למה באמת?משוש דור ודור אמר:אציין רק שבמחזור פוניבז' למדו גם מסכת חולין,
עד שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ביטל זאת.
זך הרעיון אמר:למה באמת?משוש דור ודור אמר:אציין רק שבמחזור פוניבז' למדו גם מסכת חולין,
עד שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ביטל זאת.
המשגיח ר' ירוחם היה אומר על מי שלומד חולין, שהוא כבר חושב לעזוב (או משהו כזה).משוש דור ודור אמר:זך הרעיון אמר:למה באמת?משוש דור ודור אמר:אציין רק שבמחזור פוניבז' למדו גם מסכת חולין,
עד שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ביטל זאת.
כמדומני שהנימוק היה שהתעכבו במסכת זו יותר מידי זמן,
mmh אמר:בישיבות בהונגריה מסכת חולין היתה המסכת, בהא הידיעה.
זו הסיבה שחידושי החת"ס על חולין רבים מאוד.
המטרה של בחור שלמד באותם ישיבות היתה לקבל סמיכה בחתונתו.
לא חינכו אז שבחור ידע לדבר בלימוד.
לא הכירו שם את המושג שנקרא 'נשים נזיקין',
ובוודאי שלא הכירו במושג הרווח היום 'לדעת ללמוד'.
חבל על דאבדין...
כי יש הרבה בחורים ששיטת לימוד כזו מתאימה להם,
וכבר מילתי אמורה כאן.
נשמע שזה מושג מודרני, נכון? אך ראה פ"א מהלכות תלמוד תורה בשו"ע הגרש"ז בעל התניא, סעיף ו',mmh אמר:ובוודאי שלא הכירו במושג הרווח היום 'לדעת ללמוד'.
שמעתי פעם על ר"י אחד (כמדומני הר"ש רוזובסקי בפונוביז') כי שאלוהו: מדוע זמן אלול שהוא זמן חדש ממשיכים את המסכת הקודמת ולא מתחילים בחדשה?יודוך אחיך. אמר:שמעתי פעם כי במחזור פוניבז' לא מחליפים מסכת בין זמן קיץ לאלול, אלא רק בין החורף לקיץ
ייש"כ. ומסתמא מה שכתבתי לעיל, ומה שכתבת אתה, הן הן הדברים, רק שדבריך הוסיפו נופך יפה יותר לענין.כפשוטו אמר:שמעתי פעם על ר"י אחד (כמדומני הר"ש רוזובסקי בפונוביז') כי שאלוהו: מדוע זמן אלול שהוא זמן חדש ממשיכים את המסכת הקודמת ולא מתחילים בחדשה?יודוך אחיך. אמר:שמעתי פעם כי במחזור פוניבז' לא מחליפים מסכת בין זמן קיץ לאלול, אלא רק בין החורף לקיץ
אמר להו: הרי ידוע שבעבודת פעור דרכה שאדם פוער את עצמו אל מול הע"ז ומוציא את צרכיו עליה. ולכאורה מ"ט עובדים ע"ז באופן כה מגונה? אלא חכמנו הסבירו כי אבותיהם של אלו מרוב יראתם לע"ז כל פעם שניגשו אליה הרי יצאו צרכיהם מאליהם מרוב יראה, וא"כ ראו בניהם וסברו שכך הוא דרכה וכך הוקבע לדורות.
הסביר להם הר"י: כן הוא בנדו"ד -בעבר לא היה את פגרת הקיץ ולכך המשיכו באותה מסכתא עד שהגיעו אל תשרי ויצאו לבין הזמנים וחידשו זמן חדש ומסכתא חדשה לאחר תשרי בזמן חורף. וכיון שכך ברבות השנים סברו שכך הוא דרך לימוד הישיבות בכל מקום ובכל מצב והמשיכו כך על אף שהלימוד החדש מתחיל כבר באלול...
מצפה למשיח אמר:לא נראה לי שהחזון איש הוציא מילה זו מפיו בהקשר זהדלפון אמר:שטות
מצפה למשיח אמר:תפוס לשון אחרוןתלמיד נאמן אמר:כב' מפקפק על דברי מרן הרב ווזנר זצ"ל ? או שמפקפק שמא לא אמר כן ?
ומעביר השמועה הכניס בדברי הרב ואזנר זצ''ל את המילה שטות
כי לא ייתכן שמרן החזו''א יאמר על מנהג של ישיבה שמונהגת גם על ידו שהם עושים "שטות"
הרב מפונובי'ז התייעץ עמו בדרך הנהגת הישיבה [כך ידוע לי וכעת אני לא זוכר בברור ]תלמיד נאמן אמר:(לא הבנתי כוונתך "ישיבה שמונהגת גם על ידו", מה הכוונה ?)
מצפה למשיח אמר:הרב מפונובי'ז התייעץ עמו בדרך הנהגת הישיבה [כך ידוע לי וכעת אני לא זוכר בברור ]תלמיד נאמן אמר:(לא הבנתי כוונתך "ישיבה שמונהגת גם על ידו", מה הכוונה ?)
תלמיד נאמן אמר:נכון שהרב זצ"ל התייעץ עמו, אבל לא הגיע עד שיוגדר "מונהגת גם על ידו".
תלמיד נאמן אמר:נכון שהרב זצ"ל התייעץ עמו, אבל לא הגיע עד שיוגדר "מונהגת גם על ידו".
מצפה למשיח אמר:תפוס לשון אחרוןתלמיד נאמן אמר:כב' מפקפק על דברי מרן הרב ווזנר זצ"ל ? או שמפקפק שמא לא אמר כן ?
ומעביר השמועה הכניס בדברי הרב ואזנר זצ''ל את המילה שטות
כי לא ייתכן שמרן החזו''א יאמר על מנהג של ישיבה שמונהגת גם על ידו שהם עושים "שטות"
ממרן ראש הישיבה הגרב''ד פוברסקי שליט''א שמעתי כי לא למדו בישיבה חולין בסדר א' או ב', אלא בתחילה למדו בסדר א' וב' את המסכתות הישיבות הרגילות הנלמדות עד היום. ובערב בסדר ג' למדו את הש''ס על הסדר.... כשהגיעו לחולין היו כמה בחורים שהחליטו ללמוד זאת הלכה למעשה, ולמדו הלכות שחיטה... אז הזדעק הרב וביטל הלימוד באומרו וכי שוחטים אני רוצה לגדל כאן ?משוש דור ודור אמר:זך הרעיון אמר:למה באמת?משוש דור ודור אמר:אציין רק שבמחזור פוניבז' למדו גם מסכת חולין,
עד שמרן הרב מפוניבז' זצוק"ל ביטל זאת.
כמדומני שהנימוק היה שהתעכבו במסכת זו יותר מידי זמן,
גם אנ שמעתי כן מזקני ז"ל שלמד באותה עת בישיבהפרדס יוסף אמר:ממרן ראש הישיבה הגרב''ד פוברסקי שליט''א שמעתי כי לא למדו בישיבה חולין בסדר א' או ב', אלא בתחילה למדו בסדר א' וב' את המסכתות הישיבות הרגילות הנלמדות עד היום. ובערב בסדר ג' למדו את הש''ס על הסדר.... כשהגיעו לחולין היו כמה בחורים שהחליטו ללמוד זאת הלכה למעשה, ולמדו הלכות שחיטה... אז הזדעק הרב וביטל הלימוד באומרו וכי שוחטים אני רוצה לגדל כאן ?משוש דור ודור אמר:זך הרעיון אמר:למה באמת?
כמדומני שהנימוק היה שהתעכבו במסכת זו יותר מידי זמן,
זך הרעיון אמר:כידוע יש שני מחזורים מרכזיים של לימודי המסכתות בישיבות
מחזור פוניבז' ומחזור חברון,
אשמח לדעת מי קבע אותם ועל סמך מה??
לא הבנתי ששמעת בעצמך אלא חשבתי ששמועה שמעתדלפון אמר:למרות שזה אינו מוצא חן בעיניך
אך לא הוספתי מליבי מילה כ"כ חריפה אלא כך שמעתי ממרן זצ"ל
ואכן אני זוכר שהרבה פעמים כשהיה מרן זצ"ל מספר עובדא זו היה מתבטא שאינו רוצה לומר מה אמר לו החזו"א נגד הישיבות הליטאיות
אך לפעמים כן אמר
אז היכן לומדים שבועות?דלפון אמר:וראה בויקיפדיה ישיבה
בתקופה המאוחרת של ישיבות ליטא החלו להתמקד בדרך כלל במסכתות המכונות "ישיבתיות". אלה הן ארבע עשרה מסכתות, רובן מהסדרים נשים ונזיקין: יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, פסחים, שבת וסוכה. בדרך כלל מחזור לימוד בישיבות גבוהות אורך 6 שנים, ומדי חצי שנה עוסקים במסכת אחת מאלה[17]. גם בתוך מסכתות אלו מתמקדים בלימוד מעמיק רק בחלק מהדפים, ושאר המסכת נלמדת באופן מהיר יותר. ישיבות בריסק חריגות בכך שלומדים בהן את סדר קדשים. בישיבות ליטאיות לצעירים בדרך כלל עוסקים במסכת אחת שנה שלמה. המסכתות הנלמדות הן בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, גיטין, קידושין, ולפעמים גם מכות (בזמן אלול)
בישיבות הגבוהות הליטאיות בישראל יש שני מחזורי לימוד עיקריים: המחזור של ישיבת פוניבז' ובנותיה הכולל את המסכתות האמורות מלבד שבת ושבועות (את מסכת נדרים לומדים פעמיים מדי שש שנים), והמחזור של ישיבת חברון ובנותיה הכולל את המסכתות האמורות מלבד מסכתות פסחים, סנהדרין ושבועות, ואת בבא קמא לומדים במשך שנה שלמה. בישיבות מרכז הרב ובנותיה מחזור הלימוד כולל את המסכתות האמורות מלבד מכות ושבועות
כשלומדים נדרים בפונוביז' נהוג ללמוד בסדר ג' את פרק שבועות שתיים ובאורחות תורה לומדים שבועות בסד"א כאמור לעיל מלבד זאת ביש"ק פונוביז' ג"כ לומדים שבועותדבש לפי אמר:אז היכן לומדים שבועות?דלפון אמר:וראה בויקיפדיה ישיבה
בתקופה המאוחרת של ישיבות ליטא החלו להתמקד בדרך כלל במסכתות המכונות "ישיבתיות". אלה הן ארבע עשרה מסכתות, רובן מהסדרים נשים ונזיקין: יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, פסחים, שבת וסוכה. בדרך כלל מחזור לימוד בישיבות גבוהות אורך 6 שנים, ומדי חצי שנה עוסקים במסכת אחת מאלה[17]. גם בתוך מסכתות אלו מתמקדים בלימוד מעמיק רק בחלק מהדפים, ושאר המסכת נלמדת באופן מהיר יותר. ישיבות בריסק חריגות בכך שלומדים בהן את סדר קדשים. בישיבות ליטאיות לצעירים בדרך כלל עוסקים במסכת אחת שנה שלמה. המסכתות הנלמדות הן בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, גיטין, קידושין, ולפעמים גם מכות (בזמן אלול)
בישיבות הגבוהות הליטאיות בישראל יש שני מחזורי לימוד עיקריים: המחזור של ישיבת פוניבז' ובנותיה הכולל את המסכתות האמורות מלבד שבת ושבועות (את מסכת נדרים לומדים פעמיים מדי שש שנים), והמחזור של ישיבת חברון ובנותיה הכולל את המסכתות האמורות מלבד מסכתות פסחים, סנהדרין ושבועות, ואת בבא קמא לומדים במשך שנה שלמה. בישיבות מרכז הרב ובנותיה מחזור הלימוד כולל את המסכתות האמורות מלבד מכות ושבועות
זך הרעיון אמר:אולי לתועלת הציבור יכתוב מאן דהו בצורה מסודרת את הסדר הנהוג בשני מקומות אלו.
פונוביז' ובנותיה.YOELJE אמר:זך הרעיון אמר:אולי לתועלת הציבור יכתוב מאן דהו בצורה מסודרת את הסדר הנהוג בשני מקומות אלו.
מצטרף לבקשה, ואם אפשר להוסיף איפה אנחנו בשנה הקרובה בסדרים האלו.