הברה ספרדית ואשכנזית בקריאת התורה

קושטא

משתמש ותיק
נניח שמותר לאשכנזי לשנות מנהגו ולהתפלל ולקרוא ק''ש בהברה ספרדית וכן להיפך,

אבל האם כשיש אחד כזה בעל קורא שנניח לא מדבר לגמרי טוב בהברה ספרדית או להיפך ובהרבה מילים הוא עדיין מערבב בין שני ההברות או באותו מילה או עכ''פ במילים נפרדות,

האם זה לכתחלה?

שאפי' את''ל שאחד יכול להתפלל לעצמו בהברה אחת ובציבור לקרוא למשל בהברה אחרת, ולא פוסל זה שהוא מדבר בדר''כ בהברה אחרת,

אבל באותו קריאת התורה שלמשל קורא בהרבה אשכנזית ברובה אבל משתרבב לו הרבה מילים שקוראם בהברה ספרדית האם אמרי' שממ''נ לא קורא טוב ובכל הברה חסר לו מהפרשה...? 
ובשמו''ע וכו' לא נראה בעי' לכא' כי כל ברכה אפשר לצאת בעצמה,

ולכא' לא קשור לשאלה האם א' מהמנהגים הוא נכון או לא,
ואפי' שניהם אמת ויש באמת שני סוגים של הברות ולא מעכב שמשנים ממה שמשה רבינו דיבר ורק שיהי' חילוק ההברות כסדר,
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מצפה למשיח אמר:
קושטא אמר:
האם זה לכתחלה?
לכאורה פשוט שאדם יכול לקרוא בתורה פסוק בנוסח זה ופסוק בנוסח זה
ואם כן י''ל גם מילה בנוסח זה ומילה בנוסח זה

פשוט שאינו יכול לכתחילה ויל"ע אם בדיעבד יצאו יד"ח.
(מבחינה מעשית הערבוב קורה באותה מילה)
 

קושטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
מצפה למשיח אמר:
קושטא אמר:
האם זה לכתחלה?
לכאורה פשוט שאדם יכול לקרוא בתורה פסוק בנוסח זה ופסוק בנוסח זה
ואם כן י''ל גם מילה בנוסח זה ומילה בנוסח זה



אתה צודק לכא' בברכות למשל או קדיש כזה וקדיש כזה,

אבל קראית התורה היא הרי קריאה אחת נמשכת אלא שמחולקת בפסוקים ולא דין לקרוא רק י' וכ''א פסוקים..
והאם במילה אחת גם אפשר לדעתך לשלב שני הברות?
 

קושטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
פשוט שאינו יכול לכתחילה ויל"ע אם בדיעבד יצאו יד"ח.

בדוקא כ' 'לכתחלה' כי בדיעבד לא ברור בכלל הסוגיא של מדלג במלים ותיבות בקריאת התורה,
אבל נכון בעקרון זה אותו שאלה,

אבל שאלתי על כל מיני קהילות שיכולים די בקל להשיג בעל קורא שקורא בהברה אחת...
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
קושטא אמר:
אתה צודק לכא' בברכות למשל או קדיש כזה וקדיש כזה,

אבל קראית התורה היא הרי קריאה אחת נמשכת אלא שמחולקת בפסוקים ולא דין לקרוא רק י' וכ''א פסוקים..
והאם במילה אחת גם אפשר לדעתך לשלב שני הברות?

גם ציבור שלא יכולים לקרוא כל הפרשה קורים מה שיכולים וכל פסוק הוא מצוה בפני עצמה ואין זה כמו פרשת זכור שכל פסוק מעכב את רעהו
ולכן אפשר שפיר לקרוא פסוק כך ופסוק כך.
אבל במילה אחת אין שום אדם שמדבר כך.
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
פשוט שאינו יכול לכתחילה ויל"ע אם בדיעבד יצאו יד"ח.
(מבחינה מעשית הערבוב קורה באותה מילה)
מדוע זה כל כך פשוט [דהיינו מדינא]
הרי כל מילה זה מצוה אבל בתוך מילה אחת אין דרך לדבר כן בשום מקום כי זה שיבוש לשון ואין לשון כזאת בכלל.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
קושטא אמר:
אבל באותו קריאת התורה שלמשל קורא בהרבה אשכנזית ברובה אבל משתרבב לו הרבה מילים שקוראם בהברה ספרדית האם אמרי' שממ''נ לא קורא טוב ובכל הברה חסר לו מהפרשה...?
גם ההבהרה האשכנזית לוקה בחסר בהרבה דברים שהשתבשו, וכמעט אין הבהרה נקיה משיבושים שנפלו בה.
 

קושטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
משיב דבר אמר:
קושטא אמר:
אבל באותו קריאת התורה שלמשל קורא בהרבה אשכנזית ברובה אבל משתרבב לו הרבה מילים שקוראם בהברה ספרדית האם אמרי' שממ''נ לא קורא טוב ובכל הברה חסר לו מהפרשה...?
גם ההבהרה האשכנזית לוקה בחסר בהרבה דברים שהשתבשו, וכמעט אין הבהרה נקיה משיבושים שנפלו בה.

??
הדגשתי שאיני דן על אמתיות הנוסח, ורק את''ל ששניהם אמת כי אין ''דין'' דוקא באיזו הברה היא הלשון הקודש,
אבל יש אנשים שהחליפו מנהגם אבל עדיין בטעות הרבה פעמים מערבבים באותם מילים גם מההברה הישנה שלהם,

ולכא' הי' נראה שא' מההברות שקר הוא, אבל דוחק לומר ששקר נשתרבב בכלל ישראל,

וכמדומה שכבר דנו כבר בעבר ושאלתי ספציפת מאד
 

מצפה למשיח

משתמש ותיק
קושטא אמר:
הדגשתי שאיני דן על אמתיות הנוסח, ורק את''ל ששניהם אמת כי אין ''דין'' דוקא באיזו הברה היא הלשון הקודש,
אבל יש אנשים שהחליפו מנהגם אבל עדיין בטעות הרבה פעמים מערבבים באותם מילים גם מההברה הישנה שלהם,

ולכא' הי' נראה שא' מההברות שקר הוא, אבל דוחק לומר ששקר נשתרבב בכלל ישראל,

כמדומני שכבר כתבו שכל מנהג יש לו שורש
ולא שייך לומר כאן שמנהג בטעות
ועל דעת זה ניתנה תורה לישראל
 

קושטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
מבואר שם שאין לערב ההברות, ואף לא בשני משפטים (כל שהוא בענין אחד).
ברור שיש מעלה וענין לא לערב לכתחלה,
אבל האם להעביר בעל קורא מתפקידו או ללכת לשמוע קריאת התורה במקום אחר
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
לא נ"ל ששייך לומר על הברה, אמת או שקר.

הוזכר לעיל ע"י @קושטא שלא ברור הדין של דילוג בקרה"ת, האם אינו מפורש שחייבים לחזור, ולקרוא ג פסוקים ברכה?
 

קושטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
אהרן פישר אמר:
לא נ"ל ששייך לומר על הברה, אמת או שקר.
מדוע?
אהרן פישר אמר:
האם אנו מפורש שחייבים לחזור, ולקרוא ג פסוקים ברכה?

בשו''ע מפורש בדילג אות או פסוק אבל יש זה כל מיני קולות וגם היכ''ת שלא חוזרים כמו במועדים ובב' וה'
מענין אם ראית פעם שהוציאו ס''ת לקרוא ג' פסוקים...

אבל אה''נ על הצד שא''א לערב כלל אף בדיעבד תו לא צריכנן לדין שחוזר, הרי הוא לא קרא פר' שלימה או י' פסוקים
 

קושטא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
קושטא אמר:
אבל האם להעביר בעל קורא מתפקידו או ללכת לשמוע קריאת התורה במקום אחר
צ"ע טובא, כי כרוך הוא בהלבנת פני אדם מישראל. וראוי לעשות בכה"ג שאלת חכם.
אמת אמת,
וגדול השלום שנמחה שמו וכו'

ח''ו לא אמרתי שלמעשה יש לי שאלה כזו..
אמרתי רק את הנפק''מ, 

והדגשתי שבפשטות בדיעבד לא מעכב
וליתר דיוק הנפק''מ היא כשהבעל קורא שואל מעצמו...

 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
קושטא אמר:
וליתר דיוק הנפק''מ היא כשהבעל קורא שואל מעצמו...
אזי יש להשיבו דעכ"פ לכתחילה אינו ראוי, וטוב שימשוך ידו מכך (או יקרא בהברה אחת בלבד, תהי' מה שתהי').
 
חלק עליון תַחתִית