שהחיינו על תמר צהוב - צריך לאכול ?

לענ''ד

משתמש ותיק
ביו"ט שני של ר"ה נצרך פרי חדש לברך עליו שהחיינו
א. האם חובה לאוכלו בסעודה ?
ב. האם אכילה רק לשם "שהחיינו" מיקרי אכילה (תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל)

 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
ביו"ט שני של ר"ה נצרך פרי חדש לברך עליו שהחיינו
א. האם חובה לאוכלו בסעודה ?
ב. האם אכילה רק לשם "שהחיינו" מיקרי אכילה (תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל)

 

א.ב. פלוגתת ראשונים הרא"ש והרמב"ם אם המנהג לברך על ראייתו או בשעת אכילתו. אמנם בשו"ע סימן רכ"ה סעיף ג' פסק לכתחילה בשעת אכילה וזת"ד: ואפילו ראוהו ביד חברו או על האילן. ונהגו שלא לברך עד שעת אכילה. וכתב הרמ"א בהגהה: ומי שבירך בשעת ראיה לא הפסיד ע"כ. וכיון שתמר צהוב הוא פרי עונתי ושונה מטעמו של התמר המיובש הרי ששמח בו, ומברך שהחיינו.
 
לענ''ד אמר:
ב. האם אכילה רק לשם "שהחיינו" מיקרי אכילה (תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל)
מה שלא אכיל, גם אי אפשר לברך עליו שהחיינו.
חימקו אמר:
האם בכלל זה נחשב פרי חדש, אחרי שיש בשוק כל השנה תמרים מיובשים?
זה סוג אחר ויש אותו רק באזור סוכות, ומברך עליו שהחיינו.
לענ''ד אמר:
תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל
צריך להקפיא אותו ואז הוא אכיל מאוד וטעים להפליא ועסיסי, והרבה פחות מתוק מתמר מג'הול.
 

פראנק

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
ביו"ט שני של ר"ה רצוי פרי חדש לברך עליו שהחיינו
א. האם חובה לאוכלו בסעודה ?
ב. האם אכילה רק לשם "שהחיינו" מיקרי אכילה (תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל)

 
 

לביא

משתמש ותיק
לענ''ד אמר:
(תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל)
קבלני מרבותיי, ישים תמרים צהובים במקפיא, ואז ביו״ט שני שיש מחלוקת אם לברך שהחיינו או לא, (אף שהלכה צריך לברך) יוציאנו מהמקפיא על השולחן, ואחרי הקידוש יברך פרי העץ, וכשמקלפים אותו זה כמו ארטיק.
זה טעים, מנסיון.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
צריך להקפיא אותו ואז הוא אכיל מאוד וטעים להפליא ועסיסי, והרבה פחות מתוק מתמר מג'הול.
מומלץ להוציאו מההקפאה מוקדם ככל האפשר כדי שהוא יספיק להשחים ולהתרכך היטב, ואז הוא מתוק מאוד (הוא יכול להגיע למצב זה גם בלי הקפאה, אבל זה לוקח יותר זמן) ולא כמו לפני כן שאף שהוא מתרכך על ידי ההקפאה וההפשרה אך הוא הרבה פחות טעים.
 
חלק עליון תַחתִית