שופר וגזענות- מתוקן. ​​​​​​​תימני ? זה טוב ! אבל איזה ? + תמונות

NETANEL

משתמש ותיק
שופרות - וגזענות
תימני ? זה טוב ! אבל איזה ?
אשכנזי, ספרדי, מרוקאי, תימני,   כורדי, עיראקי, איראני בבלי. ואיטלקי.​
כבש, עז, יעל, קודו, בלזבוק, ראם, דישון, שור ,בופאלו, תאו,​
 [חשוב – איל = כבש = בהמה דקה !  ואילו:  אייל בקמץ =חיה ]​
טוב - לא טוב

  הוחזר - ומתוקן !  ראה בהמשך.
 
 ​
 ​
 ​
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
NETANEL אמר:
ומי מכריז שזה הכי מהודר ? רבני בדץ העדה החרדית: הר וייס - מנחת יצחק זל, והר שטרנבוך שליטא !
רק לדייק, הם התכוונו לשופר תימני של איל שאינו מעובד ולא לקודו.

אכן נראה שהנל צודק בהערתו,
ואחרי התיקון . הנכתב יוחזר.
 ותודה לפ, ר, על ההערה ,
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
שופר וגזענות  חלא  א,
שליחה על ידי NETANEL » לפני 58 דקות

שופרות - וגזענות.   - תימני ? זה טוב ! אבל איזה ?
אשכנזי, ספרדי, מרוקאי, תימני, כורדי, עיראקי, איראני בבלי. ואיטלקי.
כבש, עז, יעל, קודו, בלזבוק, ראם, דישון, שור ,בופאלו, תאו,
[חשוב – איל = כבש = בהמה דקה ! ואילו: אייל בקמץ =חיה ]

טוב - לא טוב
א. יש שופר שהתקיעות בשופר "הזה" ,הן רק כדי לשמר מסורת! - תימני קודו, להלן "המסולסל",

ב.ויש שופר שהתקיעות בשופר זה הן המהודרות ביותר - האפשריות, ! תימני אסאלי, להלן "כבש,"

ג. ויש כמובן באמצע את כל האפשרויות : מצוה לכתחילה, כשר, כשר בדיעבד, לא רצוי, כדאי להחמיר וכו.


במי ובמה מדובר ?

ו,,,, מי מכריז שהתימני -כבש הכי מהודר ? רבני בדץ העדה החרדית: הר וייס - מנחת יצחק זל, והר שטרנבוך שליטא !
ומי פוסל תימני-מסולסל, חלק מהרבנים גם מהתימנים והספרדים: אם בגלל הרמבם שמכשירים רק קרן של איל (כבש),
ואם בגלל שיש בכלל ספק , באם שייך לסוג האיל ,או לסוג הפרות שקרנם פסולה לשופר - כך לפי הר יחיא קאפח סבו של הר יוסף קאפח.

וזל - מיד מהריץ: "יש כאלה בתקופה האחרונה שאמרו שהוא בכלל פסול לפי כל הדעות, כי זה קרן פרה שמזכיר מעשה העגל, אמרו שזה פסול לא רק לפי הרמב"ם ושיטות אחרות, אלא הוא פסול לפי כל הדעות, א"כ יוצא לדבריהם, שאבותינו ואבות אבותינו בכל הדורות תקעו בשופר פסול. הוציאו לעז על כך" .

ומה ראו רבני העדה שיש בתימני- כבש הידור ?  כיון שאינו מעובד ,אלא טבעי, ולכן אין בו חשש
"שאינו דרך העברה" = כדרך צמיחתו. שעל פירושו נחלקו ראשונים ואחרונים,

מחזל ברור שאם הפכו : פנים \חוץ (כמו בגד הפוך) ,או שהפך את הצדדים דהיינו הרחיב את הפייה הצרה, והצר את את הצד הרחב שבו בוקעים הקולות , הרי אלו פסולים .

אבל מה עם כל שאר השינויים: יישור, החלקה, הברקה, כיפוף, הרחבת הפייה וכו ? ובכן לרוב הפוסקים הם כשרים ויא גם מהודרים, אבל יש החולקים עכ.

כך רסג, ,,,,,,, " והנה פסק רב סעדיה גאון בסידורו . שאין לשנות את השופר מצורתו הטבעית:
”וחג ראש השנה חובה עלינו בו שתי תוספות התקיעה בשופר ותיאור מלכות ה‘.
והשופר אשר נתקע בו לא יהא אלא קרן כבש - ואסור לשנותו מצורתו“.
וזאת הסיבה שיש רבנים כנל שממליצים בשופר שהוא מדאורייתא ,לשמוע 30 קולות מהשופר התימני- כבש, שאינו מעובד !
..

להכנת השופר ..וכדי להבין את הבעיות האפשריות ,נראה מה התהליך שיש לעשותו

הקרן בנויה משני חלקים
- .1 . החלק החיצוני (העצם) של השופר,  עשוי מאותו חומר שממנו עשויות הציפורניים - קראטין.
.2 . החלק הפנימי (הזכרות) שהוא סחוס פנימי, ואותו מוציאים .- ואחכ השלבים הבאים:

השלבים הם:
א. חימום – על ידי חימום היא הופכת לגמישה כך שניתן לעצב את צורתה בהתאם לצורך (אנו מיישרים ומהדקים).

ב. ליטוש – לאחר יישור הקרן היא מלוטשת ומוחלקת עד שהיא חלקה למגע- ובעצם מאבדת את המראה הטבעי  המקומט והמפותל.

ג. עיצוב הפייה – שלב בו מחומם קצה הקרן ומעוצבת הפיה.. המבנה הסופי של הפיה יכול שיהיה עגול, אובלי, צר או רחב על פי הצורך..

ד. קידוח הקרן בחלק הסתום שבפייה, – הדורש מיומנות וזהירות רבה. . הליך הקידוח דורש מעבר בעצם מבלי לפגוע בדפנותיו באופן המביא לפסילת השופר.

ה. ליטוש והברקה – השופר מקבל את הברק ומראה יפה ונעשה ע"י הברשה.


.ולמספר נקודות מעניינות בעניין השופרות.

1.עד לפני כמאתיים שנה תקעו רק בשופר טבעי (כמעט) ולא מעובד.

2. שופר תימני מסולסל, מחלוקת גדולה אם שימש לתקיעה לעדה. או רק לעמי הארצות. שכן (יא) שהוא פסול. שכן שייך לאנטילופה. (שור) ולא כבש.
מחלוקת קאפח והמהריץ. [ רק לעמהא - כך לפי הר מ, שטרן בספרו,]

3. למנחת יצחק. ולרב שטרנבוך יש להדר אחר שופר תימני -כבש, בלתי מעובד כדי שלא יחשב: שלא כדרך העברתו. ראה: להלן 16, 15 ,

4. .באם עלי לבחור בין שופרות שונים,  מה חשוב יותר ?  כפוף שאינו של איל.   או  פשוט , של כבש = איל , ( מחלוקת). ומה לעיכובא.
ובמשנה ברורה (בשו"ע או"ח תקפו, סק"ד) מובא ששופר כפוף עדיף על שופר של איל.

5 . כפוף מה שיעורו ? זה מעט או הרבה . או בכלל על השופר צריך להיות מסולסל ?  עיין בהמשך חלק  ד' .

6. . עניין של טעם: מי החליט שהשופר המעובד והחלק נאה יותר מהשופר הטבעי והמקומט?
נכון שהוא כבד בהרבה, אבל יש הרואים במראה הטבעי והמקומט , יופי רב. ואגב קולו הטבעי כמובן שונה מהמעובד !

7, שופר ישר (יעל) באם יכופף אותו בחום.האם  יחשב כפוף ? לגבי שופר יעל בכלל, עיין בהמשך חלק  ד' .

,8. , לרמבם בכלל כל השופרות פסולים .ורק של כבש כשר. ודווקא התימנים. (רובם / חלקם) בעבר עכפ – תוקעים\ תקעו בשופר שאינו של כבש. ושמקורו מאתיופיה!

9. ובכלל יש מרבני תימן שפסקו: שעל התימנים להקפיד להמשיך לשמוע תקיעות גם משופר תימני - מסולסל, בנוסף על השופר רגיל.
"....כדי.. .....כביכול שרק הם יודעים את ההלכה לנכון, ולבטל בכך את המסורת והמנהגים המקובלים כידוע. .. א"כ, כפי שמוזכר בספרו : כדי לא לבטל את מסורת התקיעה בשופר הגדול והמסולסל של דישון, ..............א"כ שיתקעו בו לא בתקיעות של חובה, אלא בתקיעות שאינם חובה. ..... התרועה רק בכדי לא לשכח את מסורת אבותינו, של התקיעה בשופר הגדול..."

10. לא רק פיאות . יש גם שופר של ע"ז.
" שופר של תקרובת עבודת כוכבים, אפי' היה של עובד כוכבים, שתקע בו, לא יצא משום דאינה בטלה עולמית, עכ"ל .
" ושמעתי מיודעי דבר ששבטים רבים באפריקה משתמשים בקרני הקודו שהוא מוכר יותר בשם 'שופר תימני' למטרות פולחן ע"ז שלהם .
וממילא בשופר שאיני יודע מה מקורו מלבד שיש לחוש בו שאינו של איל יש לחוש בו שמא נעשה בו שימוש דע"ז. "

11. אכן לרוב הפוסקים כל השופרות כשרים .חוץ משל שור... שהוא קרן ולא שופר. ] שור, פרה, צבי, תאו ובופאלו הפסולים לתקיעה].

12. הרסג ועוד פוסלים שופר מעובד: " והנה פסק רב סעדיה גאון בסידורו . שאין לשנות את השופר מצורתו הטבעית: ”וחג ראש השנה חובה עלינו בו שתי תוספות התקיעה בשופר ותיאור מלכות ה‘. והשופר אשר נתקע בו לא יהא אלא קרן כבש - ואסור לשנותו מצורתו“.

13. העיבוד שהחל במאתיים השנים האחרונות. נקבע עי בעלי המלאכה. ולא עי הרבנים. הדבר בא להקל על מלאכתם. ולמנוע חירורם של השופרות בעת קדיחת החור.
והנה תיאור התהליך.....
להוציא מידי מעשה ”האומנים“ השוטים  אשר כדי להקל על עצמם חרירתו פושטים אותו, ובקלות הוא נפשט לאחר הרתחתו במים במעלות מסויימות, וכשמוציאים אותו חוזר ומתקשה ואז קל לעשות בו את החור במקדח פשוט. ... משא“כ כפי שהוא כפוף צריך אומנות וסבלנות ואטיות מרובה. ואותם אומנים המפשטים אינם אומנים ומחוסר ידיעתם מפשטים אותו. וכאשר הגיע לידי החכמים, נדחקו לשער לאמוד להעריך איזה כפיפות צריכה להישאר בו כדי שיקרא כפוף. ...
....לכן נראה כי ירא שמים ירחק ממעשה האומנים, ויתקע בשופר של איל החרור כפי שהוא“, עכ“ל הגר“י קאפח.

14. רבני העדה החרדית : המנחת יצחק. והר שטרנבוך שליטא. נותנים. עדיפות והידור לשופר התימני- כבש , כנל.

15. וכן נשאל בשו“ת מנחת יצחק לגבי כשרותם של השופרות המעובדים, ולאחר שקלא וטריא כתב למסקנה שיש להחמיר במצוה שהיא מהתורה: ”ודאתאן מהנ“ל דלהלכה .....מ“מ כיון שנוגע למצוה דאורייתא יש להתיישב מאוד אם ליתן הכשר על השופרות שנעשו (מעובד)כנ“ל.

16. גם הר שטרנבוך.... "לאחר זמן ראיתי שאף הג“ר משה שטרנבוך כתב שיש להדר לתקוע בשופר של איל לא מעובד: ”בענין תקיעת שופר מקרן איל, נראה דראוי להדר לתקוע בשופר תימני- כבש, שלוקחים שופר מקרן איל, ואין מחממין ומותחין אותו כשאר שופרות שבשוק, דבכה“ג שקול השופר הוא קול טבעי עדיף טפי“ (מועדים וזמנים).

17. מדוע השופר הספרדי יקר פי 2 או 3. כי הוא מיושר. ובמהלך היישור נפסלים 50% מהשופרות.

18, אבל למה מיישרים) ? (אגב בסהכ מהאלפים שמייבאים כל שנה . 70 אחוז נפסלים ).
   ןהסיבה ליישור השופרות במרוקו ............במאמרו של הרב יצחק שכטר ’שופר הראוי לתקוע בו בראש השנה לדעת חכמי אשכנז‘ )ירושתנו עמ‘ קס ובהערה שמנהג יהודי מרוקו היה לשטח את הקרן לגמרי כמו האות ו', ומנהג זה מקורו בגזירה שלא לשאת שופר, ויא שראשיתו של מנהג זה בבריחתם כאנוסים מספרד, ולכן נאלצו היהודים להחביאו בבגדיהם,
....... וכיון שבשופר מעוקל הדבר בלתי אפשרי, הם שטחו את השופר ובזה קל יותר להחביא את השופר, עיי“ש.

19 .שופר של ע"ז....
מוויקי. שופר קודו הוא כלי נשיפה שמקורו בקרני אנטילופת הקודו האפריקנית,
אשר משמש באפריקה עד היום באופן מסורתי למטרות פולחן וכאמצעי איתות.
..... בקרב חלק מיהדות תימן נהגו להשתמש במשך מאות שנים בשופר זה לתקיעת שופר בראש השנה ולכן הוא מוכר גם כשופר תימני,

20, על הנל - שבתימן יש שנהגו לתקוע בשופר הקודו.. כך התיאור של נוסעים. שביקרו שם בעבר. ....שופרות הקודו שקיבלו את הכינוי שופר תימני, ורבים מהם נוהגים לתקוע בו עד היום. השד"רים שהגיעו לתימן היו הראשונים שתיארו את השופר התימני.
........ בשנת 1851 ביקר בתימן השד"ר יעקב ספיר אשר סייר בקהילות שם והעלה את רשמיו על הכתב. בין השאר הוא כתב:
...גם כי היה עמדי מן המוכן שופר של איל ותקעתי בו חובת היום,.... נסיתי לתקוע גם בשופר שלהם, וכן הוא בכל ארץ תימן, באֵין להם שופרות של איל, או כי לא ידעו לעשותו, הם תוקעים בשופר של יעל ארכו כשתי אמות ומפולתל...ו

21. .עראק - אוח זה טוב ל.... ל ש ו פ ר ! חלק מהתהליך כרוך ב.:
........מיישרים את הפיה ומרחיבים אותה במקצת ואז שוטפים את השופר שוב ושוב ולבסוף סכים אותו ב…עראק זחלווי על מנת לחדד את קולו.

22. ומה דינו של הבלזבוק ? לא שמעתם. כי לא הייתם בדרום אפריקה. אבל שם יש חיה כזאת ויהודים משתמשים בשופרות שלהם,
הנה: תשובה מהרב אשר ווייס.....מ"מ להלכה נראה ברור ששופרות העשויים מקרני הבלזבוק. כשר ככל שאר השופרות שאינם של איל.
באהבה ובברכת כוח"ט
אשר וייס.

23. ועוד באתר אחר של עדת תימן שחולקים, – " לפי רבינו, כנראה שאין יוצאים ידי חובה בשופר המסולסל. כנראה שרק בתקופה מסוימת נזקקו לו יהודי צנעא והסביבה. יהודי שרעב תקעו בשופר של כבש, כפי שיטת רבינו. דעת מארי שלפי שיטת רבינו יש לתקוע בשופר של כבש הכפוף".
                 כיום - רובם של התימנים תוקעים ב"שופר תימני - מכבש" (התימני האסלי) כפי דעת הרמבם ,של איל ושאינו מעובד כלל למעט לפעמים - בבניית הפייה. הדבר דורש קרן הבנויה באופן ספציפי ולכן מעט מאוד מהקרניים רלוונטיות ליצירת שופר תימני. השופר לא מיושר אלא נחתך קצת לפני החלל של הקרן ובעל מהלך קדח קצר, ולכן מתאפיין בצליל נמוך ועמוק, והקרן נשארת טבעית.

24. אם אין לו שופר של איל . מה סדר העדיפות ? מצווה לכתחילה לתקוע בשופר של איל. ומובא בשם ספר נחלי יהודה, כי אם אין שופר של איל אזי יש לקחת לפי סדר העדיפות הבא של אלה הדומים לאיל: כבש, עז או יעל. שכן העז לפי רבים נחשבת כאיל - לגבי שופר.

25 . שופר איטלקי. אלא ששופרות יעל ועז אינם נמצאים בשוק, של יעל - בעייה - רק אם מתה בטבע , שכן היא חיה מוגנת.
וקרן של עז היא דקה ומפיקה צליל גבוה ובכייני ומדובר בשופר בשימוש נדיר, אולם עדיין בשימוש
אצל הקהילה האיטלקית, וכדי לשמוע אותו תצטרכו לנדוד אל מספר מצומצם של בתי כנסת של עולי טורקיה, או לבית הכנסת האיטלקי שברחוב הלל בירושלים.

26. מה פחות ידוע .?  כולם לומדים שופר = שפרו מעשיכם וכו,אכן זה הדרש.   אבל בפשט  שופר מלשון  "שפופרת"  ולכן קרניים אטומות שאינן חלולות,  איו הם שפופרת ופסולות.  כך הר"ן. ויש אומרים . שהמילה שופר היא או מלשון פריסה כאוהל, כמו (איוב כו, יג): "בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה" (רמב"ן),  או מלשון שיפור, שהוא מוכן כבר לתקיעה (ריטב"א), או  כנל-מלשון שפופרת (ר"ן).       ועל פי זה מסביר הרמב"ן שהמשנה דיברה רק על הקרניים החלולות, שהן השופרות. ולא הזכירה פסול של קרני ראם, למרות שגם בהן נאמר רק קרן (דברים לג, יז), משום שאין בהן חלל, ואינן כלל שופר.


בהמשך בעזהי - תמונות שיקלו על הבנת הדברים !


אז אל נא תאמרו - מה מעניין בשופר?
וכ"ז עוד לפני הדיון על העיקר - אורך הקולות. סדרם וצורתם.
 

לענ''ד

משתמש ותיק
תענוג לקרוא, מעשיר ועושה אותי מאושר לאחר הקריאה.
תודה רבה על המאמר הנפלא !
ויישר כח על העמל בהכנתו באיסוף הנתונים והדעות ובהגשתו עד אלינו, תבורך.
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק  ב'  


שופר תימני לא מעובד.jpg להלן תמונות שופרות שונים מאתר קל שופר ומשופרות ישראל

1, שופר תימני מאיל -כמעט אינו מעובד,
 2, כבש וקרניו עם נמראה הטבעי על ראשו 
3,  שופר של ראם,
4  ,שופר מסולסל של קודו .
5,  שופר של מרוקאים - כמו האת ו'  ..

 
 

קבצים מצורפים

  • שופר מרוקאי  ו.jpg
    שופר מרוקאי ו.jpg
    26.5 KB · צפיות: 161
  • שופר קודו.jpg
    שופר קודו.jpg
    5 KB · צפיות: 161
  • שופר ראם.jpg
    שופר ראם.jpg
    10.4 KB · צפיות: 161
  • ראש כבש.jpeg
    ראש כבש.jpeg
    125 KB · צפיות: 161

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק ג'


קרני העז.jpg
 

קבצים מצורפים

  • קרן שור.jpg
    קרן שור.jpg
    10.3 KB · צפיות: 151
  • יעל זכר.gif
    יעל זכר.gif
    74.6 KB · צפיות: 151
  • יעל נקבה.jpg
    יעל נקבה.jpg
    72.9 KB · צפיות: 151

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלק  ד'


שןפר איל(כבש), ושל יעל.jpg


וכאן נשאלת השאלה הקשה : איך ומדוע קוראת המשנה לקרן של היעל  "פשוטה" , הרי עיננו רואת שהיא מקושתת !
אכן התקשו בכך ויש מספר תירוצים, 

א, התירוץ הפשוט  וההגיוני , שלעומת שופר הכבש המסולסל - הרי קרן היעל  שאינה מפותלת,ורק מעוגלת ,אבל נחשבת   כ י ש ר ה  מול הכבש.

ב,  היו שרצו לתרץ שהמשנה מתכוונת לקרן היעל  של הנקבה ,שהיא אכן פשוטה (כמעט), ראה תמונה לעיל.   ואולי לכן כתוב (  "פשוטה" בלשון נקבה, ולא - "פשוט" לשון זכר - . טעות.)    תיקון בגמרא כתוב "פשוט !  , אך  בערוך כתב " " (ערך "יעל") שכתב "... יעל כשבה נקבה לעולם הוא פשוט וכו '"  , וראה בהמשך .

ג, יש שרצו לראות ביעל  בעל חי אחר, שקרניו ישרות , ולא את מה שאנו קוראים לו יעל. אך יש לדחותו - שכן במפרשים ובתרגומים נוטים ליעל שאנו מכירים.

ד, מה שיותר מעניין - שיש שרצו לומר שאין מספיק לשופר להיות כפוף, וזה מה שאנו מקבלים בדכ אחרי העיבוד ,  אלא הוא צריך להיות מסולסל ! וזוהי תשובה לסעיף  5  לעיל.
 

קבצים מצורפים

  • שופר של עז.jpg
    שופר של עז.jpg
    84.6 KB · צפיות: 100

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
שש אנוכי אמר:
שופר מס' 1
מעובד [הפיה עכ"פ]
לא מעובד כלל נראה הרבה פחות פוטוגני
      א.   אכן הפייה "כמעט" בכול סוגי השופרות הפייה מעובדת,   ואין כמעט מנוס מכך, ונראה שכך עשו גם בימי חזל, והוא כשר לכתחילה,
ויותר מכך  -הרי חייבים לחתוך את הקצה הצר, ויש לומר  ששינוי זה כמו גם עיבוד הפייה,  אינם מורידים בהידור,

      וצירפתי תמונת (השלישית) פייה של שופר שאינו מעובד, וניתן לראות שכדי לא לחורר את הדופן, הקידוח נעשה לא באמצע, אלא  קרוב לקצה העליון בשמאל, וכ"ז שלא יחורר את השופר בגלל עקמימותו. וזו עבודה הדורשת מומחיות רבה.


    ב.   אולי היחידי שאין צורך לטפל בפייה, זהו שופר הקודו,שהקטע הצר שלו ארוך דיו - לקידוח, אבל גם בו ראיתי שיוצרים בפייה חלל בצורת קונוס, ןלא סתם חור ישר,
וצירפתי תמונה (השנייה)  של קידוח  בפיית הקודו, שמאפשרת לקדוח ממש באמצע, מפני שיש קטע ישר, וממ  הקידוח יוצר קונוס בפייה - חלל שיכול להחזיק יותר אוויר,,ואז  במעבר מהר לרחב הקול שיצא יהיה בעוצמה גדולה יותר.כדי לגרום לעוצמת הקול, שפורץ

ג.   אפשר גם שאכן צד אחד בחלק הצר , עבר שיוף והחלקה,  עכפ כך נראה מהשוואה לצילום ראש הכבש.
צירםתי תמונה (ראשונה)  נוספת של שופר כבש,שנראה אינו מעובד,
87ed91af-a80f-4104-912f-e22b8a874714.jpg


  ממ תודה על ההערה - והארה.
 

קבצים מצורפים

  • 12.jpg
    12.jpg
    86.1 KB · צפיות: 70
  • פיית שופרקודו.jpg
    פיית שופרקודו.jpg
    139.4 KB · צפיות: 70

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
NETANEL אמר:
ואולי לכן כתוב "פשוטה" בלשון נקבה
שופר של ראש השנה של יעל פשוט (רה כו:) ולא פשוטה.
בבר אילן לא מצאתי אף תוצאה 'יעל פשוטה'
ושוב אתה צודק - כמעט, 
 כתבתי מזיכרון.   ואחרי בדיקה מצאתי , " יעל כשבה נקבה  לעולם הוא פשוט" . מופיע בערוך, ואולי בכוונה  כנל, קבל ציטוט:

. מתוך השוואה של קרני היעל והאיל (זכר הכבשים) ניתן להניח ש"פשוטין" אינם ישרים כמעט לגמרי, כקרן ראם ( אלא כפופים כקרן יעל,  ואילו "כפופין" הם מפותלים לפחות בפיתול אחד כקרני האילים  ). לחילופין ייתכן וכוונת המשנה דווקא ליעל נקבה שקרנה "פשוטה" יותר (אמנם גם קרן זו אינה ישרה לגמרי). אולי זו כוונת ה"ערוך" (ערך "יעל") שכתב "... יעל כשבה נקבה לעולם הוא פשוט וכו'

מתוך פורטל הדף היומי  - משה רענן.

תודה
 
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
NETANEL אמר:
שש אנוכי אמר:
שופר מס' 1
מעובד [הפיה עכ"פ]
לא מעובד כלל נראה הרבה פחות פוטוגני
      א.   אכן הפייה "כמעט" בכול סוגי השופרות הפייה מעובדת,   ואין כמעט מנוס מכך, ונראה שכך עשו גם בימי חזל, והוא כשר לכתחילה,
ויותר מכך  -הרי חייבים לחתוך את הקצה הצר, ויש לומר  ששינוי זה כמו גם עיבוד הפייה,  אינם מורידים בהידור,

      וצירפתי תמונת (השלישית) פייה של שופר שאינו מעובד, וניתן לראות שכדי לא לחורר את הדופן, הקידוח נעשה לא באמצע, אלא  קרוב לקצה העליון בשמאל, וכ"ז שלא יחורר את השופר בגלל עקמימותו. וזו עבודה הדורשת מומחיות רבה.


    ב.   אולי היחידי שאין צורך לטפל בפייה, זהו שופר הקודו,שהקטע הצר שלו ארוך דיו - לקידוח, אבל גם בו ראיתי שיוצרים בפייה חלל בצורת קונוס, ןלא סתם חור ישר,
וצירפתי תמונה (השנייה)  של קידוח  בפיית הקודו, שמאפשרת לקדוח ממש באמצע, מפני שיש קטע ישר, וממ  הקידוח יוצר קונוס בפייה - חלל שיכול להחזיק יותר אוויר,,ואז  במעבר מהר לרחב הקול שיצא יהיה בעוצמה גדולה יותר.כדי לגרום לעוצמת הקול, שפורץ

ג.   אפשר גם שאכן צד אחד בחלק הצר , עבר שיוף והחלקה,  עכפ כך נראה מהשוואה לצילום ראש הכבש.
צירםתי תמונה (ראשונה)  נוספת של שופר כבש,שנראה אינו מעובד,
87ed91af-a80f-4104-912f-e22b8a874714.jpg


  ממ תודה על ההערה - והארה.

כוונתי הנסתרת בהערה הייתה לומר שעיבוד הפיה משנה צורת השופר [כמו שניכר בתמונה]
וא"כ מה ההבדל היסודי בין שינוי בתחילת השופר או בסופו וגם הצליל שונה מאד ע"י שינוי.
 

יושבי יעבץ

משתמש ותיק
שש אנוכי אמר:
NETANEL אמר:
שש אנוכי אמר:
שופר מס' 1
מעובד [הפיה עכ"פ]
לא מעובד כלל נראה הרבה פחות פוטוגני
      א.   אכן הפייה "כמעט" בכול סוגי השופרות הפייה מעובדת,   ואין כמעט מנוס מכך, ונראה שכך עשו גם בימי חזל, והוא כשר לכתחילה,
ויותר מכך  -הרי חייבים לחתוך את הקצה הצר, ויש לומר  ששינוי זה כמו גם עיבוד הפייה,  אינם מורידים בהידור,

      וצירפתי תמונת (השלישית) פייה של שופר שאינו מעובד, וניתן לראות שכדי לא לחורר את הדופן, הקידוח נעשה לא באמצע, אלא  קרוב לקצה העליון בשמאל, וכ"ז שלא יחורר את השופר בגלל עקמימותו. וזו עבודה הדורשת מומחיות רבה.


    ב.   אולי היחידי שאין צורך לטפל בפייה, זהו שופר הקודו,שהקטע הצר שלו ארוך דיו - לקידוח, אבל גם בו ראיתי שיוצרים בפייה חלל בצורת קונוס, ןלא סתם חור ישר,
וצירפתי תמונה (השנייה)  של קידוח  בפיית הקודו, שמאפשרת לקדוח ממש באמצע, מפני שיש קטע ישר, וממ  הקידוח יוצר קונוס בפייה - חלל שיכול להחזיק יותר אוויר,,ואז  במעבר מהר לרחב הקול שיצא יהיה בעוצמה גדולה יותר.כדי לגרום לעוצמת הקול, שפורץ

ג.   אפשר גם שאכן צד אחד בחלק הצר , עבר שיוף והחלקה,  עכפ כך נראה מהשוואה לצילום ראש הכבש.
צירםתי תמונה (ראשונה)  נוספת של שופר כבש,שנראה אינו מעובד,
87ed91af-a80f-4104-912f-e22b8a874714.jpg


  ממ תודה על ההערה - והארה.

כוונתי הנסתרת בהערה הייתה לומר שעיבוד הפיה משנה צורת השופר [כמו שניכר בתמונה]
וא"כ מה ההבדל היסודי בין שינוי בתחילת השופר או בסופו וגם הצליל שונה מאד ע"י שינוי.
אני חושב שזה לא משנה את צורת השופר
מפני שהעיבוד הנ"ל שראית בשופר
הוא שיוף והחלקה חיצונית
ולא מתיחה ושינוי
מה שאין כן בשופרות המצויים
שם פשטו את עיקול השופר, ולא רק החליקו מבחוץ
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
תשפד.
כנל כיום רוב התימנים תוקעים בשופר כבש כפי דעת הרמבם

וזה שלא כדעת השו"ע שפסק באורח חיים תקפו א'
"ששופר של ראש השנה מצוותו באיל וכפוף, ובדיעבד כל השופרות כשרים בין פשוטים בין כפופים. ומצווה בכפופים יותר מבפשוטים. ושל פרה פסול בכל גוונא. וכן קרני רוב החיות שהם עצם אחד."

ולכן היו כאלה שהכשירו את הקודו וסוברים שהכוונה לקודו הגמלוני , שיש לו את הקרניים הארוכות והמרשימות ביותר אשר נדמות לבורג או חולץ פקקים. ולכן משתמשים בעיקר בקרניו עבור יצירת שופר קודו. אורכה הממוצע של הקרן הוא 120 ס"מ. האורך המרבי שתועד עד היום היה 180 ס"מ. ויש לו לרוב 2.5 סלסולים ועד 3 סלסולים. [ויקי]

קודו גמלןני  -ו יקי.jpg

הרב ע, קורח שהיה הרב הראשי האחרון של יהדות תימן, כתב בספרו 'בסערת תימן' שבחירת קרן הקודו לשופר היתה גם בשל קולו הרם של הקודו "הצח והמחריד" .

"שופר של ראש השנה, שהיו נוהגים לתקוע בו - ארוך וכפוף, שתים או שלוש כפיפות, וקולו צח ומחריד. יש אומרים, שהוא של חיה הדומה למין הכבשים. על כן לא חשו לחומרתו (של הרמב"ם) שאין כשר אלא קרן הכבשים, יען ראו כי יש בשופר זה נוי מצוה בקומתו, וקולו יותר מקרן הכבשים, ועד היום תוקעין תקיעת מצוה בשופר זה,על פי הוראת הגאונים שכל השופרות הכפופים כשרים לכתחילה".
 
חלק עליון תַחתִית