מקובלים אנו שהקב"ה חידש לנו את האפשרות לשוב אליו, ולולא זאת לא היתה לחוטא דרך חזרה לאחר החטא, והוא היה מת בחטאו. וכן מצינו במש"כ במדרש ששאלו לחכמה חוטא מהו ענשו וכו'.
אך קשה, שברמב"ם בהלכות תשובה (ג, ג) כתב שכל מי שניחם על המצוות שעשה ותהה על הזכויות ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירין לו שם זכות בעולם.
ולכאו' נמצא א"כ שאין חידוש מיוחד בתשובה על עבירות, שהלא אף מי שניחם על מצוות שעשה הן יותר לא נחשבות לו. והיינו משום שהחרטה מגדירה שהמעשים הללו הם אינם חלק ממנו.
ומהו א"כ החידוש המיוחד של תשובה?
אך קשה, שברמב"ם בהלכות תשובה (ג, ג) כתב שכל מי שניחם על המצוות שעשה ותהה על הזכויות ואמר בליבו ומה הועלתי בעשייתן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירין לו שם זכות בעולם.
ולכאו' נמצא א"כ שאין חידוש מיוחד בתשובה על עבירות, שהלא אף מי שניחם על מצוות שעשה הן יותר לא נחשבות לו. והיינו משום שהחרטה מגדירה שהמעשים הללו הם אינם חלק ממנו.
ומהו א"כ החידוש המיוחד של תשובה?