"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו? <חידה לבין הזמנים>

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
תוספת:
הביטוי נוצר לצורך פרקטי מסויים
הקשור עם פרט מפרטי עבודת השי"ת
וקשור דווקא עם הימים שנהוג ללבוש בהם שטריימל
יש נוהגים שלא לשוח בשבת כי אם בלשון הקדש.
אבל הואיל והודית להודעה זו:
קדמא ואזלא אמר:
משהו שקשור למקום בתפילה וכדו' שאסור להפסיק בדיבור?
אני נוטה לחשוב שזה קשור לאמשינובער רבי שליט"א.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
תוספת:
הביטוי נוצר לצורך פרקטי מסויים
הקשור עם פרט מפרטי עבודת השי"ת
וקשור דווקא עם הימים שנהוג ללבוש בהם שטריימל
יש נוהגים שלא לשוח בשבת כי אם בלשון הקדש.
אבל הואיל והודית להודעה זו:
קדמא ואזלא אמר:
משהו שקשור למקום בתפילה וכדו' שאסור להפסיק בדיבור?
אני נוטה לחשוב שזה קשור לאמשינובער רבי שליט"א.

בינגא!
אכן מנהג חסו"מ (לא חסו"מ וילנסקי, חסו"מ של להבדיל גנוט..), שלא לשוח ביום השבת קודש - אף בדברים שאינם בטלים - כי אם בלשון הקודש.
מכיוון שלכובע שחובשים לכבוד שבת קודש - שטריימי"ל - אין שם עצם בלה"ק, נהגו להזכירו בלה"ק בלשון בדיחותא קצת, באמרם "אפר שלוש פעמים".

(*מנהג חסו"מ: נהג בו הרב זללה"ה (שער הכוונות דרושי שבת מנהגין של יום שבת: "היה מורי ז"ל נזהר מאד שלא לדבר בלשון לעז ביום שבת, ולא בלילה ולא ביום, זולתי כשהיה אומר לנו איזה דרוש והיה צריך לאומרו בלשון לעז כדי שיבינוהו העם השומעים"), וכ"ה ביוסף אומץ ושל"ה הק' ועוד ספה"ק, הובא גם בפוסקים כא"ר באה"ט ומ"ב סי' ש"ז).)

כוונתי בתודה לכל המשתתפים באשכול. שאו ברכה.
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
אבל הואיל והודית להודעה זו:
קדמא ואזלא אמר:
משהו שקשור למקום בתפילה וכדו' שאסור להפסיק בדיבור?
אני נוטה לחשוב שזה קשור לאמשינובער רבי שליט"א.
אכן מנהג חסו"מ (לא חסו"מ וילנסקי, חסו"מ של להבדיל גנוט..), שלא לשוח ביום השבת קודש - אף בדברים שאינם בטלים - כי אם בלשון הקודש.
מכיוון שלכובע שחובשים לכבוד שבת קודש - שטריימי"ל - אין שם עצם בלה"ק, נהגו להזכירו בלה"ק בלשון בדיחותא קצת, באמרם "אפר שלוש פעמים".
אז אין קשר לרבי הנ"ל.
וכוונת הודאתך ל@קדמא ואזלא - רק ל'שלא להפסיק בדיבור', ולא בתפילה דוקא.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
תוספת:
הביטוי נוצר לצורך פרקטי מסויים
הקשור עם פרט מפרטי עבודת השי"ת
וקשור דווקא עם הימים שנהוג ללבוש בהם שטריימל
יש נוהגים שלא לשוח בשבת כי אם בלשון הקדש.
אבל הואיל והודית להודעה זו:
קדמא ואזלא אמר:
משהו שקשור למקום בתפילה וכדו' שאסור להפסיק בדיבור?
אני נוטה לחשוב שזה קשור לאמשינובער רבי שליט"א.

בינגא!
אכן מנהג חסו"מ (לא חסו"מ וילנסקי, חסו"מ של להבדיל גנוט..), שלא לשוח ביום השבת קודש - אף בדברים שאינם בטלים - כי אם בלשון הקודש.
מכיוון שלכובע שחובשים לכבוד שבת קודש - שטריימי"ל - אין שם עצם בלה"ק, נהגו להזכירו בלה"ק בלשון בדיחותא קצת, באמרם "אפר שלוש פעמים".

(*מנהג חסו"מ: נהג בו הרב זללה"ה (שער הכוונות דרושי שבת מנהגין של יום שבת: "היה מורי ז"ל נזהר מאד שלא לדבר בלשון לעז ביום שבת, ולא בלילה ולא ביום, זולתי כשהיה אומר לנו איזה דרוש והיה צריך לאומרו בלשון לעז כדי שיבינוהו העם השומעים"), וכ"ה ביוסף אומץ ושל"ה הק' ועוד ספה"ק, הובא גם בפוסקים כא"ר באה"ט ומ"ב סי' ש"ז).)

כוונתי בתודה לכל המשתתפים באשכול. שאו ברכה.
יש לדון מצד טירחה יתרה בשבת, כל פעם במקום שטריימל לומר טקסט ארוך כזה.. :)

אגב שטריימל, שמתי לב שבחסידויות מסויימות (אולי ירושלמיות) מקפידים ללבוש את השטריימל כבר בחזרת הש''ץ של מוסף, ואסברה לי פעם ידיד שזה קשור ל''כתר'' שאומרים במוסף. שמעת על זה משהו?
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
יש נוהגים שלא לשוח בשבת כי אם בלשון הקדש.
אבל הואיל והודית להודעה זו:

אני נוטה לחשוב שזה קשור לאמשינובער רבי שליט"א.

בינגא!
אכן מנהג חסו"מ (לא חסו"מ וילנסקי, חסו"מ של להבדיל גנוט..), שלא לשוח ביום השבת קודש - אף בדברים שאינם בטלים - כי אם בלשון הקודש.
מכיוון שלכובע שחובשים לכבוד שבת קודש - שטריימי"ל - אין שם עצם בלה"ק, נהגו להזכירו בלה"ק בלשון בדיחותא קצת, באמרם "אפר שלוש פעמים".

(*מנהג חסו"מ: נהג בו הרב זללה"ה (שער הכוונות דרושי שבת מנהגין של יום שבת: "היה מורי ז"ל נזהר מאד שלא לדבר בלשון לעז ביום שבת, ולא בלילה ולא ביום, זולתי כשהיה אומר לנו איזה דרוש והיה צריך לאומרו בלשון לעז כדי שיבינוהו העם השומעים"), וכ"ה ביוסף אומץ ושל"ה הק' ועוד ספה"ק, הובא גם בפוסקים כא"ר באה"ט ומ"ב סי' ש"ז).)

כוונתי בתודה לכל המשתתפים באשכול. שאו ברכה.
יש לדון מצד טירחה יתרה בשבת, כל פעם במקום שטריימל לומר טקסט ארוך כזה.. :)

אגב שטריימל, שמתי לב שבחסידויות מסויימות (אולי ירושלמיות) מקפידים ללבוש את השטריימל כבר בחזרת הש''ץ של מוסף, ואסברה לי פעם ידיד שזה קשור ל''כתר'' שאומרים במוסף. שמעת על זה משהו?

מעניין. (נזכרתי במשהו וראיתי שהר"ר עקיבא גרומן שיחי' נוהג ללבוש באמצע חזרת הש"ץ, עיין כאן דקה 1:00)
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
ב''המכלול'' איתא שיש חצרות שנוהגים ללבשו בעת קריאת התורה, וז''ל:
בבאבוב (וכן בעוד חצרות) נהגו ללבוש את השטריימל בעת קריאת התורה.
https://www.hamichlol.org.il/%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9C

וע''ע חבדפדיה:
רבותינו נשיאנו, מאדמו"ר הזקן ועד לאדמו"ר הריי"צ היו הולכים עם שטריימל לראשם. אדמו"ר הזקן ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של אדמו"ר הזקן שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות לתורה היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כךhttp://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9C#cite_note-8][8][/url], ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.
http://chabadpedia.co.il/index.php/שטריימל
 

בשלמא

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
אגב שטריימל, שמתי לב שבחסידויות מסויימות (אולי ירושלמיות) מקפידים ללבוש את השטריימל כבר בחזרת הש''ץ של מוסף, ואסברה לי פעם ידיד שזה קשור ל''כתר'' שאומרים במוסף. שמעת על זה משהו?
הממהרים לצאת (או סתם אלו שלמדו מהם).

והמאחרים לצאת מאחרי כתר ועד אי שם באנעים זמירות.
והיו צדיקים שנהגו לחבוש השטריימל כשאמרו את הקטע של "חבש כובע ישועה בראשו" (בדרך כלל הנהגות כאלו שמורות ליחידי סגולה שרצו לעשות כל פעולה עם משמעות פנימית, אשר על כן בחרו את העת ההוא לחבישת השטריימל).
 

לבי במערב

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%9C
הציונים שם (ובכ"מ, לדוגמא - 'הלכות שטריימל' ס"ע רכב) נעתקו מ'השבת בקבלה ובחסידות' ע' 257 הע' 14‏־15 - ולא הבחינו שבשגגה נכתב ע' 442 (במקום ע' 42), וגם המעשה הנדפס שם אינו (אות יא) שייך לנדון כל עיקר...

אודות אמינות ספר הגרש"י נרמז במק"א.
נוסחו המדויק של המעשה דנן נדפס ב'רשימות דברים' (מהדו"ח, תשס"ט) ע' 80 (אות כב). יעו"ש.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
עפר ואפר אמר:

אגב שטריימל, שמתי לב שבחסידויות מסויימות (אולי ירושלמיות) מקפידים ללבוש את השטריימל כבר בחזרת הש''ץ של מוסף, ואסברה לי פעם ידיד שזה קשור ל''כתר'' שאומרים במוסף. שמעת על זה משהו?
מעניין, דווקא לפי הווארט הידוע ש'שבת' ר"ת 'שטריימל במקום תפילין', יש טעם להקפיד שלא יהי' השטריימל על הראש בשעת קדושה דמוסף.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
מעניין, דווקא לפי הווארט הידוע ש'שבת' ר"ת 'שטריימל במקום תפילין', יש טעם להקפיד שלא יהי' השטריימל על הראש בשעת קדושה דמוסף.
ובזה מובן דעת אלו המדקדקין שלא לבוא בשב"ק ביום עם השטריימל לבית הכנסת, ובאים רק עם הטלית על כתפיהם כיון שהן חוששין לדעת מהר"ם פאפרי"ש (בר"ח) שמאחרי קדושת כתר אין ללבוש יותר התפילין באותו יום אפילו לא במנחה, וכדי שלא להכניס עצמם בחשש זה מלכתחילה אינם באים עם השטרייימל.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
קדמא ואזלא אמר:
אגב שטריימל, שמתי לב שבחסידויות מסויימות (אולי ירושלמיות) מקפידים ללבוש את השטריימל כבר בחזרת הש''ץ של מוסף, ואסברה לי פעם ידיד שזה קשור ל''כתר'' שאומרים במוסף. שמעת על זה משהו?
הממהרים לצאת (או סתם אלו שלמדו מהם).

והמאחרים לצאת מאחרי כתר ועד אי שם באנעים זמירות.
והיו צדיקים שנהגו לחבוש השטריימל כשאמרו את הקטע של "חבש כובע ישועה בראשו" (בדרך כלל הנהגות כאלו שמורות ליחידי סגולה שרצו לעשות כל פעולה עם משמעות פנימית, אשר על כן בחרו את העת ההוא לחבישת השטריימל).
נדמה לי שאתה טועה. לפי מה ששמתי לב, גם אלו שאינם מה''ממהרים לצאת'' ראיתי שזו קפידא אצלם, ונוהגים כך בדוקא.

והנה מצאתי משהו לבינתיים:

שו"ת משנה הלכות חלק יח סימן טו
ראשונה נראה לפי מה שקבלתי מרבותי וכן אני הקטן נוהג אחריהם, שבאמצע התפילה של שבת כגון בחזרת הש"ץ נוטלים הטלית מעל הראש עם העטרה והטלית מונח רק על כתפיו, ואני נוהג ללבוש השטריימל אז. 
 

בן אבנר

משתמש ותיק
ובכן אמר:
ענין השטריימל תחילתו בגזירת השפלה, לתת את הזנב על הראש, כאפר מקלה בראש אבל.
ואלקים חשבה לטובה, לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר, כנודע בחצרות חסידים, שמקיימים 'עוטר ישראל בתפארה' בשבת ע"י השטריימל. 
כמדו' שכבר נודע שזה אינו,
אלא היו כובעי הפרוה לבוש האצילים במזרח אירופה,
ולקחוהו היהודים לכובע לשבת.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
שו"ת משנה הלכות חלק יח סימן טו
ראשונה נראה לפי מה שקבלתי מרבותי וכן אני הקטן נוהג אחריהם, שבאמצע התפילה של שבת כגון בחזרת הש"ץ נוטלים הטלית מעל הראש עם העטרה והטלית מונח רק על כתפיו, ואני נוהג ללבוש השטריימל אז.
אין קשר לכתר דמוסף דווקא, ומנהגם כן גם בחזרת הש"ץ דשחרית, וזה מנהג צאנז באבוב קלויזנבורג ודעימיהם (רבי מנשה הק' היה קלוזינבורגער חסיד), ומליצת טעמם ידוע עיין במה שכתב @חייל של הרבי.
 ויעויי עוד בספר הלכות שטריימל (פרידפרטיק) שהובא לעיל ע"י @לבי במערב . 
 
חלק עליון תַחתִית