עפר ואפר אמר:"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?
ובדרך הדרושקדמא ואזלא אמר:א שטריימל
עפר ואפר אמר:"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?
יצויין למה שהביא הדומה לעופר האילים - @במבי מגמרא עירובין:קדמא ואזלא אמר:א שטריימל
וברש"יתלמוד בבלי עירובין (נג:) אמר:רבי יוסי בר אסיין כי הוה משתעי בלשון חכמה אמר עשו לי שור במשפט בטור מסכן וכד הוה שאיל באושפיזא אמר הכי גבר פום דין חי מה זו טובה יש.
ועיין באשכול ההוא.רש"י אמר:בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
שור משפט - תרדין, תור דין, שור - תור, משפט - דין.
בטור מסכן - הר דל, חרדל.
משייל באושפיזא - שואל עוברי דרכים בענין אושפזיכני.
גבר פום דין חי - אוש פי זו חי, אוש כמו איש, פום כמו פי, דין כמו זה.
מה זו טובה יש - כלומר: כמה טוב לו.
מקורי.בשלמא אמר:עיר לידת רש"י הק' טריוואש (נהגה קצת אחרת)
קדמא ואזלא אמר:א שטריימל
כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:עפר ואפר אמר:רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי?רש"י אמר:בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
ובכן אמר:כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:עפר ואפר אמר:רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי?רש"י אמר:בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
אה, זה היה כלול בחידה?עפר ואפר אמר:בא ניתן לאחרים... :)ובכן אמר:כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:עפר ואפר אמר:רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי?רש"י אמר:בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
ובכן אמר:אה, זה היה כלול בחידה?עפר ואפר אמר:בא ניתן לאחרים... :)ובכן אמר:כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי?
עפר ואפר אמר:רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
חייל של הרבי אמר:עפר ואפר אמר:רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
מפני אפר פרה אדומה שנחלק לשלושה?
מועד לשבתות (כבתוס' ל"ז מהירושלמי), והבן.עפר ואפר אמר:אני שמעתי סיבה מעניינת ליצירת הביטוי הנ"ל, ועליה אני שואל.
מזכיר לי את קושייתי שנתחבטתי בה בענין חידתו של שמשון, מעז יצא מתוק ומהאוכל יצא מאכל.עפר ואפר אמר:למה לא?...ובכן אמר:אה, זה היה כלול בחידה?
ובכן אמר:עפר ואפר אמר:"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?ובדרך הדרושקדמא ואזלא אמר:א שטריימל
ענין השטריימל תחילתו בגזירת השפלה, לתת את הזנב על הראש, כאפר מקלה בראש אבל.
ואלקים חשבה לטובה, לשים לאבלי ציון פאר תחת אפר, כנודע בחצרות חסידים, שמקיימים 'עוטר ישראל בתפארה' בשבת ע"י השטריימל. ואמרו: שבת נוט' ש'טריימל ב'מקום ת'פילין.
ושלש קדושות מפארים ישראל ליוצרם, והקב"ה נותן אחת בראשו ושתיים בראש בניו, הרי כאן 'פאר' שלש פעמים. פארו עלי ופארי עליו.
ע"פ משקל הפסוק "פאר תחת אפר"נדיב לב אמר:ובכן אמר:עפר ואפר אמר:"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו?ובדרך הדרושקדמא ואזלא אמר:א שטריימל
ענין השטריימל תחילתו בגזירת השפלה, לתת את הזנב על הראש, כאפר מקלה בראש אבל.
ואלקים חשבה לטובה, לשים לאבלי ציון פאר תחת אפר, כנודע בחצרות חסידים, שמקיימים 'עוטר ישראל בתפארה' בשבת ע"י השטריימל. ואמרו: שבת נוט' ש'טריימל ב'מקום ת'פילין.
ושלש קדושות מפארים ישראל ליוצרם, והקב"ה נותן אחת בראשו ושתיים בראש בניו, הרי כאן 'פאר' שלש פעמים. פארו עלי ופארי עליו.
עוד נכתב במכלול שם - "והיו מהצדיקים שהיו חובשים בזמנים מיוחדים את הטלית על השטריימל, כששלוש 'שפיצים' בולטים ויוצאים מהטלית, כצורת האות שין שבתפילין של ראש". והרי אפר שלוש פעמים בא לרמז לשפיצים היוצאים מהשטריימל שהוא במקום התפילין?
@עפר ואפר זה קשור לסופר "שלום עליכם"?
נו, אולי איזה רמזעפר ואפר אמר:ובכן אמר:כלומר, ממש כפי שכתב רש"י:עפר ואפר אמר:רק שחסר החלק השני - למה הומצא הביטוי הזה (זה לא היה רק לחידוד בעלמא)
התוכל לשתף אותנו בצורך להמציא את הביטוי?רש"י אמר:בלשון חכמה - שלא יבינו האחרים.
בא ניתן לאחרים... :)
הקושיה הזו איננה קשורה לחידתנו.ובכן אמר:מזכיר לי את קושייתי שנתחבטתי בה בענין חידתו של שמשון, מעז יצא מתוק ומהאוכל יצא מאכל.עפר ואפר אמר:למה לא?...ובכן אמר:אה, זה היה כלול בחידה?
ותמיד נתקשיתי, חידה יפה, אבל מנין להם לדעת את אשר קרה?
לא מה שידוע לי.נדיב לב אמר:@עפר ואפר זה קשור לסופר "שלום עליכם"?
אני יחדד אולי: הביטוי נועד לצורך פרקטי מסויים, ששייך גם היום (לא בהקשר לאיזה מאורע היסטורי)קדמא ואזלא אמר:נו, אולי איזה רמז
חייל של הרבי אמר:הוראות לתרופת סבתא לדרכי הנשימה העליונות?
חייל של הרבי אמר:הוראות לתרופת סבתא לדרכי הנשימה העליונות?
נא הסבר לטיפש מופלג כמוני.עפר ואפר אמר::)))))
ובכן אמר:חייל של הרבי אמר:הוראות לתרופת סבתא לדרכי הנשימה העליונות?נא הסבר לטיפש מופלג כמוני.עפר ואפר אמר::)))))
עוד תשובה, ודאי שלא בכוונת החד דנן:עפר ואפר אמר:"אֵפֶר שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים" - מהו? <חידה לבין הזמנים>
משנה מסכת פרה (פ"ג מי"א) אמר:וחולקים אותו לשלש חלקים. א' ניתן בחיל, וא' ניתן בהר המשחה, וא' היה מתחלק לכל המשמרות.
ויהיו הדברים שמחים ומאירים...רמב"ם הלכות פרה אדומה (פ"ג ה"ד) אמר:ושלשה חלקים היו חולקין את כל אפרה. אחד ניתן בחיל, ואחד בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות. זה שמתחלק לכל המשמרות - היו הכהנים מקדשין ממנו, וזה שניתן בהר המשחה - היו ישראל מזין ממנו, וזה שניתן בחיל היה מוכן ומוצנע, שנאמר 'והיתה לעדת בני ישראל למשמרת', מלמד שמצניעין ממנו.
מי קבע שחידה אמורה להיות גם פתירה? שמשון רצה 'לחלץ' מהם "שְׁלֹשִׁ֣ים סְדִינִ֔ים וּשְׁלֹשִׁ֖ים חֲלִיפ֣וֹת", וזו היתה דרכו הדיפלומטית לבצע זאת...ובכן אמר:ותמיד נתקשיתי, חידה יפה, אבל מנין להם לדעת את אשר קרה?
משהו שקשור למקום בתפילה וכדו' שאסור להפסיק בדיבור?עפר ואפר אמר:אני יחדד אולי: הביטוי נועד לצורך פרקטי מסויים, ששייך גם היום (לא בהקשר לאיזה מאורע היסטורי)קדמא ואזלא אמר:נו, אולי איזה רמז