דרך אחת או מגוון דרכים ?

מ אלישע

משתמש ותיק
גם בחב"ד כמדומה שיש שאלה זו.
יש לי חבר שאוהב ללמוד רק את מאמרי אדמוה"ז הקצרים. 
אחר לומד רק תורת מהר"ש.
אחרים לומדים בעיון של האמרי בינה או הצ"צ או הרש"ב.
אחרים מחפשים למעשה אצל הריי"צ והרמ"מ. (לכאורה נראה שרצה לכלול כמה דרכים)

בברסלב עיקר הדרך אחת (ליקוטי הלכות- ליקוטי מוהר"ן -ליקוטי תפילות)
וכל אחד יכול למצוא בה חיזוק במה שצריך,
בעיקר מחולקים לשתי דרכים האחת העיקר רצוא והאחת העיקר ושוב.

מצד אחד בברסלב יש תביעות גדולות, מחשב"ז בתפילה חמור מאוד, (וגם חיזוק לכל דרגה)
מצד שני כל עצה לעצמה יש בה תועלת שלמה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
מ אלישע אמר:
יש לי חבר שאוהב ללמוד רק את מאמרי אדמוה"ז הקצרים. אחר לומד רק תורת מהר"ש.
קשה להאמין, ומסתברא דצ"ל כעין שבהמשך ההודעה:
מ אלישע אמר:
אחרים לומדים בעיון של האמרי בינה או הצ"צ או הרש"ב. אחרים מחפשים למעשה אצל הריי"צ והרמ"מ.
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק א
ודע כי הצאן מפריס פרסה לפניו ועקיביו שוסע, ומקום שדורכין ניכר מקום דריסת העקב, לכך נאמר בעקבי הצאן. והוא משל על הצדיקים שדרכיהן ניכרים, וכל הרוצה ללכת אחריהם ילך ויוושע. וכן אתה מוצא במלכי יהודה כל שהלך בדרך דוד הקדוש ברוך הוא עזרו. הקדוש ברוך הוא מזהיר את ישראל ללכת בדרכי אבותיהם הצדיקים כדי שיוושעו.

רבינו בחיי בראשית פרק כו
(טו) וכל הבארות אשר חפרו. יגיד הכתוב כי מתוך הקנאה שנתקנאו בו פלשתים סתמו כל הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו, כדי שלא יוכל יצחק להועיל עצמו בהן ולהשקות זריעותיו ומקנהו, ואח"כ נתגבר יצחק וחפר אותן וקרא להן כשמות אשר קרא להן אביו, ועשה כן לכבוד אביו. וממה שהתורה הודיעה זה נראה שנחשב לו לזכות ויש בזה התעוררות, וק"ו שאל ישנה אדם מדרך אבותיו, שהרי יצחק אפילו שמות הבארות שקרא אותן אביו לא רצה לשנותן, וזה ק"ו לדרכי האבות ומנהגותיהם ומוסר שלהם, ואולי מפני זה לא נשתנה שמו כמו שאר האבות וזו מדה כנגד מדה, כן פירש הגאון ז"ל.

נחלת יעקב שמות פרק א
ומזה יש ללמוד שראוי לכל אדם לילך בדרכי אבותיו ולשמוע לדברי מוכיחים. ועינינו הרואות כי מעת אשר מאסנו לילך בדרכי אבותינו נבזינו בעיני כל, ותמיד אנחנו ביגונות אשר אין אנחנו יודעים למצוא עצה הגונה.
ואמרתי בשמות המשותפין: אבל, עצב, ויגון. כי "אבל" הוא שא"א לשנותו, כמו המתאבל על מתו. ולכך בשרשו הוא תיבת "בל", כלומר שהדבר כבר אינו. ו"יגון" נאמר כשהקב"ה שולח גזירה ויש דרכי הברירה לפניו לעשות כזה או כזה, והולך כל יום בהגיונות היאך לעשות, זה נקרא יגון, ששורשו נגזר מן "הוגה" - לשון הגיון. ועצב הוא כשהצורה נשתנה מחמת עצבות, ונגזר מלשון ידיך עצבוני (איוב י, ח). וכן הוא היום, שהולכין כל היום בהגיונות האיך לעשות, כי פתוי היצר גובר כ"כ שכל אחד סומך רק על דעתו וסובר שהחכמה רק אתו תלין, וכולן דומה לו פשוטים:
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
צורת הדברים שנאמרו באופן כללי ש"כל מחשבה והתבוננות טובה היא כמובן"
כי את דעתי־שלי הבעתי באותה הודעה, ולא נתחייבתי מעולם להתריע תדיר ש'יש החולקים'; ההולכים בדרכם לבטח יודעים זאת בלאה"כ.
 

הערשלה

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
לבי במערב אמר:
כל מחשבה והתבוננות בעניני א-לקות טובה היא, כמובן,
נפש החיים ג,ח:
"אמנם הזהר מאד בנפשך, זכור ואל תשכח אשר נתבא' למעלה, שאין הדבר אמור אלא לדעת העניין ידיעת הלב דרך כלל בשיעורא דלבא לבד, אבל לא לחקור ולהתבונן ח"ו במהות העניין. וגם להזהר מאד שלא יהא ממשכא לבא לקבוע כל סדר ההנהגה במעשה ע"פ זה העניין הנורא, כי בקל יוכל להולד מזה להתנהג בכמה דברים נגד חוקי ויסודי תורתנו הק', ולא יעבור כתיב. וכמש"א הכתוב וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' וכו, בשמים ממעל וכו' אין עוד, "אל לבבך" דוקא, היינו רק באובנתא דלבא ושיעורא דלבא לבד, וכעין שאמרו בתפילה יכון 'לבו' למקום".
אם אני מבין טוב, הבאת את הנפה"ח כדי להראות שחולק על הנאמר.
א"כ אשמח להבין כיצד פירשת את דבריו:
1. מה הכוונה 'אלא לדעת העניין ידיעת הלב דרך כלל בשיעורא דלבא לבד'?
2. מה הכוונה 'לחקור ולהתבונן ח"ו במהות העניין'?
 

אחד מן הגולה

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
אם אני מבין טוב, הבאת את הנפה"ח כדי להראות שחולק על הנאמר.
א"כ אשמח להבין כיצד פירשת את דבריו:
1. מה הכוונה 'אלא לדעת העניין ידיעת הלב דרך כלל בשיעורא דלבא לבד'?
2. מה הכוונה 'לחקור ולהתבונן ח"ו במהות העניין'?
מע"כ שואל מהו באופן כללי החילוק בין ידיעת הלב להתבוננות במהות העניין?
א"כ זוהי שאלה כללית ובמה זה קשור לדבריי שהנפה"ח שולל "כל מחשבה והתבוננות בענייני א-לקות"?
 

הערשלה

משתמש ותיק
אחד מן הגולה אמר:
הערשלה אמר:
אם אני מבין טוב, הבאת את הנפה"ח כדי להראות שחולק על הנאמר.
א"כ אשמח להבין כיצד פירשת את דבריו:
1. מה הכוונה 'אלא לדעת העניין ידיעת הלב דרך כלל בשיעורא דלבא לבד'?
2. מה הכוונה 'לחקור ולהתבונן ח"ו במהות העניין'?
מע"כ שואל מהו באופן כללי החילוק בין ידיעת הלב להתבוננות במהות העניין?
א"כ זוהי שאלה כללית ובמה זה קשור לדבריי שהנפה"ח שולל "כל מחשבה והתבוננות בענייני א-לקות"?
אני קצת מתפלא איך מביאים ציטוט כדעה הפוכה, בלי להסביר במה הוא חולק.

אני חוזר שוב.
אשמח לקבל הסבר על המילים שציטטת לעיל.
 

מ אלישע

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
אחד מן הגולה אמר:
הערשלה אמר:
אם אני מבין טוב, הבאת את הנפה"ח כדי להראות שחולק על הנאמר.
א"כ אשמח להבין כיצד פירשת את דבריו:
1. מה הכוונה 'אלא לדעת העניין ידיעת הלב דרך כלל בשיעורא דלבא לבד'?
2. מה הכוונה 'לחקור ולהתבונן ח"ו במהות העניין'?
מע"כ שואל מהו באופן כללי החילוק בין ידיעת הלב להתבוננות במהות העניין?
א"כ זוהי שאלה כללית ובמה זה קשור לדבריי שהנפה"ח שולל "כל מחשבה והתבוננות בענייני א-לקות"?

אני חוזר שוב.
אשמח לקבל הסבר על המילים שציטטת לעיל.
רש"י כתב בפרשת ואתחנן
(לב) כי שאל נא לימים ראשונים 
על ימים ראשונים.

כלומר שלא שואלים את הימים הראשונים בעצמם, אלא היום יש אנשים חכמים שמבינים לפי הימים היום את מה שהיה בימים ראשונים.
ומי שחפץ לדעת ישאל את פיהם.
אולי כעין זה הביאור כאן, במהות הענין של "ימים ראשונים" אי אפשר לחקור, כי זה לפני שיש אדם על הארץ.
אבל בשיעורא דליבא אפשר להבין שיש מהלך שהתחיל ב"ימים ראשונים" וממשיך היום, ואפשר בהתבוננות במהלך זה להבין את הסדר האמיתי.
 

רבינא

משתמש ותיק
הערשלה אמר:
ובכן אמר:
הערשלה אמר:
אני דווקא פתחתי משניהם ומצאתי הגות ומחשבה רחבה בשניהם ולא רק חילוקי דעות.
כמובן.
ובכל זאת, דומני שלמעשה מייצגים שני אלו את הקצוות בענין ההתבוננות.
אומר מנסיון אישי, רק כשלומדים בעיון את כל סוגי הדרכים לומדים שדרך התורה היא אחת!
משפט מוכר ויפה אבל תלוש מהמציאות
 

mmh

משתמש ותיק
ולי יש הצעה אוביקטיבית אחרת:
תלמד במשך חודש רק חומש,
כל יום במשך כמעט השבוע תקרא חומש אחד,
ותחזור עליו שוב ושוב עד שבסוף השבוע תדע אותו על בוריו.
לאחר חמשה שבועות תדע חמשה חומשי תורה ובזה תהיה נחשב בבחינה מסוימת ל'בעל מקרא''.

אח"כ תאמר כל יום את כל הספר תהילים ותשתדל להתרגש תוך כדי אמירתם,
ואת זה צריך לעשות במשך חודש רצוף.
בחודש זה יש לייחד לפחות שעתיים שלוש לעבודה בידיים ('יגיע כפיך').

אח"כ כאשר נשמתך הזדקקה וקבלה אור עליון, תמצא את הדרך שלך בעבודת ה'.

רק מי שעשה יודע שזה הדרך הנכונה.
 

הערשלה

משתמש ותיק
רבינא אמר:
הערשלה אמר:
ובכן אמר:
כמובן.
ובכל זאת, דומני שלמעשה מייצגים שני אלו את הקצוות בענין ההתבוננות.
אומר מנסיון אישי, רק כשלומדים בעיון את כל סוגי הדרכים לומדים שדרך התורה היא אחת!
משפט מוכר ויפה אבל תלוש מהמציאות
אם אתה מרגיש שהוא תלוש, תתחיל ללמוד...
 
 
איש תלמודי אמר:
מה נראה לכם 
שעדיף לצעוד בדרך אחת בעבודת השם
או ללמוד כמה דרכים
ולקחת מכל אחד את החלק שאני מתחבר אליו
???
ובכן, אני חושב שהשאלה אינה נשאלת. מה נפשך? אתה שואל אותי כ--- האם השקפה=== נכונה? לא. אתה שואל אותי כ===? -כן! כלפי עצמך? אם אתה מוצא בזה אמת, אז מה שייך לשאול?
אם משהו אחד לא טוב לך. מפריע לך-אל תנהג כך. משהו אחר טוב לך-תנהג כך. שילוב של שני דברים זה משהו שלישי...
 
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
לפני שמדברים צריך לדעת שאלו ואלו דא"ח, וכולם ממקום קדוש יהלכון
 
ת"ל נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ב"ה שנאמר (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב שומע
במדבר רבה נשא ד, יד

ולעצם העניין, לשאלה הזאת יש כמה פנים וננסה להגדיר זאת כך:

א. דרך העולם רוב ב"י אהובים וברורים.

ב. דרך העבודה.

ג. דרך הלימוד.


א. יש את דרך העולם, העובדים את ד' בכל לבבם בתמימות גמורה, ומלקטים להם באמרים דברי חיזוק מהכא ומהתם (ולא ניזיל כרוכלא למנות את כל המשפיעים החשובים), ובשעה אחת יתחזקו ויתעוררו עם דבר מאדמו"ר פלוני ובשעה אחרת מגדול פלוני וכן ע"ז הדרך, והדבר נאה ויפה ונחמד ונעים וכו', ואין בזה כל פגם וחסרון בעצם.

ואותו הדבר גם אם לא מדובר באיש המוני, רק באדם היודע ספר וכו', רק שהוא לוקח את הדברים כהגדת רביה"ק: 'אלו שבאים לחטוף שיריים', ולא חושב שהדברים אמורים לשנות את כל מהלך חייו, רק בשביל להתחזק בעבודת ד' בכלליות וכו'.

ב. אך כאשר אדם הולך עם דרך עבודה מסויימת, וכמובן היא מקיפה את רוב וכל הווייתו וההלוך ילך שלו ברוב ככל שעות היום, הרי לא ניתן כלל לשלב בין שתי דרכים (וכנ"ל, ככל שמדובר ב'דרכים', ולא בפרפראות בעלמא).
והדבר דומה להבדיל א"א הבדלות שאחד ילך ל2 יועצי תזונה שונים, וכ"א יתן לו רשימה מה לאכול ומה לא לאכול, ומעתה מה שהתיר וצוה השני - אסר עליו הראשון וכו'.
וכמו"כ בנידון דידן, לא שייך בשום אופן להשקיע בדרך עבודה הבלולה משני כיוונים שונים, שכן מה שצוה זה לא צוה זה, ומה שהרחיק זה קירב זה.
ע"כ זה מבחינת ה'חמר גמל' שבצורה הזאת, וביותר, שאחרי צורת עבודה שכזאת הדבר יגרום בהמשך (מיידית, או לאחר זמן) סילוף של שתי הדרכים כאחד, שכן אף אדם לא יכול לחיות בסתירה פנימית שכזאת, ומשכך כבר מוצאים את הדרך "לשלב" את שני הדרכים.

ג. ולעצם הלימוד לכשעצמו אין בזה כל פגם ללמוד משני ספרים שונים, מי שדעתו רחבה ויכול להכיל שני שיטות שונות, ואדרבא יכולה לבוא לו תועלת מזה.

אך בנוגע לדרך הלימוד, אני חושב שכאן כ"א יודה שלא ניתן לשלב בין שני סוגי ספרים, ולנסות לשלב הגדרות שנאמרו בספר פלוני לעבר ספר אחר, כי גם אם או"א דא"ח - הדבר ברור שבעל הפר הא' לא חשב לומר מה שבעל הספר הב' אמר ולא התכווין לבסס מאמריו על הספר השני, כי א"כ הול"ל ולהזכיר באיזכור כל דהו שכוונתו כן, וד"ב.

ובפרטות לספרי ברסלב, לא ניתן בשו"א לקלוט אותם היטב ואת המהלך שלהם, רק עם הרבה שקידה, והנסיון הוכיח שבתחילה חייבים ללמוד (את לימוד החסידות) אך ורק בהם בלי לשלב סוגים אחרים, וכל אלו שניסו לשלב וכו' זו"ז לא עלתה בידם.

ע"כ באו דברינו בנוגע לסתם דרכי עבודה שונות.
אך כ"ז איננו שווה כאשר מדברים על התקשרות של תלמיד לרבו, שכן א"א בשו"א ליצור התקשרות אמיתית של תלמיד לשני רבי'ס שונים. [וכמו ששמעתי מהרה"ח רא"י כרמל ז"ל, שהרי זה איסור חמור לקבל השפעה משני מקומות שונים וכו']
ובפרט בברסלב שעיקר דרכי העבודה מבוסס על התקשרות, ואכמ"ל.

ובלימוד ספרי ברסלב, יש לדעת שבשביל לקלוט את השפה כדאי ללמוד הרבה גם בהבנה פשוטה, כך השפה נקלטת וההבנה הרבה יותר קלה.
ומי שמעונייין ללמוד את הספרים רק בשביל להתחזק ולהתעורר בעבודת ד' הרי כל סוג לימוד שילמד הוא נאה ויפה בשביל להחיות אתו, אם כי כדאי שבעיקר יתמקד בליקו"ע וליקו"ת ואוצר היראה.
אך המעוניין וחותר להבנה מעמיקה של הדברים שומה עליו ללמוד כל תורה היטב הלוך וחזור עם הכלל הראשון והעיקרי של הביאור הליקוטים, ואח"כ ילמד את הליקו"ה שעל התורה וידייק היטב בדבריו וכו'.

וכמובן ופשוט, שהכל כאשר לכל תלוי בשפיכת שיחו ובקשתו לפני בורא כ"ע שיאיר עיניו ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר


וליקוטי מוהר"ן, אגב דאתא לידן, נימא בי' מילתא, שרוב ככל הספרים הק' הרי הנכתב בהם הוא התוכן העיקרי שלהם, ויש גם מה שבין השורות.
אך ליקו"מ הרי שעיקר תוכנו מתחיל מבין השורות.

 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
מ אלישע אמר:
גם בחב"ד כמדומה שיש שאלה זו.
יש לי חבר שאוהב ללמוד רק את מאמרי אדמוה"ז הקצרים. 
אחר לומד רק תורת מהר"ש.
אחרים לומדים בעיון של האמרי בינה או הצ"צ או הרש"ב.
אחרים מחפשים למעשה אצל הריי"צ והרמ"מ. (לכאורה נראה שרצה לכלול כמה דרכים)

בברסלב עיקר הדרך אחת (ליקוטי הלכות- ליקוטי מוהר"ן -ליקוטי תפילות)
וכל אחד יכול למצוא בה חיזוק במה שצריך,
בעיקר מחולקים לשתי דרכים האחת העיקר רצוא והאחת העיקר ושוב.

מצד אחד בברסלב יש תביעות גדולות, מחשב"ז בתפילה חמור מאוד, (וגם חיזוק לכל דרגה)
מצד שני כל עצה לעצמה יש בה תועלת שלמה.

נראה קצת שהינך צועד בשני הדרכים בדילוגים......
 
ישר א-ל אמר:
לפני שמדברים צריך לדעת שאלו ואלו דא"ח, וכולם ממקום קדוש יהלכון
 
ת"ל נתנו מרועה אחד אל אחד נתנן פרנס אחד אמרן מפי אדון כל המעשים ב"ה שנאמר (שמות כ) וידבר אלהים את כל הדברים האלה אף אתה עשה אזנך כאפרכסת וקנה לך לב שומע
במדבר רבה נשא ד, יד

ולעצם העניין, לשאלה הזאת יש כמה פנים וננסה להגדיר זאת כך:

א. דרך העולם רוב ב"י אהובים וברורים.

ב. דרך העבודה.

ג. דרך הלימוד.


א. יש את דרך העולם, העובדים את ד' בכל לבבם בתמימות גמורה, ומלקטים להם באמרים דברי חיזוק מהכא ומהתם (ולא ניזיל כרוכלא למנות את כל המשפיעים החשובים), ובשעה אחת יתחזקו ויתעוררו עם דבר מאדמו"ר פלוני ובשעה אחרת מגדול פלוני וכן ע"ז הדרך, והדבר נאה ויפה ונחמד ונעים וכו', ואין בזה כל פגם וחסרון בעצם.

ואותו הדבר גם אם לא מדובר באיש המוני, רק באדם היודע ספר וכו', רק שהוא לוקח את הדברים כהגדת רביה"ק: 'אלו שבאים לחטוף שיריים', ולא חושב שהדברים אמורים לשנות את כל מהלך חייו, רק בשביל להתחזק בעבודת ד' בכלליות וכו'.

ב. אך כאשר אדם הולך עם דרך עבודה מסויימת, וכמובן היא מקיפה את רוב וכל הווייתו וההלוך ילך שלו ברוב ככל שעות היום, הרי לא ניתן כלל לשלב בין שתי דרכים (וכנ"ל, ככל שמדובר ב'דרכים', ולא בפרפראות בעלמא).
והדבר דומה להבדיל א"א הבדלות שאחד ילך ל2 יועצי תזונה שונים, וכ"א יתן לו רשימה מה לאכול ומה לא לאכול, ומעתה מה שהתיר וצוה השני - אסר עליו הראשון וכו'.
וכמו"כ בנידון דידן, לא שייך בשום אופן להשקיע בדרך עבודה הבלולה משני כיוונים שונים, שכן מה שצוה זה לא צוה זה, ומה שהרחיק זה קירב זה.
ע"כ זה מבחינת ה'חמר גמל' שבצורה הזאת, וביותר, שאחרי צורת עבודה שכזאת הדבר יגרום בהמשך (מיידית, או לאחר זמן) סילוף של שתי הדרכים כאחד, שכן אף אדם לא יכול לחיות בסתירה פנימית שכזאת, ומשכך כבר מוצאים את הדרך "לשלב" את שני הדרכים.

ג. ולעצם הלימוד לכשעצמו אין בזה כל פגם ללמוד משני ספרים שונים, מי שדעתו רחבה ויכול להכיל שני שיטות שונות, ואדרבא יכולה לבוא לו תועלת מזה.

אך בנוגע לדרך הלימוד, אני חושב שכאן כ"א יודה שלא ניתן לשלב בין שני סוגי ספרים, ולנסות לשלב הגדרות שנאמרו בספר פלוני לעבר ספר אחר, כי גם אם או"א דא"ח - הדבר ברור שבעל הפר הא' לא חשב לומר מה שבעל הספר הב' אמר ולא התכווין לבסס מאמריו על הספר השני, כי א"כ הול"ל ולהזכיר באיזכור כל דהו שכוונתו כן, וד"ב.

ובפרטות לספרי ברסלב, לא ניתן בשו"א לקלוט אותם היטב ואת המהלך שלהם, רק עם הרבה שקידה, והנסיון הוכיח שבתחילה חייבים ללמוד (את לימוד החסידות) אך ורק בהם בלי לשלב סוגים אחרים, וכל אלו שניסו לשלב וכו' זו"ז לא עלתה בידם.

ע"כ באו דברינו בנוגע לסתם דרכי עבודה שונות.
אך כ"ז איננו שווה כאשר מדברים על התקשרות של תלמיד לרבו, שכן א"א בשו"א ליצור התקשרות אמיתית של תלמיד לשני רבי'ס שונים. [וכמו ששמעתי מהרה"ח רא"י כרמל ז"ל, שהרי זה איסור חמור לקבל השפעה משני מקומות שונים וכו']
ובפרט בברסלב שעיקר דרכי העבודה מבוסס על התקשרות, ואכמ"ל.

ובלימוד ספרי ברסלב, יש לדעת שבשביל לקלוט את השפה כדאי ללמוד הרבה גם בהבנה פשוטה, כך השפה נקלטת וההבנה הרבה יותר קלה.
ומי שמעונייין ללמוד את הספרים רק בשביל להתחזק ולהתעורר בעבודת ד' הרי כל סוג לימוד שילמד הוא נאה ויפה בשביל להחיות אתו, אם כי כדאי שבעיקר יתמקד בליקו"ע וליקו"ת ואוצר היראה.
אך המעוניין וחותר להבנה מעמיקה של הדברים שומה עליו ללמוד כל תורה היטב הלוך וחזור עם הכלל הראשון והעיקרי של הביאור הליקוטים, ואח"כ ילמד את הליקו"ה שעל התורה וידייק היטב בדבריו וכו'.

וכמובן ופשוט, שהכל כאשר לכל תלוי בשפיכת שיחו ובקשתו לפני בורא כ"ע שיאיר עיניו ויראנו מתורתו נפלאות אכי"ר


וליקוטי מוהר"ן, אגב דאתא לידן, נימא בי' מילתא, שרוב ככל הספרים הק' הרי הנכתב בהם הוא התוכן העיקרי שלהם, ויש גם מה שבין השורות.
אך ליקו"מ הרי שעיקר תוכנו מתחיל מבין השורות.

 

כיוון שנוסח הדברים נראה כאילו בא שלא להסכים עם מה שאני כתבתי לעיל, עלי להבהיר שבעקרון אני דווקא כן מסכים עם הרב @ישר א-ל בכל מילה.
אני עצמי איני לומד כיום כמעט בכלל בשום ספרי מוסר וחסידות מלבד ברסלב, ומנסה ומשתדל ללמוד את התורות ביסודיות וכו', והוראות רביז"ל אינן "המלצות" אצלי אלא חיוב (ואם יש דבר שקשה לי לקיימו בשלמות, אני רואה את זה כבעיה שאני צריך לטפל בה ושואף לתקן זאת).
אבל כיוון שהשואל עלול לראות זאת כמניעה, ע"כ ציינתי שאפשר גם ללמוד דברים נוספים באופן משני, וכתבתי ע"פ מה שאמר רביז"ל עצמו שראוי ללמוד כל הספרים ו"כולם צריכים". אך ודאי שלא שייך התקשרות לשני רבי'ס וגם לא לימוד יסודי והליכה בכל תחומי החיים שלא ע"פ דרך אחת. וע"ז אמר רביז"ל שזה פוגם באמונת הייחוד.
ומה שכתבתם שבתחילת הדרך זה יכול להזיק להבנת המהלך וכו', לכאורה שייך רק בספרים שעוסקים באותם נושאים, ושמתווים "דרך". ולכאורה רוב ספרי המוסר, וגם חלק מספרי החסידות (ובפרט אלה שבסגנון יותר ווארטים ופחות מאמרים עמוקים) - אינם בדווקא כאלה.
 

שניאור

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
גם חלק מספרי החסידות (ובפרט אלה שבסגנון יותר ווארטים ופחות מאמרים עמוקים) - אינם בדווקא כאלה.
ממש לא נכון, מי שלומד ספר חסידות "פון דעקל ביז דעקל" מתחילה ועד סוף, ולא מחפש כל שבוע איזה ווארט לפרשת השבוע וכדו', יוצא עם דרך מסודרת מאוד בעבודת ה' כמעט מכל ספר.
הבהרה: לא כתבתי "מכל" ספר לא כי אני יודע על ספרים שלא, אלא כי לא למדתי את כל הספרים, ואפילו לא רובם.
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
לענ"ד:

מבחינת לימודית ואמונית:
ללמוד את כל השיטות וכל ה70 פנים לתורה יביא את האדם לידיעת האמת הרבה יותר מהירה ועם הרבה יותר הבנה והרבה יותר עמוקה. הוא "ירכיב את הפאזל" של המדרגות הרוחניות, של ה-70 פנים, הוא יביט על היהלום מכל צדדיו, וכך יכיר אותו יותר אמיתי ממי שלא מסתכל עליו מכל צדדיו. הוא יכיר את הקב"ה בצורה עמוקה יותר ומקיפה יותר.
בנוסף, הוא יצטייד בכלי נשק אדירים של "דע מה שתשיב לאפיקורס", ותהיה לו תשובה לכל קושיה. כמו שאמר החפץ חיים שכל שיטה ביהדות נלחמת נגד קליפה אחרת.

מבחינה מעשית:
כל המעלות הנ"ל יניקו נופך עמוק ורחב לעבודת ה' שלו ויהיו לו המון מקורות לינוק מהם מזון רוחני למעשיו ביום יום.
מצד שני, יהיה קשה לשלב כל כך הרבה שיטות, וזה עלול להביא לבלבול.
תמיד יהיו נקודות סתירה בין כל שיטה ושיטה.

על כן כך מומלץ, על פי מה שחנן אותי ה' להבין:
ללמוד הכל, אך בסופו של דבר להתמקד באחת(הכי טוב), שתיים או שלוש שיטות שהן יותר קרובות לנפשך, לתכונות שנתן לך ה', לאות שלך בתורה, לפנימיות שלך. (ועדיף שלא יותר מ2-3 שיטות כדי לא להתבלבל)
לאחר מכן לבחור מכל שיטה מה אתה לוקח ממנה ומה אתה לא לוקח ממנה.

לדוגמא נניח שבחרת בשיטת הרב קוק ובברסלב, תעשה מיון מה אתה לוקח מכל אחד(מכיוון שתמיד שיטות יסתרו אחד את השני):
יחס לה' - ברסלב חסידי מאד / הרב קוק שילוב בין חסידות למתנגדות
יחס לתורת הקבלה - הרב קוק היסטורי-לאומי-קוסמי / ברסלב נשמתי
לימוד מורה נבוכים או לא? - הרב קוק כן / ברסלב לא
איך ללמוד תנך ג.רסא או לעומקו המחשבתי? - הרב קוק (עומק) / ברסלב (גרסא)
התבודדות או לא? 

וכו' וכו'
(זה יכול להיות גם: חב"ד, חרדי ספרדי, ליטאי, מקובלים, רמח"ל, רמב"ם - מה שיותר מתאים לנפשך כנ"ל)

לאחר שבחרת בכל סוגיה באיזה שיטה אתה תומך, תאמץ את הדרך הזו לדרכך, כלומר שזו תהיה "השיטה" שלך.

ככל שתגדל יותר בתורה, תוכל להעמיק יותר, ולהכניס עוד נקודות אמת משיטות אחרות, לשזור אותן, להשוות ולהפנים, וליצור שיטה אמיתית משלך, עד שתגיע ליהלום התורה, לאות שלך בתורה, ואז תוציא על כך ספרים בע"ה שכולם יוארו מהאור שהורדת מאור התורה לעולם הזה.

כך נראה לענ"ד.
 
בחור_צעיר אמר:
לענ"ד וכו'
לא אכנס כרגע להסכמתי או אי הסכמתי, כי את דעתי כתבתי למעלה.
רק שאלה על שכתבת כאן
בחור_צעיר אמר:
איך ללמוד תנך ג.רסא או לעומקו המחשבתי? - הרב קוק (עומק) / ברסלב (גרסא)
מה המקור לכך בספרי ברסלב? (לא שמעתי על כך. אם כוונתך לשיחה ע"ו, לא נראה לי שזה הכוונה)
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
מה שמיוחד בחב"ד וברסלב בדווקא הוא העובדה הברורה הזו:

שברסלבער עסוק בעיקר בספרי ברסלב ואינו נוגע בספרי הגות אחרים כמעט לחלוטין [כספרי עבודה].
כמו"כ מוהר"ן תמיד יקרא 'רבינו' 'הרעבע' וכדו' [גם זה מתוך תורת ברסלב עצמה, עד כמה שידוע לי].

וליובאוויטשער עסוק רק בספרי חב"ד לסוגיהם, וכמעט שלא עוסקים ומכירים שאר ספרי חסידות.
ומלבד ההתקשרות לרבי יש בחב"ד בחינה שקוראים לתורת חב"ד 'חסידות' ולא 'חב"ד'
לאמר זוהי חסידות דייקא.

וממילא זה דבר פשוט שהמערב לא ימצא עצמו לא כאן ולא כאן.

ואמנם כעומד מן הצד יש פרטים עצות ועומק הגותי שמסייע בעבו"ה בכל אחת מן הדרכים.
אך כ'דרך' צריך מי שיצא מגן המבוכה...

[נראה לי שבשאלות מהותיות למעשה יש גוונים בין הדרכים, כמו השתדלות ובטחון, תמימות, תפילה, ועוד]

ובכלל כמדומה שהדרך של חב"ד מפעילה בעיקר את השכל שישליט עצמו על המידות והרגשות, ובברסלב יש מקום גדול לעבודה על רגשות ומידות.

הצד השוה ביניהם המצוה העיקרית של הפצת המעיינות,
וגם בזה גוונים שונים...
 

בחור_צעיר

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
בחור_צעיר אמר:
לענ"ד וכו'
לא אכנס כרגע להסכמתי או אי הסכמתי, כי את דעתי כתבתי למעלה.
רק שאלה על שכתבת כאן
בחור_צעיר אמר:
איך ללמוד תנך ג.רסא או לעומקו המחשבתי? - הרב קוק (עומק) / ברסלב (גרסא)
מה המקור לכך בספרי ברסלב? (לא שמעתי על כך. אם כוונתך לשיחה ע"ו, לא נראה לי שזה הכוונה)


לא התכוונתי להעמיק יותר מדי אלא רק לשלוף דוגמא מהירה. נא לא להתעכב על הפרט הזה אלא על תוכן דבריי.

המוהרא"ש מנהיג ע"פ דרך הלימוד של ר' נחמן זיע"א, שיהיה לימוד קבוע בגרסא של כל התורה שבכתב ושבע"פ וחסידות
 
בחור_צעיר אמר:
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
בחור_צעיר אמר:
לענ"ד וכו'
לא אכנס כרגע להסכמתי או אי הסכמתי, כי את דעתי כתבתי למעלה.
רק שאלה על שכתבת כאן
בחור_צעיר אמר:
איך ללמוד תנך ג.רסא או לעומקו המחשבתי? - הרב קוק (עומק) / ברסלב (גרסא)
מה המקור לכך בספרי ברסלב? (לא שמעתי על כך. אם כוונתך לשיחה ע"ו, לא נראה לי שזה הכוונה)


לא התכוונתי להעמיק יותר מדי אלא רק לשלוף דוגמא מהירה. נא לא להתעכב על הפרט הזה אלא על תוכן דבריי.

המוהרא"ש מנהיג ע"פ דרך הלימוד של ר' נחמן זיע"א, שיהיה לימוד קבוע בגרסא של כל התורה שבכתב ושבע"פ וחסידות

זו דעת מוהרא"ש. אך ככל הידוע לי רוב תלמידי רביז"ל אינם מסכימים עם זה. נ"ל שיש שיחה נגד זה מר' לוי יצחק, אולי @ישר א-ל יודע.
לימוד מהיר כן, אבל בהבנה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
שש אנוכי אמר:
וממילא זה דבר פשוט שהמערב לא ימצא עצמו לא כאן ולא כאן.
ועכ"ז, דוקא בין שתי שיטות שונות (וחלוקות) אלו - מצינו כו"כ המערבים...
 

מ אלישע

משתמש ותיק
כבר הזכיר הרב ישראל, 
שמוהר"ן אמר שיש אצלו שלשה סוגים.
1. הבאים בשביל שיריים - פרנסה- ישועות
2. השומעים תורות
3. האפויים בלב.

הרב ישראל הסביר שיש דרכים המתאימות לחלק הראשון, ויש דרך לחלק השלישי.
ויש גם את החלק השני (וכמו כל חלק אמצעי, חלקו בענין הראשוון וחלקו בענין השלישי)
שכדי להבין את דברי מוהר"ן בפרט בענין הקבלה שקיצר בזה (כמ"ש ראב"נ בח"י כללים) צריך ללמוד ספרים רבים.
(ויהודי אחד בברסלב קנה כמדומה לצורך זה את תוכנת אוצר החכמה).
 

שש אנוכי

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
שש אנוכי אמר:
וממילא זה דבר פשוט שהמערב לא ימצא עצמו לא כאן ולא כאן.
ועכ"ז, דוקא בין שתי שיטות שונות (וחלוקות) אלו - מצינו כו"כ המערבים...
אדרבה,
יבאר כבודו את המהלך בזה,

אם הכוונה רק ללימוד הקבלה על דרך החסידות שפירשה עניני קבלה על דרך עבודה[בחי' חיטה ושעורה וחרצן במפולת יד],
או ללימוד דרכי עבודה [בחי' שוע טוי ונוז],
או לקבלת דרך כללית של ההנהגה כדוג' שציינתי לעיל [בחי' צידי הקרון ואחר הקרון].
 
 

ישר א-ל

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
אך ככל הידוע לי רוב תלמידי רביז"ל אינם מסכימים עם זה. נ"ל שיש שיחה נגד זה מר' לוי יצחק,

יש הרבה התבטאויות כנגד זה, יש גם איזו שיחה שהודפסה לפני תקופה בטעם זקנים, אבל בעיקר מה שצריך זה "ללמוד" את דברי רביה"ק בשיחה עו, למשל כמה מילים משם: "ויכניס כל מוחו בהלימוד"
 

צמא דעת

משתמש רגיל
mmh אמר:
רגע, רגע...!
אוי בכלל נשאל מי אמר שצריך ללכת באיזה שהיא 'דרך'?

זאת אומרת, מה יהיה רע אם אלמד בכל ספר שיזדמן לפני וארגיש שאני מבין אותו ו'זורם' אתו,
בלי לבדוק לאיזה השתייכות קבוצתית הוא שייך.

הגע עצמך, מה היתה הדרך בעבודת ה' של רב אשי? ומה היתה ההשקפה של רבי עמרם גאון?

מאיפה מתחילה בכלל הגישה שצריך להיות 'דרך' מסויימת?
נראה בגמ' (גיטין ס"ה) שכל תנא היה לו דרך משלו
בור סוד, קב ונקי, משמרת ונפה, ועוד.
 
 

איש תלמודי

משתמש ותיק
פותח הנושא
צמא דעת אמר:
mmh אמר:
רגע, רגע...!
אוי בכלל נשאל מי אמר שצריך ללכת באיזה שהיא 'דרך'?

זאת אומרת, מה יהיה רע אם אלמד בכל ספר שיזדמן לפני וארגיש שאני מבין אותו ו'זורם' אתו,
בלי לבדוק לאיזה השתייכות קבוצתית הוא שייך.

הגע עצמך, מה היתה הדרך בעבודת ה' של רב אשי? ומה היתה ההשקפה של רבי עמרם גאון?

מאיפה מתחילה בכלל הגישה שצריך להיות 'דרך' מסויימת?
נראה בגמ' (גיטין ס"ה) שכל תנא היה לו דרך משלו
בור סוד, קב ונקי, משמרת ונפה, ועוד.
הדרכים שמבוארים על התנאים הם דרכים בגישה שלהם לדברים ולצורת הלימוד אבל לא 'מה הם למדו'

יש לכל אדם את הגישה האישית שלו לכל דבר
אבל זה לא אומר שהוא להשתמש בטבע שלו רק ללימוד ועבודה בדרך מסוימת
 
 

ובכן

משתמש ותיק
צמא דעת אמר:
נראה בגמ' (גיטין ס"ה) שכל תנא היה לו דרך משלו
בור סוד, קב ונקי, משמרת ונפה, ועוד.
כוונתך לגיטין סז.
רק אחד מהרשימה שמנית מופיע שם (קב ונקי). השאר מופיעים בשני מקומות שונים.
משמרת לא הוזכר כ'דרך' בלימוד של תנא מסויים, אלא לגריעותא, עיין במשנת 'ארבע מדות בתלמידים'.

בכל אופן, בגיטים שם אכן הביאו רשימה ארוכה:
גיטין (סז.) אמר:
איסי בן יהודה היה מונה שבחן של חכמים;
ר"מ, חכם וסופר.
ר' יהודה, חכם לכשירצה.
ר' טרפון, גל של אגוזין.
ר' ישמעאל, חנות מיוזנת.
ר"ע, אוצר בלום.
ר' יוחנן בן נורי, קופת הרוכלים.
רבי אלעזר בן עזריה, קופה של בשמים.
משנת ר' אליעזר בן יעקב - קב ונקי.
ר' יוסי, נמוקו עמו
רבי שמעון, טוחן הרבה ומוציא קימעא. תנא, משכח קימעא, ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין. וכן אמר ר"ש לתלמידיו, בני, שנו מדותי, שמדותי תרומות מתרומות מידותיו של ר"ע.
 

דני דין

משתמש רגיל
שלום.
נעשה ונשמע זה מה שאמרנו בסיניי.
אנחנו התחייבנו לעשות בלי לדעת וללמוד כלום לפני.
כל העמים האחרים עובדים את אליליהם בידעה ברורה מה צריך לעשות.
אין להם שיטות פילפולים ומחלוקות בעבודתם.
רק אנחנו כדי לעשות רצון בוראנו צריכים להיות ברמת גאונים.
לדעת עשרות אלפי הלכות ומחלוקות לדעת שס גמרא הלכות רמבם בן איש חי ראשונים אחרונים ללמוד וללמוד ולמות טיפשים.
לפעמים זה יוצר אצלי לפחות יאוש.
הרי איך אני יוחד באיזה שיטה לבחור.
הרי מנקודה אחת לשניה יש רק קו אחד ישר.
בקיצור מבולבל.
 
חלק עליון תַחתִית