סיפורים נשגבים על בני החסידות

פרי הארץ

משתמש ותיק
שניאור אמר:
מ אלישע אמר:
ועוד סיפור
שפעם היה רבי ישראל דוב
אספר סיפור מופלא ששמעתיו לאחרונה.
כידוע ר' ישראל דוב לא היה במקורו מחסידי ברסלב, והוא למד בישיבת אור תורה של סלונים בטבריה, אחרי שהוא נהיה ברסלבר הוא התחיל לעשות התבודדות כל יום בבוקר, וזה גרם לו להגיע בתדירות גבוהה מאוחר לישיבה, הרה"ק ר' אברהם וויינברג שהיה מנהל הישיבה [ברבות הימים נהיה האדמו"ר הברכת אברהם מסלונים] ניגש אליו ואמר לו בכזו צורה לא תוכל להמשיך בישיבה, ר' ישראל דוב שהיה מאוד זקוק למילגה של הישיבה נלחץ ואמר לו תראה לפני ברסלב לא היה לי טעם בעבודת ה', עכשיו כשאתה מקצץ לי אתה מעמיד אותי בדילמה לא פשוטה, לבחור או טעם בעבודת ה' או אוכל לבית, ר' אברהם ראה שהוא רציני ולכן אמר לו תראה אותי שכנעת אבל היות שבישיבות הנהלה יושבים חוץ ממני עוד שני אנשים ר' משה קליערס ור' מוטל סלונים [הרמ"ח זיע"א] תראה לשכנע אחד מהם וכך יהיה רוב בעדך, אמר לו ר' ישראל דוב איתך קל לי לדבר אבל איתם? הם אנשים מבוגרים וחשובים אני לא מסוגל להתוודות בפניהם, אמר לו ר' אברהם יש לי רעיון בשבילך, בפעם הבאה שאתה רואה את ר' מוטל תראה לפגוע בו קצת, ואז בישיבת הנהלה כשהשם שלך יעלה ר' מוטל יפחד מהאיסורים של לא תטור ולא תקום, ולכן הוא ילחם בעדך בכל כוחו!

מכובדנו ר' @דוד ריזל (הפרסומאי) ור' @אברהם משה האם שמעתם פעם את הסיפור? אתם יכולים לאשר אם הוא נכון?
שמעתי סיפור זה אך כמדומני שמעתיו על ר' משה קליערס ראב"ד טבריא.
 
 

ידידיה

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
למדו מסכת יבמות, ...
אחרי שנה של לימוד מאומץ כזה, ערכו סיום מסכת בינם לבין עצמם, ואח"כ ישבו לתכנן איזו מסכת מתחילים למחרת...
אחרי כו"כ הצעות שעלו וירדו,
הרבי שאל בהיסוס אם יסכימו להתחיל... יבמות, פעם נוספת!
לא ידידי החסרון הוא תלוי ועומד במי שנשאר מקשה אחת למקרא הסיפור המדהים.
כמדומה שרוב האברכים הרציניים היו נהנים יותר ללמוד שוב מסכת שסיימו כרגע ללמוד [באופן כזה הלימוד הרבה יותר קל ונחמד ואפשר לחדש יותר], הסיבה שהם לא עושים זאת [ובצדק] היא שזה על חשבון המסכת הבאה.
 

ובכן

משתמש ותיק
ידידיה אמר:
נדיב לב אמר:
למדו מסכת יבמות, ...
אחרי שנה של לימוד מאומץ כזה, ערכו סיום מסכת בינם לבין עצמם, ואח"כ ישבו לתכנן איזו מסכת מתחילים למחרת...
אחרי כו"כ הצעות שעלו וירדו,
הרבי שאל בהיסוס אם יסכימו להתחיל... יבמות, פעם נוספת!
לא ידידי החסרון הוא תלוי ועומד במי שנשאר מקשה אחת למקרא הסיפור המדהים.
כמדומה שרוב האברכים הרציניים היו נהנים יותר ללמוד שוב מסכת שסיימו כרגע ללמוד [באופן כזה הלימוד הרבה יותר קל ונחמד ואפשר לחדש יותר], הסיבה שהם לא עושים זאת [ובצדק] היא שזה על חשבון המסכת הבאה.
אכן, גדלות שכזו!!!
זה שייך לסיפורים מופלאים על בני התורה המסולאים [לתשומת לב פותח האשכול]...
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
ידידיה אמר:
נדיב לב אמר:
לא ידידי החסרון הוא תלוי ועומד במי שנשאר מקשה אחת למקרא הסיפור המדהים.
כמדומה שרוב האברכים הרציניים היו נהנים יותר ללמוד שוב מסכת שסיימו כרגע ללמוד [באופן כזה הלימוד הרבה יותר קל ונחמד ואפשר לחדש יותר], הסיבה שהם לא עושים זאת [ובצדק] היא שזה על חשבון המסכת הבאה.
אכן, גדלות שכזו!!!
זה שייך ל סיפורים מופלאים על בני התורה המסולאים [לתשומת לב פותח האשכול]...
 

זו דעתך והיה אפשר גם בפרטי אם באמת רצה מר להפנות את תשומת לבי, אבל דעתו של בעל הסיפור כנראה שונה.

אמונת אומן אמר:
מעניין לעניין באותו ענין, ובהחלט מעניינו של אשכול,
 

ובכן

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ובכן אמר:
אכן, גדלות שכזו!!!
זה שייך ל סיפורים מופלאים על בני התורה המסולאים [לתשומת לב פותח האשכול]...
זו דעתך והיה אפשר גם בפרטי אם באמת רצה מר להפנות את תשומת לבי, אבל דעתו של בעל הסיפור כנראה שונה.
אמונת אומן אמר:
מעניין לעניין באותו ענין, ובהחלט מעניינו של אשכול,
לתשומת נדיבות ליבו, הגבתי על הסיבה הנשגבת שמצא רבי @ידידיה בהא דאברכים רציניים מבכרים שלא לחזור שוב על המסכת הנוכחית, למרות שזה יותר קל ונחמד...
 
 

מ אלישע

משתמש ותיק
ובכן אמר:
ידידיה אמר:
נדיב לב אמר:
לא ידידי החסרון הוא תלוי ועומד במי שנשאר מקשה אחת למקרא הסיפור המדהים.
כמדומה שרוב האברכים הרציניים היו נהנים יותר ללמוד שוב מסכת שסיימו כרגע ללמוד [באופן כזה הלימוד הרבה יותר קל ונחמד ואפשר לחדש יותר], הסיבה שהם לא עושים זאת [ובצדק] היא שזה על חשבון המסכת הבאה.
אכן, גדלות שכזו!!!
זה שייך לסיפורים מופלאים על בני התורה המסולאים [לתשומת לב פותח האשכול]...

כך מסופר ג"כ על הרב פרנק (כמדומה הגרצ"פ)
כמדומה ג"כ במסכת יבמות (שהחברותא לא הסכים לחזור ונפרדו)


על רבי מאיר חדש ג"כ סיפרו שבחור שאפסו הסיכויים שישאר בישיבה,
ידע שיש לו מוצא אחרון להתחצף לרבי מאיר.
(יש סיפור שרצו לשלוח בחור כי דיבר על ה' ועל משיחו, ואיני זוכר אם על הסבא מסלבודקה או על רבי מאיר)
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
ובכן אמר:
נדיב לב אמר:
ובכן אמר:
אכן, גדלות שכזו!!!
זה שייך ל סיפורים מופלאים על בני התורה המסולאים [לתשומת לב פותח האשכול]...
זו דעתך והיה אפשר גם בפרטי אם באמת רצה מר להפנות את תשומת לבי, אבל דעתו של בעל הסיפור כנראה שונה.
אמונת אומן אמר:
מעניין לעניין באותו ענין, ובהחלט מעניינו של אשכול,
לתשומת נדיבות ליבו, הגבתי על הסיבה הנשגבת שמצא רבי @ידידיה בהא דאברכים רציניים מבכרים שלא לחזור שוב על המסכת הנוכחית, למרות שזה יותר קל ונחמד...
הוא התכוון להגיב בציניות על הודעתו {המופרכת גם לענ"ד} של ידידיה, שהיא זו ששייכת לאשכול הנ"ל. 
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמעתי את הסיפור הזה כבר לפני שבועות מספר, אבל היו דברים יותר חשובים בפורום...

ידיד קרוב, נכד לאחד מזקני גדולי רה"י הליטאים [הדגש חשוב] נסע לחו"ל יחד עם רעייתו. דא עקא כדרכם של חפזנים.. הוא התקשר אלי ברגע האחרון לעזור לו עם טופס בדיקת קורונה, לשאלתי אם לא הסתדר בהלוך כיצד יסתדר בחזור במדינה זרה שפה זרה [לא אנגלית] אבל לאחר שקיבל את מבוקשו אמר לי ה' יעזור.

ואת אשר יגורתי לו.. התגשם.. הוא עשה בדיקה בתוך 24 שעות לטיסתו חזרה ארצה, אבל כשהגיע לשדה התעופה עדיין לא קיבל את התוצאה. הפקיד מתוך שניים שמקבל את הנוסעים [מה שבחר לשאול אותו ולא את הפקיד בתור השני עוד יתברר שלא יד המקרה הייתה שם..] הורה לו לצאת מן השורה ולא קיבל את טיעוניו אף שהראה לו במכשירו שבקרוב יקבל את התוצאה ממעבדה מקומית, ידידי שמע שיש בדיקת קורונה מסוג מסויים ע"י מכונה [לא זוכר בדיוק את סוג הבדיקה, אבל יש הבדל בין בדיקה ידנית לבדיקת מכונה שלא קבילה בפני הרשויות הציוניות...] אבל כששאל את אותו פקיד אמר לו שאינה קבילה, ולדאבון לבו גם טלפונים לעסקנים מהארץ שמצדם ניסו בשמחה לעזור "למיוחס" אבל שום כלום, וכך כשהוא אובד עצות שעות מעטות לפני הטיסה, וילדיו ממתנים לאבא ואמא שיבואו במהרה, הוא מוצא את עצמו ורעייתו מסתובבים בלי לדעת היכן הם ימצאו מקום לשהות עד הטיסה הבאה שתצא רק יום למחרת, ומה עם הכסף שבוזבז על כרטיס הטיסה [יש חברות תעופה שבכל מקרה לא מחזירים כסף, על איחור כמו על בדיקה] אבל אז באחת הקומות בשדה, הוא רואה יהודי חבדניק עם כיפה של יחי אדונינו.... וכך ברגע של יאוש בלי לחשוב פעמים [אם סבא שלו שליט"א ובכלל סבא רבה שלו זצ"ל היה יודע מזה, מסתבר שהיה מתהפך בקברו..:) לא באמת..] הוא ניגש אליו ומספר לו על 'הבראך' שהוא ואשתו נקלעו. לך תדע אולי ממנו תבוא הישועה..
החבדני"ק בלי לחשוב פעמים ומי עומד בפניו.. תיכף לקח ממנו את המייל, צילם את הדרכון [ועוד משהו לא זוכר] שלח לכמה אנשים טובים.. ולמרבה הפלא.. הוא קיבל אישור בדיקה בדמותו ובצלמו..

אבל כאן עדיין היה חשש רציני, שהפקיד שקיבל אותם לראשונה, יבין שהאישור אינו בחזקת בדוק אלא מזוייף מתוכו.. [הוא הראה לפקיד מעבדה אחרת] אבל למרבה ההשגחה, ברגע האחרון צמצמו את שני השורות לשורה אחת, והפקיד השני הוא שקיבל את הנוסעים. אבל הסיפור ממשיך, במקביל לידידי היה זוג נוסף [גם ליטאי] שהיה אמור לטוס שעות מעטות אחריו, והסתבך גם הוא עם הבדיקות, וידידי הפנה אותם לאותו חסיד חב"ד יקר, שמן הסתם עזר גם להם...

אם אחד מבעלי דבר שאיני מכיר [הזוג השני והחסיד] במקרה.. קורא את הודעתי, זו הזדמנות לדווח לנו מה נסגר...
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
האשכול משובח ביותר,
אך שוב כדאי לחדד שלכוא' אשכול זה אמור להכיל סיפורים שכל הוויתם קרתה רק עקב כך שהמסופר היה חסיד,
ולא סיפורים שאף אם חשובים כשלעצמם אין בהם וחסידות שום קשר.
והערה זו נכונה גם ביחס לאשכול המקביל על בני התורה המסולאים
שמשום מה הוחלט על דעת אי מי שתואר זה מיועד אך ורק לליטאים,
ולא היא אלא כל בני תורה שהם שמחמת תורתם קרה סיפור מעניין ראוי להכלל באשכול ההוא.
בתקווה להבנה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
על אף שיש שבחרו להעלות טיעונים נגד האשכול ויש שבחרו למחזר מה שכבר הוער בפעם הרביעית וכבר הוסבר מה מטרתו, ורק והקב"ה יודע מחשבות אדם אם לעקל אם לעקעקלות, ואוסיף, אין בידי להחליט מה כן ומה לא, ומי שבחר לציין גם הנהגות שאינם יחודיים דווקא לאחינו החסידים, באשכול זה, הרי שאין הבדל בין האשכולות לעניין הזה.
אבל כפי שכתבתי בהודעה הפותחת, החברים מוזמנים לשפוך סיפורים מאוצרותיהם, וכאן המקום להראות את המציאות נכוחה, עד כמה תורת החסידות, מעשי הפרישות, הדבקות וההתלהבות הגדולה בעבודת השם, האחדות והאחווה, או מנהגיהם בקודש והמסתעף, כמו גם מלבושם וחזותם היהודית, מרוממת ומגביהתם טפח מעל פני האדמה.
ומכאן גם תבוא הבשורה הנפלאה בפורמנו הנהדר, שאת האשכול - בני תורה המסולאים - פתח חסיד שבחסידים, ואילו את האשכול שעוסק בתשבחות החסידים פתח יהודי שמעבר למתרס.. כמו"כ אי"ז סתירה בין בני תורה לבני החסידות, אבל יש הדגשים מיוחדים שיש בזה ואין בזה וד"ב.

מוזמנים לשפוך מאוצר דילכם ומה שבאמתחתכם על יהודים חסידים ופרישותם הרחק מן השורה, בחן בחסד וברחמים בעיני בשר ודם ובעיני אלוקיו. בכוונה תייגתי כמה ערכים כדי לכוון קצת את הדרך בו יצעד האשכול.
כל טוב ידידי.
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
על בני תורה המסלאים כבר נפתח אשכול, כמו גם על אנשים פשוטים ולא פשוטים.. ומה עם אחינו החסידים? אפליה?!...:)

ומהרהור למעשה 'של איש בין אנשים' פתחתי אשכול ייעודי לסיפורים נפלאים שמייחדים את אחינו החסידים, בפרט בזמננו המורכב [קורונה וכיו"ב] שעמדו לא פעם בביקורת צולבת מבית ומחוץ, נגד מנהגיהם ואורח חייהם הרוחני, וכאן המקום להראות את המציאות נכוחה, עד כמה תורת החסידות, מעשי הפרישות, הדבקות וההתלהבות הגדולה בעבודת השם, האחדות והאחווה, או מנהגיהם בקודש והמסתעף, כמו גם מלבושם וחזותם היהודית, מרוממת ומגביהתם טפח מעל פני האדמה.
ומכאן גם תבוא הבשורה הנפלאה בפורמנו הנהדר, שאת האשכול - בני תורה המסולאים - פתח חסיד שבחסידים, ואילו את האשכול שעוסק בתשבחות החסידים פתח יהודי שמעבר למתרס.. כמו"כ אי"ז סתירה בין בני תורה לבני החסידות, אבל יש הדגשים מיוחדים שיש בזה ואין בזה וד"ב.
בלת''ק
האם אני הנאיבי היחיד שחשב כי 'בני תורה המסולאים' כולל את כולם אשכנזים חסידים וספרדים??
ועל מי שאין תורתו אומנותו הלוא יש את האשכול 'סיפורים על אנשים פשוטים'
מדוע חסיד שבחסידים הוא מעבר למתרס של 'בני תורה המסולאים,???.
אתמהא?!
 

פרי הארץ

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
נדיב לב אמר:
על בני תורה המסלאים כבר נפתח אשכול, כמו גם על אנשים פשוטים ולא פשוטים.. ומה עם אחינו החסידים? אפליה?!...:)

ומהרהור למעשה 'של איש בין אנשים' פתחתי אשכול ייעודי לסיפורים נפלאים שמייחדים את אחינו החסידים, בפרט בזמננו המורכב [קורונה וכיו"ב] שעמדו לא פעם בביקורת צולבת מבית ומחוץ, נגד מנהגיהם ואורח חייהם הרוחני, וכאן המקום להראות את המציאות נכוחה, עד כמה תורת החסידות, מעשי הפרישות, הדבקות וההתלהבות הגדולה בעבודת השם, האחדות והאחווה, או מנהגיהם בקודש והמסתעף, כמו גם מלבושם וחזותם היהודית, מרוממת ומגביהתם טפח מעל פני האדמה.
ומכאן גם תבוא הבשורה הנפלאה בפורמנו הנהדר, שאת האשכול - בני תורה המסולאים - פתח חסיד שבחסידים, ואילו את האשכול שעוסק בתשבחות החסידים פתח יהודי שמעבר למתרס.. כמו"כ אי"ז סתירה בין בני תורה לבני החסידות, אבל יש הדגשים מיוחדים שיש בזה ואין בזה וד"ב.
בלת''ק
האם אני הנאיבי היחיד שחשב כי 'בני תורה המסולאים' כולל את כולם אשכנזים חסידים וספרדים??
ועל מי שאין תורתו אומנותו הלוא יש את האשכול 'סיפורים על אנשים פשוטים'
מדוע חסיד שבחסידים הוא מעבר למתרס של 'בני תורה המסולאים,???.
אתמהא?!
אקדים לפותחי האשכולות הרבנים @נדיב לב ו@לבי במערב ואגיב.
ברור שהתואר בני התורה המסולאים כולל גם את החסידים לכל חצרותיהם.
אך השינוי הוא במטרת האשכול.
האשכול ההוא מיועד לסיפורים שהיו עקב לימוד התורה,
והאשכול הזה הוא לסיפורים שהיו עקב כך שאותו אדם היה חסיד.
בתקווה שקלעתי לדעת פותחי האשכולות.
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
שנה שעברה בעיצומה של הקורונה נקלעתי/נתקעתי יחד עם קבוצת יהודים ע''י ההשגחה העליונה לאיזה עיירה באירופה למשך כשבוע וחצי
ושהינו באיזה מלון 
אך את התפילות והארוחות ערכנו בבית חב''ד המקומי
ומה אני אגיד לכם ?  שמה למדתי 'טוב לב' מהי! 
שליח החב''ד דשם היה עסוק במשך כל שעות היממה ב'להיטיב' עם יהודים!!!
הן יהודי המקום שהתפלל עמם ומסר להם שיעורי תורה 
והן אנחנו האורחים שכל הזמן דאג לנוחיותנו ושיהיה לנו אוכל בשפע וכן ארגן לנו שם נסיעות לקברי צדיקים וכו' וכו'

עברה כבר שנה מאז ואני עדיין נרגש ונפעם משליח החב''ד ההוא
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
נדיב לב כתב: ↑26 יולי 2021, 02:20
על בני תורה המסלאים כבר נפתח אשכול, כמו גם על אנשים פשוטים ולא פשוטים.. ומה עם אחינו החסידים? אפליה?!...:)

ומהרהור למעשה 'של איש בין אנשים' פתחתי אשכול ייעודי לסיפורים נפלאים שמייחדים את אחינו החסידים, בפרט בזמננו המורכב [קורונה וכיו"ב] שעמדו לא פעם בביקורת צולבת מבית ומחוץ, נגד מנהגיהם ואורח חייהם הרוחני, וכאן המקום להראות את המציאות נכוחה, עד כמה תורת החסידות, מעשי הפרישות, הדבקות וההתלהבות הגדולה בעבודת השם, האחדות והאחווה, או מנהגיהם בקודש והמסתעף, כמו גם מלבושם וחזותם היהודית, מרוממת ומגביהתם טפח מעל פני האדמה.
ומכאן גם תבוא הבשורה הנפלאה בפורמנו הנהדר, שאת האשכול - בני תורה המסולאים - פתח חסיד שבחסידים, ואילו את האשכול שעוסק בתשבחות החסידים פתח יהודי שמעבר למתרס.. כמו"כ אי"ז סתירה בין בני תורה לבני החסידות, אבל יש הדגשים מיוחדים שיש בזה ואין בזה וד"ב.
בלת''ק
האם אני הנאיבי היחיד שחשב כי 'בני תורה המסולאים' כולל את כולם אשכנזים חסידים וספרדים??
ועל מי שאין תורתו אומנותו הלוא יש את האשכול 'סיפורים על אנשים פשוטים'
מדוע חסיד שבחסידים הוא מעבר למתרס של 'בני תורה המסולאים,???.
אתמהא?!
שבתי וראיתי כי המילים 'מעבר למתרס' נאמרו אכן על המקרה ההפוך אך עדיין צורם לי המכוון [והאדם יראה לעיניים]
 

ירמיה

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
כך מסופר ג"כ על הרב פרנק (כמדומה הגרצ"פ)
כמדומה ג"כ במסכת יבמות (שהחברותא לא הסכים לחזור ונפרדו)
מעניין מאד, גם אני שמעתי כדבר הזה על ת"ח אחד, לא מפורסם, שישב ולמד מסכת יבמות דיקא פעם אחר פעם...
 
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
סוף סוף נפתח האשכול הזה.
היה לי סיפור מופלא באמתחתי, אך לא ידעתי היכן לשים אותו. בבני התורה המסולאים? באנשים פשוטים? הרי הסיפור הוא על אדם שהוא גם רוצה בכל מאודו רק להיות יהודי פשוט, וגם הוא בן תורה מסולא בפז. אבל ההגדרה הקולעת שלו הוא "בני החסידות".
הסכיתו ושמעו.
לפני שנים, הייתי גר במקום שהיה בו מניין של חב"ד. בשבת המניין היה מתחיל בשעה 10.
כשהייתי קם מאוד מאוחר, הייתי הולך למניין הזה. מתחיל בעשר, מסיימים בשתים עשרה, לא רע.
גיליתי את המניין הזה, כשהלכתי וחיפשתי מניין בשעה תשע, ולא מצאתי, ואז שאלתי מישהו ואמר לי "תנסה אצל חב"ד".
"חב"ד"? אפילו לא ידעתי על קיומו של המניין כי הוא באיזה פינה צדדית ולא בבית כנסת מפואר כ"כ.
נו, נכנסתי, וראיתי יהודי יושב שם ולומד. חשבתי שגם הוא כמוני שאיחר ומחפש מניין. כששאלתיו, אמר לי שהמניין מתחיל בעשר.
אדהכי והכי, הזמין אותי במאור פנים ללמוד עמו. הוא למד חסידות (כמדומני ליקוטי תורה). אמרתי לו שאין לי רקע בזה כ"כ, ושיסביר לי בע"פ במקום שנקרא כמה שורות, ואני לא יבין כלום (נבהלתי מכל ראשי התיבות שם, מילא אם היו נותנים לי אסממ"ו, המע"ה, קלב"מ, וכדו' קטן עלינו, אבל שם צריך להיות בקי).
ואז החילונו להתדיין על אורות וכלים ושבירת כלים (האם הקב"ה עושה ניסים שהכלי לא יישבר? ומה זה לבושים?), חלל הפנוי (מה, זה נס? הרי נס הוא שינוי הטבע, וכי מה שהקב"ה קיים הוא טבע? מה זה בכלל טבע? האם זה שבכלל יש הקב"ה זה דבר "טבעי" כי לא יכול להיות אחרת? והרי זה לא יכול להיות שזה באמת פנוי, כי הרי מלא כל ארץ כבודו, אז הכל בכאילו?), אור מקיף ואור פנימי, ועוד (אפילו שאולי זה מאוד מושך, לא לדון בזה כאן, רבותי, זה חלק מהסיפור, ולא לעשות מזה שרשרת תגובות שסוטה מהאשכול, מי שרוצה שייטע אשכול חדש).
הוא גם סיפר לי שהוא שליח חב"ד באותו מקום, והוא הגבאי של ביהכ"נ. אוקיי.
חשבתי לעצמי, נו, כנראה הוא נפל מהמיטה או שהוא בא קצת יותר מוקדם ללמוד (הוא היה היחיד שלמד שם והשעה הייתה תשע והמניין מתחיל בעשר).
אבל - ממש ממש לא!!! והתוודעתי לזה בדרך אגב.
כמה שבתות אח"כ, קמתי בזמן, בשבע אני יוצא מהבית למניין המוקדם, ואז ראיתי אותו.
כשראיתי אותו, הוא כבר חזר מהמקווה. עם המגבת עליו. דהיינו, הוא לא נפל מהמיטה, ולא קם קצת יותר מוקדם כדי ללמוד קצת. מדובר כאן ביהודי שקם בבוקר השכם, ומתחיל את עבודת ה' שלו, ברור שהוא קורא ק"ש בזמנה, והוא מתכונן לתפילת השחר כמה שעות. עם מקווה, ולימוד התוה"ק. ראיתי עוד כמה פעמים, ואכן כך הוא, ולא היה זה רק בשבת ההיא. יהודי הנראה, ומכנה את עצמו פשוט שבפשוטים, וכמה עבודת ה'! 
הוא לומד שם לבד כי בשעות האלו אף אחד לא נמצא שם (מתחילים לבוא רק ממש לפני עשר). הוא לא רוצה לעשות רושם על אף אחד, איש מלא בפנימיות (ומכל הפעמים שראיתי שם, מעולם הוא לא בא בריב או כעס על שום אדם שהוא, ורק כמדומני פעם אחת מישהו אמר שם משהו בגנות אדם אחר והוא העיר לו בתקיפות שאין זה המקום לכך), ורק אני מצאתי את זה במקרה. ושאמרתי לו עד כמה אני מתפעל ממנו, אמר לי בחיוך צנוע "משתדלים, משתדלים"...  
ובכן, מה ניתן להוסיף ולומר על יהודי מתוק שכזה? אני כבר לא גר שם היום, אבל הלוואי ואזכה לכזו הכנה לפני התפילה, ובנוסף, לכזו פנימיות.  
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
האדמו"ר מלעלוב שהה בשבת האחרונה פרשת כי תצא בצל חסידיו בעיר ביתר עילית, כאשר התפילות ועריכת השולחנות נערכו בבית המדרש 'היכלא דר' שמעון' של החסידות ברחוב חב"ד בעיר. לאחר התפילה השתתף הרבי בקידוש שנערך בבית המדרש של החסידות, לרגל עלייה לתורה לבן הרב ישכר דב בעריש קורנבליט.

סיפור מעניין הוא, כי בעת יציאתו של הרבי מהשמחה, הוא הבחין בלוח מודעות של בית המדרש לעלוב בהזמנה לקידוש של הרב טווערסקי מחסידי רחמסטריווקא, שמזמין את הציבור שהוא מכיר מחסידי לעלוב לקידוש לרגל הולדת בתו, בבית המדרש רחמסטריווקא, הנמצא ברחוב המגיד ממעזריטש.

הרבי שיצא מבית המדרש שאל אם מדובר ברב טווערסקי שהוא קרוב משפחתו ונענה בחיוב, הרבי יצא ועלה את רחוב חב"ד וכשהגיע לצומת של רחוב המגיד ממעזריטש, שאל הרבי איפה זה בית הכנסת רחמסטריווקא, וענו לו שצריך לעלות את המשך הרחוב מרחק של עשר דקות הליכה, המלווים שאלו את הרבי לאן הוא הולך? הרבי השיב "יש קידוש של קרוב משפחה ויש לי הזדמנות ללכת שאני נמצא פה, אז אני הולך".

כשנכנס הרבי לקידוש בהפתעה גמורה, חסידי רחמסטריווקא נדמהו לראות את האדמו"ר מלעלוב מגיע, החסידים מיד הוציאו את הכסא של הרבי מרחמסטריווקא והושיבו את הרבי ששתה לחיים ובירך את בעל השמחה ואמר לו: "אני לא רוצה להפריע אתה צריך לקבל את האורחים שהזמנת", וכך ישב הרבי כמה דקות ויצא.

הציבור כאמור שפשף עיניים למראה המחזה יוצא הדופן שלא מקובל, שאדמו"ר הולך לקידוש בבית כנסת אחר ובפרט מרחק הליכה של 10 דקות.
הועתק מכאן.
 

חימקו

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
הציבור כאמור שפשף עיניים למראה המחזה יוצא הדופן שלא מקובל, שאדמו"ר הולך לקידוש בבית כנסת אחר ובפרט מרחק הליכה של 10 דקות.
כנראה הוא מאד זקן, כי כן ארע גם לאבי שליט"א ולא התפעלתי.
 

כותר

משתמש ותיק
גם אני סבור שאדמו"ר שמתנהג בפשטות זה סגנון מסוים, ואין בזה חידוש מיוחד.
אפשר לעשות רשימה ארוכה של מנהיגי עדה, שמתנהגים בפשטות כאחד האדם.

בסלונים מביאים כדוגמה, שמישהו סיפר על צדיק שישב ולמד בביתו בשעת לילה, דפק אצלו הלך זר.
והוא הכניס אותו לביתו והכין לו בעצמו כוס תה להשיב את נפשו, ופרס לו מצעים במיטה לשינת הלילה.
שסיפור כזה לא מספרים על צדיקים, כי זה סיפור על יהודי ששומר תורה ומצוות.
בלילה הוא לומד, ואם בא אליו יהודי נזקק הוא מכניס אותו לביתו בסבר פנים יפות. אין כאן מעשה מיוחד לציון.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
נדיב לב אמר:
הציבור כאמור שפשף עיניים למראה המחזה יוצא הדופן שלא מקובל, שאדמו"ר הולך לקידוש בבית כנסת אחר ובפרט מרחק הליכה של 10 דקות.
כנראה הוא מאד זקן, כי כן ארע גם לאבי שליט"א ולא התפעלתי.

בכל זאת כמה אדמור"ים מכובדים אתה חושב שהיו מטריחים את עצמם ללכת דרך ארוכה, ועוד לביהמ"ד אחר. ואם אכן חזון נפרץ הוא אז אדרבה, שיעלו סיפורים דומים באשכול הזה... והרווחנו. [וכן, האדמו"ר הנזכר הוא אדם מבוגר].
 

שלום רב

משתמש ותיק
[הרבי מלעלוב לא כ"כ מבוגר (63 בערך), וביהכ"נ המדובר לא כ"כ רחוק (מהצומת הנז' בכתבה עד ביהכ"נ פחות מ-300 מ', ומביהכ"נ לעלוב עוד 200 מ') ומדובר במחותן שלו, שרק ליל אמש, בליל שבת ישב איתו בשלום זכר לנכד משותף שלהם אצלו בטיש]
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
סוף סוף נפתח האשכול הזה.
היה לי סיפור מופלא באמתחתי, 

הסיפור גם מלמד על מר:

א. מתעקש על מניין גם במקרים בלתי מתוכננים.
ב. מוכן ללמוד מכל אדם ולהתעניין במקצועות חדשים בתורתינו הק'.
ג. עין טובה וחיובית על יהודי עם מנהגים שונים ושעות תפילה שונות ממה שמר הכיר.

ואולי הודעתי זו שייכת לאשכול "בני תורה", אבל אחרי לימוד ליקו"ת ייתכן שכבודו גם מתקבל למועדון החסידים ;)
 
הרב נחמן גלינסקי זצ”ל, בנו של מגיד המישרים המפורסם הרב הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ”ל, נודע בימי בחרותו כאחד מטובי העילויים שבישיבה.
(הרבה משיעורי הגר"ש רוזובסקי המצויים בידינו, נכתבו על ידו. התקרבותו לרביה"ק יחד עם קבוצה גדולה בפוניבז' היתה לשם דבר, וניתן לומר שאותה קבוצה היוותה את הגרעין של של חסידות ברסלב החרדית בא"י בימינו)
פעם, בעיצומו של שיעור כללי שמסר ראש הישיבה לכלל בחורי הישיבה, נחת לו לפתע אווירון נייר על דוכנו של ראש הישיבה… היה זה אחד הבחורים, שהשיעור כללי לא היה בדיוק בראש מעייניו… וכדי להפיג את השעמום הכבד ואת הריקנות שבתוכו, שיחק באצבעותיו במשחק קיפולי נייר, ושלח את האווירון המזערי לכיוונו של חברו, אך לצערו המאוורר המקומי שינה את כיוון התעופה… הישר אל ראש הישיבה!
ההלם היה מוחלט, הבחורים כולם נבהלו למראה הזלזול הנורא. ראש הישיבה עצמו עצר בפתאומיות את מהלך השיעור, פניו האדימו כשהרים את אותו אווירון נועז וחוצפני בידיו, ודרש בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שהבחור שהעיף אווירון זה, יקום בבקשה ויצא מבית המדרש מיד!!!
פחד גדול נפל על בחורי הישיבה, ניתן היה לחוש את המתח באוויר, אך אף בחור לא זז ממקומו. הגאון ראש הישיבה לא ויתר, והוא חזר והדגיש שהוא לא ימשיך במהלך השיעור בשום אופן, עד שלא יקום אותו בחור ויצא החוצה!
באותן דקות קשות של חרדת הדין, הבין היטב הבחור החסיד נחמן גלינסקי, מן העילויים שהשתתפו היטב בכל מהלך השיעור, לליבו ולנפשו של אותו בחור. מתוך סערת רגשי רחמנות קם לפתע ממקומו, ופסע החוצה בראש מורכן! לרווחתו של אותו בחור, ולפליאתם של כל הבחורים וראש הישיבה, לנוכח מעשה גבורה זה.
השיעור כללי הסתיים, כשרוב בחורי הישיבה וסגל צוות הרמי”ם והמשגיחים לא הצליחו לגלות את זהותו של אותו בחור מעופף הניירות… גם נחמן עצמו לא ידע ולא ביקש לדעת מי היה אותו בחור.
שנים רבות חלפו להן ביעף אחר אותו המעשה. לאחר שנפטר ר’ נחמן מהמחלה הידועה (בהיותו בן מ"ח, אאל"ט), הגיע בבית המשפחה החשובה אדם בלתי מוכר, אשר חזותו מוכיחה עליו שהוא תלמיד חכם חשוב. וסיפר את טיב המעשה דנן, שהתרחש עם אביהם בעת לימודיו בישיבה.
עם סיום סיפורו, הוסיף בהתרגשות: “אני הוא אותו בחור סורר שהטיס את האווירון אל על… אין ספק שאם היו מגלים את זהותי, הייתי מגורש לאלתר מן הישיבה, כאשר בין כך ובין כך לא התמדתי בלימודי שם, בלשון המעטה… אולם מעשה גבורתו הגדול של אביכם, עוררו בליבי בימים שלאחר אותו מעשה רגשי אשמה, ורגשי התעוררות תשובה חזקים! בעקבות כך החלטתי לשנות את דרכי. לקחתי איפוא את עצמי בידיים, והחילותי מאז להתעלות בתורה ויראת שמים בעקביות!
כיום, הנני משמש ברוך השם כראש ישיבה לכשבעים בחורים, וכל תורתי שלי ותורתם של תלמידי – הכל נזקף לזכות מסירותו המדהימה של אביכם!!!”
(מקור: טיב המעשיות, ויקרא)
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
שלום רב אמר:
[הרבי מלעלוב לא כ"כ מבוגר (63 בערך), וביהכ"נ המדובר לא כ"כ רחוק (מהצומת הנז' בכתבה עד ביהכ"נ פחות מ-300 מ', ומביהכ"נ לעלוב עוד 200 מ') ומדובר במחותן שלו, שרק ליל אמש, בליל שבת ישב איתו בשלום זכר לנכד משותף שלהם אצלו בטיש]
כל סיפור הוא תלוי הקשר וסביבה. 
זו בהחלט התנהגות יוצאת דופן ולא מקובלת עבור אדמו"ר, ללכת להשתתף בקידוש אחר התפלה.
בשונה מהשתתפות בחתונה או בר מצווה. 

והדרך הנ"ל היא עליה תלולה, לא קלה כלל ללכת אותה כחום היום, אחר סיום עבודת התפילה. 
שמעתי מעד ראייה שנסמך כל הדרך על 2 מצאצאיו... 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
אמונת אומן אמר:
זו בהחלט התנהגות יוצאת דופן ולא מקובלת עבור אדמו"ר ללכת להשתתף בקידוש אחר התפלה,. בשונה מהשתתפות בחתונה או בר מצווה.
יכול להיות שזו התנהגות יוצאת דופן (מדוע?), אבל לא סיפור נשגב.
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
חימקו אמר:
אמונת אומן אמר:
זו בהחלט התנהגות יוצאת דופן ולא מקובלת עבור אדמו"ר ללכת להשתתף בקידוש אחר התפלה,. בשונה מהשתתפות בחתונה או בר מצווה.
יכול להיות שזו התנהגות יוצאת דופן (מדוע?), אבל לא סיפור נשגב.
אם תרצה סיפור נשגב אודותיו אצרפנו בל"נ בהמשך,. 

מדוע? כי כל מקובל. 
​​​​​​. אני לא בטוח שאני יודע לתת דוגמה נכונה. 

האם ראש ישיבה של אלף בחורים יגיע ל''סנטוכא'' של בן השכנים? 
 
 

אמונת אומן

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
גם אני סבור שאדמו"ר שמתנהג בפשטות זה סגנון מסוים, ואין בזה חידוש מיוחד.
אפשר לעשות רשימה ארוכה של מנהיגי עדה, שמתנהגים בפשטות כאחד האדם.

בסלונים מביאים כדוגמה, שמישהו סיפר על צדיק שישב ולמד בביתו בשעת לילה, דפק אצלו הלך זר.
והוא הכניס אותו לביתו והכין לו בעצמו כוס תה להשיב את נפשו, ופרס לו מצעים במיטה לשינת הלילה.
שסיפור כזה לא מספרים על צדיקים, כי זה סיפור על יהודי ששומר תורה ומצוות.
בלילה הוא לומד, ואם בא אליו יהודי נזקק הוא מכניס אותו לביתו בסבר פנים יפות. אין כאן מעשה מיוחד לציון.
ההשוואה איננה נכונה. 

ודאי שכל יהודי חייב בהכנסת אורחים, ואין בזה חידוש. 

הנהגה של פשטות היא לא דבר קל כלל עבור אדם שנמצא בתפקיד כמו אדמו"ר שמחייב גינונים מעצם היותו כזה. 

אני מכיר אדמו"רים רבים וחשובים, גם ענווים גדולים ביותר, והנהגה כאילו הם אדם מן השורה קשה מאד למצוא. 

כפי שכבר סיפרתי למעלה היתה לי לאחרונה התרשמות אישית מהאדמו"ר הנ"ל בענין זה, 
צריך ממש גאונות, בלי גוזמה, וגם עבודה קשה ומאתגרת בכל רגע ורגע, כדי להיפגש עם אדם מתוקף היותו אדמו"ר, ולנהל איתו שיחה כאילו הוא חבר לספסל הלימודים. 
זה לא ענין של ענווה, אלא משהו הרבה יותר עמוק. 

תנסה לדמיין שנפגשת בטיסה עם אחד מגדולי ראשי הישיבות בארץ, נניח הגרבמ''א, והוא הציע לך ללמוד בחברותא את הסוגיא שבה הוא מוסר שיעור כללי, ואתה מצליח ללמוד איתו ולהרגיש בנח לחלוק עליו בהבנת הסוגיא, עד שהוא מקבל את דעתך. 
 
חלק עליון תַחתִית