ראיתי בדעת תורה לר' ירוחם זצ"ל ממיר שכתב (ואתחנן) וז"ל:
"הנה כי תרי"ג המצוות נקודה אחת להם ולנקודה אחת הן כולן בזוהר נקראים תרי"ג המצוות תרי"ג עיטין - עצות איך לבא אל הנקודה האמצעית. לא הן כלעצמן הנן התכלית, דרכים הן להגיע אל הנקודה והתכלית, נתיבות ישרות לעילאי עילאין שרשא דשרשין, ממנה האצילות לכל ובה כלולים כל, בסוד נעוץ סופו בתחילתו ואדם הזוכה ומקיים מצוה אחת מאלה התרי"ג המצוות כראוי וכהוגן וכדברי הרמב"ם ז"ל שלא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך (יעוין על זה בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות פרק חלק) הנה זכה בה לחיי העוה"ב, גם באחת כבר בא בנקודה".
אשמח לשמוע דעת הת"ח דפה ולהבין, מהי הנקודה האמצעית שמדבר עליה?
נ.ב. עדיפות למקורות שאינם חסידיים.
"הנה כי תרי"ג המצוות נקודה אחת להם ולנקודה אחת הן כולן בזוהר נקראים תרי"ג המצוות תרי"ג עיטין - עצות איך לבא אל הנקודה האמצעית. לא הן כלעצמן הנן התכלית, דרכים הן להגיע אל הנקודה והתכלית, נתיבות ישרות לעילאי עילאין שרשא דשרשין, ממנה האצילות לכל ובה כלולים כל, בסוד נעוץ סופו בתחילתו ואדם הזוכה ומקיים מצוה אחת מאלה התרי"ג המצוות כראוי וכהוגן וכדברי הרמב"ם ז"ל שלא ישתף עמה כוונה מכוונות העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך (יעוין על זה בהקדמת הרמב"ם לפירוש המשניות פרק חלק) הנה זכה בה לחיי העוה"ב, גם באחת כבר בא בנקודה".
אשמח לשמוע דעת הת"ח דפה ולהבין, מהי הנקודה האמצעית שמדבר עליה?
נ.ב. עדיפות למקורות שאינם חסידיים.