עיין בביאור הלכה (סימן כז סעיף ב) ד"ה המנהג: שהקושרים בימין התפילין כמנהג האשכנזים, אין להרחיב הרבה את קשר העניבה ויש לעשותו קטן כנגד הלב.
גם עיין סימן כה סעיף יא שכתב השו"ע: שאחרי שקשר של יד יניח של ראש קודם שיכרוך סביב הזרוע, מוכח מזה שהעניבה קטנה מאד ומהודקת מיד אחרי המתיחה ובזה מקיים מצות וקשרתם לאות וכו.. אבל כשהעניבה גדולה לא מקיים הקשירה מיד בקיבורת, אלא רק ע"י סיבוב הרצועה על הזרוע והלאה.
בקיצור למה העולם לא נוהגים לעשות עניבה קטנה ובכך מרויח גם שהקשר כנגד הלב וגם קשירה על הקיבורת שלא תלויה בכריכת הרצועה על הזרוע?
גם עיין סימן כה סעיף יא שכתב השו"ע: שאחרי שקשר של יד יניח של ראש קודם שיכרוך סביב הזרוע, מוכח מזה שהעניבה קטנה מאד ומהודקת מיד אחרי המתיחה ובזה מקיים מצות וקשרתם לאות וכו.. אבל כשהעניבה גדולה לא מקיים הקשירה מיד בקיבורת, אלא רק ע"י סיבוב הרצועה על הזרוע והלאה.
בקיצור למה העולם לא נוהגים לעשות עניבה קטנה ובכך מרויח גם שהקשר כנגד הלב וגם קשירה על הקיבורת שלא תלויה בכריכת הרצועה על הזרוע?