אי ידיעת מושגים בסיסיים בזרעים קדשים וטהרות

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
קמנו ונתעודד אמר:
נראה לי שזו אחת הסברות שעומדות ביסוד סבב לימוד הרמב"ם היומי.
ומה רע בשו"ע שחיבר רבינו הקדוש, חיבור המשניות?!
ומה רע בשו"ע של משה רבינו?!


ברור שלא מספיק שרשי הדינים בלבד.
אך המשניות שסידר רבינו הקדוש, כוללות מפורש את כל דיני התורה העיקריים, ומהם משתלשלות כלל דיני התורה.
וכמדומה שזהו החיבור האחרון שסיכם את כלל ההלכות, שהתקבל בכלל ישראל כ"סוף הוראה" שאין להרהר אחריו, הרי"ף הרמב"ם השו"ע לא התקבלו כ"סוף הוראה".

(אגב, ברור שישנה חשיבות רבה, ואפשר לקנות קנין גדול ע"י לימוד הרמב"ם, אך כמדומה שהמשנה הינה קודמת במעלה)
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
לגמרי לא נכון. חלק גדול מההלכות הפסוקות טמונות בגמרא, וכאשר לומדים גמרא על הסדר, לומדים הלכות פסוקות וטעמיהן.
צורת לימוד הגמרא אינו לימוד של רכישת ידיעות והלכות פסוקות, אלא לימוד של העמקה ופלפול בתוך ההלכות הפסוקות הידועות. (ועל כן לימוד זה בא בטבעו ובמהותו אחרי ידיעת ההלכות הפסוקות).

גם הלימוד המכונה בחז"ל "תלמוד" כלל בתוכו לימוד של הלכות פסוקות, ובכל זאת הוא נקרא "תלמוד" ולא "משנה", כיון שצורת הלימוד בו היתה של פלפול והעמקה ולא של שינון ידיעות והלכות פסוקות.

הלימוד שכבודו מדבר עליו, כמדומה שהוא אך ורק בגדר "תלמוד".

(אגב, בנושא זה של לימוד הגמרא, דהיינו ה"תלמוד", והחשיבות של לימוד ה"עיון" כחלק מהותי וממשי מלימוד ה"תלמוד", נפתח עתה דיון נפרד, כאן:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=22916&p=364068#p364068)
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
בלימוד המשנה לא עוברים על כל ההלכות הפסוקות, וצריך ללמוד אותן מתוך הגמרא, ואין זה מועיל כלום מה שהם טמונות בעומק הלשון של המשנה, כמובן.
הם לא "טמונות בעומק הלשון", כל ההסתעפויות הם חלק ממש מגוף ומהות ההלכה שכתובה במשנה.
והראיה, שהרי הגמרא ראתה לפניה רק את הספר הזה הנקרא "משנה" שסידר רבינו הקדוש, ובכל זאת, ממנה לבד (ע"י כח הפלפול והעיון של גדולי האמוראים) היא הגיע לכל ההלכות הנוספות שנתחדשו בגמרא.

הרי שכל ההלכות כולם נובעות ממש מתוך גוף ההלכות שבמשנה (וגם מה שינבע אח"כ במרוצת הדורות ע"י רבותינו, הכל היה כלול בתחילה במשנה, והתפרט אח"כ בגמרא, והתפרט עוד לאחמ"כ), ובמשנה כלולים כלל הדינים עיקריים, וממנה באים כל הסתעפויות והתפרטויות.

ודאי שאין די בלימוד המשנה שסידר רבי לקיים את כל חובת לימוד המשנה. ודאי שלימוד ה"משנה", כלומר ההלכות הפסוקות, הינו ארוך ומקיף יותר.

אך בכל חלק בתורה שיש בו כללים ויש בו הסתעפויות, נראה ברור שלימוד הכללים קודם הוא, במעלה ובקדימה בזמן, ללימוד ההסתעפויות.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
יש גם עניין גדול ללמוד משנה ומועיל לנשמה.
גם לימוד התלמוד מועיל מאוד לנשמה.
הנידון כאן הוא על עיקרי חובת ידיעת התורה.
מצות לימוד התורה איננה סגולה, היא מצוה אשר נצטוינו עליה בציווי ברור.
כל רבותינו שעסקו בלימוד המשנה (הבית יוסף, כנודע מספר מגיד מישרים באריכות, ועוד רבים, וכידוע המנהג הותיק ללמוד ח"י פרקים ביום, שנהגוהו רבים מרבותינו, ומעיד על שליטה מקיפה בכל ששה סדרי משנה) עסקו בזה בתור 'סגולה', חלילה?!
יש על זה חובה גמורה ומעלה נשגבה, אשר היא חלק מהותי במצות ידיעת התורה.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
למעשה ודאי צריך ללמוד את המקרא והמשנה אבל עיקר הלימוד הוא בגמרא
ברור ופשוט.
וכבר הודגש ענין זה בתוך דברי כמדומה.
אך נתבאר גם שיש ענין גדול מאוד, וכמעט חובה (גם אם לא מבחינה הלכתית, לפי דעת כבודו, בכל זאת לפחות הוא כ'עצה טובה' לשלוט במרחבי הש"ס בחלקים הבסיסיים והעיקריים) לעסוק ולהקדיש זמן גם ללימוד המשנה (בפרט בסדרים שלא עוסקים בהם בתלמוד, כגון זרעים וטהרות, אך לא רק בהם).

(אגב, גם בתור חזרה קצרה על כל מסכת שנלמדה בגמרא, כמדומה שלימוד המשנה (עם המפרשים העיקריים) יכול להוות עצה טובה לחזרה מהירה ובהירה על עיקרי עניני המסכת).

אם כבודו, או כל אחד אחר, יתחזק מעט בענין זה כפי יכלתו, שכרו כפול מן השמים.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
חייל של הרבי אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
ומה רע בשו"ע שחיבר רבינו הקדוש, חיבור המשניות?!
ומה רע בשו"ע של משה רבינו?!


ברור שלא מספיק שרשי הדינים בלבד.
אך המשניות שסידר רבינו הקדוש, כוללות מפורש את כל דיני התורה העיקריים, ומהם משתלשלות כלל דיני התורה.
המשנה לא כותבת "מפורש", וזה לא רק בגלל סגנון ההבנה של ימינו כמו שכתבת לעיל. גם האמוראים חלקו בהבנת המשנה. מי שילמד משנה היטב, אך ללא מסקנות הגמרא, אין לו יד ורגל בהלכה. משא"כ מי שלומד רמב"ם.

אכן לקבלת מושגים בתורה, אני מסכים שלימוד המשנה מועיל מאוד. רק לגבי מה שכבודו אומר שהיא כוללת דינים מפורשים, על זה חלקתי.

 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
חייל של הרבי אמר:
ומה רע בשו"ע של משה רבינו?!


ברור שלא מספיק שרשי הדינים בלבד.
אך המשניות שסידר רבינו הקדוש, כוללות מפורש את כל דיני התורה העיקריים, ומהם משתלשלות כלל דיני התורה.
המשנה לא כותבת "מפורש", וזה לא רק בגלל סגנון ההבנה של ימינו כמו שכתבת לעיל. גם האמוראים חלקו בהבנת המשנה. מי שילמד משנה היטב, אך ללא מסקנות הגמרא, אין לו יד ורגל בהלכה. משא"כ מי שלומד רמב"ם.

אכן לקבלת מושגים בתורה, אני מסכים שלימוד המשנה מועיל מאוד. רק לגבי מה שכבודו אומר שהיא כוללת דינים מפורשים, על זה חלקתי.
אם לומדים את המשנה עם הפרשנים העיקריים, כגון רע"ב ותוי"ט, אפשר לקבל יחד עם המשנה גם את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא על המשנה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
חייל של הרבי אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
ברור שלא מספיק שרשי הדינים בלבד.
אך המשניות שסידר רבינו הקדוש, כוללות מפורש את כל דיני התורה העיקריים, ומהם משתלשלות כלל דיני התורה.
המשנה לא כותבת "מפורש", וזה לא רק בגלל סגנון ההבנה של ימינו כמו שכתבת לעיל. גם האמוראים חלקו בהבנת המשנה. מי שילמד משנה היטב, אך ללא מסקנות הגמרא, אין לו יד ורגל בהלכה. משא"כ מי שלומד רמב"ם.

אכן לקבלת מושגים בתורה, אני מסכים שלימוד המשנה מועיל מאוד. רק לגבי מה שכבודו אומר שהיא כוללת דינים מפורשים, על זה חלקתי.
אם לומדים את המשנה עם הפרשנים העיקריים, כגון רע"ב ותוי"ט, אפשר לקבל יחד עם המשנה גם את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא על המשנה.
אם מר מצליח, אשריו ואשרי חלקו...
 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
חייל של הרבי אמר:
המשנה לא כותבת "מפורש", וזה לא רק בגלל סגנון ההבנה של ימינו כמו שכתבת לעיל. גם האמוראים חלקו בהבנת המשנה. מי שילמד משנה היטב, אך ללא מסקנות הגמרא, אין לו יד ורגל בהלכה. משא"כ מי שלומד רמב"ם.

אכן לקבלת מושגים בתורה, אני מסכים שלימוד המשנה מועיל מאוד. רק לגבי מה שכבודו אומר שהיא כוללת דינים מפורשים, על זה חלקתי.
אם לומדים את המשנה עם הפרשנים העיקריים, כגון רע"ב ותוי"ט, אפשר לקבל יחד עם המשנה גם את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא על המשנה.
אם מר מצליח, אשריו ואשרי חלקו...
כל אחד מצליח.
המדובר הוא על הבנת המשנה עצמה היטב, ולא על לימוד מקיף שכולל את כל עניני הגמרא. ופשוט.
לא מדובר על לימוד כתחליף לגמרא, חלילה, וכמו שהודגש בארוכה, אלא על לימוד בתורת "משנה" (בתור מצות "ידיעת התורה"), לצד הלימוד העיקרי, שהוא לימוד הגמרא בעיון ובהעמקה (דווקא, וכמו שנתבאר כאן).
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אם לומדים את המשנה עם הפרשנים העיקריים, כגון רע"ב ותוי"ט, אפשר לקבל יחד עם המשנה גם את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא על המשנה.
אם מר מצליח, אשריו ואשרי חלקו...
כל אחד מצליח.
המדובר הוא על הבנת המשנה עצמה היטב, ולא על לימוד מקיף שכולל את כל עניני הגמרא. ופשוט.
אני בעניותי, לא מצליח לקבל בלימוד משנה עם רע"ב ותוי"ט את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא
המצפה לישועת ה' אמר:
לא מדובר על לימוד כתחליף לגמרא, חלילה, וכמו שהודגש בארוכה, אלא על לימוד בתורת "משנה" (בתור מצות "ידיעת התורה"), לצד הלימוד העיקרי, שהוא לימוד הגמרא בעיון ובהעמקה (דווקא, וכמו שנתבאר כאן).
זה כבר נדון אחר... ואכ"מ...
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אני בעניותי, לא מצליח לקבל בלימוד משנה עם רע"ב ותוי"ט את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא
ראיתי בספרו של ר' מנשה הקטן זצ''ל שכתב בזכרונותיו [כמדומני אחר השואה] שהחליט בנפשו שקודם שיסיים את הש''ס בעיון יקנה לנפשו קודם את עיקרי סיכום הש''ס שזה משניות עם תוי''ט [לא עיקר תוי''ט] ועמד לו לתועלת בס''ד
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אם מר מצליח, אשריו ואשרי חלקו...
כל אחד מצליח.
המדובר הוא על הבנת המשנה עצמה היטב, ולא על לימוד מקיף שכולל את כל עניני הגמרא. ופשוט.
אני בעניותי, לא מצליח לקבל בלימוד משנה עם רע"ב ותוי"ט את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא
הכוונה אינה על הדינים והדיונים הנוספים שבגמרא, שאינם כביאור למשנה, אלא על הענינים שבגמרא שבאו לבאר את דיני המשנה, ועל ידיהם מבינים היטב את דברי המשנה, כפי איך שהבינו רבותינו האמוראים, ולא באים לכלל טעות בהבנת המשנה ודיניה.
(אגב, אפילו פסק ההלכה מובא ברוב הפעמים במפרשי המשנה).
 

הכהן

משתמש ותיק
אגב, ללומדי העיון, תוס' רעק"א הוא ספר שנכתב על המשנה! והוא לכאורה יותר 'ספר' של רעק"א מאשר גליון הש"ס.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אך בכל חלק בתורה שיש בו כללים ויש בו הסתעפויות, נראה ברור שלימוד הכללים קודם הוא, במעלה ובקדימה בזמן, ללימוד ההסתעפויות.

ברור שלימוד הכללים קודם וכך כולם נוהגים, ואין דרך אחרת. אבל כבודו טוען שלימוד הכללים של סדר טהרות קודם ללימוד הפרטים של הסדרים האחרים, ולזה אין שום היגיון. בלימוד מסודר מקיפים כל עניין מראשיתו עד סופו, מהכלל לפרט עד ההלכה הפסוקה, בלי לעבור מנושא לנושא.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הם לא "טמונות בעומק הלשון", כל ההסתעפויות הם חלק ממש מגוף ומהות ההלכה שכתובה במשנה.
והראיה, שהרי הגמרא ראתה לפניה רק את הספר הזה הנקרא "משנה" שסידר רבינו הקדוש, ובכל זאת, ממנה לבד (ע"י כח הפלפול והעיון של גדולי האמוראים) היא הגיע לכל ההלכות הנוספות שנתחדשו בגמרא.

הרי שכל ההלכות כולם נובעות ממש מתוך גוף ההלכות שבמשנה (וגם מה שינבע אח"כ במרוצת הדורות ע"י רבותינו, הכל היה כלול בתחילה במשנה, והתפרט אח"כ בגמרא, והתפרט עוד לאחמ"כ), ובמשנה כלולים כלל הדינים עיקריים, וממנה באים כל הסתעפויות והתפרטויות.

כל מה שכבודו כותב אינו נוגע לנושא האשכול. סדר טהרות אינו שייך לסדר מועד, ואין שום טעם לומר שהכללים של סדר טהרות קודמים לפרטים של סדר מועד. הסדר ללמוד את כל הכללים כולם, ורק אחר כך לגשת לפרטים אינה מקובלת בשום סדר לימוד. וגם אינו הגיוני בעליל. אף אחד לא לומד את כל השו"ע ואחר כך נגש לנושאי הכלים. וכן בכל לימוד ולימוד. והמשניות אינן שונות כלל. כמובן שיש עניין ללמוד משנה, ואם מישהו רואה תועלת ללמוד מסכת כלאים בין הסדרים, אדרבה.

דברי כבודו בדבר ההלכות הטמונות בדברי המשנה אינם ברורים. הרמב"ם כותב בהקדמה לפירוש המשניות:

והיו דברי רבי במשנה מעטי הכמות ורבי האיכות וקוצר מילין מבלי אריכות אין בו מלה לבטלה ולא ענין ללא ענין ולא דבר ללא דבר והיה הכל מבואר לו לרוחב שכלו, אך לבאים אחריו עמקו דבריו מי ירד לסוף דעתו ומי יבא עד תכונתו. לפיכך ראה אחד מתלמידיו לחבר ספר לגלות ולמלאת דברי רבו ולבאר אותיותיו אלה בקרבו, והיא התוספתא. ועניינה תוספת על המשנה וגלוי טעמה. וכן חברו ר' חייא ור' אושעיא ברייתות אשר מדברי רבם נשמטות, והוא שמם ברייתא חוץ ממדרשו של רבינו הקדוש

כלומר, דברי המשנה כשלעצמם אינם ברורים, וחייבים ללמוד ספרים נוספים. וזה מה שעושים לומדים גמרא שמבארת את המשנה. וכאמור, אין זה נוגע לנושא האשכול לקפוץ מסדר לסדר רק בגלל הרעיון שצריך להקדים את הכללים לפרטים. אין דרך כזו.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אור זרוע אמר:
למעשה ודאי צריך ללמוד את המקרא והמשנה אבל עיקר הלימוד הוא בגמרא
ברור ופשוט.
וכבר הודגש ענין זה בתוך דברי כמדומה.
אך נתבאר גם שיש ענין גדול מאוד, וכמעט חובה (גם אם לא מבחינה הלכתית, לפי דעת כבודו, בכל זאת לפחות הוא כ'עצה טובה' לשלוט במרחבי הש"ס בחלקים הבסיסיים והעיקריים) לעסוק ולהקדיש זמן גם ללימוד המשנה (בפרט בסדרים שלא עוסקים בהם בתלמוד, כגון זרעים וטהרות, אך לא רק בהם).

(אגב, גם בתור חזרה קצרה על כל מסכת שנלמדה בגמרא, כמדומה שלימוד המשנה (עם המפרשים העיקריים) יכול להוות עצה טובה לחזרה מהירה ובהירה על עיקרי עניני המסכת).

אם כבודו, או כל אחד אחר, יתחזק מעט בענין זה כפי יכלתו, שכרו כפול מן השמים.

לא שייך להתווכח על נושא זה כיון שכבודו לא הביא אפילו מקור אחד לדבריו, הכל סברות בעלמא. מה שקובע הוא סדר הלימוד ההגיוני מהקל אל הכבד, ולא לעבור מנושא לנושא ולשבש את הסדר ההגיוני והמקובל. ואנו מדברים על הלימוד המרכזי, ולא על הלימוד מהצד, בין הסדרים או בנסיעות באוטובוס, או בהמתנה לתור.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אם לומדים את המשנה עם הפרשנים העיקריים, כגון רע"ב ותוי"ט, אפשר לקבל יחד עם המשנה גם את עיקרי מסקנות וביאורי הגמרא על המשנה.
אם מר מצליח, אשריו ואשרי חלקו...
כל אחד מצליח.
המדובר הוא על הבנת המשנה עצמה היטב, ולא על לימוד מקיף שכולל את כל עניני הגמרא. ופשוט.
לא מדובר על לימוד כתחליף לגמרא, חלילה, וכמו שהודגש בארוכה, אלא על לימוד בתורת "משנה" (בתור מצות "ידיעת התורה"), לצד הלימוד העיקרי, שהוא לימוד הגמרא בעיון ובהעמקה (דווקא, וכמו שנתבאר כאן).
 

מצוות ידיעת התורה קיימת גם על המשנה וגם על התלמוד, שהוא ידיעת טעמי ההלכה, וכן מדרשי חז"ל על הפסוקים, כמבואר הכל בספרי הפוסקים. אפשר לדבר על סדר לימוד הגיוני, מהכלל אל הפרט, אבל אין זה נוגע לנושא האשכול, כי אין קשר הגיוני בין הסדרים השונים, כדי שנאמר שידיעת הפרטים בסדר מועד אינה ברורה לפני לימוד סדר טהרות.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אור זרוע אמר:
יש גם עניין גדול ללמוד משנה ומועיל לנשמה.
גם לימוד התלמוד מועיל מאוד לנשמה.
הנידון כאן הוא על עיקרי חובת ידיעת התורה.
מצות לימוד התורה איננה סגולה, היא מצוה אשר נצטוינו עליה בציווי ברור.
כל רבותינו שעסקו בלימוד המשנה (הבית יוסף, כנודע מספר מגיד מישרים באריכות, ועוד רבים, וכידוע המנהג הותיק ללמוד ח"י פרקים ביום, שנהגוהו רבים מרבותינו, ומעיד על שליטה מקיפה בכל ששה סדרי משנה) עסקו בזה בתור 'סגולה', חלילה?!
יש על זה חובה גמורה ומעלה נשגבה, אשר היא חלק מהותי במצות ידיעת התורה.

יש בהחלט עניין גדול ללמוד משניות כתועלת לנשמה לחיים ולנפטרים. והמלה "סגולה" אינה מלת גנאי.
גם דברי כבודו להקדים את לימוד כל ששה סדרי משנה הם סוג של אג'נדה ואידיאל שאינו מתחבר עם דרך לימוד הגיוני של לימוד מסודר מהכלל אל הפרט בלי לדלג מנושא לנושא.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
גם דברי כבודו להקדים את לימוד כל ששה סדרי משנה הם סוג של אג'נדה ואידיאל שאינו מתחבר עם דרך לימוד הגיוני של לימוד מסודר מהכלל אל הפרט בלי לדלג מנושא לנושא.
יש בנותן טעם
רש"י מסכת גיטין דף סז עמוד א
כך מפורש באבות דרבי נתן למה היה ר' עקיבא דומה לעני שנטל קופתו ויצא לשדה מצא שעורים קצר ונתן בה מצא חטין נתן בה וכן פולים וכן עדשים וכשבא לביתו בירר כל מין ומין לעצמו כך ר"ע כשלמד מרבותיו שמע דבר מקרא מרבותיו ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו אגדה נתן לבו לחזור עליהן ולגורסן עד שהיו סדורין בפיו ולא אמר אלמוד מקרא לעצמו מדרש לעצמו אבל כשנעשה חכם גדול עשה כל התורה מטבעות מטבעות סידר מדרש ספרי וסיפרא לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו והלכות לעצמן ואגדות לעצמן 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
אך בכל חלק בתורה שיש בו כללים ויש בו הסתעפויות, נראה ברור שלימוד הכללים קודם הוא, במעלה ובקדימה בזמן, ללימוד ההסתעפויות.

ברור שלימוד הכללים קודם וכך כולם נוהגים, ואין דרך אחרת. אבל כבודו טוען שלימוד הכללים של סדר טהרות קודם ללימוד הפרטים של הסדרים האחרים, ולזה אין שום היגיון. בלימוד מסודר מקיפים כל עניין מראשיתו עד סופו, מהכלל לפרט עד ההלכה הפסוקה, בלי לעבור מנושא לנושא.
ישנם שני ענינים שונים במצוה הקדושה של לימוד התורה.

האחד הוא, "להכיר" את התורה, כלומר לדעת אותה בצורה כללית על כל ענייניה.
השני הוא, ללמוד ולהעמיק בתורה, בכל הפרטים והדינים המסתעפים.

ולהכיר את התורה פירושו להכיר את כל התורה כולה.

דומה שגם כבודו מסכים שאם יהודי (כגון בעל תשובה) לא ידע כלל מהמושג של "עגלה ערופה", או מהמושג של "בן סורר ומורה", או אפילו אם 'רק' אינו יודע שכלי חרס מיטמא מאוירו, הדבר מגוחך שיעסוק בעיון ופלפול בעומק הסוגיות בב"ק, אין כאן שום מבנה נכון של עסק ראוי בידיעת והכרת דברי התורה הקדושה.

הדבר הראשון והבסיסי הוא להכיר את התורה, לדעת מה המבנה הכללי של ענייניה ואזהרותיה.

לענ"ד פשוט, שגם דרגות יותר גבוהות מעט של הכרת דברי התורה, הינם ג"כ בכלל זה.

אם יהודי כלל אינו יודע מה זה "פיגול בחצי מתיר" (מנחות פ"ב מ"ה) או את דין "מדיר אדם את בנו בנזיר" (נזיר פ"ד מ"ו), יש בזה חסרון בצורת ה"יהודי" שלו, הוא איננו מכיר עדיין את התורה הקדושה וממילא אינו מכיר כראוי את הקב"ה.

העסק של "עמל התורה", ושל לימוד מקיף ונכון מהכללים אל הפרטים (כלשונך הקולעת), הוא אמנם עסק יותר נעלה בדרגתו, אך צריך לבוא אליו כ"יהודי", כיהודי שמכיר כבר את התורה ואת הקב"ה כדבעי.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
סדר טהרות אינו שייך לסדר מועד, ואין שום טעם לומר שהכללים של סדר טהרות קודמים לפרטים של סדר מועד
אור זרוע אמר:
אין קשר הגיוני בין הסדרים השונים, כדי שנאמר שידיעת הפרטים בסדר מועד אינה ברורה לפני לימוד סדר טהרות.
אור זרוע אמר:
דרך לימוד הגיוני של לימוד מסודר מהכלל אל הפרט בלי לדלג מנושא לנושא.
כמדומה שבאריכות הדברים לעיל ניתנה תשובה גם לטענות אלו.

הנושא אינו שצריך לדעת טהרות כדי להבין את הסוגיות בב"ק (למרות שהחזו"א בקו"א כן כותב בלשון כעין זו "א"א להבין סוגיא אחת בלעדי ידיעת כל הש"ס), אלא הצורה של "ידיעת התורה", שבלא ידיעת התורה הבסיסית והיסודית, אנו במובן מסויים כ"עמי הארץ" ממש, חלילה וחס, וא"א לעמול בעסק התורה כדבעי בתור "עמי הארצות".
 

אחד הלויים

משתמש ותיק
אור זרוע אמר:
הנך מוזמן להראות לנו כיצד ידיעת מסכת כלים על כל פרקיה מועילה להבנת הסוגיות במסכת יבמות.
אם אתה שואל כנראהשהשאלה שלך עד דף ד שמגיעים בישיבות
אם זה נקרא לדעת נשים נזיקין אז אתה צודק
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
הנושא אינו שצריך לדעת טהרות כדי להבין את הסוגיות בב"ק (למרות שהחזו"א בקו"א כן כותב בלשון כעין זו "א"א להבין סוגיא אחת בלעדי ידיעת כל הש"ס), אלא הצורה של "ידיעת התורה", שבלא ידיעת התורה הבסיסית והיסודית, אנו במובן מסויים כ"עמי הארץ" ממש, חלילה וחס, וא"א לעמול בעסק התורה כדבעי בתור "עמי הארצות".

קשה להתמודד עם אידאליים ותפיסות עולם הנובעים מתחושות הלב. כך כבודו 'מרגיש'! וזה מצוין. אחרים 'מרגישים' שאין שום בעיה להגות בסדר נשים נזיקין, ורק אחר כך ללמוד סדר טהרות, כמו שאפשר ללמוד סדר טהרות לפני שיודעים היטב איוב ותרי עשר, למרות שמי שאינו בקי בכ"ד כתבי הקודש הוא סוג של "עם הארץ". אין בכך כלום.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
הנושא אינו שצריך לדעת טהרות כדי להבין את הסוגיות בב"ק (למרות שהחזו"א בקו"א כן כותב בלשון כעין זו "א"א להבין סוגיא אחת בלעדי ידיעת כל הש"ס), אלא הצורה של "ידיעת התורה", שבלא ידיעת התורה הבסיסית והיסודית, אנו במובן מסויים כ"עמי הארץ" ממש, חלילה וחס, וא"א לעמול בעסק התורה כדבעי בתור "עמי הארצות".

קשה להתמודד עם אידאליים ותפיסות עולם הנובעים מתחושות הלב. כך כבודו 'מרגיש'! וזה מצוין. אחרים 'מרגישים' שאין שום בעיה להגות בסדר נשים נזיקין, ורק אחר כך ללמוד סדר טהרות, כמו שאפשר ללמוד סדר טהרות לפני שיודעים היטב איוב ותרי עשר, למרות שמי שאינו בקי בכ"ד כתבי הקודש הוא סוג של "עם הארץ". אין בכך כלום.
לענ"ד אין זו 'הרגשה' בלבד, אלא סברא פשוטה ומחייבת (מלבד כל הראיות מחז"ל בדבר לימוד ה'משנה', אשר בצורתו המקורית קודם ללימוד הגמרא, ולפחות אמור להלמד במקביל אליה, בלימוד רציני ומושקע).
על הסברא (או ה'הרגשה') שנכתבה לעיל, ג"כ יחלוק כבודו?
המצפה לישועת ה' אמר:
דומה שגם כבודו מסכים שאם יהודי (כגון בעל תשובה) לא ידע כלל מהמושג של "עגלה ערופה", או מהמושג של "בן סורר ומורה", או אפילו אם 'רק' אינו יודע שכלי חרס מיטמא מאוירו, הדבר מגוחך שיעסוק בעיון ופלפול בעומק הסוגיות בב"ק, אין כאן שום מבנה נכון של עסק ראוי בידיעת והכרת דברי התורה הקדושה.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אור זרוע אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
הנושא אינו שצריך לדעת טהרות כדי להבין את הסוגיות בב"ק (למרות שהחזו"א בקו"א כן כותב בלשון כעין זו "א"א להבין סוגיא אחת בלעדי ידיעת כל הש"ס), אלא הצורה של "ידיעת התורה", שבלא ידיעת התורה הבסיסית והיסודית, אנו במובן מסויים כ"עמי הארץ" ממש, חלילה וחס, וא"א לעמול בעסק התורה כדבעי בתור "עמי הארצות".

קשה להתמודד עם אידאליים ותפיסות עולם הנובעים מתחושות הלב. כך כבודו 'מרגיש'! וזה מצוין. אחרים 'מרגישים' שאין שום בעיה להגות בסדר נשים נזיקין, ורק אחר כך ללמוד סדר טהרות, כמו שאפשר ללמוד סדר טהרות לפני שיודעים היטב איוב ותרי עשר, למרות שמי שאינו בקי בכ"ד כתבי הקודש הוא סוג של "עם הארץ". אין בכך כלום.
לענ"ד אין זו 'הרגשה' בלבד, אלא סברא פשוטה ומחייבת (מלבד כל הראיות מחז"ל בדבר לימוד ה'משנה', אשר בצורתו המקורית קודם ללימוד הגמרא, ולפחות אמור להלמד במקביל אליה, בלימוד רציני ומושקע).
על הסברא (או ה'הרגשה') שנכתבה לעיל, ג"כ יחלוק כבודו?
המצפה לישועת ה' אמר:
דומה שגם כבודו מסכים שאם יהודי (כגון בעל תשובה) לא ידע כלל מהמושג של "עגלה ערופה", או מהמושג של "בן סורר ומורה", או אפילו אם 'רק' אינו יודע שכלי חרס מיטמא מאוירו, הדבר מגוחך שיעסוק בעיון ופלפול בעומק הסוגיות בב"ק, אין כאן שום מבנה נכון של עסק ראוי בידיעת והכרת דברי התורה הקדושה.

אי אפשר לחלוק על הרגשות. בדוגמא של בעל תשובה, כמו גם אצל תלמיד וותיק, צריך לנהוג לפי הסדר הראוי שיש בו תועלת להצלחה והתעלות בלימוד התורה. אם יש תועלת לבעל תשובה להקדים לימוד סוגיות במסכת בבא קמא, כך צריך לנהוג. ואין בדבר שום גיחוך.
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זרוע אמר:
בדוגמא של בעל תשובה, כמו גם אצל תלמיד וותיק, צריך לנהוג לפי הסדר הראוי שיש בו תועלת להצלחה והתעלות בלימוד התורה. אם יש תועלת לבעל תשובה להקדים לימוד סוגיות במסכת בבא קמא, כך צריך לנהוג. ואין בדבר שום גיחוך.
אם התוה"ק היא ענין של "סגולה" ושל "זיכוך" ושל היכ"ת לעלות ברוחניות, אכן אין שום גיחוך.
וכבר כתב הנפה"ח שאם המטרה בלימוד תורה היא "דביקות" רוחנית בלבד, היה אפשר לחזור על אותו לימוד כל יום או להגות בספר התהלים.

אך אנו יודעים, שהתורה הקדושה היא מערכת שלמה של רצון ה', כלומר פירוט מדוייק על כל חיי האדם, היאך צריכים להיות בצורה מתוקנת בעולם הזה.
ובזה מתגלה לנו הקב"ה, בכך שאנו מכירים בתוה"ק את רצונו ית' בעולם, ובזה אנו מכירים אותו כביכול.

ובודאי שצריך להכיר ולידע את כלל חלקי התורה, לדעת בכל ענין וענין מהו רצונו של הקב"ה. ואמנם צריך לדעת את רצונו בעומק ובפירוט כל ענין וענין, אך הדבר הבסיסי והחשוב ביותר הוא לדעת את כל הענינים העיקריים של רצון ה' בעולם.

יש להביא קצת ראיה לענין זה, של הקדמת הלימוד הבסיסי לפני ההעמקה והפירוט, מהמצוה של קריאת שמו"ת, שצורתה היא, שבתחילה קוראים את הפרשה (או את הפסוק) באופן פשוט בלא פירוש, ואח"כ קוראים שוב מקרא ותרגום, כלומר מקרא עם פירוש.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
אור זרוע אמר:
בדוגמא של בעל תשובה, כמו גם אצל תלמיד וותיק, צריך לנהוג לפי הסדר הראוי שיש בו תועלת להצלחה והתעלות בלימוד התורה. אם יש תועלת לבעל תשובה להקדים לימוד סוגיות במסכת בבא קמא, כך צריך לנהוג. ואין בדבר שום גיחוך.
אם התוה"ק היא ענין של "סגולה" ושל "זיכוך" ושל היכ"ת לעלות ברוחניות, אכן אין שום גיחוך.
וכבר כתב הנפה"ח שאם המטרה בלימוד תורה היא "דביקות" רוחנית בלבד, היה אפשר לחזור על אותו לימוד כל יום או להגות בספר התהלים.

אך אנו יודעים, שהתורה הקדושה היא מערכת שלמה של רצון ה', כלומר פירוט מדוייק על כל חיי האדם, היאך צריכים להיות בצורה מתוקנת בעולם הזה.
ובזה מתגלה לנו הקב"ה, בכך שאנו מכירים בתוה"ק את רצונו ית' בעולם, ובזה אנו מכירים אותו כביכול.

ובודאי שצריך להכיר ולידע את כלל חלקי התורה, לדעת בכל ענין וענין מהו רצונו של הקב"ה. ואמנם צריך לדעת את רצונו בעומק ובפירוט כל ענין וענין, אך הדבר הבסיסי והחשוב ביותר הוא לדעת את כל הענינים העיקריים של רצון ה' בעולם.

יש להביא קצת ראיה לענין זה, של הקדמת הלימוד הבסיסי לפני ההעמקה והפירוט, מהמצוה של קריאת שמו"ת, שצורתה היא, שבתחילה קוראים את הפרשה (או את הפסוק) באופן פשוט בלא פירוש, ואח"כ קוראים שוב מקרא ותרגום, כלומר מקרא עם פירוש.

רעיונות נשגבים. ונאים הדברים למי שאמרם. אני דברתי על תועלת והתקדמות בלימוד וידיעת התורה. אם יישום הרעיונות הללו משבש את סדר הלימוד הרגיל, עדיף להמשיך בדרך המקובלת מדורי דורות. יש לנו מסורת. וכל המשנה ידו על התחתונה.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
המצפה לישועת ה' אמר:
יש להביא קצת ראיה לענין זה, של הקדמת הלימוד הבסיסי לפני ההעמקה והפירוט, מהמצוה של קריאת שמו"ת, שצורתה היא, שבתחילה קוראים את הפרשה (או את הפסוק) באופן פשוט בלא פירוש, ואח"כ קוראים שוב מקרא ותרגום, כלומר מקרא עם פירוש.
להעיר, שלדעת החזו"א לא כך צורתה, ושמא נלמד שלדעתו אין הדברים נכונים?
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
המצפה לישועת ה' אמר:
יש להביא קצת ראיה לענין זה, של הקדמת הלימוד הבסיסי לפני ההעמקה והפירוט, מהמצוה של קריאת שמו"ת, שצורתה היא, שבתחילה קוראים את הפרשה (או את הפסוק) באופן פשוט בלא פירוש, ואח"כ קוראים שוב מקרא ותרגום, כלומר מקרא עם פירוש.
להעיר, שלדעת החזו"א לא כך צורתה, ושמא נלמד שלדעתו אין הדברים נכונים?
החזו"א באופן אישי נהג אחרת מהמקובל, וקרא את התרגום בין שני ה'מקרא', רק משום שאחז שיוצאים בכל האופנים, ולא כי אחז שדווקא כך היא צורת הקריאה הנכונה.
אמנם כמדומה שהרבה מן האחרונים חולקים גם בזה, ואוחזים שהצורה של תרגום אחרי שני ה'מקרא', היא מעכבת.

(אגב, באמת החזו"א יותר ראה בזלזול את לימוד הבקיאות, וכידוע מהקו"א שכותב בזלזול כלפי אלו ה'מזמרים' את הגמרות, אך ודאי אין כוונתו לשלול את הלימוד הזה בכלל, אלא רק את אלו שרואים בו ערך ואידיאל לכשעצמו, ואינם רואים כלל צורך בלימוד העיוני, ובמקו"א בקו"א (בתחילת ח"א) כותב מפורש לשלב ביום הרבה סוגי לימודים, מקרא, משנה, בקיאות, הלכה וכו', ובהכרח לא רק בא כאן אלא להדגיש שהלימוד העיוני הוא העיקרי).
 
חלק עליון תַחתִית