אסור ללמוד במאמץ כזה שיזיק לבריאותו - קונטרס מדברי גדולי ישראל

תלמיד מחכים · 30/7/21

מצ הצג קובץ מצורף פיקודי ישרים15 ).pdf ו

מצורף קונטרס נפלא ביותר שכולו ציטוטים מגדולי ישראל על החשיבות של לימוד רגוע בלי להתאמץ יותר מדי בלי לחץ ובלי מתח, על החשיבות הגדולה של מנוחה מהלימוד וכיוצ"ב, הקונטרס היה לעיני הרה"ג הרב יהושע אייכנשטיין שליט"א והביע את הסכמתו, כמו כן הקונטרס מבטא את דעתו הנחרצת של רשכבה"ג ראש הישיבה הרב גרשון אדילשטיין שליט"א כפי שנמסר מפי תלמידיו הגדולים

יש בקונטרס גם עצות מעשיות כיצד להינצל מלימוד לא בריא ומזיק

הקונטרס יכול להיות הצלת נפשות ממש לבחורים שלומדים יתר על המידה ולמתמידים גדולים שמתחילים לסבול מכל מיני בעיות גופניות ונפשיות עקב לימוד שהוא יותר מהכוחות,

מפי העוסקים בתחום למעלה מאלף [!] בחורים בעולם הישיבות סובלים סבל גופני ונפשי עקב לימוד יותר מהכוחות

תלמיד מחכים · 30/7/21

כמו כן , אשמח מאוד אם אנשים שיש להם מה להגיד בנושא [מחוויה אישית או מחוויה של חברים קרובים וכדומה] שיכתוב את דעתו בשירשור הזה, וכך השירשור יזכה לכמות צפיות שראויה לנושא רציני ומשמעותי זה

פרלמן משה · 30/7/21

אם מישהו יודע להוסיף ולהעלות בענין זה מרבותינו שלא הובאו בקונטרס, כמו הגר"ש וואזנר והגר"ש אויערבך.

אלי הרשבורג · 30/7/21

תלמיד מחכים אמר:
אסור במאמץ גדול

בוודאי שמותר ואף צריך ללמוד במאמץ גדול.
מה יש להזהר מלסכן את הגוף, כעין דברי המשנ"ב לענין ריבוי צומות

המקשיב · 30/7/21

הרי נאמר בגמרא. שאם אתה רוצה להבין סוגיות קשות, אתה צריך להתיגע, עד שתבין. ולכן אם אתה לומד גמרא, אתה לא תבין עד שתתיגע.

שאר לעמו · 30/7/21

לא היתה הכוונה לשלול את העמל
אלא לא דחוק עצמו יותר מדי, אלא מעט לפי כוחו
בודדים היו שהצליחו לדחוק עצמם יותר מדי, כדוגמת מרן הגריש"א שישב בודד אף על הקושי העצום

מוטל · 30/7/21

שאר לעמו אמר:
לא היתה הכוונה לשלול את העמל
אלא לא דחוק עצמו יותר מדי, אלא מעט לפי כוחו
בודדים היו שהצליחו לדחוק עצמם יותר מדי, כדוגמת מרן הגריש"א שישב בודד אף על הקושי העצום

אז שהרב @תלמיד מחכים יתקן את הנושא. אין שום איסור להתאמץ במאמץ גדול ואדרבא אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה וכך דרכה של תורה וכו' ולא חסר סיפורים על גדו"י על העמל והיגיעה עיין ערך הגר"א ועוד.

שאר לעמו · 30/7/21

יש בזה דרגות, הכוונה היתה למנוחת הנפש.

הערשלה · 30/7/21

תלמיד מחכים אמר:
החשיבות של לימוד רגוע בלי להתאמץ יותר מדי

מאמץ זה דבר אינדיבידואלי וא"א להשוות בין אחד לשני בזה כלל.
אותה פעולה יכולה להיחשב אצל אחד מאמץ גדול שאסור לו להתאמץ כך.
לעומת זאת אותה פעולה עצמה אצל אחר תיחשב כריפיון ואי התאמצות כלל.

תולעת ספרים · 30/7/21

הערה כללית בנושא זה:
מטבע הדברים, בכל דור רואים רועי הדור ומחנכיו את הצורך והמצב, ולאור זאת מתוים את הדרך.
כל תנועה של הדגשה של צד מסויים [לא משנה כלל איזו הדגשה], יוצרת עם הזמן וואקום בצד הנגדי והמאזן, שמביא צורך לחזק שוב דוקא את הצד השני.
את התנועות הללו יראה כל מי שמעט מסתכל לאחור.
אין ספק שלפני כעשרים שנה בערך נוכחו גדו"י לראות שהמתח הלימודי החזק פוגע באלו שטבעם מושך יותר ללימוד בקיאותי וכדו', ולכן בגראי"ל והגרי"ג עודדו מאד ללמוד באופן נעים ושמח.
אבל צריך לזכור, שצעירי הצאן ממש, אלו שלומדים כיום בישיבות קטנות, ואף בישיבות גדולות, אינם חיים בלחץ הזה!
גם אם יש מאיתנו שנפגעו מהמתח - הוא כמעט ולא קיים ב2021, עת בה התיזות של רבי גרשון ורבי משה הלל הפכו לנכסי צאן ברזל אצל כל המחנכים וההורים, והיא הגירסה היחידה לחינוך [במוצהר].
יתכן ואנו כבר מתחילים בדיוק את השלב ההפוך - דור שמלא ב'הכלה' עד להתפקע, ועוד כמה שנים יצטרך לבצע פניית פרסה אל הידוק החגורה.
ודי בזה למבין.

פשוט בתכלית הפשיטות · 1/8/21

דבר ראשון אפתח בכבוד האכסניא על שהצטרפתי לפורום נכבד זה של חבר ת"ח מופלגים מי יותר ומי פחות אשמח להמשיך ליהנות ולהצטרף לחבורה קדישתא הדין (עד עכשיו הייתי מגולשי הפורום ללא הרשמה) חילכם וחילינו לאורייתא

ולגופו של דיון אני הקטן רבות התחבטתי בנושא זה כמה מאמץ דרוש והאם צריך להיזהר ממאמץ יתר
ומה הגבול
אחד מצדיקי הדור ששאלתי אותו ממש לאחרונה ענה לי שמה שאנחנו מתאמצים זה כלום ובהזדמנות אחרת אמר לי שלא ניזוקים מהרבה ללמוד (כמובן בהקשר ששאלתי אותו אבל כך היו נראים פני הדברים)
וגם אני מכיר יהודי בשם הרב משה קסטרו שמתעסק הרבה בנושא הזה עם הרבה בחורים ויש לו דעה משלו על כל העניין שיש מושג של חולשת מח וממש פיתח תיאוריות בנושא ואכמ"ל בזה וכעת אומר לקולמוסי די

אחד הלויים · 1/8/21

ראשית יש"כ על הקונטרס
ושנית הסיבה המצויה יותר לנזק ממאמץ יתר היא כאשר אדם חי עם לחץ חיצוני - חברתי וכדו' ואז אין לו את השיקול הנכון לעצור כאשר יש לו קושי מוגזם
ולכן עיקר ההדגשה היא לא שאסור להתאמץ חיבים להתאמץ לפי הכוחות
אלא שצריך לשים לב אם לא עבר את הגבול ואל תסתכל על השני מה הוא מצליח
המעיין בקונטרס יראה לדוג' שמובא שם מהרבה גדולים שקרה להם דבר זה שהתאמצו יתר על המידה והיו צריכם לנוח
רק זה הנקודה שאם אדם מרגיש משהו חריג הוא צריך להתיעץ כמה לנוח וכו'
מה שכתב בקונטרס שצריך לישון שמנה שעות בישי"ג ובישי"ק 9 שעות זה פלא מנין הגיע ל 9 שעות
המציאות היא שלרוב הבחורים בישי"ג והלאה מספיק 7 שעות ברווח והרבה מרגישים מצוין אפי' ב 6 ומעלה
ובישי"ק מצוי יותר עד 8 שעות

עת הזמיר · 1/8/21

אציין חלופת מכתבים מרתקת שהתפרסמו בין הגר"מ גיפטר בבחרותו בישיבת טעלז לרבו באמריקא מישיבת רבינו יצחק אלחנן.
עיקר ההתכתבויות הם בסוגיות תלמודיות אבל בתחילה וסוף של כל מכתב יש שם קטע אישי ובו תיאורים על מצבו בישיבה וההתחבטיות שלו בנוגע לעתיד והתמודדות עם ההשכלה ורוח הזמן והציונות, הרבה ידיעות מענינות, ומנגד רבו הרב פלייאוב מבכה את המצב באמריקה ואיך שישיבתו נהפכת מישיבה קדושה לאוניברסיטה וכו'
בתוך המכתבים מציין הר"מרדכי גיפטר שיש לו בעיות וחולשות מכח הלימוד בהתמדה והרופאים ממליצים לו לנוח, ואילו הר' מרדכי פגרמנסקי ייעץ לו להמשיך כדאי לראות שם.

אחד מן הגולה · 1/8/21

פרלמן משה אמר:
הגר"ש אויערבך.

הגר"ש אויערבך הרבה לתבוע עוד ועוד, והיה מרבה לדבר כמה החסרון הגדול של דורנו הוא שמנסים להוריד את העמל והיגיעה, ואומרים משפטים כמו "אסור ללמוד במאמץ גדול" רח"ל עפ"ל. התורה נקנית ביגיעה ועמל עד אין סוף, בריבוי תביעה בכל רגע ורגע. הגר"ש היה מרבה לצטט את דברי הגר"א שדייק על כך שצריך האדם להיות שמח בחלקו, 'שמח' נאמר אך לא 'שבע'.

ישראל הכהן · 1/8/21

על הרב פילץ שמעתי שאינו יכול כל כך לשבת וללמוד כי בצעירותו עשה משמרים ולא שמר על בריאותו

יראתי בפצותי · 1/8/21

חוברת שמרדדת מאוד את הלימוד ואת הלומד, יש מעט דברים נכונים והרוב מיועד למקרים קיצוניים שאינם שייכים אף באחד מאלף. מאוד מתאים לדור האינסטנט והרוגע, וגם ההסכמות מתאימות... יש מעט שצריכים דרך זו, כמו שיש מעט שצריכים תרופות, אך לא זה האוכל הבריא וככה לא אמור ללמוד בחור בריא בנפשו אם רוצה לעלות בדרך העולה בית א-ל.
אין בישיבות 1000 הסובלים מלימוד מעבר לכוחות גם לא מעשר מזה, וספק עם מעשר מן המעשר. וכל המומחים והעסקנים הנ"ל, מבחינתם כל שאינו עוסק בפעילות גופנית קבועה ובשאר דברים כעי"ז הרי הוא בכלל הנ"ל.

מצפה למשיח · 1/8/21

שאר לעמו אמר:
לא היתה הכוונה לשלול את העמל
אלא לא דחוק עצמו יותר מדי, אלא מעט לפי כוחו
בודדים היו שהצליחו לדחוק עצמם יותר מדי, כדוגמת מרן הגריש"א שישב בודד אף על הקושי העצום

יותר מדאי זה לא נכון
ממילא גם אצל מרן הגריש''א יש לומר שזה היו כוחותיו שנתן לו הקב''ה ולא היה זה יותר מדאי [כמובן שכלפי שאר אינשי זה רמה שלא נתפסת אך לא בזה עסקינן אלא היסוד הוא שאין הצלחה אלא אם כן אדם לומד לפי כוחותיו לא פחות ולא יותר].

מצפה למשיח · 1/8/21

מוטל אמר:
אז שהרב @תלמיד מחכים יתקן את הנושא. אין שום איסור להתאמץ במאמץ גדול ואדרבא אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה וכך דרכה של תורה וכו' ולא חסר סיפורים על גדו"י על העמל והיגיעה עיין ערך הגר"א ועוד.

הרב תלמיד מחכים התכוון באומרו מאמץ גדול יותר מן הראוי לאותו אדם

מצפה למשיח · 1/8/21

עת הזמיר אמר:
אציין חלופת מכתבים מרתקת שהתפרסמו בין הגר"מ גיפטר בבחרותו בישיבת טעלז לרבו באמריקא מישיבת רבינו יצחק אלחנן.
עיקר ההתכתבויות הם בסוגיות תלמודיות אבל בתחילה וסוף של כל מכתב יש שם קטע אישי ובו תיאורים על מצבו בישיבה וההתחבטיות שלו בנוגע לעתיד והתמודדות עם ההשכלה ורוח הזמן והציונות, הרבה ידיעות מענינות, ומנגד רבו הרב פלייאוב מבכה את המצב באמריקה ואיך שישיבתו נהפכת מישיבה קדושה לאוניברסיטה וכו'
בתוך המכתבים מציין הר"מרדכי גיפטר שיש לו בעיות וחולשות מכח הלימוד בהתמדה והרופאים ממליצים לו לנוח, ואילו הר' מרדכי פגרמנסקי ייעץ לו להמשיך כדאי לראות שם.

מאוד מאוד התפעלתי מהודעה זו והנני חושב שעוד הרבה התפעלו מהודעה זו

והסיבה לזאת כי אנחנו רחוקים מלדבר על עצמנו בפני חבירנו [חבר קרוב וידיד אמת] על דברים כאלו כי זה נראה לנו "לא במודע לא מקובל"
ואנחנו תמיד תמיד תמיד תמיד צריכים להראות טובים וחזקים וגבורים ומתמידים.
אין מה לעשות חייבים להכיר את האמת ולחיות אתה ולא להתבייש עמה
אדרבה הקב''ה אוהב את מי שלא מתכחש למצבו האמיתי
וזה גופא פתח לעלייה אמיתית
אני ממש נרגש מהאיכות המעולה של הרבנים שליט''א כאן בפורום לתורה..

תלמיד נאמן · 1/8/21

תלמיד מחכים אמר:
מצפיקודי ישרים15 ).pdfו

מצורף קונטרס נפלא ביותר שכולו ציטוטים מגדולי ישראל על החשיבות של לימוד רגוע בלי להתאמץ יותר מדי בלי לחץ ובלי מתח, על החשיבות הגדולה של מנוחה מהלימוד וכיוצ"ב, הקונטרס היה לעיני הרה"ג הרב יהושע אייכנשטיין שליט"א והביע את הסכמתו, כמו כן הקונטרס מבטא את דעתו הנחרצת של רשכבה"ג ראש הישיבה הרב גרשון אדילשטיין שליט"א כפי שנמסר מפי תלמידיו הגדולים

יש בקונטרס גם עצות מעשיות כיצד להינצל מלימוד לא בריא ומזיק

הקונטרס יכול להיות הצלת נפשות ממש לבחורים שלומדים יתר על המידה ולמתמידים גדולים שמתחילים לסבול מכל מיני בעיות גופניות ונפשיות עקב לימוד שהוא יותר מהכוחות,

מפי העוסקים בתחום למעלה מאלף [!] בחורים בעולם הישיבות סובלים סבל גופני ונפשי עקב לימוד יותר מהכוחות

נפלא מאוד. ייש"כ עצום.

אני שואל שאלה אחת פשוטה, למה נותנים פרסים לאלו שלומדים יותר מהכוחות (נבחנים בארגונים וכו'), ולא נותנים פרסים למי שהולך לישון בזמן ? (יותר מלתת פרס, זה להראות הערכה בפני כל הישיבה).

ומדוע לא נלחמים באלו שמדברים ועושים רעש בפנימיה (וע"י כך מפריעים להירדם) ? מדוע לא מכריזים (לאחר התראה כדין) שהם בבחינת מחטיאי הרבים ?

ותוספת הערה קטנה, מדוע לא מדגישים שבחור שלומד טוב ובאופן מסודר, ע"י זה הוא מוגן מהרבה נסיונות של הדור הזה ? (הטעם שהוא מוגן מנסיונות כיון שהתורה משמחת את לבו, וכששמחים כמעט ואין נפילות).

אחד מן הגולה · 2/8/21

תלמיד נאמן אמר:
אני שואל שאלה אחת פשוטה, למה נותנים פרסים לאלו שלומדים יותר מהכוחות (נבחנים בארגונים וכו'), ולא נותנים פרסים למי שהולך לישון בזמן ? (יותר מלתת פרס, זה להראות הערכה בפני כל הישיבה).

ומדוע לא נלחמים באלו שמדברים ועושים רעש בפנימיה (וע"י כך מפריעים להירדם) ? מדוע לא מכריזים (לאחר התראה כדין) שהם בבחינת מחטיאי הרבים ?

ותוספת הערה קטנה, מדוע לא מדגישים שבחור שלומד טוב ובאופן מסודר, ע"י זה הוא מוגן מהרבה נסיונות של הדור הזה ? (הטעם שהוא מוגן מנסיונות כיון שהתורה משמחת את לבו, וכששמחים כמעט ואין נפילות).

פשוט מאד, כי ישיבה נועדה ליצור ולבנות בני אדם לא מכונות! עוד לא נמצא האדם שהגיע לגדלות מתוך שהלך לישון בזמן ועמד בכל דרישות המערכת בדיוק בלי לנסות לעבוד מעבר לכוחות.
אכן אם רוצים לגדל אנשים רדודים ושטחיים צריך לאמץ את המלצות מר.

יושב אוהלים · 2/8/21

כותרת האשכול שונתה כדי שלא להטעות את הקורא

הערשלה · 2/8/21

אחד מן הגולה אמר:
עוד לא נמצא האדם שהגיע לגדלות מתוך שהלך לישון בזמן ועמד בכל דרישות המערכת בדיוק בלי לנסות לעבוד מעבר לכוחות.

אשמח מאוד אם יואיל מר בטובו להסביר לי מה הכוונה 'הגיע לגדלות'?

תלמיד נאמן · 2/8/21

אחד מן הגולה אמר:
תלמיד נאמן אמר:

אני שואל שאלה אחת פשוטה, למה נותנים פרסים לאלו שלומדים יותר מהכוחות (נבחנים בארגונים וכו'), ולא נותנים פרסים למי שהולך לישון בזמן ? (יותר מלתת פרס, זה להראות הערכה בפני כל הישיבה).

ומדוע לא נלחמים באלו שמדברים ועושים רעש בפנימיה (וע"י כך מפריעים להירדם) ? מדוע לא מכריזים (לאחר התראה כדין) שהם בבחינת מחטיאי הרבים ?

ותוספת הערה קטנה, מדוע לא מדגישים שבחור שלומד טוב ובאופן מסודר, ע"י זה הוא מוגן מהרבה נסיונות של הדור הזה ? (הטעם שהוא מוגן מנסיונות כיון שהתורה משמחת את לבו, וכששמחים כמעט ואין נפילות).

לחץ כדי להרחיב...

פשוט מאד, כי ישיבה נועדה ליצור ולבנות בני אדם לא מכונות! עוד לא נמצא האדם שהגיע לגדלות מתוך שהלך לישון בזמן ועמד בכל דרישות המערכת בדיוק בלי לנסות לעבוד מעבר לכוחות.
אכן אם רוצים לגדל אנשים רדודים ושטחיים צריך לאמץ את המלצות מר.

גם אני מתנגד לקיצוניות לצד השני.
זה עדיין לא מצדיק להפריע למי שיוכל יותר לצמוח בדרך זו.
אגב ידוע על אחד מגדולי ראה"י בדור (הג"ר אברהם גורביץ שליט"א), שהקפיד מצעירותו לישון 8 שעות ביום.

אחד מן הגולה · 2/8/21

הערשלה אמר:
אחד מן הגולה אמר:

עוד לא נמצא האדם שהגיע לגדלות מתוך שהלך לישון בזמן ועמד בכל דרישות המערכת בדיוק בלי לנסות לעבוד מעבר לכוחות.

לחץ כדי להרחיב...

אשמח מאוד אם יואיל מר בטובו להסביר לי מה הכוונה 'הגיע לגדלות'?

כמעט כל אדם גדול שקצת ידוע על דרך גדילתם אילו היו גודלים היום היו הוריהם ורבותיהם מונעים מבעדם לצמוח ולגדול.
רק תחשוב אם היה לך בן או תלמיד כמו הגריש"א מנותק מכל חברה חברים טיולים ושטויות מגיל צעיר מאד, האם היית נותן לו להמשיך כדרכו?!
אם היה לך בן או תלמיד כמו הגר"ש אויערבך שישן שלש או ארבע שעות ביממה בשעות לא קבועות, לומד במקומות אחרים, מסתגר בשטיבל ברסלב מגיל צעיר מאד, ומקבל ע"ע לסיים ש"ס בעיון עד גיל עשרים ועומד בזה, האם לא היית עוצר מבעדו ומסביר לו שאסור לו להלחיץ את עצמו?!
אפשר להמשיך עוד ועוד, הגרא"מ שך, הגראי"ל שטיינמן, ולמעלה מזה החזו"א וכו', כולם צמחו מתוך אי שיעבוד למערכת, צפצפו על כל המוסכמות, רובם לא ישנו ואכלו בצורה מסודרת, בדיוק הפוך ממה שאומרים היום 'המחנכים' למיניהם.

אחד מן הגולה · 2/8/21

תלמיד נאמן אמר:
גם אני מתנגד לקיצוניות לצד השני.
זה עדיין לא מצדיק להפריע למי שיוכל יותר לצמוח בדרך זו.

מסכים באופן כללי, אך יש בזה רק בעיה אחת, והיא מה שכותב החזו"א שישנם אנשים "בעלי מרץ כביר אינם יודעים שליו ורדם, שכוחם ורב מרצם יכול היה להצמיח מהם גדלות ושאפתנות עד אין קץ, אלא שפשעו בהם רבותיהם בימי נעוריהם, ועקרו מהם מרצם".

תלמיד נאמן · 2/8/21

אחד מן הגולה אמר:
הערשלה אמר:

אחד מן הגולה אמר:

עוד לא נמצא האדם שהגיע לגדלות מתוך שהלך לישון בזמן ועמד בכל דרישות המערכת בדיוק בלי לנסות לעבוד מעבר לכוחות.

לחץ כדי להרחיב...

אשמח מאוד אם יואיל מר בטובו להסביר לי מה הכוונה 'הגיע לגדלות'?

לחץ כדי להרחיב...

כמעט כל אדם גדול שקצת ידוע על דרך גדילתם אילו היו גודלים היום היו הוריהם ורבותיהם מונעים מבעדם לצמוח ולגדול.
רק תחשוב אם היה לך בן או תלמיד כמו הגריש"א מנותק מכל חברה חברים טיולים ושטויות מגיל צעיר מאד, האם היית נותן לו להמשיך כדרכו?!
אם היה לך בן או תלמיד כמו הגר"ש אויערבך שישן שלש או ארבע שעות ביממה בשעות לא קבועות, לומד במקומות אחרים, מסתגר בשטיבל ברסלב מגיל צעיר מאד, ומקבל ע"ע לסיים ש"ס בעיון עד גיל עשרים ועומד בזה, האם לא היית עוצר מבעדו ומסביר לו שאסור לו להלחיץ את עצמו?!
אפשר להמשיך עוד ועוד, הגרא"מ שך, הגראי"ל שטיינמן, ולמעלה מזה החזו"א וכו', כולם צמחו מתוך אי שיעבוד למערכת, צפצפו על כל המוסכמות, רובם לא ישנו ואכלו בצורה מסודרת, בדיוק הפוך ממה שאומרים היום 'המחנכים' למיניהם.

לענ"ד ולפי נסיוני, הכל תלוי אם התלמיד בעל אופי חזק ושמחת-החיים שלו לא נפגעת. כמובן שרק מחנך בעל נסיון יכול להחליט בדברים כאלו.

הערשלה · 2/8/21

אחד מן הגולה אמר:
הערשלה אמר:

אחד מן הגולה אמר:

עוד לא נמצא האדם שהגיע לגדלות מתוך שהלך לישון בזמן ועמד בכל דרישות המערכת בדיוק בלי לנסות לעבוד מעבר לכוחות.

לחץ כדי להרחיב...

אשמח מאוד אם יואיל מר בטובו להסביר לי מה הכוונה 'הגיע לגדלות'?

לחץ כדי להרחיב...

כמעט כל אדם גדול שקצת ידוע על דרך גדילתם אילו היו גודלים היום היו הוריהם ורבותיהם מונעים מבעדם לצמוח ולגדול.
רק תחשוב אם היה לך בן או תלמיד כמו הגריש"א מנותק מכל חברה חברים טיולים ושטויות מגיל צעיר מאד, האם היית נותן לו להמשיך כדרכו?!
אם היה לך בן או תלמיד כמו הגר"ש אויערבך שישן שלש או ארבע שעות ביממה בשעות לא קבועות, לומד במקומות אחרים, מסתגר בשטיבל ברסלב מגיל צעיר מאד, ומקבל ע"ע לסיים ש"ס בעיון עד גיל עשרים ועומד בזה, האם לא היית עוצר מבעדו ומסביר לו שאסור לו להלחיץ את עצמו?!
אפשר להמשיך עוד ועוד, הגרא"מ שך, הגראי"ל שטיינמן, ולמעלה מזה החזו"א וכו', כולם צמחו מתוך אי שיעבוד למערכת, צפצפו על כל המוסכמות, רובם לא ישנו ואכלו בצורה מסודרת, בדיוק הפוך ממה שאומרים היום 'המחנכים' למיניהם.

אני רק רוצה לברר אם הבנתי נכון את תשובתך לשאלתי.

להגיע לגדלות - מבחינתך זה לצפצף על המערכת והמוסכמות, לישון ולאכול בצורה לא מסודרת להתנתק מחברים ולהסתגר ובקיצור להתנהג הפוך ממה שאומרים המחנכים למיניהם.

בסדר, זו דעתך.
אשמח רק לקבל מקור לדבריך.

אחד מן הגולה · 2/8/21

הערשלה אמר:
להגיע לגדלות - מבחינתך זה לצפצף על המערכת והמוסכמות, לישון ולאכול בצורה לא מסודרת להתנתק מחברים ולהסתגר ובקיצור להתנהג הפוך ממה שאומרים המחנכים למיניהם.

בסדר, זו דעתך.
אשמח רק לקבל מקור לדבריך.

הצפצוף אינה המטרה לכשעצמה, אלא שהמערכת מחנכת לקטנות, ובכדי להגיע להגדלות צריך להתנהג ע"פ מה שאמרו חז"ל בכל המקומות. וכגון המסל"י שחלקי הקניין של כל א' מן המדות התנאי הראשון הוא להתנתק מחברת בני אדם, להתבודד ולהיות עם עצמו. המשנה באבות כבר כותבת שהתורה נקנית ב"מיעוט שינה מיעוט אכילה מיעוט תענוג מיעוט שיחה", בקיצור כתוב שם שהתורה נקנית בדיוק הפוך ממה שאומרים כיום.
ואני מתפלא החסרים מקורות לכל זה? המציאות הרי מוכיחה כן!

אוהב ימים · 2/8/21

תולעת ספרים אמר:
הערה כללית בנושא זה:
מטבע הדברים, בכל דור רואים רועי הדור ומחנכיו את הצורך והמצב, ולאור זאת מתוים את הדרך.
כל תנועה של הדגשה של צד מסויים [לא משנה כלל איזו הדגשה], יוצרת עם הזמן וואקום בצד הנגדי והמאזן, שמביא צורך לחזק שוב דוקא את הצד השני.
את התנועות הללו יראה כל מי שמעט מסתכל לאחור.
אין ספק שלפני כעשרים שנה בערך נוכחו גדו"י לראות שהמתח הלימודי החזק פוגע באלו שטבעם מושך יותר ללימוד בקיאותי וכדו', ולכן בגראי"ל והגרי"ג עודדו מאד ללמוד באופן נעים ושמח.
אבל צריך לזכור, שצעירי הצאן ממש, אלו שלומדים כיום בישיבות קטנות, ואף בישיבות גדולות, אינם חיים בלחץ הזה!
גם אם יש מאיתנו שנפגעו מהמתח - הוא כמעט ולא קיים ב2021, עת בה התיזות של רבי גרשון ורבי משה הלל הפכו לנכסי צאן ברזל אצל כל המחנכים וההורים, והיא הגירסה היחידה לחינוך [במוצהר].
יתכן ואנו כבר מתחילים בדיוק את השלב ההפוך - דור שמלא ב'הכלה' עד להתפקע, ועוד כמה שנים יצטרך לבצע פניית פרסה אל הידוק החגורה.
ודי בזה למבין.

כמה נכון!
וכמה חבל שה'מחנכים' וכו' מעתיקים מילה במילה מה שאומרים להם, בלי להבין שזה רק נסיון להחדיר גם הסתכלות נוספת, ולא שזה כל התמונה.
אם כי חשוב לומר שמאחורי האמירה הזו ללמוד באופן נעים ושמח - עומדת המהפכה שבה ישיבה אינה אך ורק מקום לחפצים לגדול בתורה ולהשקיע כל נפשם ומאווייהם, אלא המסגרת היחידה לכל צעיר חרדי, וממילא חייבים גם לשנות את הסטטוס, ולתת רף כללי המתאים לכולם.
עוד חשוב לומר - שהגרי"ג שליט"א לא עוסק כ"כ בענין של למוד למעלה מהכוחות שלדעתי זה בעיה שקיימת במיעוט ממש. אלא בעיקר בבעיית דרך הלימוד שלא מתאימה לרוב הבחורים.
ועוד אציין את דעתי כמי שלמד אצל הגרי"ג שליט"א ומכיר מעט את דרך לימודו, שמלבד שהוא סבור שצריך ללמוד בשמחה ובהתאמה לכוחות הנפש וכו', הוא גם אינו אוהב את דרך הלמדנות המופרזת, ואולי ניתן לומר בהכללה שדעתו נוטה הרבה יותר לדרך לימודו של החזו"א.

אסור ללמוד במאמץ כזה שיזיק לבריאותו - קונטרס מדברי גדולי ישראל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

נושאים דומים