ראש השנה - זכר ליציאת מצרים

סענדער

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
האם ה'זכר ליציאת מצרים', לא מתייחס ל'ותתן לנו ד' וכו'?
מבנה המשפט אומר, (תקנו אותי אם אני טועה) שיום הזכרון ניתן לנו כדי לזכור יציאת מצרים.
רוב התירוצים כאן לא נגעו בנקודה זו. אלא רק הביאו נקודות משותפות ליציאת מצרים ור"ה.
יום הזכרון לא ניתן לכנו בכדי שנזכור יציאת מצרים.
אלא יום ראש השנה שהוא יום זכרון ויום תרועה ומקרא קודש, יש בו גם מימד של זכר ליציאת מצרים.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
סענדער אמר:
מוחל וסולח אמר:
האם ה'זכר ליציאת מצרים', לא מתייחס ל'ותתן לנו ד' וכו'?
מבנה המשפט אומר, (תקנו אותי אם אני טועה) שיום הזכרון ניתן לנו כדי לזכור יציאת מצרים.
רוב התירוצים כאן לא נגעו בנקודה זו. אלא רק הביאו נקודות משותפות ליציאת מצרים ור"ה.
יום הזכרון לא ניתן לכנו בכדי שנזכור יציאת מצרים.
אלא יום ראש השנה שהוא יום זכרון ויום תרועה ומקרא קודש, יש בו גם מימד של זכר ליציאת מצרים.

מעניין, סברתי שזו היא שאלתו של השואל.
הערה קטנה, אני חושב לחלק בין יום הדין במציאות של עצם היום. לבין כך שהוא ניתן לנו, שהמשמעות היא, שאנו נציין את היום הזה. ע"י המצוות המיוחדות ליום הזה.
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוחל וסולח אמר:
מעניין, סברתי שזו היא שאלתו של השואל.
הערה קטנה, אני חושב לחלק בין יום הדין במציאות של עצם היום. לבין כך שהוא ניתן לנו, שהמשמעות היא, שאנו נציין את היום הזה. ע"י המצוות המיוחדות ליום הזה.
אכן זו היתה שאלתי, אך אני מסתפק במה שיש.
לגבי החילוק שהצגת, נדמה לי שבאוה''ח דברים ה (לא עיינתי עכשיו) מחלק חילוק זה לגבי שבת.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
שואל ומשיב אמר:
בדרשות הר''ן הוצאת מוה''ק מציינים בהערה לדרשת תורת ה' תמימה (כתבי רמב''ן ח''א עמ' קנב) ולגבורות ה' פ''ג,
האם מאן דהו יכול להעלותם?
תודה.
אתכבד להיות המאן דהו ולעלות לך את דברי המהר"ל.

ספר גבורות השם - פרק ג
בחר הוא יתברך בליל פסח להודיע מעשיו לבאי עולם להכיר את שמו בעולמו בהוציאו את עמו ממצרים. וענין זה ראינו ששמה התורה יציאת מצרים יסוד היסודות ושורש הכל, ומצות הרבה באו בשביל היציאה שעל ידם יהיה לעינינו יסוד הזה ומאצלנו בל ימוט, כמו מצות סוכה שאמרה התורה (ויקרא כ"ג) למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם ממצרים, ואף השבת נאמר בו (דברים ה') וזכרת כי עבד היית במצרים וכן הפסח וחג המצות בודאי זכר ליציאת מצרים, וכן כל יום טוב כולם אנו מקדשים ואומרים זכר ליציאת מצרים, נוסף על זה שאנו חייבים לזכור יציאת מצרים בכל יום, ולרבי אליעזר בן עזריה ביום ובלילה, שכל זה מורה כי יציאת מצרים בעצמו חוץ מהנסים שעשה ביציאה הוא יסוד האמונה שעליו נבנה הכל. אף כי נסים ונפלאות אין מספר עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל, לא שמה התורה לזכור אותם ולעשות זכר להם כי אם ליציאת מצרים. ואף כי לפי השגת בני אדם קצרי השכל נראה כי יש דבר שיש בו שנוי טבע ממנהגו של עולם שנראה לאדם בחוש הראות שהוא יותר גדול נס ופלא מיציאת מצרים בעצמו, אינו כן לדעת התורה, כי נראה מן התורה ששמה יציאת מצרים עיקר ויסוד האמונה מן הראיות אשר אמרנו למעלה, כי תמצא בתורה ברוב דברים זכר היסוד הזה. ובמכילתא בפרשה וישמע יתרו (פ"א) כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים מלמד ששקולה יציאת מצרים נגד כל הנסים והגבורות שעשה הקב"ה לישראל, הרי שהם ז"ל הוכיחו מן הכתוב כי יציאת מצרים בעצמו שקולה כנגד כל הנסים:
 

סבא

משתמש ותיק
בגמ' פסחים קי"ז
אמר רב אחא בר יעקב וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום, כתיב הכא למען תזכר את יום וכתיב התם זכור את יום השבת לקדשו
וברשב"ם שם
בין בכוס בין בתפלה, של שבת בגזירה שוה דפסח, ובשאר מועדים במה מצינו מפסח:
ונראה מכאן שזה איזה חיוב הזכרה, [כמובן שצריך שיהיה לזה איזה קשר] אבל לא שבאמת זה מלמד על המהות של השבת, כמו שהיה משמע לשון הקידוש- "ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו... זכר ליציאת מצריים",
וה"ה לגבי "ותתן לנו" ייתכן כדבר הזה.
 

אליהוא

משתמש רגיל
"ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכר ליציאת מצריים"
זה לשון קידוש?
אצלי אין סדר המילים ככה.
איזה נוסח אתה קורא? בגוף שלישי, זכר לי"מ אחרי הנחילנו?

או אולי כתבת בלי להעתיק מן הכתוב אצלך?

אגב, בנוסח ע"מ משמיטים 'זכר למעשה בראשית' בתפלת שחרית, כי הוא קשור לי"מ,
לעומת בערב אומרים כי הוא קשור לשבת בראשית.
האשכנזים אינם אומרים 'ישמחו' [או 'ולא נתתו'] בערב, ולכן אין להם בעיה להזכיר בראית בבוקר.
 

סבא

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
"ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו זכר ליציאת מצריים"
זה לשון קידוש?
אצלי אין סדר המילים ככה.
איזה נוסח אתה קורא? בגוף שלישי, זכר לי"מ אחרי הנחילנו?

או אולי כתבת בלי להעתיק מן הכתוב אצלך?
.
אכן לא העתקתי אלא כתבתי המילים הנוגעות לתגובתי, כעת גם הוספתי שלש נקודות שיהיה יותר ברור.
אם תרצה את הנוסח שאני אומר דווקא מועתק, הנה לפניך-
אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְרָצָה בָנוּ. וְשַׁבַּת קָדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָנוּ. זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. תְּחִלָּה לְמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים וְשַׁבַּת קָדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּנוּ:
 

שואל ומשיב

משתמש ותיק
פותח הנושא
אפרקסתא דעניא אמר:
לענ"ד התקיעת שופר היא זכר לשופר של מתן תורה, וכן משמע בברכת שופרות, ובזה ר"ה הוא זכר ליצ"מ (דכידוע מעמד ה"ס הוא גמר יצ"מ).
אכן, זה אחד מעשרה טעמים שהביא רס''ג.
 

יושב ציון

משתמש רגיל
יהודה1 אמר:
יושב ציון אמר:
באוצר התפלות מביא כמה תירוצים ע"ז,
א. כיון שביום ר"ה הריצו את יוסף מהבור וזה היתה תחילת גאולת ישראל ממצרים.
ב.כיון שביום זה דנים כל מה שיהיה במשך השנה הבאה, הרי כאילו היתה כבר גאולת ישראל ממצרים בר"ה.
(בדומה לזה מבואר שלכן צריך להיות הפרש פרשה בין כי תבא לשבת לפני ראש השנה, כיון שביום השבת כלול כל מה שיהיה בשבוע הבעל"ט וא"כ בשבת שלפני ראש השנה א"א שתהיה בו קללה כי אז ח"ו הרי"ז בבחי' תחילת שנה בקל', אלא מפסיקין פרשה אחת ואז מתחלת שנה בברכותי'ה כיה"ר אמן.)
צריך ביאור לפי תירוץ א. הרי לא היו יורדים למצרים כלל אם יוסף לא היה מולך (אלא שיוסף לא היה יוצא) ודוחק לומר שזה זכר למה ש"השתעבדו ויצאו" ממצרים. לתירוץ ב. למה ראש השנה הוא "זכר ליציאת מלרים" הוא "גרם" ליציאת מצרים.
תירוץ א, היא היות וכלל ישראל אנוסים היו עפ"י הדיבור להשתעבד במצרים, אמנם הקב"ה הבורא רפואה קודם למכה, הוריד את יוסף לפני כן בכדי שיהיה מלך על מצרים ואמת שזו היתה תחילת השעבוד אבל בד בבד גם תחילת הגאולה.
הב. היא שביום ראש השנה לא נגרם כל מה שיהיה במשך השנה אלא שאז כל מה שיהיה במשך השנה היא בכח ולא בפועל, ובמשך השנה יוצאים הם מן הכח אל הפועל, וא"כ בעצם נגאלו אבותינו ביום ראש השנה אלא שלא ידעו ע"כ עד יום ט"ו ניסן. (אגב ראיתי באיזהו מקומן שביום ראש השנה פסקה השעבוד.)
 

רוצה לדעת

משתמש ותיק
בפשטות ממש [ואולי זה כבר כתוב לעיל כאן, לא עברתי על הכל]
עיקר ר"ה זה שתמלוכוני עליכם,
וזה הלא מטרת יצי"מ לקבל מלכות ה' תחת מלכות פרעה שהקב"ה קנה אותנו לעבדים ביצי"מ וכו'.
 
חלק עליון תַחתִית