ד' מינים בהידור או צדקה לעניים?

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
אם אתה קונה מקרר פשוט ואת ההפרש נותן לעניים, ה"ה בד' מינים.
המקרר משרת אותי, ההידור לא אמור לשרת אותי מעבר למצוותו
 

חימקו

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
חימקו אמר:
אם אתה קונה מקרר פשוט ואת ההפרש נותן לעניים, ה"ה בד' מינים.
המקרר משרת אותי, ההידור לא אמור לשרת אותי מעבר למצוותו

אצלי חוץ מהמצוה, יש לי רצון עצמי לקיים המצוות בהידור.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
עמנואל אמר:
חימקו אמר:
אם אתה קונה מקרר פשוט ואת ההפרש נותן לעניים, ה"ה בד' מינים.
המקרר משרת אותי, ההידור לא אמור לשרת אותי מעבר למצוותו

אצלי חוץ מהמצוה, יש לי רצון עצמי לקיים המצוות בהידור.
זה ראוי וחשוב, וכבר נאמר התנאה לפניו במצוות.

אבל אם להכניס את הדברים לפרופורציות הנכונות - כבר מצאנו שרבי חנינא לא התרגש במיוחד מטיבול ואכילה מהאתרוג לכתחילה קודם למצוותו... ברור ש"הידור" מינימלי - "עד שליש" - הוא ראוי, חשוב ובסיסי, ואם יכול יוסיף אף יותר מזה, אבל צדקה חשובה יותר!

מבחינתי יש כאן נקודה חשובה למחשבה ולחישוב שכר מצווה כנגד הפסדה...
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
פשיטא דכסף לעניים, ראה בב''ב ח-ט כמה שבח יש בצדקה וכמה ברכות האריכו הכתובים והש''ס, ולא מצאנו סוגיות כאלה על הידור בד' מינים.
ורבן גמליאל שקנה באלף זוז כי לא היה לו אתרוג ביותר זול.
 

צפתי

משתמש רגיל
עמנואל אמר:
מה עדיף?

אשמח למקורות

הערה:
יש הבדל בין הידור כשרותי, שרוצה לצאת ידי חובת כל השיטות (מה שנקרא אתרוג א' א'), לבין הידור במראה ויופי וכו'.
ההידור הראשון, הוא בשביל לקיים את המצווה כדין, ולכן לדעתי לא צריך להקל ולתת את ההפרש (אולי עבור שיטות רחוקות שלא נפסקו בכלל).
משא"כ על הידור של יופי ומראה, שעל זה הנידון.
 

לביא

משתמש ותיק
פשוט שיש להדר במצוות עניים. אך יש בזה עוד סברא לומר איפכא, והוא דמצוות צדקה לעניים היא כל השנה כולה, ואילו מצוות ארבעת המינים היא פעם בשנה, וכמו שעל האדם להדר במצוות צדקה כל השנה, ה״ה שעל האדם להדר במצוות ארבעת המינים ואולי אפילו יותר הואיל וזה בא פעם בשנה.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מקדש שביעי כל שביעי אמר:
חימקו אמר:
אצלי חוץ מהמצוה, יש לי רצון עצמי לקיים המצוות בהידור.

לי ידוע שבמצוות עובדים את הי"ת לא את הרגשות והרצונות האישיים
לי ידוע שגם בענייני העולם (כגון רכישת מקרר שהוזכר לעיל),
עובדים את השי"ת, לא את הרגשות והרצונות האישיים.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
איני פוסק הלכה ולא אדע תשובה ברורה להשאלה, אבל במציאות - אלה שמאמצים את הכיס לקנות ד"מ מהודרים זה אותם תורמי צדקה נדיבים (לפי ערך כיסם), ומכלל הן כו'. עכ"פ ברוב המקרים.
(בשפה פשוטה - אפשר פשוט להדר בשניהם. מתלבטים אם לקנות אתרוג ב100 ש"ח ולתרום 100 ש"ח, או לקנות אתרוג ב20 ש"ח ולתרום 180 ש"ח? קנו אתרוג ב100, תרמו 180, ובעז"ה הכסף יחזור שבע פעמים ככה. וגם אם לא, אז אפשר לקנות עוף שלם במקום כרעיים, לכמה שבתות, ולחסוך את ההפרש).
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לי ידוע שגם בענייני העולם (כגון רכישת מקרר שהוזכר לעיל),
עובדית את השי"ת, לא את הרגשות והרצונות האישיים.
ברור.
כוונת @מקדש שביעי כל שביעי הייתה שאדם צריך לדעת פרופורציות, שלא יקדים רצונו לקיים מצוות בהידור על פני מצוות אחרות שצריך לקיימן.
וכבר פרסמו במקום אחר כאן בפורום, כי אם לאדם יש רצון מסוים לקיים רק מצווה אחת ספציפית אך אין לו את החשק והתאווה לקיים את כל המצוות באותה מידה, אסור לו לקיימה והרי זו עצת היצר.
חייל של הרבי אמר:
איני פוסק הלכה ולא אדע תשובה ברורה להשאלה, אבל במציאות - אלה שמאמצים את הכיס לקנות ד"מ מהודרים זה אותם תורמי צדקה נדיבים (לפי ערך כיסם), ומכלל הן כו'. עכ"פ ברוב המקרים.
הלוואי שזה באמת היה כך כפי שאתה אומר, לצערי אני מכיר שני סוגי אנשים שמשלמים הרבה על ד׳ מינים בלי ההקשר שכבודו אמר:
א. אלו שמשתגעים על ד׳ המינים וקונים ביוקר גדול מאד.
ב. אלו שמרמים אותם שמדובר באתרוג יקר וכו׳, ומשלמים עליהם הרבה מאד, אך בפועל כל יודע דת ודין יראה שהביאו לו את האתרוג לא הכי מהודר.
מיותר לציין כי הרבה פעמים במוקדי מכירה, אני מוצא הרבה פעמים באתרוגים הפחות מהודרים, דווקא את היותר יפים ויותר חלקים, והסיבה היחידה שמורידים אותו הוא משום ״צורה״ אף שמעכב את ההידור הוא לא פוסל, ואילו במהודרים יש צורות יפות, אך הרבה פעמים הוא לא נקי.
ומה שמאד מזעזע אותי זה אנשים שקונים בקופסאות מ״נקודות מכירה שכונתיות״, יש את זה בשכונה בו אני נמצא והשכן קונה משם כל שנה ד׳ מינים ״מהודרות״, ובפועל הם לא בודקים לפנ״ז, באמת שלא יודע איך סומכים על זה. אני באופן אישי כל שנה הולך לבוכארים למקום שבו בדרך כלל יש אתרוגים תימנים יפים ובוחר באופן אישי, לא סומך על שום ממיין, ותמיד אני מוצא את האתרוג הכי נקי והכי יפה.
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
(בשפה פשוטה - אפשר פשוט להדר בשניהם. מתלבטים אם לקנות אתרוג ב100 ש"ח ולתרום 100 ש"ח, או לקנות אתרוג ב20 ש"ח ולתרום 180 ש"ח? קנו אתרוג ב100, תרמו 180, ובעז"ה הכסף יחזור שבע פעמים ככה. וגם אם לא, אז אפשר לקנות עוף שלם במקום כרעיים, לכמה שבתות, ולחסוך את ההפרש).
אין שום אתרוג ב-100 ש״ח בשוק בו מקיימים אתרוג מהודר, אלא״כ יש לך פרוטקציות.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
(בשפה פשוטה - אפשר פשוט להדר בשניהם. מתלבטים אם לקנות אתרוג ב100 ש"ח ולתרום 100 ש"ח, או לקנות אתרוג ב20 ש"ח ולתרום 180 ש"ח? קנו אתרוג ב100, תרמו 180, ובעז"ה הכסף יחזור שבע פעמים ככה. וגם אם לא, אז אפשר לקנות עוף שלם במקום כרעיים, לכמה שבתות, ולחסוך את ההפרש).
אין שום אתרוג ב-100 ש״ח בשוק בו מקיימים אתרוג מהודר, אלא״כ יש לך פרוטקציות.
כמובן ש'זרקתי' מספר עגול כדי שלא לקבוע מסמרות על מחיר רצוי. איש כמתנת ידו. עכ"פ יש אתרוגים כשרים בעשרות שקלים בודדים, מה שהופך קני' ב100 ש"ח להידור מסויים (גם אם לא הידור מובהק).
 
 

לביא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
(בשפה פשוטה - אפשר פשוט להדר בשניהם. מתלבטים אם לקנות אתרוג ב100 ש"ח ולתרום 100 ש"ח, או לקנות אתרוג ב20 ש"ח ולתרום 180 ש"ח? קנו אתרוג ב100, תרמו 180, ובעז"ה הכסף יחזור שבע פעמים ככה. וגם אם לא, אז אפשר לקנות עוף שלם במקום כרעיים, לכמה שבתות, ולחסוך את ההפרש).
אין שום אתרוג ב-100 ש״ח בשוק בו מקיימים אתרוג מהודר, אלא״כ יש לך פרוטקציות.
כמובן ש'זרקתי' מספר עגול כדי שלא לקבוע מסמרות על מחיר רצוי. איש כמתנת ידו. עכ"פ יש אתרוגים כשרים בעשרות שקלים בודדים, מה שהופך קני' ב100 ש"ח להידור מסויים (גם אם לא הידור מובהק).
 
הפוסקים כתבו שהידור במצוות ד׳ מינים זה חובה לא רק המלצה, אז אתרוג כשר בעניין הזה זה גם אתרוג מהודר, פשוט יש דרגות בהידור.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
איני פוסק הלכה ולא אדע תשובה ברורה להשאלה, אבל במציאות - אלה שמאמצים את הכיס לקנות ד"מ מהודרים זה אותם תורמי צדקה נדיבים (לפי ערך כיסם), ומכלל הן כו'. עכ"פ ברוב המקרים.
(בשפה פשוטה - אפשר פשוט להדר בשניהם. מתלבטים אם לקנות אתרוג ב100 ש"ח ולתרום 100 ש"ח, או לקנות אתרוג ב20 ש"ח ולתרום 180 ש"ח? קנו אתרוג ב100, תרמו 180, ובעז"ה הכסף יחזור שבע פעמים ככה. וגם אם לא, אז אפשר לקנות עוף שלם במקום כרעיים, לכמה שבתות, ולחסוך את ההפרש).

תשובה קולעת ונכונה
 

מָרְדֳּכַי

משתמש ותיק
לביא אמר:
חייל של הרבי אמר:
לביא אמר:
אין שום אתרוג ב-100 ש״ח בשוק בו מקיימים אתרוג מהודר, אלא״כ יש לך פרוטקציות.
כמובן ש'זרקתי' מספר עגול כדי שלא לקבוע מסמרות על מחיר רצוי. איש כמתנת ידו. עכ"פ יש אתרוגים כשרים בעשרות שקלים בודדים, מה שהופך קני' ב100 ש"ח להידור מסויים (גם אם לא הידור מובהק).
 
הפוסקים כתבו שהידור במצוות ד׳ מינים זה חובה לא רק המלצה, אז אתרוג כשר בעניין הזה זה גם אתרוג מהודר, פשוט יש דרגות בהידור.

יש סיפור, על ר' אריה לוין.
שקנה אתרוג רגיל!
ולשאלת מישהו. ענה!
2 מצוות מוזכר בהם הידור!
אתרוג. וזקן!
והוא אמר, צא וראה!
על מה מקפידים! ובמה מזלזלים!
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
לביא אמר:
מיותר לציין כי הרבה פעמים במוקדי מכירה, אני מוצא הרבה פעמים באתרוגים הפחות מהודרים, דווקא את היותר יפים ויותר חלקים, והסיבה היחידה שמורידים אותו הוא משום ״צורה״ אף שמעכב את ההידור הוא לא פוסל, ואילו במהודרים יש צורות יפות, אך הרבה פעמים הוא לא נקי.
ומה שמאד מזעזע אותי זה אנשים שקונים בקופסאות מ״נקודות מכירה שכונתיות״, יש את זה בשכונה בו אני נמצא והשכן קונה משם כל שנה ד׳ מינים ״מהודרות״, ובפועל הם לא בודקים לפנ״ז, באמת שלא יודע איך סומכים על זה. אני באופן אישי כל שנה הולך לבוכארים למקום שבו בדרך כלל יש אתרוגים תימנים יפים ובוחר באופן אישי, לא סומך על שום ממיין, ותמיד אני מוצא את האתרוג הכי נקי והכי יפה.
חזרה למעלה
מיותר לציין שלרבים מן הפוסקים, ומקובלני שהחזו"א בכללם, ס"ל שעדיף אתרוג עם בלעטלעך, ואף כתם במראהו כל שאינו פוסל (ואף שינוי מראה שנידון כחזזית במקום אחד שלא בחוטמו) על פני גידול שאינו נאה אף שאין בו שמץ פסול, ששינויי גידול חיסרון הם בהד ובאנוהו, וניכר יותר. ובפשטות הכל לפי העניין.
אתה יכול להפסיק להזדעזע, מיעוט קטן מבין האתרוגים פסול ממש מעיקר הדין (חוץ מחסר- שגם הוא כמובן לא פסול לכל השיטות), ורוב האתרוגים הנקראים מהודרים בקופסאות, אין בהם חשש פסול, מלבד למתמיהים הפוסלים כל נקודה שחורה בראש אתרוג, והם מתמיהים מתרתי, א. כי אינו מגוף האתרוג, ותימה לומר שפוסל (יודעני שהרבה פוסקים פוסלים, וצע"ג בדבריהם). ב. כי אינו נראה להדיא, ועכ"פ מראה השינוי אינו נראה להדיא.
 

יואלב

משתמש ותיק
אומרים שאם האתרוג היו מנענעים בבית והחריין של המרור בבית כנסת ה'הידורים' היו נראות אחרת.

עוד מסופר, שאמו של הג"ר הלל זקס זצ"ל תמה עליו על הכמות אתרוגים שהיה מקפיד לקנות לצאת ידי הידור, ואמרה שאבא ז"ל היה משתמש של הבית כנסת [אולי אמרה שרק אחד היה לו] והוא ענה לו וכמה חולצות היה לסבא בארון? אני יש לי 12... ודי למבין...

עוד שמעתי מחבר אחד... "אני יודע שהידור זה לא מחויב בגדרי המצוות, אבל די לי שמצמצם את ההנאות של עולם בזה, באתרוג יקר לחג".

וכבר הגיבו למעלה על המקרר, כיום רוכשי עולם הזה יודעים להתפנק בכל תחום ולא שואלים על עצמם אם די במים מהברז והשאר לעניים... א"כ צריך לדעת אצל כל אחד [ואני בתוכם] מאיפה נובע השאלה אם עדיף אתרוג יקר או צדקה...
 

צאנזע חסיד

משתמש רגיל
הצאנזע רב הדברי חיים היה אומר "מיין שענסטע נוי סוכה איז צדקה פאר עניים" (הנוי סוכה המפואר ביותר הוא צדקה לעניים) !!!

דהיינו שבזבז כל מעותיו שהיה להוצאות החג כגון ד' מינים וסעודות החג
 

דניאלי

משתמש ותיק
לביא אמר:
וכבר פרסמו במקום אחר כאן בפורום, כי אם לאדם יש רצון מסוים לקיים רק מצווה אחת ספציפית אך אין לו את החשק והתאווה לקיים את כל המצוות באותה מידה, אסור לו לקיימה והרי זו עצת היצר.
הלוואי שזה באמת היה כך כפי שאתה אומר, 
האם יש מקור לדבר הזה? האם נהרוס את כל ההרגשים שלנו בעבודת ד' מפני שאנחנו לא מתרגשים בשוה מכל המצוות, זו היא עצת היצר!!!
לצערי כפי שאני מכיר בד"כ אכן כך הוא שמי שקמצן הוא קמצן עד הסוף בין בד' מינים ובין בצדקה, ובהרבה יודעיי ומכירי קאמינא.
(כמובן אני מדבר על בין עובדי ד' נורמלים ולא על ריקים שמחפשים להרשים את הבריות...) 
 

דניאלי

משתמש ותיק
שאלתי פעם את מרן הרב אלישיב אם יש לי אתרוג מהודר ואתרוג פשוט האם לתת את המהודר לאבי מדין כיבוד אב, ואמר לי שחייך קודמים..
וכן פעם בא אליו יהודי לספר לו בהתרגשות שהוא קנה לבנו לבר מצוה תפילין חדשות, ואמר לו הבן שהוא מחליף איתו את התפילין כדי שלאבא יהיה החדשות, אמר לו הגרי"ש: כנראה שהבן שלך לא מעריך מספיק את המצוה...
 

ידידיה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
פשיטא דכסף לעניים, ראה בב''ב ח-ט כמה שבח יש בצדקה וכמה ברכות האריכו הכתובים והש''ס, ולא מצאנו סוגיות כאלה על הידור בד' מינים.
ורבן גמליאל שקנה באלף זוז כי לא היה לו אתרוג ביותר זול.
יפה לראות את הפסקנות. בטח כל הת"ח בכל הדורות שקנו אתרוגים מהודרים ביוקר שכחו את הגמ' בב"ב, חבל שכמעיין המתגבר לא הזכיר להם ...
אבל האמת אינה כן, ומפורש בגמ' הידור מצוה עד שליש ובודאי זה נאמר גם במקום שיש עניים, וה"ה למי שרוצה להוסיף יותר משליש.
 

יהודה היהודי

משתמש רגיל
הבעיה היא .שים לב כמעט כל מי שמקבל מקופה של צדקה[חוץ מאלמנות]קונה אתרוג יקר יותר מכפי ממונו 
כשמקבלים כסף בקלות יותר נוח לבזבז אותו .
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מָרְדֳּכַי אמר:
לביא אמר:

יש סיפור, על ר' אריה לוין.
שקנה אתרוג רגיל!
ולשאלת מישהו. ענה!
2 מצוות מוזכר בהם הידור!
אתרוג. וזקן!
והוא אמר, צא וראה!
על מה מקפידים! ובמה מזלזלים!
אם אפשר בבקשה הסבר לסיפור, כי לא הבנתי את פשרו.
(אגב גם בנר חנוכה מוזכר הידור)
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
יהודה היהודי אמר:
הבעיה היא .שים לב כמעט כל מי שמקבל מקופה של צדקה[חוץ מאלמנות]קונה אתרוג יקר יותר מכפי ממונו 
כשמקבלים כסף בקלות יותר נוח לבזבז אותו .

א. ספק הוש"ר.
ב. לו יהי. העדפה לבזבז.. על הידור מצווה ולא על מותרות ותענוגי עוה"ז, גם אינו בכדי. כך שהבעיה היותר גדולה היא עם מי שמבזבז על האחרונות.
 
חלק עליון תַחתִית