לענ''ד אמר:
ביו"ט שני של ר"ה נצרך פרי חדש לברך עליו שהחיינו
א. האם חובה לאוכלו בסעודה ?
ב. האם אכילה רק לשם "שהחיינו" מיקרי אכילה (תמר צהוב לא נראה לי משהו אכיל בכלל)
א.ב. פלוגתת ראשונים הרא"ש והרמב"ם אם המנהג לברך על ראייתו או בשעת אכילתו. אמנם בשו"ע סימן רכ"ה סעיף ג' פסק לכתחילה בשעת אכילה וזת"ד: ואפילו ראוהו ביד חברו או
על האילן. ונהגו שלא לברך
עד שעת אכילה. וכתב הרמ"א בהגהה: ומי שבירך בשעת ראיה לא הפסיד ע"כ. וכיון שתמר
צהוב הוא פרי עונתי ושונה מטעמו של התמר
המיובש הרי ששמח בו, ומברך שהחיינו.