היכן המקור? | אשכול מרכזי לבקשת מקורות

4568734

משתמש ותיק
יש כזה ירושלמי (או משהו אחר) שכל המחובר לדבר - בטל לדבר?
 

נדיב לב

משתמש ותיק
4568734 אמר:
יש כזה ירושלמי (או משהו אחר) שכל המחובר לדבר - בטל לדבר?

ציין באיזה נושא. בשבת מצינו וכן בטומאה או קנינים. לגבי בטל לקרקע. ומסתמא בעוד נושאים. אלא אם כוונתך לאו דווקא קרקע.
 

4568734

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
4568734 אמר:
יש כזה ירושלמי (או משהו אחר) שכל המחובר לדבר - בטל לדבר?

ציין באיזה נושא. בשבת מצינו וכן בטומאה או קנינים. לגבי בטל לקרקע. ומסתמא בעוד נושאים. אלא אם כוונתך לאו דווקא קרקע.

זכור לי שיש כזה כלל בכל מקום.
חיפשתי בבר אילן "המחובר לדבר" והביא לי מש"כ הרא"ש כלל כב סי' יא 'ולעולם אם נאמר כל המחבר לדבר הרי הוא כמוהו' וכו'. וכן עוד כמה מקורות שהכלל הזה נאמר בכל מקום. השאלה מה המקור בחז"ל. באמת בכלים פ"ב מי"ב זה כתוב לגבי טומאה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
4568734 אמר:
נדיב לב אמר:
4568734 אמר:
יש כזה ירושלמי (או משהו אחר) שכל המחובר לדבר - בטל לדבר?

ציין באיזה נושא. בשבת מצינו וכן בטומאה או קנינים. לגבי בטל לקרקע. ומסתמא בעוד נושאים. אלא אם כוונתך לאו דווקא קרקע.

זכור לי שיש כזה כלל בכל מקום.
חיפשתי בבר אילן "המחובר לדבר" והביא לי מש"כ הרא"ש כלל כב סי' יא 'ולעולם אם נאמר כל המחבר לדבר הרי הוא כמוהו' וכו'. וכן עוד כמה מקורות שהכלל הזה נאמר בכל מקום. השאלה מה המקור בחז"ל. באמת בכלים פ"ב מי"ב זה כתוב לגבי טומאה.

אשלח למר בפרטי.

אמנם שלחתי לו כמה ענינים. אבל לא מקור כללי. ולכך עדיין בקשת ידידי "המספרי" רלוונטית. וכל מי שיסייע בידו, ה"ה בכלל המחובר לטהור :)
 

4568734

משתמש ותיק
מה המקור לסיפור הידוע על רבי עקיבא שלקח עמו תרנגול ונר וחמור, והכל נלקח ממנו, ואמר על הכל גם זו לטובה?
 

4568734

משתמש ותיק
מה המקור (אולי בשערי תשובה?) - שמצות תפילין היא בכלל מצות קבלת עול מלכות שמים?
 
 

מ. לב-טוב

משתמש רשום
4568734 אמר:
מה המקור לסיפור הידוע על רבי עקיבא שלקח עמו תרנגול ונר וחמור, והכל נלקח ממנו, ואמר על הכל גם זו לטובה?
גמרא ערוכה היא במס' ברכות ס, ב.
 

4568734

משתמש ותיק
זכור לי שיש איזה זוה"ק ששואל למה רחם אמנו התיישבה על התרפים והסתירה, ולא קברה את זה באדמה.
ידוע למישהו היכן?
 

4568734

משתמש ותיק
תלמיד נאמן אמר:
4568734 אמר:
מה המקור (אולי בשערי תשובה?) - שמצות תפילין היא בכלל מצות קבלת עול מלכות שמים?
גמ' ברכות דף יד:
רבינו יונה עצמו מביא את הגמ' הנ"ל אבל בגמ' עצמה זה הולך על מי שמניח תפילין וקורא ק"ש, כך שלכאו' רבינו יונה מחדש שגם תפילין לבד זה קבלת עומ"ש. לא?
 
 

4568734

משתמש ותיק
איפה המקור במדרש לסיפור שאברהם אבינו שבר לאביו תרח את כל הפסילים?
 

עשירית האיפה

משתמש ותיק
רצונו כרצונו אמר:
אשמח עם מישהו יוכל לעזור לי למצוא את המקום שבו איתא הדין דכלתה קנינו
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9B%D7%9C%D7%AA%D7%94_%D7%A7%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95
 כלתה קניינוכאשר בזמן ההקנאה מעשה הקניין כבר הסתיים - הקניין לא חל (הסוגיא בר"ן נדרים כח: ד"ה וכתב, בסוגיא זו האריך הגרש"ש נדרים כב).
 לדוגמא, האומר לחבירו "משוך פרה זו ותיקנה לך לאחר שלושים יום" (וכן בקניין חזקה) - הקניין לא מועיל, כיוון שלאחר שלושים יום (זמן ההקנאה) מעשה הקניין כבר הסתיים, שהרי המשיכה היא רק ברגע זה ואינה מתמשכת לעוד שלושים יום (ר"ן נדרים כח: ד"ה וכתב).
 מעשה קניין שלא כלה כן מועיל, והוא יכול להיות בשני אופנים (ר"ן נדרים כח: ד"ה וכתב):
  1. כאשר מעשה הקניין נשאר קיים עד שעת ההקנאה. לדוגמא: המקנה לחבירו בקניין כסף לאחר שלושים יום - הקניין כן מועיל, כיוון ששעבוד המעות קיים גם לאחר שלושים יום (וביאר הגרש"ש (נדרים כב ד"ה ונראה) שכיוון שמעשה הקניין קיים לאחר שלושים יום, לא אכפת לנו שהדעת לקניין אינה קיימת ברגע זה, והדעת שהיתה קודם שלושים יום מועילה לעכשיו).
  2. כאשר ההקנאה היא מעכשיו, דהיינו בזמן מעשה הקניין. לדוגמא: גם אם הקנה במשיכה, אם הוסיף "מעכשיו" דהיינו שאמר "משוך פרה זו ותיקנה לך מעכשיו ולאחר שלושים יום" - הקניין מועיל, כיוון שבמקרה זה זמן ההקנאה הוא מעכשיו, והרי עכשיו המשיכה כן קיימת.
מקור וטעםהטעם שקניין שכלה אינו מועיל הוא שמעשה קניין צריך להיות ברגע ההקנאה, ומעשה קניין שאינו ברגע ההקנאה לא נחשב למעשה כלל (גרש"ש נדרים כב ד"ה והא דלא).

 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
4568734 אמר:
תלמיד נאמן אמר:
4568734 אמר:
מה המקור (אולי בשערי תשובה?) - שמצות תפילין היא בכלל מצות קבלת עול מלכות שמים?
גמ' ברכות דף יד:
רבינו יונה עצמו מביא את הגמ' הנ"ל אבל בגמ' עצמה זה הולך על מי שמניח תפילין וקורא ק"ש, כך שלכאו' רבינו יונה מחדש שגם תפילין לבד זה קבלת עומ"ש. לא?
 
יתכן מאוד. ייש"כ.
 

4568734

משתמש ותיק
יש חזו"א שאומר שמי שגזל מחברו שטח ועשאו בית הכסא, אין לזה דין בית הכסא, אע"פ שבמציאות זה ביהכ"ס, מ"מ כיון שהוא לא בעלים, יש לזה דין רק של גרף של רעי. איפה זה נמצא?
 

יעקב יעקב

משתמש ותיק
4568734 אמר:
יש חזו"א שאומר שמי שגזל מחברו שטח ועשאו בית הכסא, אין לזה דין בית הכסא, אע"פ שבמציאות זה ביהכ"ס, מ"מ כיון שהוא לא בעלים, יש לזה דין רק של גרף של רעי. איפה זה נמצא?

חזון איש סימן י"ז אות ז':
נראה דאם עשה ביה"כ בשל חברו בגזילה קרקע המזוהם דינו כגרף, וא"צ כאן יחוד בעלים.
אבל תוך המחיצות לא נאסר, כיון שלא יחדו בעלים לכך, ומכסה הצואה ומותר, או מוציא העפר המזוהם ומותר.
 

4568734

משתמש ותיק
יעקב יעקב אמר:
4568734 אמר:
יש חזו"א שאומר שמי שגזל מחברו שטח ועשאו בית הכסא, אין לזה דין בית הכסא, אע"פ שבמציאות זה ביהכ"ס, מ"מ כיון שהוא לא בעלים, יש לזה דין רק של גרף של רעי. איפה זה נמצא?

חזון איש סימן י"ז אות ז':
נראה דאם עשה ביה"כ בשל חברו בגזילה קרקע המזוהם דינו כגרף, וא"צ כאן יחוד בעלים.
אבל תוך המחיצות לא נאסר, כיון שלא יחדו בעלים לכך, ומכסה הצואה ומותר, או מוציא העפר המזוהם ומותר.
שכייעח.
עוד מישהו דיבר על הנידון הזה???
 
 

4568734

משתמש ותיק
איפה הרשב"א שאדם שקונה דברים לאשתו ולבניו, לא יכול אח"כ לגבות מזה לבעל חובו, כי יש גמירות דעת שאם קונה לאשתו או לבניו - רוצה שזה יהיה שלהם לגמרי. משהו כזה. זכור למישהו?
 

דעתו יפה

משתמש רגיל
4568734 אמר:
מה המקור לסיפור הידוע על רבי עקיבא שלקח עמו תרנגול ונר וחמור, והכל נלקח ממנו, ואמר על הכל גם זו לטובה?

איני יודע. רק זכור לי דבר מעניין. שהמהר"ל בנתיבות עולם מביא את הסיפור הזה ומסביר אותו. ובסוף הוא אומר שמכאן מוכח שיש לעשות כפרות על תרנגול דוקא.
 

כרם

משתמש ותיק
ברכות ס' ע"ב:
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.
 

4568734

משתמש ותיק
כרם אמר:
ברכות ס' ע"ב:
אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד כי הא דרבי עקיבא דהוה קאזיל באורחא מטא לההיא מתא בעא אושפיזא לא יהבי ליה אמר כל דעביד רחמנא לטב אזל ובת בדברא והוה בהדיה תרנגולא וחמרא ושרגא אתא זיקא כבייה לשרגא אתא שונרא אכליה לתרנגולא אתא אריה אכליה לחמרא אמר כל דעביד רחמנא לטב ביה בליליא אתא גייסא שבייה למתא אמר להו לאו אמרי לכו כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא הכל לטובה.

https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?p=350102#p350026
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
4568734 אמר:
איפה הרשב"א שאדם שקונה דברים לאשתו ולבניו, לא יכול אח"כ לגבות מזה לבעל חובו, כי יש גמירות דעת שאם קונה לאשתו או לבניו - רוצה שזה יהיה שלהם לגמרי. משהו כזה. זכור למישהו?
דבר ראשון צריך לחפש בסוגיא ב"ק דף קב: ובב"י חו"מ סי' קפ"ג וקפ"ד ??
 
חלק עליון תַחתִית