סיפורים שלא היו

tkhvu

משתמש ותיק
הסיפור עם ר"מ ש"ץ בעל האקדמות והיהודי מ"בני משה" מעבר לנהר סמבטיון והכומר, שמספרים לילדים לפני שבועות, יש לו מקור מוסמך? 
 

אברהם העברי

משתמש ותיק
אני מניח שאתה לא חושב שעכשיו עברתי על כל הקוראן כך שהנידון לא קשור כעת
אני קראתי אותו בעבר והסיפור הנ"ל לא מופיע שם
ומ"מ אבאר - קראתי את הספר בהיתר רבותי ואכמ"ל בזה וכל אחד יעשה כרבותיו
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
tkhvu אמר:
הסיפור עם ר"מ ש"ץ בעל האקדמות והיהודי מ"בני משה" מעבר לנהר סמבטיון והכומר, שמספרים לילדים לפני שבועות, יש לו מקור מוסמך? 
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=28&t=5137&hilit

חסום.
אולי תכתוב כאן את המסקנה, או הדעות השונות?
תודה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בעל כנפיים אמר:
לבי במערב אמר:
tkhvu אמר:
הסיפור עם ר"מ ש"ץ בעל האקדמות והיהודי מ"בני משה" מעבר לנהר סמבטיון והכומר, שמספרים לילדים לפני שבועות, יש לו מקור מוסמך? 
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=28&t=5137&hilit

חסום.
אולי תכתוב כאן את המסקנה, או הדעות השונות?
תודה.

ומנגד בפורום לתורה הפתוח לכולנו.. הרחיבו כמה מהכותבים להביא מקורות לכאן ולכאן בנוגע לסיפור עם ר"מ ש"ץ בעל האקדמות אשכול בעל האקדמות- אשכול נוסף.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
הסיפור עם הבול תמוה יותר מהסיפור הראשון. כי בעוד בסיפור הראשון כיון שמוחל לו, לכה"פ לא יהיה גזלן מכאן ולהבא בדרך זו או אחרת, משא"כ בסיפור הבול, למה צריך לשלם אם לא השתמש בשירותי הדואר.
שמעתי מת"ח א' שאמר שהפשט במעשה החפץ חיים היתה כיון שכאשר קנה את הבול הוא קנה אותו על דעת לשלוח את המכתב בדואר, נמצא שהוא "קנה" מהדואר זכות לשלוח מכתב הנ"ל על ידי שירותי הדואר של המדינה, ולמרות שלבסוף הוא לא השתמש בזכות שקנה מ"מ הרי קיבל זכות זו, ולכן קרע את הבול. וגם אם על פי חושן משפט יתכן שאפשר למצוא היתר לאמר אחרת אבל הח"ח החמיר לעצמו.

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
התשובה היא פשוטה בהרבה: חוקי המדינה ברוסיא אסרו לשלוח דברי־דואר שלא ע"י השרות הממלכתי, וכשלצורך חשוב (מכתבים דחופים או סודיים וכיו"ב) נזקקו לעבור על עצם החוק - נהגו להמנע מלהפסיד זכותה הממונית (שהיתה עיקר טעם החוק הנזכר).
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
tkhvu אמר:
הסיפור עם הבול תמוה יותר מהסיפור הראשון. כי בעוד בסיפור הראשון כיון שמוחל לו, לכה"פ לא יהיה גזלן מכאן ולהבא בדרך זו או אחרת, משא"כ בסיפור הבול, למה צריך לשלם אם לא השתמש בשירותי הדואר.
שמעתי מת"ח א' שאמר שהפשט במעשה החפץ חיים היתה כיון שכאשר קנה את הבול הוא קנה אותו על דעת לשלוח את המכתב בדואר, נמצא שהוא "קנה" מהדואר זכות לשלוח מכתב הנ"ל על ידי שירותי הדואר של המדינה, ולמרות שלבסוף הוא לא השתמש בזכות שקנה מ"מ הרי קיבל זכות זו, ולכן קרע את הבול. וגם אם על פי חושן משפט יתכן שאפשר למצוא היתר לאמר אחרת אבל הח"ח החמיר לעצמו.
לא ברור בכלל ההגיון בזה, הרי את האפשרות לשלוח הוא קיבל מהשליח ולא מהמדינה, וא"כ עדיין נשארה לו הזכות שקנה מהמדינה. למה שישליך לפח את הזכות הזו?
 
 

tkhvu

משתמש ותיק
לו יהי כדבריך.
למה לא השאיר את הזכות הזו אצלו?
הוא קנה זכות לתאריך מסוים? לדוור מסוים?
אתמהה!
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
יושב אוהלים אמר:
tkhvu אמר:
הסיפור עם הבול תמוה יותר מהסיפור הראשון. כי בעוד בסיפור הראשון כיון שמוחל לו, לכה"פ לא יהיה גזלן מכאן ולהבא בדרך זו או אחרת, משא"כ בסיפור הבול, למה צריך לשלם אם לא השתמש בשירותי הדואר.
שמעתי מת"ח א' שאמר שהפשט במעשה החפץ חיים היתה כיון שכאשר קנה את הבול הוא קנה אותו על דעת לשלוח את המכתב בדואר, נמצא שהוא "קנה" מהדואר זכות לשלוח מכתב הנ"ל על ידי שירותי הדואר של המדינה, ולמרות שלבסוף הוא לא השתמש בזכות שקנה מ"מ הרי קיבל זכות זו, ולכן קרע את הבול. וגם אם על פי חושן משפט יתכן שאפשר למצוא היתר לאמר אחרת אבל הח"ח החמיר לעצמו.
לא ברור בכלל ההגיון בזה, הרי את האפשרות לשלוח הוא קיבל מהשליח ולא מהמדינה, וא"כ עדיין נשארה לו הזכות שקנה מהמדינה. למה שישליך לפח את הזכות הזו?

במחיכ"ת לא הבנת את דברי.
בקניית הבול הוא קנה מהמדינה אפשרות לשלוח מכתב זה שהיה בדעתו לשלוח בדואר.
וגם אם אח"כ השליח העביר עבורו את המכתב אז בסה"כ הוא לא השתמש בזכות שקנה, אבל למעשה הואא קיבל את הזכות כאשר קנה את הבול, ולכן נגמר העסק בזה, ולא רצה עוד להשתמש בבול זה לשם שליחה אחרת בדואר ולכן קרעו. (וכמו שהיה קונה זכות להיכנס היום לכנס מסויים, ולא השתמש בזה, לא ישתמש בזה לכנס אחר, שהרי בקניית הכרטיס הוא קנה וקיבל זכות להיכנס לכנס זה, ואם לא השתמש בזה חשש שזה כמו שקנה משהו ולא השתמש בו מעולם, ותו לא.)
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
לו יהי כדבריך.
למה לא השאיר את הזכות הזו אצלו?
הוא קנה זכות לתאריך מסוים? לדוור מסוים?
אתמהה!
אדגיש שוב שעל פי הסיפור משמע שעל פי עיקר הדין לא היה חייב לקורעו, רק שהחמיר לעצמו חומרא. (אין בל תשחית כשעושה כן משום חומרא)
הח"ח חשש שכיון שכשקנה את הבול היה בדעתו לקנות מהם זכות לשלוח מכתב זה, כאשר לא השתמש בו הסתכל על זה כאילו, קנה זכות לדבר מסויים ולא השתמש בו, ולכן קרע הבול.
ואף שלא אמר למדינה על איזה מכתב הוא מבקש שרות משלוח מ"מ כיון שידע בליבו שקנה את זה עבור שליחת מכתב זה הוא חשש שזה כמו שקנה משהו ולא השתמש בו, ולכן קרע את הבול. [דובר אמת בלבבו]
 
סלקא דעתך אמר:
ידוע הסיפור על האוצר מתחת לגשר.
שר' אייזיק חלם חלום שיש אוצר תחת הגשר של פראג, ויהי היום הלך לשם תפסו החייל ששמר שם ושאלו מה אתה מחפש כאן? ענה שחלם חלום. אמר לו החייל ואני חלמתי שתחת התנור של אייזיק יש אוצר. הלך היהודי וחפר ומצא אוצר.
ובעלי המוסר הוציאו מכאן שלפעמים האוצר אצלך בבית רק תפתח את העיניים.
ומפורסם שזהו סיפור אמיתי ואפי' יש בית הכנסת עד היום שנקרא אייזיק שול, שזה כמובן הוכחה שהיו היה!
אבל נחשוב היטב, וכי פתיים אנחנו? כיצד יכול להיות סיפור אמיתי כזה?
על כרחנו שהאמת היא שאייזיק התעשר ככל יהודי אותו דור ממסחר אסור והברחות לא חוקיות וכדי להסביר איך פתאום הוא נהיה עשיר היה צריך להמציא סיפור.
בימיהם זה השפיע לפחות על הגויים להאמין, בימינו ככל הנראה גם היהודים יאמינו.
אשרי המאמין.
אז זהו? הסיפור "לא היה" רק כי הוא לא נראה לך?

הוא היה מספיק "נראה בסדר" לרבי נחמן מברסלב שסיפר אותו, אבל אתה לא "פתי" חלילה, ולא מאמין סתם...

אגב רבי נחמן אמר עוד דבר מעניין, שיותר טוב פתי שמאמין לכל דבר, גם לגוזמאות ובדותות וכו' וכיון שמאמין לכל דבר מאמין גם באמת, מאשר החכם בעיניו שאינו מאמין לשום דבר, זה שאוהב להפריך כל דבר ולערער על כל מוסכמה, וגם באמת הוא לא מאמין.
גם במעשה מחכם ותם, החכם וחבירו בונים תלי תילים של "הוכחות" שאין מלך.
זה לא אומר שרבי נחמן בעד להיות פתי מאמין לכל דבר, אבל זה עדיף מההיפך, זה שלא מאמין לשום דבר ולועג לכל אמונה בציניות "אשרי המאמין".

מלבד רבי נחמן זי"ע, סיפור דומה סופר גם בעוד מקורות, הובא כמשל ע"י כמה גדולי עולם, וכל אחד נתן לו נמשל אחר.
איני יודע אם רבי נחמן סיפר את הסיפור בתור מעשה שהיה או בתור משל.

ואגב הנמשל של רבי נחמן - הוא הפוך מהנמשל שהעולם מצמיד לסיפור.
לפני כמה שנים, מי שהיה בעבר עורך בקהילה כתב מאמר עוקצני על הנסיעה לאומן, והשתמש בסיפור זה כמשל - שלא צריך לנסוע רחוק כי האצר נמצא אצלך. ולא ידע אותו עורך - כי רבי נחמן אמר את ההיפך כנמשל של אותו סיפור בדיוק: האוצר נמצא אצלך, אך כדי למצוא אותו צריך לנסוע לצדיק.
 

tkhvu

משתמש ותיק
אתה לא חושב שעדיף כבר לומר שהסיפור לא היה?!
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
tkhvu אמר:
לו יהי כדבריך.
למה לא השאיר את הזכות הזו אצלו?
הוא קנה זכות לתאריך מסוים? לדוור מסוים?
אתמהה!
אדגיש שוב שעל פי הסיפור משמע שעל פי עיקר הדין לא היה חייב לקורעו, רק שהחמיר לעצמו חומרא. (אין בל תשחית כשעושה כן משום חומרא)
הח"ח חשש שכיון שכשקנה את הבול היה בדעתו לקנות מהם זכות לשלוח מכתב זה, כאשר לא השתמש בו הסתכל על זה כאילו, קנה זכות לדבר מסויים ולא השתמש בו, ולכן קרע הבול.
ואף שלא אמר למדינה על איזה מכתב הוא מבקש שרות משלוח מ"מ כיון שידע בליבו שקנה את זה עבור שליחת מכתב זה הוא חשש שזה כמו שקנה משהו ולא השתמש בו, ולכן קרע את הבול. [דובר אמת בלבבו]
לא ענית על השאלה: קניית הבול לא היתה לתאריך מסויים, היא היתה עבור זכות שליחת מכתב באיזה זמן שירצה עד סוף כל הדורות (או סוף שירות הדואר הפולני - המוקדם מביניהם...), וממילא מה בכך שהיום לא השתמש בזכות הזו, למה שלא ישתמש בזה פעם אחרת?

 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מבקש אמת אמר:
לא ענית על השאלה: קניית הבול לא היתה לתאריך מסויים,
כן עניתי על השאלה, אולי מעיקר הדין אתה צודק, אמנם הח"ח חשש לעצמו שכיון שכן קנה את הבול לצורך שליחת מכתב מסויים, לכן חשש לעצמו להחשיב את זה כאילו קנה זכות לשלוח את אותו מכתב.
 
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
מבקש אמת אמר:
לא ענית על השאלה: קניית הבול לא היתה לתאריך מסויים,
כן עניתי על השאלה, אולי מעיקר הדין אתה צודק, אמנם הח"ח חשש לעצמו שכיון שכן קנה את הבול לצורך שליחת מכתב מסויים, לכן חשש לעצמו להחשיב את זה כאילו קנה זכות לשלוח את אותו מכתב.
זו סברא תמוהה מאד, וכי מוכרי הבול מכרו אותו עבור אותו מכתב? 
כשהח"ח קנה בחנות ככר לחם לצורך מאכל אותו היום ובסוף לא אכלו, הוא לא יכול לאכול אותו מחר כי הוא קנה לצורך היום?

עדיף להשאר בצ"ע (או להסיק שהסיפור לא היה, או לא היה כפי שמספרים) מאשר להדחק בסברות תמוהות ומשונות.
 
 

mmh

משתמש ותיק
.
.
אני לא מאמין לסיפורים!
זהו.
דווקא אלו שמסופרים 'עם כל הפרטים' (ר' פלוני עמד ליד השעון קיר ובדיוק צלצל השעון בשעה 19:30...)
מאבדים אצלי הרבה מהנאמנות.

יש לי חבר, שבכל נושא שתפתחו יש לו סיפורים שהוא עצמו ראה ושמע אצל גדולי ישראל, 
הוא יתאר בפרוטרוט את הזוית של הכסא של ר' מיכל יהודה כשישב ודיבר עם...
ו...
כמעט אף אחד מהסיפורים שלו לא מוכר, ובחלקם שביררתי פשוט לא היו ולא נבראו.

הדווקנות הזו של הפרטים נועדה כדי ליצור אמינות, ובאמת היא רק פוגמת...

(יתכן שנטיה לאובססיביות דוחפת את המספר לזכירת והזכרת כל הפרטים שבסיפור, יש פסיכולוג בפורום?)

כמו אותו אחד שהיה מבטיח ונשבע על כל דבר,
עד שאמרו לו: אין צורך, אנחנו בין כה לא נאמין...

נסו בעצמכם,
הייתם באיזה אירוע? קראו על אותו אירוע בעיתון.
אף פעם זה לא יהיה מדויק.
סדר הנאומים או תוכן דברי הרבנים ישתנה וכיו"ב.
ואתה היית שם!
ועוד 20 שנה, יביאו צילום של העיתון, וזה מה שהיה!




בהקשר לזה מענין להזכיר את הגמ' בברכות כז: 
אמר  רב יהודה אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס,
אמר רב זירא אמר רב אסי אמר ר' אלעזר א"ר חנינא אמר רב: בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל בר' יוסי של שבת בערב שבת,
כי אתא עולא אמר:
בצד תמרה הוה ולא בצד עמוד הוה,
לא ר' ישמעאל ברבי יוסי הוה אלא ר' אלעזר בר' יוסי הוה,
לא של שבת בערב שבת הוה אלא של מוצאי שבת בשבת הוה.

רב זירא מגיע עם כל הפרטים, עדות מושלמת!

ולעומתו מגיע עולא והופך את הכל,
זה לא היה באותו מקום, 
זה לא היה אותו אדם,
זה גם לא היה באותו זמן.

מענין לשים לב, הרי עיקר הנידון הוא הזמן, ערב שבת או מוצ"ש.
בשביל מה הזכיר עולא את שאר הפרטים?

אפשר להסביר בשני כיוונים, והבוחר יבחר.
 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
סלקא דעתך אמר:
ידוע הסיפור על האוצר מתחת לגשר.
שר' אייזיק חלם חלום שיש אוצר תחת הגשר של פראג, ויהי היום הלך לשם תפסו החייל ששמר שם ושאלו מה אתה מחפש כאן? ענה שחלם חלום. אמר לו החייל ואני חלמתי שתחת התנור של אייזיק יש אוצר. הלך היהודי וחפר ומצא אוצר.
ובעלי המוסר הוציאו מכאן שלפעמים האוצר אצלך בבית רק תפתח את העיניים.
ומפורסם שזהו סיפור אמיתי ואפי' יש בית הכנסת עד היום שנקרא אייזיק שול, שזה כמובן הוכחה שהיו היה!
אבל נחשוב היטב, וכי פתיים אנחנו? כיצד יכול להיות סיפור אמיתי כזה?
על כרחנו שהאמת היא שאייזיק התעשר ככל יהודי אותו דור ממסחר אסור והברחות לא חוקיות וכדי להסביר איך פתאום הוא נהיה עשיר היה צריך להמציא סיפור.
בימיהם זה השפיע לפחות על הגויים להאמין, בימינו ככל הנראה גם היהודים יאמינו.
אשרי המאמין.
אז זהו? הסיפור "לא היה" רק כי הוא לא נראה לך?

הוא היה מספיק "נראה בסדר" לרבי נחמן מברסלב שסיפר אותו, אבל אתה לא "פתי" חלילה, ולא מאמין סתם...

אגב רבי נחמן אמר עוד דבר מעניין, שיותר טוב פתי שמאמין לכל דבר, גם לגוזמאות ובדותות וכו' וכיון שמאמין לכל דבר מאמין גם באמת, מאשר החכם בעיניו שאינו מאמין לשום דבר, זה שאוהב להפריך כל דבר ולערער על כל מוסכמה, וגם באמת הוא לא מאמין.
גם במעשה מחכם ותם, החכם וחבירו בונים תלי תילים של "הוכחות" שאין מלך.
זה לא אומר שרבי נחמן בעד להיות פתי מאמין לכל דבר, אבל זה עדיף מההיפך, זה שלא מאמין לשום דבר ולועג לכל אמונה בציניות "אשרי המאמין".

מלבד רבי נחמן זי"ע, סיפור דומה סופר גם בעוד מקורות, הובא כמשל ע"י כמה גדולי עולם, וכל אחד נתן לו נמשל אחר.
איני יודע אם רבי נחמן סיפר את הסיפור בתור מעשה שהיה או בתור משל.

ואגב הנמשל של רבי נחמן - הוא הפוך מהנמשל שהעולם מצמיד לסיפור.
לפני כמה שנים, מי שהיה בעבר עורך בקהילה כתב מאמר עוקצני על הנסיעה לאומן, והשתמש בסיפור זה כמשל - שלא צריך לנסוע רחוק כי האצר נמצא אצלך. ולא ידע אותו עורך - כי רבי נחמן אמר את ההיפך כנמשל של אותו סיפור בדיוק: האוצר נמצא אצלך, אך כדי למצוא אותו צריך לנסוע לצדיק.

אתה בטוח שאתה "פתי מאמין"??
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אגב רבי נחמן אמר עוד דבר מעניין, שיותר טוב פתי שמאמין לכל דבר, גם לגוזמאות ובדותות וכו' וכיון שמאמין לכל דבר מאמין גם באמת, מאשר החכם בעיניו שאינו מאמין לשום דבר, זה שאוהב להפריך כל דבר ולערער על כל מוסכמה, וגם באמת הוא לא מאמין.
גם במעשה מחכם ותם, החכם וחבירו בונים תלי תילים של "הוכחות" שאין מלך.
זה לא אומר שרבי נחמן בעד להיות פתי מאמין לכל דבר, אבל זה עדיף מההיפך, זה שלא מאמין לשום דבר ולועג לכל אמונה בציניות "אשרי המאמין".
 
תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קטו
ואשר הגידו לכם כי (היום) [הים] נח מזעפו וכי ממיתין את האדם שמפילין עליו חרס חדש כאשר אמרתם, רחוק הוא מאד. וכללו של דבר פתי יאמין לכל דבר +משלי יד, טו+. ואלו היה לדבר זה אמתה לא נכחד ולא נסתר, וחסים אנו עליכם מהאמין באלה. 
והרמב"ן כתב
רמב"ן פרשת משפטים
ולכן האנשים אשר אין דעתם שלימה להשכיל ויטעה לבם בדברים בתחלת ענינם יקראו פתאים, וכמו שאמר פתי יאמין לכל דבר (משלי יד טו). 
 

אבקשה טוב

משתמש ותיק
tkhvu אמר:
הסיפור עם הבול תמוה יותר מהסיפור הראשון. כי בעוד בסיפור הראשון כיון שמוחל לו, לכה"פ לא יהיה גזלן מכאן ולהבא בדרך זו או אחרת, משא"כ בסיפור הבול, למה צריך לשלם אם לא השתמש בשירותי הדואר.

מה שאומרים, שהם חששו לזה שיש דינא דמלכותא לשלוח מכתבים על ידי הדואר המלכותי
 

מבקש אמת

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אגב רבי נחמן אמר עוד דבר מעניין, שיותר טוב פתי שמאמין לכל דבר, גם לגוזמאות ובדותות וכו' וכיון שמאמין לכל דבר מאמין גם באמת, מאשר החכם בעיניו שאינו מאמין לשום דבר, זה שאוהב להפריך כל דבר ולערער על כל מוסכמה, וגם באמת הוא לא מאמין.
גם במעשה מחכם ותם, החכם וחבירו בונים תלי תילים של "הוכחות" שאין מלך.
זה לא אומר שרבי נחמן בעד להיות פתי מאמין לכל דבר, אבל זה עדיף מההיפך, זה שלא מאמין לשום דבר ולועג לכל אמונה בציניות "אשרי המאמין".
מה שכתבת אולי נחמד באופן תיאורטי, אבל במציאות זה לא שייך, משום שהרבה מהשקרים סותרים את האמת, ולא שייך להאמין גם לאמת וגם לשקר. אי אפשר להאמין לדבר והיפוכו.

הנה דוגמא להמחיש את הסתירה: הפתי סבור שיש להאמין בהכל, ולכן הוא מאמין גם באתאיזם וגם באלוקים, גם ביהדות וגם בנצרות, גם בדברי חז"ל וגם בצדוקים ובקראים, גם בחרדיות וגם ברפורמה. הכופר הגמור לעומתו אינו מאמין בכלום, ולכן הוא נשאר בספק לגבי הכל, ואין לו שום מושג מה אמת ומה לא. האם המאמין עדיף על הכופר? הכופר לפחות עקבי בכך שאינו מביע שום עמדה, ואילו המאמין מלא סתירות ובלבולים מכף רגל ועד ראש.

אני משער שרבי נחמן אמר את דבריו לגבי אדם שכן מאמין באמת אחת ויחידה, אלא שבנוסף הוא גם לפעמים נופל בפח ומאמין לאיזה סיפור שלא היה, וזה עדיף ממי שכל כך ספקן שלא נותן מקום לשום אמונה.


 
 
מבקש אמת אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אגב רבי נחמן אמר עוד דבר מעניין, שיותר טוב פתי שמאמין לכל דבר, גם לגוזמאות ובדותות וכו' וכיון שמאמין לכל דבר מאמין גם באמת, מאשר החכם בעיניו שאינו מאמין לשום דבר, זה שאוהב להפריך כל דבר ולערער על כל מוסכמה, וגם באמת הוא לא מאמין.
גם במעשה מחכם ותם, החכם וחבירו בונים תלי תילים של "הוכחות" שאין מלך.
זה לא אומר שרבי נחמן בעד להיות פתי מאמין לכל דבר, אבל זה עדיף מההיפך, זה שלא מאמין לשום דבר ולועג לכל אמונה בציניות "אשרי המאמין".
מה שכתבת אולי נחמד באופן תיאורטי, אבל במציאות זה לא שייך, משום שהרבה מהשקרים סותרים את האמת, ולא שייך להאמין גם לאמת וגם לשקר. אי אפשר להאמין לדבר והיפוכו.

הנה דוגמא להמחיש את הסתירה: הפתי סבור שיש להאמין בהכל, ולכן הוא מאמין גם באתאיזם וגם באלוקים, גם ביהדות וגם בנצרות, גם בדברי חז"ל וגם בצדוקים ובקראים, גם בחרדיות וגם ברפורמה. הכופר הגמור לעומתו אינו מאמין בכלום, ולכן הוא נשאר בספק לגבי הכל, ואין לו שום מושג מה אמת ומה לא. האם המאמין עדיף על הכופר? הכופר לפחות עקבי בכך שאינו מביע שום עמדה, ואילו המאמין מלא סתירות ובלבולים מכף רגל ועד ראש.

אני משער שרבי נחמן אמר את דבריו לגבי אדם שכן מאמין באמת אחת ויחידה, אלא שבנוסף הוא גם לפעמים נופל בפח ומאמין לאיזה סיפור שלא היה, וזה עדיף ממי שכל כך ספקן שלא נותן מקום לשום אמונה.


 

הכוונה יותר באופן האחרון שהסברת. לא דברים סותרים, אבל אדם שבקל מאמין לכל סיפור, ולמרבה הצער מאמין גם בשטויות, וכפי שנפוץ מאד היום אנשים שמאמינים בתיאוריות קונספירציה למיניהן וכדומה.
זה לא דבר חיובי, כמובן. ממש לא. אבל זה טוב יותר מהספקן הנצחי והגאה, שעל כל סיפור נוחר בבוז, ועל ידי זה אינו מאמין כלל גם בדברים אמיתיים וקדושים ובחלקי התורה הנסתרים ממנו, כרם זלת לבני אדם.
 
הצעיר שבחבורה אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אגב רבי נחמן אמר עוד דבר מעניין, שיותר טוב פתי שמאמין לכל דבר, גם לגוזמאות ובדותות וכו' וכיון שמאמין לכל דבר מאמין גם באמת, מאשר החכם בעיניו שאינו מאמין לשום דבר, זה שאוהב להפריך כל דבר ולערער על כל מוסכמה, וגם באמת הוא לא מאמין.
גם במעשה מחכם ותם, החכם וחבירו בונים תלי תילים של "הוכחות" שאין מלך.
זה לא אומר שרבי נחמן בעד להיות פתי מאמין לכל דבר, אבל זה עדיף מההיפך, זה שלא מאמין לשום דבר ולועג לכל אמונה בציניות "אשרי המאמין".
 
תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קטו
ואשר הגידו לכם כי (היום) [הים] נח מזעפו וכי ממיתין את האדם שמפילין עליו חרס חדש כאשר אמרתם, רחוק הוא מאד. וכללו של דבר פתי יאמין לכל דבר +משלי יד, טו+. ואלו היה לדבר זה אמתה לא נכחד ולא נסתר, וחסים אנו עליכם מהאמין באלה. 
והרמב"ן כתב
רמב"ן פרשת משפטים
ולכן האנשים אשר אין דעתם שלימה להשכיל ויטעה לבם בדברים בתחלת ענינם יקראו פתאים, וכמו שאמר פתי יאמין לכל דבר (משלי יד טו). 
וזה אמור לדעתך לסתור דבריו?

לא ממש הבנת את דברי מוהר"ן.
נסה לקרוא שוב
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בתו של מרנא החת"ס מרת שמחה ליהמן [מבנותיו הצעירות, והאריכה ימים] פעם אמרה לאחד מקרובי משפחתה*: "דע לך כי מה שכתב הרב ר' שלמה סופר רבה של בערעגסאס בספרו 'חוט המשולש' על אבא שלי, זה מלא הגזמות. אני אספר לך דברים אמיתיים שראיתי בו עיני" ע"כ.


*רבי אשר אנשיל יודא מילר אב"ד פעטרושאן שלמד בבחרותו אצל בעל שבט סופר בפרשבורג והיה לו קרבת משפחה איתה. ורשם את דבריו בספר עולמו של אבא עמוד סט.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בתו של מרנא החת"ס מרת שמחה ליהמן [מבנותיו הצעירות, והאריכה ימים] פעם אמרה לאחד מקרובי משפחתה*: "דע לך כי מה שכתב הרב ר' שלמה סופר רבה של בערעגסאס בספרו 'חוט המשולש' על אבא שלי, זה מלא הגזמות. אני אספר לך דברים אמיתיים שראיתי בו עיני" ע"כ.


*רבי אשר אנשיל יודא מילר אב"ד פעטרושאן שלמד בבחרותו אצל בעל שבט סופר בפרשבורג והיה לו קרבת משפחה איתה. ורשם את דבריו בספר עולמו של אבא עמוד סט.

לא בדקתי מה כתוב בחוט המשולש, רק כדי שלא נחשוב שהיא חשבה שהחת"ס לא היה קדוש עליון אביא כמה סיפורים שהיא ספרה דברים כהוויתן.
לחת"ס היה שלוש טליתות והם היו צריכים לכבס אחת לחודש את הטלית משום שהיא היתה שחורה מדמעות.
פעם קבעו את יום ההכתרה של המלך ליום כיפור, החת"ס שפחד מחילול היום הקדוש ישב בערב יוכ"פ בתפילות עד שהשמים התקדרו עננים וירד גשם זלעפות שהרס את כל הקישוטים וההכנות.
ועוד ועוד דברים מופלאים (נדפס בספר 'מפיהם' מהנ"ל)
 
חלק עליון תַחתִית