חייל של הרבי
משתמש ותיק
HaimL אמר:יפה, מה שקצת עושה comeback לשאלתי המקורית. אני זוכר שפעם קראתי על חסיד שלימד בחורים, או אברכים, שחיטה, ושאל אותם, כיצד ייתכן שהשוחט ישחט ע"פ כל דקדוקי ההלכה, ועדיין שחיטתו פגומה (או פסולה, אינני זוכר מה בדיוק שאל). שתקו, וענה להם, אז מ'שחטען אהן גארטיל! (סליחה על האידיש המשובשת)חייל של הרבי אמר:אינו קשור. הרבה חסידים מקפידים לאכול משחיטתו של שוחט חסידי, הטובל בכל יום, ואינו מקצץ את זקנו.ההוא טייעא אמר:כמו אם השוחט מחזיק אייפון למשל..?
כמובן שאין זו הקפדה הלכתית, אלא חסידית. ומובן שאצל הליטאים זהו עניין מיותר ואינם מחפשים שוחט כזה.
נו, אז מה העניין. היכא רמיזא שהשוחט צריך לטבול, או לגדל זקן, או ללמוד מס"י, או לשחוט בשטריימיל, כאשר יודעים שהוא מומחה ובקי וירא שמיים?
אינו רמוז באף ספר (להלכה), ומכאן הסיבה שהליטאים לא מחזיקים מהידור זה.
זוהי מעין תקנה של אדמו"ר (כל חסידות והאדמו"ר שלה והדור שבו זה נתתקן), שמורה לחסידיו לאכול רק משוחט חסידי.
מסתמא לא בכל החסידויות נוהגים כך, אבל בהרבה כן.
בחב"ד, היו תקופות (בדורו של כ"ק אדמו"ר הצ"צ כמדומני) שבהם חיו יחד חסידי חב"ד באותה עיירה יחד עם מתנגדים. וכשעלו וויכוחים את מי למנות לתפקיד פלוני, האדמו"ר (שוב, כמדומה שהצ"צ) הורה שעדיף לוותר למתגדים בעניין רב העיירה שיהיה משלהם, ובלבד שהשוחט יהיה חסיד.
הטעם והסיבה איני יודע.