ברכת המלך על הספר תורה והמסתעף

במבי

משתמש ותיק
למלך יש מצווה לשאת איתו ספר תורה כל ימי חייו ומסתמא הוא גם יברך עליו בשעה שהוא מניח את הס״ת כגון שחוזר מבית הכסא ומבית המרחץ, ולישון עם הס״ת ייתכן שישן שהרי הגמ׳ אומרת

אינו נכנס לא לבית הכסא ולא לבית המרחץ שנאמר והיתה עמו וקרא בו (דברים יז-יט) מקום הראוי לקרוא (סנהדרין כא:)

ומה הדין בשעת תשמיש ? שהרי זה קיל מבית הכסא ומבית המרחץ ששם אסור להרהר ובתשמיש לא רק שמותר זה אף מצווה כמאמר הקיצור שולחן ערוך



במבי אמר:
...
וכן כותב בקיצור שולחן ערוך סימן קנ' סעיף ב'
בשעת הזיוו' יש לו להרהר בדברי תורה, ובשאר דבר שבקדושה וכו'

.....
 

חימקו

משתמש ותיק
רק עם מחיצה. שו"ע רמ ו. הרהור מותר מול ערוה. 'ערות דבר' ולא הרהור.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
רק עם מחיצה. שו"ע רמ ו. הרהור מותר מול ערוה. 'ערות דבר' ולא הרהור.

ולישון ?

שהרי צורת השינה פעם היתה ללא לבוש (כדאיתא ברש״י שבת יב.)
 

חימקו

משתמש ותיק
במבי אמר:
חימקו אמר:
רק עם מחיצה. שו"ע רמ ו. הרהור מותר מול ערוה. 'ערות דבר' ולא הרהור.

ולישון ?

שהרי צורת השינה פעם היתה ללא לבוש (כדאיתא ברש״י שבת יב.)

עיין משנ"ב ס' מה ס"ק ה בסופו דאסור לעמוד לפני ה' ערום.
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
במבי אמר:
חימקו אמר:
רק עם מחיצה. שו"ע רמ ו. הרהור מותר מול ערוה. 'ערות דבר' ולא הרהור.

ולישון ?

שהרי צורת השינה פעם היתה ללא לבוש (כדאיתא ברש״י שבת יב.)

עיין משנ"ב ס' מה ס"ק ה בסופו דאסור לעמוד לפני ה' ערום.

אבל על המלך יש ציווי מיוחד ״כל ימי חייו״ ימי חייך הימים כי ימי חייך הלילות.... ויש את השמיכה שמפרידה בין הלב לשאר הגוף.
 

חימקו

משתמש ותיק
אם יש בגד שמכסה הערוה מותר.
לגבי זה לא שייך/צריך הפסקה בין הלב לערוה, רק לדיבור של קדושה.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
במבי אמר:
ימי חייך הימים כי ימי חייך הלילות.
זה דרשה בספרי, ועמדו מזה עהרמב"ם הנ"ל, ע"ש פרנקיל [ובאור שמח הגיה ברמב"ם דלא היה מניחה אפי' בלילה, אך עכ"פ בשעת תשמיש מסתמא לא גרע משינה על מיטתו]
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואולי גם הפחה אסור שהרי בעי "מקום הראוי לקרוא" ואין ראוי לקרוא בהפחת עצמו.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
אסור לשמש מיטתו בחדר שיש בו תפילין או ספרי קודש אפילו שהם בדפוס, עד שיעשה מחיצה בינו לבינם שגובהה עשרה טפחים לפחות, או שיכסם בשני כיסויים, (שו"ע סי' מ' סעיף ב' וסי' ר"מ סעיף ו').
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
אסור לשמש מיטתו בחדר שיש בו תפילין או ספרי קודש אפילו שהם בדפוס, עד שיעשה מחיצה בינו לבינם שגובהה עשרה טפחים לפחות, או שיכסם בשני כיסויים, (שו"ע סי' מ' סעיף ב' וסי' ר"מ סעיף ו').
במחילה אבל לא זה ההלכה הרלוונטית לנושא, אלא שס"ת - )וה"ה חומשים בכתיבה מגילות וכד' כמבואר בפוסקים) עד שיוציא מהחדר, ואם א"א להוציא מותר במחיצה, אך כיסוי לא מועיל כלל.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יושב אוהלים אמר:
אסור לשמש מיטתו בחדר שיש בו תפילין או ספרי קודש אפילו שהם בדפוס, עד שיעשה מחיצה בינו לבינם שגובהה עשרה טפחים לפחות, או שיכסם בשני כיסויים, (שו"ע סי' מ' סעיף ב' וסי' ר"מ סעיף ו').
במחילה אבל לא זה ההלכה הרלוונטית לנושא, אלא שס"ת - )וה"ה חומשים בכתיבה מגילות וכד' כמבואר בפוסקים) עד שיוציא מהחדר, ואם א"א להוציא מותר במחיצה, אך כיסוי לא מועיל כלל.
מקור?
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
למלך יש מצווה לשאת איתו ספר תורה כל ימי חייו ומסתמא הוא גם יברך עליו בשעה שהוא מניח את הס״ת כגון שחוזר מבית הכסא ומבית המרחץ, ולישון עם הס״ת ייתכן שישן שהרי הגמ׳ אומרת

אינו נכנס לא לבית הכסא ולא לבית המרחץ שנאמר והיתה עמו וקרא בו (דברים יז-יט) מקום הראוי לקרוא (סנהדרין כא:)

ומה הדין בשעת תשמיש ? שהרי זה קיל מבית הכסא ומבית המרחץ ששם אסור להרהר ובתשמיש לא רק שמותר זה אף מצווה כמאמר הקיצור שולחן ערוך

 
במבי אמר:
...
וכן כותב בקיצור שולחן ערוך סימן קנ' סעיף ב'
בשעת הזיוו' יש לו להרהר בדברי תורה, ובשאר דבר שבקדושה וכו'

.....
דין ס''ת למלך כתפילין לכל אדם, ומי הקיל בביזיון ס''ת? אין שום ספק שאסור בשעת תשמיש, וכשהתורה אמרה תמיד היינו כשהוא לכבודו של הס''ת.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
למלך יש מצווה לשאת איתו ספר תורה כל ימי חייו ומסתמא הוא גם יברך עליו בשעה שהוא מניח את הס״ת כגון שחוזר מבית הכסא ומבית המרחץ, ולישון עם הס״ת ייתכן שישן שהרי הגמ׳ אומרת

אינו נכנס לא לבית הכסא ולא לבית המרחץ שנאמר והיתה עמו וקרא בו (דברים יז-יט) מקום הראוי לקרוא (סנהדרין כא:)

ומה הדין בשעת תשמיש ? שהרי זה קיל מבית הכסא ומבית המרחץ ששם אסור להרהר ובתשמיש לא רק שמותר זה אף מצווה כמאמר הקיצור שולחן ערוך

 
במבי אמר:
...
וכן כותב בקיצור שולחן ערוך סימן קנ' סעיף ב'
בשעת הזיוו' יש לו להרהר בדברי תורה, ובשאר דבר שבקדושה וכו'

.....
דין ס''ת למלך כתפילין לכל אדם, ומי הקיל בביזיון ס''ת? אין שום ספק שאסור בשעת תשמיש, וכשהתורה אמרה תמיד היינו כשהוא לכבודו של הס''ת.
 

הרמב"ם פוסק

בְּעֵת שֶׁיֵּשֵׁב הַמֶּלֶךְ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ כּוֹתֵב לוֹ סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ יֶתֶר עַל הַסֵּפֶר שֶׁהִנִּיחוּ לוֹ אֲבוֹתָיו. וּמַגִּיהוֹ מִסֵּפֶר הָעֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. אִם לֹא הִנִּיחוּ לוֹ אֲבוֹתָיו אוֹ שֶׁנֶּאֱבַד כּוֹתֵב שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה. אֶחָד מַנִּיחוֹ בְּבֵית גְּנָזָיו שֶׁהוּא מְצֻוֶּה בּוֹ כְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל. וְהַשֵּׁנִי לֹא יָזוּז מִלְּפָנָיו אֶלָּא בְּעֵת שֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַכִּסֵּא. אוֹ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. אוֹ לְמָקוֹם שֶׁאֵין רָאוּי לִקְרִיאָה. יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהוּא עִמּוֹ. נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ. יוֹשֵׁב בַּדִּין וְהוּא עִמּוֹ. מֵסֵב וְהוּא כְּנֶגְדּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז יט) "וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו"

ואולי כמו שהגמ' בברכות מספרת על רבא שבעת ששימש מיטתו שם את התפילין מתחת לכרית כך גם עשה המלך לקיים "והוא כנגדו" ?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במבי אמר:
ומסתמא הוא גם יברך עליו
רוב הברכות נתקנו ע"י אנשי כנה"ג (ברכות לג, א. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ז), ובפשטות - לא תקנו מעולם ברכה על כגו"ד (אף שיתכן לומר דהרשות בידו לברך ולשבח השי"ת על כך).
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
במבי אמר:
ומסתמא הוא גם יברך עליו
רוב הברכות נתקנו ע"י אנשי כנה"ג (ברכות לג, א. רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ז), ובפשטות - לא תקנו מעולם ברכה על כגו"ד (אף שיתכן לומר דהרשות בידו לברך ולשבח השי"ת על כך).

ומדוע שונה מברכת הכהן "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לאכול את הזבח" ? שהרי זו מצווה מדאורייתא ואם על מצוות דרבנן מברכים ק"ו דגם על דאורייתא דאמרינן דלא תהא כהנת וכו'

הצג קובץ מצורף mamar hzvh 2.pdf
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
פשוט: כהנים אוכלי זבח היו גם בבית שני, משא"כ מלך. ולפלא הקושי.
הנושא הזה לא פשוט כל כך, דהלא דוד תיקן מאה ברכות בכל יום, והסח בין התפילין חוזר מעורכי המלחמה אע''ג דלרוב הראשונים הוא מחמת הברכות, אמנם זה לא ראיה כי היו מלחמות בבית שני.
וכנראה היו ברכות אלא שתיקנו הנוסח, כמו בתפילה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לכן ציינתי לרמב"ם הנ"ל, ויעוי' בנושאי־כליו.
[ודקתי בלשוני לומר 'רוב הברכות'].
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ס"ת - )וה"ה חומשים בכתיבה מגילות וכד' כמבואר בפוסקים) עד שיוציא מהחדר, ואם א"א להוציא מותר במחיצה
אם יש מחיצה אז זה כבר בחדר אחר, מה קובע שם חדר אם לא המחיצה??
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
ס"ת - )וה"ה חומשים בכתיבה מגילות וכד' כמבואר בפוסקים) עד שיוציא מהחדר, ואם א"א להוציא מותר במחיצה
אם יש מחיצה אז זה כבר בחדר אחר, מה קובע שם חדר אם לא המחיצה??
הדברים מפורשים בפוסקים ומקור הדברים סוגיא מפורשת כך שאתה מוזמן לעיין. סי' ר"מ ס"ו
מחיצה זה י' טפחים.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
הדברים מפורשים בפוסקים ומקור הדברים סוגיא מפורשת כך שאתה מוזמן לעיין. סי' ר"מ ס"ו
מחיצה זה י' טפחים.
וכמה טפחים זה חדר אחר?
בפשטות מחולק לגמרי וכלשון השו"ע (מהגמרא) בית אחר ואנו מסבירים שהכוונה לחדר אחר.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
פשוט: כהנים אוכלי זבח היו גם בבית שני, משא"כ מלך. ולפלא הקושי.
לכאורה לכל הפחות הצדיקים שבמלכי בית חשמונאי (ומסתמא גם אגריפס מבית הורדוס) קיימו את מצוות המלך.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
אם תמצא בפוסקים אשמח אם תביא, הנראה לענ"ד בכל גובה החדר עד שמי קורה.
זה חידוש - ילמדנו רבנו היכן מצינו כזה שיעור בהלכה "עד שמי קורה"?
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אם תמצא בפוסקים אשמח אם תביא, הנראה לענ"ד בכל גובה החדר עד שמי קורה.
זה חידוש - ילמדנו רבנו היכן מצינו כזה שיעור בהלכה "עד שמי קורה"?
לא עלי קושייתך, זה מפורש בגמ' ונפסק בשו"ע וכמו שהבאתי מסי' רמ סע' ו. אתה מוזמן לפרש כרצונך את החילוק בין מחיצה לבית (חדר) אחר, ולומר לנו. כל זמן שלא יהיה חילוק יותר טוב, כמדומני שהחילוק שכתבתי מסתבר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אם תמצא בפוסקים אשמח אם תביא, הנראה לענ"ד בכל גובה החדר עד שמי קורה.
זה חידוש - ילמדנו רבנו היכן מצינו כזה שיעור בהלכה "עד שמי קורה"?
לא עלי קושייתך, זה מפורש בגמ' ונפסק בשו"ע וכמו שהבאתי מסי' רמ סע' ו. אתה מוזמן לפרש כרצונך את החילוק בין מחיצה לבית (חדר) אחר, ולומר לנו. כל זמן שלא יהיה חילוק יותר טוב, כמדומני שהחילוק שכתבתי מסתבר.
לפי דבריך אם יהיה בית גבוה חמישים אמה, ובין חדר לחדר יהיה קיר שמגיע עד לגובה 49 אמות ושלשה טפחים (שאין בו לבוד עד התקרה) ויהיה ס"ת מונח בחדר אחד יהיה אסור לשמש בחדר השני? כי אין זה נקרא חדר אחר, כי אין הקיר מגיע עד שמי קורה?
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
יראתי בפצותי אמר:
יושב אוהלים אמר:
זה חידוש - ילמדנו רבנו היכן מצינו כזה שיעור בהלכה "עד שמי קורה"?
לא עלי קושייתך, זה מפורש בגמ' ונפסק בשו"ע וכמו שהבאתי מסי' רמ סע' ו. אתה מוזמן לפרש כרצונך את החילוק בין מחיצה לבית (חדר) אחר, ולומר לנו. כל זמן שלא יהיה חילוק יותר טוב, כמדומני שהחילוק שכתבתי מסתבר.
לפי דבריך אם יהיה בית גבוה חמישים אמה, ובין חדר לחדר יהיה קיר שמגיע עד לגובה 49 אמות ושלשה טפחים (שאין בו לבוד עד התקרה) ויהיה ס"ת מונח בחדר אחד יהיה אסור לשמש בחדר השני? כי אין זה נקרא חדר אחר, כי אין הקיר מגיע עד שמי קורה?
אחזור ואומר, אם יש לך חילוק אחר אתה מוזמן לומר, והנראה לי אמרתי. וכמו שכתבתי כמה פעמים, החילוק בין חדר אחר למחיצה מבואר בגמ' ונפסק בשו"ע כדבר פשוט ללא חולק.
 
 
חלק עליון תַחתִית