"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו? <חידה לבין הזמנים>

עפר ואפר

משתמש ותיק
"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו? <חידה לבין הזמנים>

הרמז הראשון הוא שהתשובה קשורה לאשכול זה
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?
קדמא ואזלא אמר:
א שטריימל
ובדרך הדרוש
ענין השטריימל תחילתו בגזירת השפלה, לתת את הזנב על הראש, כאפר מקלה בראש אבל.
ואלקים חשבה לטובה, לשום לאבלי ציון פאר תחת אפר, כנודע בחצרות חסידים, שמקיימים 'עוטר ישראל בתפארה' בשבת ע"י השטריימל. ואמרו: שבת נוט' ש'טריימל ב'מקום ת'פילין.

ושלש קדושות מפארים ישראל ליוצרם, והקב"ה נותן אחת בראשו ושתיים בראש בניו, הרי כאן 'פאר' שלש פעמים. פארו עלי ופארי עליו.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?
קדמא ואזלא אמר:
א שטריימל
יצויין למה שהביא הדומה לעופר האילים - @במבי מגמרא עירובין:
תלמוד בבלי עירובין (נג:) אמר:
רבי יוסי בר אסיין כי הוה משתעי בלשון חכמה אמר עשו לי שור במשפט בטור מסכן וכד הוה שאיל באושפיזא אמר הכי גבר פום דין חי מה זו טובה יש. 
וברש"י
רש"י אמר:
בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
שור משפט - תרדין, תור דין, שור - תור, משפט - דין.
בטור מסכן - הר דל, חרדל.
משייל באושפיזא - שואל עוברי דרכים בענין אושפזיכני.
גבר פום דין חי - אוש פי זו חי, אוש כמו איש, פום כמו פי, דין כמו זה.
מה זו טובה יש - כלומר: כמה טוב לו.
ועיין באשכול ההוא.
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
קדמא ואזלא אמר:
א שטריימל

ודאי כן התשובה. (לאינם יודעים: תרגום המילים באידיש: "אש דריי מאל", ואם קוראים בהגייה אחת וקצת עיוות - יוצא "שטריימל" או "א-שטריימל".

רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:
רש"י אמר:
בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי? 

בא ניתן לאחרים... :)
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:
רש"י אמר:
בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי? 
בא ניתן לאחרים... :)
אה, זה היה כלול בחידה?
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
עפר ואפר אמר:
רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)

מפני אפר פרה אדומה שנחלק לשלושה?

לא...

אני חייב לציין כמובן, שכרגיל בביטויי ואמרות כנף, קשה עד בלתי אפשרי להביא תימוכין היסטוריים ל"מי הראשון שאמר ולמה אמר".
אני שמעתי סיבה מעניינת ליצירת הביטוי הנ"ל, ועליה אני שואל.
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
אה, זה היה כלול בחידה?
למה לא?...
מזכיר לי את קושייתי שנתחבטתי בה בענין חידתו של שמשון, מעז יצא מתוק ומהאוכל יצא מאכל.
ותמיד נתקשיתי, חידה יפה, אבל מנין להם לדעת את אשר קרה?
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?
קדמא ואזלא אמר:
א שטריימל
ובדרך הדרוש
ענין השטריימל תחילתו בגזירת השפלה, לתת את הזנב על הראש, כאפר מקלה בראש אבל.
ואלקים חשבה לטובה, לשים לאבלי ציון פאר תחת אפר, כנודע בחצרות חסידים, שמקיימים 'עוטר ישראל בתפארה' בשבת ע"י השטריימל. ואמרו: שבת נוט' ש'טריימל ב'מקום ת'פילין.

ושלש קדושות מפארים ישראל ליוצרם, והקב"ה נותן אחת בראשו ושתיים בראש בניו, הרי כאן 'פאר' שלש פעמים. פארו עלי ופארי עליו.
 

עוד נכתב במכלול שם - "והיו מהצדיקים שהיו חובשים בזמנים מיוחדים את הטלית על השטריימל, כששלוש 'שפיצים' בולטים ויוצאים מהטלית, כצורת האות שין שבתפילין של ראש". והרי אפר שלוש פעמים בא לרמז לשפיצים היוצאים מהשטריימל שהוא במקום התפילין?

@עפר ואפר זה קשור לסופר "שלום עליכם"?
 

רימון

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?
קדמא ואזלא אמר:
א שטריימל
ובדרך הדרוש
ענין השטריימל תחילתו בגזירת השפלה, לתת את הזנב על הראש, כאפר מקלה בראש אבל.
ואלקים חשבה לטובה, לשים לאבלי ציון פאר תחת אפר, כנודע בחצרות חסידים, שמקיימים 'עוטר ישראל בתפארה' בשבת ע"י השטריימל. ואמרו: שבת נוט' ש'טריימל ב'מקום ת'פילין.

ושלש קדושות מפארים ישראל ליוצרם, והקב"ה נותן אחת בראשו ושתיים בראש בניו, הרי כאן 'פאר' שלש פעמים. פארו עלי ופארי עליו.
 

עוד נכתב במכלול שם - "והיו מהצדיקים שהיו חובשים בזמנים מיוחדים את הטלית על השטריימל, כששלוש 'שפיצים' בולטים ויוצאים מהטלית, כצורת האות שין שבתפילין של ראש". והרי אפר שלוש פעמים בא לרמז לשפיצים היוצאים מהשטריימל שהוא במקום התפילין?

@עפר ואפר זה קשור לסופר "שלום עליכם"?
ע"פ משקל הפסוק "פאר תחת אפר"
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:
רש"י אמר:
בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי? 

בא ניתן לאחרים... :)
נו, אולי איזה רמז
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
עפר ואפר אמר:
ובכן אמר:
אה, זה היה כלול בחידה?
למה לא?...
מזכיר לי את קושייתי שנתחבטתי בה בענין חידתו של שמשון, מעז יצא מתוק ומהאוכל יצא מאכל.
ותמיד נתקשיתי, חידה יפה, אבל מנין להם לדעת את אשר קרה?
הקושיה הזו איננה קשורה לחידתנו.
 
נדיב לב אמר:
@עפר ואפר זה קשור לסופר "שלום עליכם"?
לא מה שידוע לי.
 
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
ובכן אמר:
חייל של הרבי אמר:
הוראות לתרופת סבתא לדרכי הנשימה העליונות?
עפר ואפר אמר:
נא הסבר לטיפש מופלג כמוני.

האמת אני פשוט שאלתי לאבי שיחי' על חידה זו וסיפר לי שיש איזו תרופת סבתא שהוא אינו זוכר את כל פרטי' אבל בעיקרון צריך לאכול (או לשאוף?) אפר, שלוש פעמים ביום למשך תקופה.
 

ובכן

משתמש ותיק
חייל של הרבי אמר:
האמת אני פשוט שאלתי לאבי שיחי' על חידה זו וסיפר לי שיש איזו תרופת סבתא שהוא אינו זוכר את כל פרטי' אבל בעיקרון צריך לאכול (או לשאוף?) אפר, שלוש פעמים ביום למשך תקופה.
אה, זה.
 

ובכן

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו? <חידה לבין הזמנים>
עוד תשובה, ודאי שלא בכוונת החד דנן:
משנה מסכת פרה (פ"ג מי"א) אמר:
וחולקים אותו לשלש חלקים. א' ניתן בחיל, וא' ניתן בהר המשחה, וא' היה מתחלק לכל המשמרות.
רמב"ם הלכות פרה אדומה (פ"ג ה"ד) אמר:
 ושלשה חלקים היו חולקין את כל אפרה. אחד ניתן בחיל, ואחד בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות. זה שמתחלק לכל המשמרות - היו הכהנים מקדשין ממנו, וזה שניתן בהר המשחה - היו ישראל מזין ממנו, וזה שניתן בחיל היה מוכן ומוצנע, שנאמר 'והיתה לעדת בני ישראל למשמרת', מלמד שמצניעין ממנו.
ויהיו הדברים שמחים ומאירים...

שוב ראיתי, שעבר לפני חלוץ למלחמה, ולא שמתי לב.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
ובכן אמר:
ותמיד נתקשיתי, חידה יפה, אבל מנין להם לדעת את אשר קרה?
מי קבע שחידה אמורה להיות גם פתירה? שמשון רצה 'לחלץ' מהם "שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת", וזו היתה דרכו הדיפלומטית לבצע זאת...
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
עפר ואפר אמר:
קדמא ואזלא אמר:
נו, אולי איזה רמז
אני יחדד אולי: הביטוי נועד לצורך פרקטי מסויים, ששייך גם היום (לא בהקשר לאיזה מאורע היסטורי)
משהו שקשור למקום בתפילה וכדו' שאסור להפסיק בדיבור?
 
 

עפר ואפר

משתמש ותיק
פותח הנושא
תוספת:
הביטוי נוצר לצורך פרקטי מסויים
הקשור עם פרט מפרטי עבודת השי"ת
וקשור דווקא עם הימים שנהוג ללבוש בהם שטריימל
 
חלק עליון תַחתִית