלה, הרי הם צריכים לחזור.לבי במערב אמר:בזמנם היו חוזרים התפלה אם לא כיוונו כדבעי בברכת 'אבות'...
תוד"ה 'עיון תפלה' - ב"ב קסד, סע"ב. והוא מירושלמי ברכות פ"ב סוף ה"ד (אך האחרונים פרשוהו בענין אחר, וכנודע).חימקו אמר:(איני זוכר כרגע היכן)
איני יודע מי הם אותם אחרונים אך כפירוש התוס' כן הוא בעוד ראשונים ואין אחר דברי הראשונים כלום.לבי במערב אמר:תוד"ה 'עיון תפלה' - ב"ב קסד, סע"ב. והוא מירושלמי ברכות פ"ב סוף ה"ד (אך האחרונים פרשוהו בענין אחר, וכנודע).חימקו אמר:(איני זוכר כרגע היכן)
נדיב לב אמר:יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
חז"ל לא המציאו את נוסח התפילה יש מאין בלי אסמכתא ומקור מחייב לימים הללו שהנהגת הבורא בעולמו היא בהנהגת מלכות ולא בשליטה בעלמא ככל ימים [כידוע דברי הגר"א לחלק בין מלך לשליט, ומכאן החלוקה למלך הקדוש, ובין האל הקדוש] ומכאן מה שחז"ל תקנו לומר 'המלך הקדוש' אין פירושו תקנה ותוספת טובה בעלמא, אלא חז"ל שיקפו את המציאות הנוהגת בימים הללו מצד הקב"ה בנוסח התפילה, ומהית"י לחטאות לאמת בנוסח המתוקן לימים הללו, בגלל חששות כאלה ואחרים.
היעב"ץ בסדורו, למשל.כמעיין המתגבר אמר:איני יודע מי הם אותם אחרונים
לא יכלו, שהתורה מן השמים היא.יעקב1 אמר:יכלו לא לתקן שחייבים
יעקב1 אמר:נדיב לב אמר:יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
חז"ל לא המציאו את נוסח התפילה יש מאין בלי אסמכתא ומקור מחייב לימים הללו שהנהגת הבורא בעולמו היא בהנהגת מלכות ולא בשליטה בעלמא ככל ימים [כידוע דברי הגר"א לחלק בין מלך לשליט, ומכאן החלוקה למלך הקדוש, ובין האל הקדוש] ומכאן מה שחז"ל תקנו לומר 'המלך הקדוש' אין פירושו תקנה ותוספת טובה בעלמא, אלא חז"ל שיקפו את המציאות הנוהגת בימים הללו מצד הקב"ה בנוסח התפילה, ומהית"י לחטאות לאמת בנוסח המתוקן לימים הללו, בגלל חששות כאלה ואחרים.
אבל יכלו לקבוע שזה לא מעכב כמו שעצם החובה להתפלל את השמ"ע יכלו לא לתקן שחייבים אז ק"ו שיכלו לקבוע שפרט זה לא מעכב
יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
לבי במערב אמר:לא יכלו, שהתורה מן השמים היא.יעקב1 אמר:יכלו לא לתקן שחייבים
ברוךווייס אמר:יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
1. כנראה שהתועלת בהודאה מפורטת ותפילה נוספת עולה על ההפסד. לכאורה לפי דעתך היה עדיף בכלל לא לתקן ברכות ותפילה וכו' כי יוצא מזה המון תקלות
לשיטת מר, הי' עליהם לתקן שיתפללו בכל יום רק 'הביננו' - כדי שגם אם יטעו, יהי' בידם עון שבע ברכות (ולא י"ח)... ליצנות היא זו, אחר המחילה.יעקב1 אמר:אף אחד לא הכריח אותם לתקן תפילה כל יום עם הנוסח של ח"י ברכות . . יכלו לשקלל בשיקול האם לעכב התפילה מחמת המלך הקדוש וכדו' ויכלו להחליט שזה לא יעכב . .
ברוךווייס אמר:יעקב1 אמר:איך חזל תקנו דבר שידוע מראש למשך דורות ודאי רבים יכשלו בזה ויברכו לבטלה בשכחת המלך הקדוש וקללה בקיץ ויעלה ויבוא וכו' וכו'
1. כנראה שהתועלת בהודאה מפורטת ותפילה נוספת עולה על ההפסד. לכאורה לפי דעתך היה עדיף בכלל לא לתקן ברכות ותפילה וכו' כי יוצא מזה המון תקלות
2. יתכן שתלוי במח' בעלי התוספות (לפי ביאור האחרונים) בעניין מי ששכח יעלה ויבוא במנחה בראש חודש ובלילה אם יתפלל פעמיים לא יזכיר יעלה ויבוא בכלל
מכשולות פה ושם זה לא סיבה לא לגזור אבל דבר שהרבה מאד מאד נכשלים (עי' לש' המ"ב סי' תפח 'כי האנשים פשוטין רובן נכשלין בלילה ראשונה וכן למחר בתפלת שחרית עד שישמעו מן הש"ץ שפסק ויש בזה חשש כמה מאות ברכות לבטלה' ) צריכים לא לגזור זכר לדבר ע"ז שביטלו והרגולבי במערב אמר:לשיטת מר, הי' עליהם לתקן שיתפללו בכל יום רק 'הביננו' - כדי שגם אם יטעו, יהי' בידם עון שבע ברכות (ולא י"ח)... ליצנות היא זו, אחר המחילה.יעקב1 אמר:אף אחד לא הכריח אותם לתקן תפילה כל יום עם הנוסח של ח"י ברכות . . יכלו לשקלל בשיקול האם לעכב התפילה מחמת המלך הקדוש וכדו' ויכלו להחליט שזה לא יעכב . .
תקנות חז"ל כולן מן השמים הן וברוה"ק, ככל התורה כולה (וגם כשבטלו הי' זה ברוה"ק, כמובן).
ביטלו היצר, ולא האיסור...יעקב1 אמר:זכר לדבר ע"ז שביטלו והרגו
התם התורה עצמה היא שאִפשרה זאת (ואכמ"ל).יעקב1 אמר:אגב גם פרוזבול זה מחמת המכשול שראו שעוברים על איסור מניעת הלוואה
לבי במערב אמר:תקנות חז"ל כולן מן השמים הן וברוה"ק, ככל התורה כולה (וגם כשבטלו הי' זה ברוה"ק, כמובן).
ברור שהתורה התירה אחרת לא היו עושים. רק הבאתי ראיה שחכמים תקנו תקנות למנוע מכשול רבים ומכשול מצוי אז למה תקנו המלך הקדוש שיעכב בזמן שרבים רבים נכשלים וידוע כך מראשלבי במערב אמר:ביטלו היצר, ולא האיסור...יעקב1 אמר:זכר לדבר ע"ז שביטלו והרגו
התם התורה עצמה היא שאִפשרה זאת (ואכמ"ל).יעקב1 אמר:אגב גם פרוזבול זה מחמת המכשול שראו שעוברים על איסור מניעת הלוואה
על פרוזבול, אנשים נכשלו ב'יודעים' ומחמת יצרם, וכאן רבים (מנין למר?) שנכשלים הם בשגגת לבם..יעקב1 אמר:ברור שהתורה התירה אחרת לא היו עושים. רק הבאתי ראיה שחכמים תקנו תקנות למנוע מכשול רבים ומכשול מצוי אז למה תקנו המלך הקדוש שיעכב בזמן שרבים רבים נכשלים וידוע כך מראשלבי במערב אמר:התם התורה עצמה היא שאִפשרה זאת (ואכמ"ל).יעקב1 אמר:אגב גם פרוזבול זה מחמת המכשול שראו שעוברים על איסור מניעת הלוואה